בית פורומים עצור כאן חושבים

טעם מצוות נענוע הלולב

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-15/10/2008 12:45 לינק ישיר 
טעם מצוות נענוע הלולב

בכדי לפתוח את הנושא, אציין כמה ממקורות העיקריים למצוות נענו הלולב החל מהמשנה והגמ' ועד ספרי המצוות.


עניין נענוע הלולב מופיע כבר במשנה במסכת סוכה (פ"ג מ"ט):
"והיכן היו מנענעין, בהודו לה' תחילה וסוף, ובאנה ה' הושיעה נא, דברי בית הלל. ובית שמאי אומרים, אף באנא ה' הצליחה נא. אמר רבי עקיבא, צופה הייתי ברבן גמליאל וברבי יהושע, שכל העם היו מנענעים את לולביהן, והן לא נענעו אלא באנא ה' הושיעה נא"

ובגמ' מובא טעם הנענוע:
"נענוע מאן דכר שמיה התם קאי כל לולב שיש בו שלשה טפחים כדי לנענע בו כשר וקאמר היכן מנענעין תנן התם שתי הלחם ושני כבשי עצרת כיצד הוא עושה מניח שתי הלחם על גבי שני הכבשין ומניח ידו תחתיהן ומניף ומוליך ומביא מעלה ומוריד שנאמר אשר הונף ואשר הורם אמר רבי יוחנן מוליך ומביא למי שהארבע רוחות שלו מעלה ומוריד למי שהשמים והארץ שלו. במערבא מתנו הכי אמר רבי חמא בר עוקבא אמר רבי יוסי ברבי חנינא מוליך ומביא כדי לעצור רוחות רעות מעלה ומוריד כדי לעצור טללים רעים" (סוכה לז:-לח.)

דהיינו שני טעמים לנענועים:

א. טעמו של ר"י שמוליך ומביא למי שהשמים שלו, נראה כמין המלכה זוטא של הקב"ה.

ב. טעמו של ריב"ח לעצור רוחות רעות וטללים רעים - כלומר הנענוע פועל במישורים שעינינו לא תחזינה במציאות, אלא מדובר בהשפעות עליונות - תורה מגינה ומצילה.

רש"י כשמפרש את שאלת הגמ' נקט כהטעם של ריב"ח והתעלם מהטעם הראשון:
"נענוע מאן דכר שמיה - שיהא אדם חייב לנענע, דפשיטא ליה לתנא, וקבעי היכן היו מנענעים כדי לנענע בו אלמא, מצוה לנענע, כדלקמן, לעצור רוחות רעות וטללים רעים"

המאירי שם מסביר את עניין הרוחות הרעות והטללים הרעים כלל לא כפשוטו, אלא בפירוש רציונאלי לחלוטין:
"וכן אמרו מוליך ומביא לעצור רוחות רעות מעלה ומוריד לעצור טללים רעים כלומר שתהא מחשבתו להאמין שהשם ייטיב לטובים ויכפר לשבים.."

ואולי לדברי המאירי שני הטעמים בגמ' היינו הך הם, ורק הובאו בלישנא אחרינא ע"י שני מ"ד.

הרמב"ם משייך נענוע הלולב כחלק מקיום המצווה - "מצווה כהלכתה" - אך לא פירש טעם בדבר:
"משיגביה ארבעה מינין אלו בין שהגביהן כאחת בין בזה אחר זה בין בימין בין בשמאל יצא והוא שיגביהן דרך גדילתן אבל שלא דרך גדילתן לא יצא ומצוה כהלכתה שיגביה אגודה של שלשה מינין בימין ואתרוג בשמאל ויוליך ויביא ויעלה ויוריד וינענע הלולב שלשה פעמים בכל רוח ורוח
כיצד מוליך ומנענע ראש הלולב שלשה פעמים ומביא ומנענע ראש הלולב שלשה פעמים וכן בעליה וירידה והיכן מוליך ומביא בשעת קריאת ההלל בהודו לה' כי טוב תחלה וסוף ובאנא ה' הושיעה נא וכל היום כשר לנטילת לולב ואינו ניטל בלילה" (רמב"ם הלכות סוכה ולולב פ"ז ט-י)

ואולי טעם הרמב"ם הוא שהנענוע מרבה את השמחה, וכפי שכתב הרמב"ם בסה"מ "שציוונו ליטול לולב ולשמוח בו לפני ה' שבעת ימים" (מצווה קסט), אך טעם זה לא מצינו בטעמים שהובאו בגמ'.

בספר החינוך הטעם הוא:
"ודיני הנענוע, שהחיוב להוליך ולהביא ולהעלות ולהוריד. והענין לעורר הנפש שתזכור בעת השמחה כי הכל לשם, ממעלה עד מטה וארבע רוחות, שהכל נכלל בזה. ויתר פרטיה מבוארים במסכת סוכה" (מצווה שכד)


(יש עוד טעמים נוספים על דרך הקבלה, אך לדאבוני ידי לא משגת להבינם.)


אשמח לכל תוספת טעם שלא כתבתי לעיל, או ביאור טעם שכבר הוזכר.

מועדים לשמחה!


_________________

מ. זוהר




דווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-16/10/2008 08:11 לינק ישיר 

שמעתי הסבר לפיו מטרת הנענוע היא להפיק מהלולב רשרוש שמזכיר את קולו של הגשם, כך שנענוע הלולב מהווה חלק מהתפילה או הדין על המים שבימים אלו.

אני לא יודע על מה מתבסס הסבר זה, נראה שאין מקורו מהגמרא דלעיל.




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-16/10/2008 08:34 לינק ישיר 

לכאורה הטעם פשוט, שהתורה אמרה "ולקחתם", וחז"ל רצו שיהיה איזשהו מעשה שידגיש את הלקיחה.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-16/10/2008 09:53 לינק ישיר 

מאיר
ברשותך אנסה לענות על טעם הלולב בצורה עקיפה, ובצורת שאלה, שהתשובה עליה היא גם תשובה.

התורה  מונה את ארבעת המינים כדלהלן -פרי עץ הדר- כפות תמרים- ענף עץ אבות-ערבי נחל-

רבי כשסידר את המשנה הוא כתב את הלולב ראשון ואתרוג שני.

למה שינה רבי את הסדר?



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-16/10/2008 10:35 לינק ישיר 

http://hydepark.hevre.co.il/topic.asp?topic_id=198249

_________________

בברכה




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-16/10/2008 12:47 לינק ישיר 

ח"נ,

גם בפסח יש עניין לרשרש בשקיות ניילון בקטעים נבחרים מההלל, הדומה לרשרוש החיטים שנבטו כשהן מתבדרות ברוח מצויה - שהרי בפסח נידונים על התבואה?



הפרעתוני,

א"כ מדוע יש דיון עוד בחז"ל כ"כ גדול (מחלוקת ב"ש וב"ה) מתי לנענע בלולב, מדוע רבן גמליאל ורבי יהושע הקפידו לא לנענע מלבד ב"אנא ה'"? הרי אם כל העניין הוא להדגיש את הלקיחה מדוע לעשות מזה עסק? (או שאולי כוונתך שעצם הדיון מתי לנענע את הלולב הוא זה שמדגיש את ה"ולקחתם"?)



ירוחם,

את השאלה הנ"ל שואלים או מתרצים בהבלעה בדבריהם המפרשים עה"מ, שעיקר המינים נקראים ע"ש הלולב, וכפי שגם אתה מברך "אקב"ו על נטילת לולב" ולא 'ע"נ אתרוג', או 'ע"נ ארבעה מינים' ולכן רבי פתח בלולב.

איך זה מסביר את עניין הנענועים?


_________________

מ. זוהר




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-16/10/2008 14:46 לינק ישיר 

מאיר ידידי

מטרת הפורום בעייני, הוא ללמוד ולחשוב על רעיונות חדשים,  בשביל מה שכתוב בספרים יש ספרים. 

השואלים והמשיבים בדוחק, ודאי מוכרים לי, הם מנסים להסביר מצב קיים, ומחפשים תשובות ותרוצים למצב הקיים שנוצר., 

אבל זה שהמינים נקראים על שם הלולב, ומברכים על הלולב, היא פועל יוצא מסידור המשנה של רבי.

השאלה  היתה למה רבי שינה את הסדר? למה לא מברכים באמת על האתרוג? 

רק בגלל הגודל ?, זה נראה לך רציני, ממתי הגודל קובע בברכות.     אני משאיר את השאלה בשאלה.!! בהמנתנה. 


אבל השאלה ששאלת נתנה לי רעיון, חדש,

האתרוג כאמור מסמל את הצדיק (נו באמת למה לא מברכים על הצדיק?) הלולב מסמל את היהודי הבעל הבית,   בעל הצורה, וכו וכו 

האתרוג הוא הפרי והלולב הוא הענף- תפקידו של הענף לשמור על הפרי.


במדבר כשמשה נתן את התורה הצדיק(האתרוג) היה החשוב ביותר. היה -מן- היו בגדים ונעלים-, לא היו צריכים את התורמים. את הענף - שישמור על הפרי.

אבל בארץ-  בלי ניסים- ובלי- מן- המחזיק את הצדיקים והלומדים-  הענף הלולב-  הפך לחשוב יותר, כי בלעדיו לא יהיו לומדים וצדיקים.

ואתה הרי  יודע, כי מדי פעם, צריך לנענע את הלולבים(התורמים ונותני הכסף להוציא מהם יותר)

תוקן על ידי ירוחםשמ ב- 16/10/2008 14:52:27

מודה ועוזב




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-16/10/2008 20:23 לינק ישיר 

מ"ז
בניגוד לשקיות הנילון לד' המינים יש קשר הדוק לגשם: אלו נציגי עולם הצומח שבארץ תלויים בלעדית בגשם.





דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-17/10/2008 15:08 לינק ישיר 

ירוחם,

אולי מאחר שאין פוצה פה ומצפצף וכל העם היושב בעצכ"ח מחכה לנקישות מקלדתך, תאיר סוף סוף את עינינו ותגלה לנו רזין טמירין דרבי וסדרם של ד' המינים?

ולאחר כלות מלאת אוזנינו בפירוש סדר המשנה, יסבר אוזנינו היאך טעמו הנפלא נותן אור חדש בעניין כוונות הנענועים, ואולי כבר ימשיך ויגלה לנו רזא דרזין בעניין כוונת שמות הוויה כנגד ד' רוחות השמים, עליונים ותחתונים (המובאים בפרוטרוט בסידור 'רחובות הנהר').

[מעניין ע"פ משלך הנפלא, כשחובטים ערבות את מי בעצם חובטים...]



ח"נ,

אם רשרוש שקיות הניילון לא מזכיר מספיק, אפשר לבא לביה"כ בקומביין (שהוא נציג עולם המכונאות החקלאית שתלוי בלעדית בתבואה).

_________________

תוקנו שגיאות הקלדה



תוקן על ידי mzohar ב- 17/10/2008 15:49:56

מ. זוהר




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-17/10/2008 15:54 לינק ישיר 

מאיר ידידי
תמה אני, על תלמיד חכם שלא מבין דבר כה פעוט, כמו חיבוט ערבות.

כידוע הערבה , כנגד עמי הארץ- פשוטי העם,, והנה התורה מצווה עלינו לגלות אחדות פעם אחת בשנה, ולכרוך יחד את הצדיק עם- העם הארץ, -בלי  היחד הזה אין ברכה, צדיק+ עם הארץ כאלו אחד הם,

ואז באו חז"ל ואמרו- העם הערץ הזה, ששה ימים היה צמוד לצדיק, יכול לעלות בדעתו הנפסדת, שהוא בעצם גם איזה צדיק וגודייל,

ביום האחרון לוקחים אותו בכבוד גדול, וחבטים בו טוב טוב, ומה אומרים בחביטה???? למען דעת כל עמי הארץ.
דע מאין באת, עם הארץ שלי, כי לכאן אתה הולך,

שלא תגיד שאני מסתיר ממך רזין דרזין, אתה מן הצנועים, ולך מותר לגלות.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-17/10/2008 15:58 לינק ישיר 


_________________

מ. זוהר




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-20/10/2008 11:44 לינק ישיר 

עוד מצוות נענעוים, אבל הפעם לא אנחנו מנענעים אלא מנהג ע"א מנענע אותנו, נענוע דווקא נחמד.

מחר אי"ה כולנו נקבל בשמחה בששון ובריקודים, את החתנים, חתן תורה ,חתן בראשית, חתן מפטיר.

מהיכן בא מנהג משונה זה? הרי בשום ספר הלכות רשמי, רמב"ם שו"ע, מנהג זה לא מופיע,

רק המאוחרים שבהם שהמנהג הפך כבר ליסוד החג. 
 

