בית פורומים עצור כאן חושבים

פרידה ממורנו ורבנו זצ"ל, הרב גדליה נדל

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-6/6/2004 18:23 לינק ישיר 

לחיות בצלו של האיש ההוא

הרבה נכתב כאן ועוד ייכתב על האיש הגדול בענקים שהלך מעמנו אמש, אך דוקא ברגעים אלו הרגשתי צורך לכתוב על דמותו של "ר גדליה" שגדלתי אני על ברכיו.


מעט מאוד יצא לי לפגוש בו ביחידות, מעט מאוד לקבל ולינוק באופן אישי מבית האוצר של חכמתו וגדלותו העצומה. אך במקום בו גדלתי היה ר' גדליה הנוכח הנפקד הגדול של חיי. זה התחיל למשל כשהייתי כבן 7-8 חזרתי הביתה מן ה"חיידר" נסער משו, היה זה בעקבות שיחת ילדים ערה שהייתה לנו בכתה כאשר כותרת הנושא הנדון הוא "מי היה הסנדק שלך בברית המילה". וכך זה בכה וזה בכה. זה ה"מרן" ההוא הכניסו בברית, וזה ה"ראש ישיבה" הלז., זה ה"אדמו"ר בעל השם ההוא, וכו' וכו'. אני לעומת זאת ידעתי לספר כי "ר' גדליה נדל" הוא אשר שימש כסנדק בבריתי. לא אשכח את העיניים של הילדים חבריי לשיחה ואת תחושת העלבון שחשתי באותם הרגעים. כאשר באתי הביתה הדבר הראשון שעשיתי הוא לגשת לאבי שיבלחט"א ובסוג של טרוניה כלפיו לשואלו, "אבא, למה הסנדק שלי לא היה ההוא וההוא, למה ר' גדליה דוקא???".(אפילו באלבום ה"רבנים" לא ניתן היה למוצאו)לא הייתה יכולה להיות תשובה ברורה מן התשובה שקיבלתי. "תדע לך שזכייה עצומה נפלה בחלקנו שר' גדליה הוא אשר שימש כסנדק בברית המילה שלך, "ר' גדליה" הוא מעל כולם.. לא כולם יכולים להבין זאת, אבל תדע לך שר' גדליה הוא גדול הדור במלוא מובן המילה".. משפט זה נחקק בתודעתי כמשפט מנחה. אולי אפילו מכונן. "ר' גדליה" היה בעבורי ה"גדול" האינטימי שלי, "רבן" מסוג אחר כזה שלא מחליפים תמונות שלו תמורת "גוגואים", כזה שלא תראה אותו בתמונה בעמוד הראשון של העיתון, ואף לא בתמונות הצדיקים בעיתון סוף השבוע. וכשיש לך אבא שמסביר לך אודות "הגדול למבינים"..דבר אחד בטוח "תבין" שבאנשים "גדולים" צריך להבין, ולא די לקרוא אודותיהם במאמרי מערכת חוצבי להבות של פובלציסטים או עורכי עיתון מתוסכלים.
א אם בקטנותי נתפס ר' גדליה כ"רבאע" של "שבת אחה"צ", ה"רבעא" שבאים לאחל לו "אגועטן יו"ט" בימי חג. "ר' גדליה" מהלחן של "וכל מאמינים" (במקור של יוסל'ה רוזנבלט, שהיה שר בדביקות עצומה, ואף התבטא כי הקטע "וכל מאמינים שהוא לבדו הוא, הממליך מלכים, ולו המלוכה. זהו המשפט שאוצר בחובו את תכלית כל ה"ימים נוראים") הרי ככל שגדלתי אומנם מחד נתמעט הקשר הקרוב והיומיומי, אך מאידך ואולי דוקא בשל העדר הקשר הרצוף, נעשתה דמותו לדמות של אות ומופת שנשקפת מרומי האולימפוס של "שלמות האדם", דמות שלאורה נבחנת כל פעולה, כל אמירה ורעיון תורני. "מה ר' גדליה היה מכריע בשאלה שכזו" "איך ר' גדליה היה מבהיר את נקודה זו". נוכחותו הייתה סוג של אמת מידה צרופה לאמת, להכרה השלמה, לדרך אשר ילכו בה. כמעט כל שיחה ודיון תורני עולה וצפה דמותו כמין "נביא קדמון" שעומד מתריע ומאותת באצבע, "אל תחרגו נא מן טהרת הדעת, אל תעכירו בקוצר דעתכם את צלילותם של המושכלות האלוהיות".
"ר' גדליה" לדוגמא העיד בעצמו כי מעולם לא אכל "גלידה". באכילת ה"גלידה" הוא ראה סוג של מעשה שכולו מוקדש לסיפוק הנאה חומרית שהנה חורגת בטבעה מסיפוק צרכים אנושיים טבעיים. "ר גדליה" לא אוכל גלידה!! כמה תוכן ערכי, מוסרי ואסתטי, טמון בהנהגה שכזו. אותו ר' גדליה שיודע להלל את העושר האסתטי והפואטי שהתברכו ספריו של הוגו, להיות אנין טעם להפליא בטעמו של יין צרפתי משובח וכו' וכו', יודע גם לזהות את הקו הדק המפריד בין חוויה אסתטית תהיה חושית ככל שתהיה, לאקט שכולו אומר התמסרות לסגולותיו של חומר. כזהו מצפנו הנפלא של "ר' גדליה" מצפן שמפלח מתחקה ומזדקק בשורשו של כל מעשה ופעולה. לא קל לגדול מול מצפן שכזה, קשה לאדם שצלו של אדם כ"ר' גדליה" חופף באורחות ביתו כמעט על כל צעד ושעל, לנתק את עצמו מאמת מידה נוקבת מחד ונפלאה ומזוקקת מאידך. כזהו "ר' גדליה" שאני גדלתי לאורו. "ר' גדליה" של אמת מידה עילאית לשלמות, שלמות בדעת, שלמות במעשים, שלמות בהליכות. שלמות של "ר' גדליה". . כזה היה וכזה יישאר לנצח מאיר יוקד ונוקב. ולוואי נזכה אנו להתאים עצמנו ולו למידה אחת כיאות ע"פ אמת מידה גדולה וכבירה שכזו. אמת מידתו של ה"על האדם"..






