בית פורומים השמיעיני קולך

מחזמר / tiras

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-8/3/2005 10:27 לינק ישיר 
מחזמר / tiras

אין לי עדיין שם.
הוא ארוך.
והוא אפילו לא גמור.
תסלחו לי אם אכתוב אותו בהמשכים.


מערכה א'
משתתפים: אבא, אמא, בנימין הבן, ו-9 ילדים נוספים.


אמא:
מה יהיה בעלי מה יהיה?
דאוגה אני ולבי יהמה..
מה נעש כל היום, מה נפעל?
ממה נתפרנס, מה נאכל?
בעלי, הן מאז שחלית קשות
מאז נשתנה מצבנו רעות
נשבר מטה לחמנו באין פרנסה
והילדים רעבים. אוי לה לאותה בושה!
ואני מצומקת ואתה חולני
אך אתה מעודד ורוחי דכאוני
איך אישיר את עיני לעני ילדי
מה אומר מה אדבר אם לא יאכלו די?
ואתה בעלי איש צדיק ונבון
עוץ עיצה איך לא נרד לאבדון
מה נביא לילדינו להכניס לפיות
אם לא - נגווע כולנו בשאול תחתיות
(פונה אל התינוקת)
ואת בתי במה חטאת ומדוע תרעבי?
איך יעברו חייך ואיך יעבור יומי?
האם תחזיקי מעמד, עלי לא תכעסי?
האם תביני את אמך ואביך החולני?
(חזרה לבעלה)
אישי הלוא תדע כי כן
אין לנו ברירה
חשוב, חשוב מה נעשה
הבא לנו פרנסה.

אבא:
אשתי יקירתי מה אדבר מה אומר
הלוא ידעת לפני נפצעתי עבדתי קשה ומר
אך כל שאיפתי היתה אישתי וילדי
הם לא יֵדעו מחסור, יקבלו הכל בלי די.
אך מה רצית ומה רציתי ומה רצה בורא?
הכל עשינו, הכל ניסינו והוא אמר 'נראה'.
בעבודתי שלי פצוע נפצעתי
ומאז האסון הנורא מטה לחמי נשבר לי.
ולילדי אין שום מזון ומחסורכם הוא רב
ובגדיהם מה עלובים ודמעותיהם להם זב
ואת אשתי שבור נשברת בעת נשבר לחמי
ומדוע תצטערי כ"כ ולא תתעודדי?
ראי ראי מה כאן קרה בגלל חוסר אמונה
ראי בבית מה נהיה בגלל אם שבורה;
הבן הגדול מחמל נפשינו
רוצה לעזוב את ביתו, אותנו
רוצה ליל לחפש לו עושר
חושב אולי שם ימצא האושר
והוא לא מניח ואינו מוכן
לשמוע, להסכים להשאר כאן.
אתמול שמעתי שיחה
של ילד יקיר וילדה
אמר אז הילד: אני מוכרח
לעזוב את הבית, לברוח. כך.
אבא לא נותן ואמא לא מוכנה
אך אני אעשה זאת ואברח בחשיכה.
ובכתה הילדה והתחננה: אנא לא!
אח שלי יקיר, עזוב העושר. בוא!
הישאר איתנו בל נשבר.
אל תפצע לב של אמא ולב אב ממהר.
השמעת את אישתי את דברי ילדייך?
האמנם עוד תבכי? הוי... מה רבו צרייך.
בעבודה רגלי נשברו ומטה לחמי נשבר
ורוח אישתי היקרה גם היא שבור נשבר
ראי אשתי איך התגלגל כדור שבור נורא
אז אנא אבקש ממך התעודדי. אל רע.
העלי חיוך על צל שפתייך, אל תתעוותי בבכי
עודדי את ילדייך ותשכון שמחה בביתי.

אמא:
שמעתי בעלי יקר, אסכים עם כל מילה
אך מה אעשה ולי קשה דבר כזה נורא?
איכה אראה את ילדי, אראה בסבלותם?
האמנם יחזיקו מעמד? האמנם תחזיק אמם?

(יושבים וחושבים ופניהם עצובים.)