חתן תורה מתאים אולי לשבתאי צבי, 

 



 



תוקן על ידי ירוחםשמ ב- 20/10/2008 11:50:38

מודה ועוזב




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-20/10/2008 13:55 לינק ישיר 

בתחילה היו קוראים לאחרון בפ' וזאת הברכה- יעמוד חתם התורה-

רוב האנשים הרי לא ידעו עברית, ואולי גם לא שמעו כל כך טוב אלה שישבו מרחוק, הם שמעו חתן תורה.
 וכשחזרו או התפזרו לקהילות שונות חתן  התורה-הפך למנהג קבוע, וכידוע מנהגים לא מבטלים.
 
ובכדי לא לעורר מחלוקות ולהגדיל את התרומות, הוסיפו גם חתן בראשית. והמהדרין למכור בכסף הוסיפו גם חתן מפטיר



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-20/10/2008 14:21 לינק ישיר 

ירוחם
חבל שאתה כותב מבלי לבדוק. אם תעשה חיפוש פשוט בכל מאגר תורני למילים חתן תורה או בראשית, תגלה תוצאות רבות.

אם אינני טועה המנהג הנ"ל מוזכר כבר באליהו רבא, ולאחר מכן בספרי המנהגים הקדמונים מתקופת הראשונים, המנהג מוזכר בריב"א בפירושו על התורה - הוא מסביר בוא את הפסוק "חתן דמים למולות" שכל מי שעושה מצווה מכונה חתן כמו חתן תורה וחתן בראשית שנקראים חתנים ע"ש המצווה. המנהג מוזכר גם בספרי הלכה, בבית יוסף, במגן אברהם, בערוך השולחן ועוד.

המנהג אפילו משמעותי להלכה שאפילו כהן ולוי יכולים לעלות לחתן תורה ובראשית ששתי העליות הללו אינם מסדר הקרואים הרגיל.

ואם תעיין מעט תראה שכבר בקדמונים מוזכר שהיו מוכרים זאת בכסף, או מכבדים את ראשי הקהל והת"ח בעליות מכובדות הללו.

הייתי מצטט לכאן כמה מקורות, אך רבו מספור, מוטב שתקיש כמה הקלקות מקלדת בתקליטור בר אילן שברשותך!

השאלה היחידה שאולי יש לשאול,ף מדוע בשו"ע וברמב"ם לא נכתב המנהג, כי בכל מקום אחר נראה שהוא חלק צוות היום ולא מדובר במנהג חדש מתקופות אחרונות.

מועדים לשמחה!

_________________




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-20/10/2008 15:54 לינק ישיר 

הוגה רושם

תודה על העצה , בדקתי,
 
לא כתבתי מתי מנהג זה התחיל., גם מתקופת הראשונים יש ירושות.

העובדה שלא הרמב"ם ולא השו"ע ולא אפילו הרמ"א הביאו את זה.

המקור של חתן דמים למולות- מה הקשר בין כעסה של אשה על בעלה, ואיזו מצווה קיים שם החתן ?בעצם הוא לא קיים!

כל מי שעושה מצווה ועולה לתורה נקרא חתן? למה לא כל הזמן? למה הוא נקרא חתן רק כשהוא היה צריך להקרא חתם?

אגב גם לעשות חופה ממש מטלית המוחזק טל ידי ארבעה אנשים , הוא מנהג ראשונים? או בהשפעת חתונתו של ש"צ עם התורה?

נדמה לי שהשנה מכבדים אותי בחתן תורה, אני מריח את זה לפי הריחות של הקיגל

חג שמח מחתן בפוטנציה

תוקן על ידי ירוחםשמ ב- 20/10/2008 16:09:55

מודה ועוזב




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-8/10/2009 21:37 לינק ישיר 

שו"ע או"ח תרסד

"ביום שביעי שהוא הושענא רבה נוהגים..... ונוהגים להתיר בו אגודו של לולב ומקיפים ז' פעמים ומרבים תחנונים על המים"


ובפרי מגדים שם

"ומ"ש נוהגין להתיר אגודו של לולב בטור עב"ח מנענע להסיר טללים רעים ע"כ מתיר אגדו לנענע יפה ולפ"ז י"ל אגד א' נשאר ומצוה לאגדו זה אלי ואנוהו רק מתירין ב' קשרים הנוספים עסי' תרנ"א עט"ז א'"


_________________

מ. זוהר




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > טעם מצוות נענוע הלולב
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
1 2 לדף הבא סך הכל 2 דפים.