תוקן על ידי - מנהלי_משנה - 06/06/2004 20:56:56



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-6/6/2004 18:41 לינק ישיר 

ר"ג עד פטירת אשתו היה עוזב הרבה פעמים את ביתו לכל השבוע ולומד כשש עשרה שעות בלי הפסק,
וחיו בדחקות עצומה עד שמספרים שאשתו הייתה אוספת שאריות אוכל מהזבל,
[כן מספרים שכשלא היה כסף בבית ר"ג היה עובד בסלילת כבישים אך שמעתי שזה אינו נכון וצריך בירור]

=================

מספרים שכשהיה ראש כולל חזו"א היה מפורסם בסבלנותו להסביר לאברכים ולחביריו את קשייהם ושאלותיהם,
אך מי שהכירו בשנים מאוחרות לא יאמין לכך, כי היה ממש להיפך,
סביר שבמשך הזמן התייאש מכך שיבינו אותו כהוגן וכן לא האמין בכנות השואלים וצע"ע.

קבוצות נבחרות מכולל חזו"א היו באים לשמוע שיעורים על המסכת בביתו, ועד היום אני שומע התפעלות עצומה משומעי השיעור על שיעוריו,

שיעוריו אפי' בזקנותו היו חשבון הסוגיא היטב ולפעמים היה מחשבן שבעה מהלכים בשיעור [דהיינו שלפי הבנה כזו בתוס' ייצא כך ולפי עוד אפשרות בתוס' ייצא אחרת] והיה קשה להחזיק ראש אפי' לכשרוניים מאוד,
אולם ייחודו היה שבסוף המהלכים יכל לומר מה נראה אמת ולהכריע מצד הגיון הדברים, וכן היה פותח הסוגיא מתוך הסתכלות כללית והגיונית,ראה שיעורו על תערובת בחי' ר' גדליה וכן בכלים וידים רואים חשבונות מדהימים

ידוע שחי'ר' גדליה הם מגליונותיו שזרק לגניזה,
לא ברור לי אם זה מכיון שפקפק באמיתותם, או שחשב שאין לו תועלת בזה כיון שודאי ילמדם טוב יותר ובהבנה עמוקה יותר מאשר שכתב,או יתכנו עוד סיבות.




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-6/6/2004 19:09 לינק ישיר 

לאחר פטירת אשתו לא יכל יותר ללמוד כמקודם מכיון שהיה מטופל בתשע ילדים, אחיו שגר אצלו ועוד בחורים שגרו מחוץ לעיר ולמדו אצלו ובישיבות בעיר,
להתחתן שוב לא רצה והתאבל עליה מאוד מאוד,

ובערך מאז למד ופסק על פי הגיון יותר מאשר סמיכה על מקורות וחשבון וכן לא היסס לבקר הרבה מדברי קודמים
וזהו בעצם השינוי המשמעותי שהרחיק ממנו דבים ואפי' מתלמידיו,

ועל שינוי זה טענו שעבר משבר וכו' אבל מי שהכירו מקרוב או הבין את דרכו ידע היטב שאין כאן משבר "משבר" אלא התפכחות והתקדמות שקורה לאדם לאחר אסון שמפשפש שוב באמונתו ובעקרונותיו,
ולא יאומן כמה חדר המושג הזה גם לאנשים אינטליגנטים שחשבו שר"ג היה פרכ..... רח"ל
וזהו ממש עוול נוראי שעושים ממי שלא בתלם משוגע וזה מזכיר משטרים אפלים.

היה לו ביקורת על ה"גאון" ששינה גירסאות מדעתו וטען שיש לו הסברים על הכתוב המקורי.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-6/6/2004 19:43 לינק ישיר 

ר"ג לא רצה להינות מכספי צדקה ומלימוד התורה ולכך העדיף להינות מיגיע כפיו,
אם אני מבין נכוןר"ג אחז שרק מי שהחליט מצד עצמו בהחלטה פנימית שהוא מוכן למסור את כולכולו לתורה ולחיות על לחם ומים באחד כזה ראוי לציבור להחזיקו,ואף יתכן שטוב שיקח כי אלו הם הת"ח שהדור זקוק להם,
אבל שהדבר ייעשה באופן סיטונאי וכל יוצא ישיבה יישב על אטיני הציבור זהו העוול שכתב הרמב"ם בהל' ת"ת ושסופו מלסטם את הבריות.

אהב מאוד את הטבע והטבעי, מוסיקה ושירה, ולא ראה בו סתירה לת"ח ואף לו לפרישות כמו שכתב החבוי ובזה הוא יחיד בין הרבנים החרדים,
ונקודה זו אי אפשר להסביר בכלל לבני ברקי ממוצע שאין סתירה בין לצאת וליהנות מאומנות יפה ובין לשבת ח"י שעות רצוף ולא לדעת שהבריטים מנצחים באל עלמיין כמסופר על ר"ג כשלמד ביישוב בתקופת השואה,

כשלמד ביישוב נסע לירושלים ללמוד בחברון וחזר לאחר כשבועיים מזועזע ואמר שקיבל שם קרירות כזו שלא יצאה ממנו עד זיקנותו [נראה לי ששם שם לב לראשונה בצורה בולטת שיש מושג ללמוד ולהתפלפל לא בשביל ללמוד אלא לכבוד, מעמד, הנאה וכדו']



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-6/6/2004 19:46 לינק ישיר 


פגית,

תנחומיי, ריגשת אותי עד דמעות.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-6/6/2004 20:23 לינק ישיר 

בקראי את האשכול אני נזכר בדברים וגם אם כעת זה יוצא בלתי מסודר, הנני כותבם למען לא אשכח.

הגיוני, הזכרת את שאמר רנ"י הלפרין בשם החזו"א, רנ"י סיפר את זה ללהבד"ל ר' משה ב"ר מאיר דוד לוינשטיין ואת שלא ידע מאל-עלמיין סיפר ר' חצקל בסר מניו יורק שלמד עם ר"ג ביישוב, למו"ר.

החבוי, הזכרת את נושא הסנדקאות. כנראה לא לחינם גדלת למה שגדלת! שמעתי ממו"ר שכאשר ביקש לכבדו בסנדקאות לא' מבניו, טען ר"ג שאינו סובר כסטייפלר [אותו כיבד מאד] שיש ללכת לכל ברית כיון שמשמעות הסנדקאות היא כאשר יש לסנדק [או שחש] קשר לתינוק. בכל זאת הגיע לברית ואמר למו"ר שאם רוצה שיתן לו עמידה לברכה שזה כמו סנדקאות. [לימים, היה סנדק לצאצא משותף ביניהם!]

פעם שאלוהו על שינוי שם לחולה. אמר שזה לא סתם משחק [כמו בקשת ברכות והצביע למעלה, זה היה מחוץ ללדרמן], אלא שישנם לפעמים מצבים שהאדם פותח בחיים חדשים ומתוך נתק לחיים הקודמים הוא בוחר בשם חדש כמו שאומר הרמב"ם על בעל תשובה. [תוספת זו איני זוכר אם משמו, אני מוסיפה להבנת הנקודה.] אם מצב החדש הזה פוגש באדם כאשר הוא גם חולה, אזי מתווסף עוד נתון לשינוי השם.

כן היה אומר שמה שאמרו חכמים ללכת לחכם להתפלל עבור החולה זה כאשר החכם מכיר או לכל הפחות חש את החולה ולא כמו הכנסת כרטיס כספומט.

רח"ק ראה בו עוד מבחרות בישיבת לומז'ה, דמות למופת של עמל חכם [אם כי בבקיאות קונקורדנטית נזקק לו ר"ג]. בשאלות הלכתיות הפנה אליו ומו"ר שמע בעת דברו עם הגרח"ק שמישהו שאל שאלת בשר בחלב לרח"ק ואמר: "גייט צו ר' גדליה, ער איז דער רב דמתא" [לך לר' גדליה, הוא רב המקום] וזה היה הרבה לאחר פטירת אשתו .

בהיותו ביחסי שכינות טובה עם משפחת קנייבסקי [אליה העביר את מסחר הביצים], היה משוחח איתם וגם בהומור על כך שנפל בחלקם להיות מקשיבי צרות ישראל! שמעתי שכאשר החלו להתפרסם האוטיסטים היודעי כל, ראה ר' גדליה את ר' חיים קנייבסקי, ואמר לו: "יש לך תחרות מקצועית..."!



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-6/6/2004 21:16 לינק ישיר 

ראשית ברצוני לנחם את האבלים, אני מצטער באבלם של בני משפחה תלמידים מעריצים. מן השמים תנוחמי ויה"ר שיתקיים ויקיצו ורננו שועני עפר והוא בתוכם.

לא הכרתי את המנוח הגדול זצ"ל ואבקש מהידועים להבהיר לי את דמותו.

בתיאור יתד נאמן שהתפרסם בח"ח מתארים אותו כאישות חרדית טיפוסית של חזונאישניקים ואך כמגלם את הטיפוס ההוא. שמירה דקדקנית במצות, חסיד של הרב שך וכיו"ב. האם התיאור שם מתחיל בעיוות דמותו החריגה?

האם הדקדוק דין הקיצוני נמשך גם אחרי תקופת המטמורפזה?

האם ה"יגיעת כפים" התחילה אחרי פטירת אשתו כשהיק צריך לפרנס את ביתו?

ההאמין ר' גדלי' בקבלה?

הי' רב בפועל ממש, נטה להחמיר או להקיל? היאך זה שלא התפרסם מאומה מפסקיו?





דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-6/6/2004 21:44 לינק ישיר 

מסתברא
גם בעת הזו שחלק ממשתתפי הפורום אבלים באמת
אין לעשות הנחות.. הפוגעות בעיני בדמותו של הר"ג

1)הר"ג התפרנס מיגיע כפיו לפני מות אשתו,
2) מה אתה מצפה מהיתד , שיכתוב את מה שכותבים כאן על הר"ג. מבלי לעיין בעיתון הנ"ל אני בטוח שאפשר לקבל רק 10 % ממה שנכתב שם.
3) בנושא הרב ש"ך. ואמונותיו בקבלה וכו' יתמו ימי האבל ואתה תיווכח בסיבת הערכת משכילי פורום זה לר"ג.
ואם הם מחמת "מה יאמרו" יצנזרו .אני בלא נדר אשתדל,
להביא מדבריו.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-6/6/2004 22:08 לינק ישיר 

משפט ששמעתי משמו, מבן משפחה -

אמר: נכון שיש עניין לומר דבר בשם אומרו, אבל לא פחות לפעמים עדיף לומר שלא בשם אומרו, כדי שהדבר יבחן כשלעצמו.

מאפיין את "מידת האמת" שכה הרבו לשבחו בה.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-6/6/2004 22:30 לינק ישיר 

ברוך דיין האמת ! המקום ינחם את כל האבלים על מותו של האי גברא רבא ולא יוסיפון לדאבה עוד .

גם אני מצטרף לכל המבקשים פרטים על דמותו ותורתו של הרב ז"ל . אולי לפתוח אשכול ובו פרטים ביוגרפיים , כתבים וחיבורים , אמונות ודעות .




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-6/6/2004 22:46 לינק ישיר 

מסתברא,

מאחר ומכבר ועוד בחייו הייתי אמור לענות לך באישי על רבנו ז"ל, כעת מזרזת אותי המצוה לענות לשאלותיך.

בהחלט לא היה "חסיד" של הרב שך, אך היה לו יחס מעורב כלפיו. הוא הכיר במעמדו כ"גדול הדור" כפי שזה משתקף במכתב שכתב לזכר ר' דוד'ל פרנקל שהיה דבוק ברב שך [עד למח' פיינשטיין-קוטלר]. שמעתי שני סיפורים וכל אחד ממי שאמר ששמע מרבנו ז"ל, האחד שכאילו ראה ברב שך מעלת צדקות לא פחותה [ואולי יתירה, הנוסח לא היה מדויק] מאשר בסטייפלר [שהיה מסוגר] ועם זה טען שהיה לר"ש בעיה בצורת התקשורת. אך ממי שקרוב יותר אליו וממנו לא חשש, הבנתי שלא ראה בר"ש דמות מופתית [ואכ"מ לפרט]. בלימוד ברור לי שכלל לא היה "חסיד" שלו.

אם כי ממנו היה ניתן לצפות שלא יהיה "חסיד" של אף אחד כמו שגם כלפי רבו החזו"א אליו התייחס בכבוד גדול לא כ"חסיד", אך נראה [מפי השמועה] שהתפעל מהגרי"ז עד כדי שהתחשב בדעתו ביותר רצינות מהצפוי ממנו [הגם שר"י בויאר סיפר שבזמנו החשיבו את רבנו אף יותר מהרב מבריסק!!].

לא ראיתי את התקשורת ולא את הפורום המשקף את התקשורת, אך אני משער שגם במקרה הזה דרך התקשורת ובפרט הפרטיזנית היא לעגל קצוות לכיוון שלה ולנכס לעצמה כל הזוכה ביוקרה בקהילתה.

דקדוק הדין הקיצוני נמשך כל ימיו וככל שנחלש זה התבטא יותר [נחלש כוחא דהתירא]. מו"ר סבר שיש להתיר את עץ השיטה לערבה בחג הסוכות ואף שיכנע בטיעונים הגיוניים את אחד מגדולי רבני החזונישניקים [ר"י שפירא] שנאלץ להודות שאינו רואה למה לאסור. אך כאשר שאל את רבנו ז"ל, אמר שאין להתיר. גם לאחר שמסברא נלחץ לומר שאינו יודע למה ושצריך לשאול את מי שיודע, הודה שנימוקו משום שאין לשנות מהמנהג.

ה"יגיע כפים" היה מעודו. כפי שהביאו שבעוד היה כל השבוע בכולל ביהוד וחוזר בע"ש לב"ב, היתה אשתו לפעמים לוקחת אוכל זרוק. מספרים שכשלמד ביהוד בחורף הקר מאוד היה צריך להוריד הסוודר ולפתוח החלון כי מרוב עמל הלימוד היה חם לו.

בכלל לגבי ה"שינוי" שאוהבים לטעון שחל בו, כבר כתב הגיוני שסביר שפטירת אשתו היתה נקודה חשובה בחייו הגורמת לחשיבה מעמיקה יותר כדרך יסורים, אך כפי ששמעתי שהעידו היום בשבעה, רבנים שהיו תמיד קרובים אליו, ר' בערל ויינטרויב וחברותתו ר' חיים קנייבסקי, הוא היה תמיד בכיוון המקוריות וכדרך העולם שבצעירות מבחינים בנקודות ובשלב מסויים מחליטים ללכת עד הסוף "באותו הכיוון". [ידוע לי עוד על מקרים כאלה ואכמ"ל.]

אם "האמין" בקבלה איני יודע, אך יודעני שכיבד את התניא [נראה שיותר מאת הבעש"ט].

על פסקיו קשה לומר על נטיה להחמיר או להקל. לא חשש מלומר איני יודע ושנים רבות נשאל על ידי גדולי שיכון חזו"א. גם הסטייפלר וגם להב"ל בנו שלחו אליו. [אחד מרבני החזונישניקים העיר שלא ללכת אליו עם מראות, כי מאחר ואין לו אשה זה יכול לצערו.] מה שלא התפרסם מפסקיו, אין זה קשה כלל כי התרחק מפרסום דברי תורתו בדומה לידידיו הקרובים [ראשי ישיבה גדולה דויזניץ הגר"ש ברזם ז"ל חתן הסטייפלר ולהב"ל הגר"נ קרליץ ש', שאחרים הוציאו לאור את דבריהם].



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-6/6/2004 23:27 לינק ישיר 

מכמה מקורות נשמע שכבר בזמן החזו"א באו לרכל על ר"ג שאומר דברים לא מקובלים וחולק על קודמיו ,והיה החזו"א עונה להם אין אתם רואים את השכינה על פניו או הרי רואים את הירא"ש שלו על הפנים,

וכן כשיש נערווניסטים שבאים לשאול את רח"ק האם יין נדל אין בו אולי חשש יין נסך הוא עונה שכבר בזמן החזו"א דיבר דברים לא מקובלים ובכל זאת העריכו.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-6/6/2004 23:35 לינק ישיר 

אשכול עצוב על איש בודד ופלאי.

הייתי בלוויה וראיתיו בעיני רוחי קם ממיטתו, מגרש את מספידיו ואת קהל ההולכים אחר מיטתו וקורא מה לכם פה חבר בטלנים, עתה נזכרתם לבוא ? הניחוני לנפשי !

וא"א בלי כמה שאלות ליודעי ח"ן (?).

האם עסק ר"ג בתורת הנסתר ? האם עיין בזוהר ? האם היתה לו עמדה בדבר זהות מחבר הזוהר ?

אני לומד שהרשה לעצמו לחלוק על הגאון. האם היתה לו עמדה ברורה בדבר "ראשונים כמלאכים"? האם היה לו קו גבול במסירת התורה שמעבר לו אסור לחלוק ?

האם היו לו דמויות הוד תורניות שהלך לאורם ?
האם היו פילוסופים שהוקיר במיוחד ?

האם קרא ספרות ? שירה ?

האם ידע על קיומו של הפורום ?
האם ידע בכלל מה הוא אינטרנט ?

האם הכיר הוגים כמו הרב סולובייצ'יק ? כמו ישעייהו ליבוביץ' ?

יהי זכרו ברוך.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-7/6/2004 00:01 לינק ישיר 

אינני כותב קבוע בעכ"ח ובעצם מעולם לא כתבתי בפורום. אך כאן לרגל האבל בקשה לי קטנה מתלמידיו.

שמועה שמעתי כי בסוף מסע ההלויה הספידו נאמרו עוד 2 הספדים על יד הקבר, יש מי ששמע?, או: היכן ניתן להשיג תמליל של שני ההספדים הללו? (את הראשונים השגתי),

הרבה תודה מראש!



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-7/6/2004 00:17 לינק ישיר 

אף אני מצטרף לתנחומים .

לא הכרתי את האיש אך שמעתי עליו ועל פועלו מעט (הן בפורום והן מחוצה לו)
דומני שהנחמה הגדולה ביותר היא התחדשות תורת אמת
בקרבינו , ממה ששמעתי נראה שגם הוא היה חפץ בזה ,
בבחינת "מה זרעו (=תלמידיו) בחיים , אף הוא
בחיים" (שנאמר על יעקב אבינו איש האמת , כמובא במסכת תענית )
יהי זכרו ברוך .



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > פרידה ממורנו ורבנו זצ"ל, הרב גדליה נדל
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
לדף הקודם 1 2 3 4 ... 40 41 42 לדף הבא סך הכל 42 דפים.