אבא:
אם יקירה הסכיתי לי
שמעי רעיון שעלה במוחי
הן ברור ומחוור שכך אי-אפשר
וברור ומחוור שקשה ורע ומר
לא יחזיקו האפרוחים מעמד
ואנו נכה על חטא. אולי לעד...
עלה בדעתי רעיון יקר
שמעי נא אשתי, הן קולי נשבר
הן ילד לנו קטן אך נבון
לעומת 15 שנותיו הרי הוא גאון
ורוצה הוא כ"כ לעזוב את הבית
לחפש את העור והאושר והקיט
אולי נאפשר לו כי אין ברירה
במקום שיברח, יעשה זאת בהכרה
אולי נשלחהו לארץ ניכר
לנדוד וליתן לנו פת וכיכר

אמא:
בעלי, הכך תדבר? איך לא תיבוש?
לשלוח את בננו אל כשלון מראש?

אבא:
לא כך הדבר, אנא הביני
יצאף יעבוד, יחסוך ויביא לי
ואת תדאגי אולי, אך מעט
זה עדיף מכל חייך לסבול מפָת

אמא:
אך איכה יסתדר ואת מי שם יכיר?

אבא:
הוא אשר אמרתי, הוא נבון, היקיר
אין צורך לדאוג, עצמאי הוא ובוגר
וודאי שיחזור. עם הונו יבקר.
ובככל, הן רוצה הוא בזאת, הן רוצה
ובנחישות כמו שלא - אבוי אם נחכה.

אמא:
(מתייפחת)
מה קשה הרעיון, מה נורא הפתרון
אך נראה באמת שזהו מעשה נבון

אבא:
(אל ביתו הקטנה המשחקת בפינה בצעצועיה)
רוצי ילדתי, רוצי יקירתי
וקראי במהירות לאחיך, לבכורי.

הילדה:
(רצה לאחיה ולוחשת במהירות)
בנימין, אחי, אמא קוראת
רוץ והחש פעמיך שאת
כי ראׂה ראיתי עיניה דומעות
ואבא מרגיעה ופניו רעות
רוץ נא, האר פניהם ואמור
כי על אף עוניינו על שמחתנו נשמור.

בנימין:
(רץ להוריו)
אמי הורתי, אבי מורי
האמנם קראתם לבנכם יקרכם?

אמא:
כן בני היקר, אההההה... מה רצינו לומר
כה קשים עלי הדברים. אבא, אולי אתה תאמר?

אבא:
בני שלי, חזק ואמץ
עומד הנך לפני משימה ומאמץ
עוני ומחסור שוררים בביתנו
ועיני אמא דומעות ודמעים ילדינו
הרעב כאן שורר ופעמים הייאוש
אוי, בני, מה נעש מה נוכל - כדרוש?
לעבוד לא אוכל לעולם. לעולם.
את חיי אם כך אקדיש לתורה. ליעודם.
אך פרנסה מנין? ומי יעזרנו?
אכן, אלוקים בקָשֶה מנסנו.
בני נתחזק ונעמוד בנסיון
אך עלה בדעתי בשבילך רעיון
אם תאות ותקבל, אודך עד מאוד
ואם לא - זו זכותך. לא אכריחך עוד.

בנימין:
שמע אבי, מה שמעתי? כה חרדו אזני
את שמחת חיינו, כך החלטנו, לא נעזוד עוד. די.

אבא:
(נאנח)
בארץ נכר, הרחק מן הבית
עבודה ושכרה טובים הם משיט
אולי תצא בן ותעבוד מעט
תשתכר ותחזור ונשתקם אט אט...

בנימין:
אבי שלי, אני מוכן, למרות כל הקשיים
אסכים לצאת, לשאת בעול, למען הורי והאחים.

אבא:
ידעתי בני כי תסכים. אך חייב אני לומר
מה רבו הקשיים וגודלם כמדבר
לא תמצא עבודה כה מהר, בני שלי
אל יאוש! תמיד חזור אל ביתך, יקירי.
וזכור עוד דבר, ילדי היהודי:
לא כולם יהודים בניכר.
אז זכור לתמיד דברי חכמים-
והשאר יהודי יקר.

אמא:
בנימין שלי, בן אוני, האמנם תסכים לילך?
בני שלי אברכך ברכת בנים ולך.



שיר: ישימך אלוקים.


עד כאן מערכה זו.

תוקן על ידי - tiras - 08/03/2005 10:31:30



דווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-9/3/2005 22:15 לינק ישיר 

באופן כללי, זה נחמד ביותר. מאוד מעניין.
יש כאן חזרה על מטיבים מסויימים.
כדאי לקצר.
הרעיון נפלא.
ממתינה להמשך.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-29/6/2019 12:59 לינק ישיר 

דרושים עובדים מהבית




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
   
בית > פורומים > בידור ופנאי > השמיעיני קולך > מחזמר / tiras
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר