בית פורומים פורום רבי שלמה קרליבך

יארצייט של הרבנית מבאדין - "אמא של מלכות"

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-10/7/2008 15:12 לינק ישיר 
יארצייט של הרבנית מבאדין - "אמא של מלכות"

לכבוד החזרה של ידידינו התעוררי, נשמח להביא את הקטע דלהלן, קצת על "אמא של מלכות" הרי היא האמא של אדמו"ר רבי שלמה בן הרב נפתלי זצ"ל. הנה האנגלית, ובלי נדר אתרגם אותו יותר מאוחר, אם מישהו אחרי לא עושה זאת. מי שיכול, תבוא עליו ברכה!

The Badiner Rebbitzen, 5656-5740. Normally, a Jew is a Kohen (priest) because he claims lineage of father, grandfather and great-grandfather all the way back to Aharon, the High Priest. But, Reb Shlomo told us, not only was his mother's father and grandfather Kohanim, but that her mother and grandmothers, also, all claimed lineage back to Aharon HaKohen. Right before the First World War, Reb Shlomo's mother was in London. Rav Tzvi Yehuda HaKohen Kook, ZY"A, son of the Chief Rabbi of Eretz-Yisrael and an eligible bachelor, was coming to see her for a Shidduch. But the war changed this plan. Since Eretz Yisrael, a province of the Ottoman Empire, was now at war with the British Empire, no visas could be obtained. So another bachelor had to found, fast. This is how Reb Shlomo's father became the first non-Kohen, ever, in Shlomo's mother's family.

Reb Itzik Aizenstat, the earliest member of Reb Shlomo's Chevra, told of the annual dinner of the Ponevezher Yeshiva in 5741. That year, the Badiner Rebbitzen was commemorated for exceptional service to the Yeshiva. The following story was given over in honor of Reb Shlomo's mother at the Dinner. The period during and immediately following the First World War was catastrophic for the Yidden of Eastern Europe. Many refugees, Yidden especially, lived at the edge of starvation. Yeshivot such as the one Ponevezh were forced to care for the physical, as well as spiritual, needs of entire communities. Roshei Yeshiva toured all throughout Europe to raise the funds necessary to literally clothe and feed their students. And if matters weren't bad enough already, the ensuing global Depression brought financial ruin to the supporters of the Yeshivot.

In the early thirties, the Rosh Yeshiva of Ponevezh visited Reb Shlomo's father in Berlin, the final stop on his way back home to the Yeshiva in Lita. The Rosh Yeshiva, in tears, explained to Reb Shlomo's father, that his fundraising mission had been a total failure, that the Yeshiva would be forced to close, leaving the entire town to starve to death. The Rebbitzen, overhearing the cries of the Rosh Yeshiva, prevailed on him to stay an extra day to rest. The next morning, the Rebbitzen gave the Rosh Yeshiva an entire suitcase full of gold Deutschemarks. While her husband and his guest were resting, the Rebbitzen had gone off and sold everything of value in the house. This is how the Yidden of Ponevezh and their Yeshiva survived through that year.

We learn in Pirkei Avos that Aharon HaKohen's pupils have unconditional love for all G-d's creation. It goes without saying that Jews and non-Jew alike are all part of G-d's creation. In Baden, Reb Shlomo's parents had a big house and many servants. One of these servants was a young (non-Jewish) Polish girl. One day the Rebbitzen caught the girl trying to sneak out an expensive vase. The Rebbitzen sat down with the girl, telling her, "I am so very sorry you felt you needed to take something from this house without asking us first. I never knew your family needs money so badly. Please ask me if you ever need anything again. For now, I see you should have a raise."

Later, the girl dated an officer of the SS and learned the Fuehrer's plan for Baden and its Jews. This news she passed on to the Rebbitzen. So the entire family fled Austria before it was too late. That's how this Polish girl saved their lives. Reb Shlomo credits his mother, the Rebbitzen of Baden, for giving over to him, his sister and brother, how to be pupils of their great-grandfather, Aharon HaKohen.

 




דווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-11/7/2008 10:25 לינק ישיר 

הנה העברית של הקטע דלעיל - סליחה על האיחור:

בד"כ, יהודי הוא כהן כיון שיש לו מסורה מאביו, סבא שלו, ואחורה עד לאהרן הכהן. אבל רב שלמה מסר לנו שלא רק אביו וסבא של אמו היו כהנים, אלא גם אמא שלה, וסבתא שלה, היו להם יחוס עד לאהרן הכהן. ערב מלחמת העולם הראשון, אמו של רב שלמה היתה בלונדון. הרב צבי יהודה הכהן קוק, בנו של הרב הראשי הראי"ה, היה בדרך לבקר עבור שידוך. אבל עקב המלחמה, כיון שא"י היה שייך לטורקים, שהיו נגד הבריטים, לא היה אפשרות לקבל ויזה. אז חפשו מישהו אחר עבור השידוך. ולכן רב נפתלי, אביו של רב שלמה, היה הראשון במשפחה של אמו של רב שלמה שלא היה כהן.
ר' איציק אייזנשטט, הראשון שבחברה של רב שלמה, סיפור שבשנת תשמ"א, כיבדו את הרבנית מבאדין עבור שרות מצוינת לישיבת פונוביץ'. סיפרו את המעשה הזה בדינר השנתי אז: התקופה מיד אחרי מלחמת העולם הראשון, היה מאד קשה ליהודים במזרח אירופה. הרבה גלו מבתיהם, וחיו על סף רעבון. ישיבות כמו פונוביץ' נאלצו לטפל לא רק ברוחניות, אלא גם לצרכים הגשמיים של קהילות שלימות. ראשי ישיבה הסתובבו בכל אירופה לגייס כספים כדי לתת ביגוד ואוכל לתלמידיהם. בנוסף לכך, המצב הכלכלי החמור של אז כמעט גרם לקריסת הישיבה באופן כספי.
בשנות ה-30 המוקדמות, ראש ישיבת פונוביץ' ביקר את אביו של רב שלמה בברלין. זה היה התחנה האחרונה בדרך הביתה לישיבתו בליטא. בדמעות שליש, הוא גילה לרב נפתלי שהשליחות לגייס כספים נכשלה לגמרי, וייאלצו לסגור את הישיבה, וכל העיר ימות מרעב. הרבנית שמעה את הבכיות של ראש הישיבה, והפצירה בו להישאר עוד יום לנוח. למחרת בבוקר, היא מסרה לראש הישיבה מזוודה שלימה, מלא מרקים גרמנים זהובים. כשבעלה וראש הישיבה היו נחים, היא מכרה כל החפצים בעלי ערך שהיה בבית. ככה הישיבה, וביחד אנשי העיר פונוביץ' שרדו באותו השנה.
בפרקי אבות לומדים שתכונות אהרן הכהן ותלמידיו הם "אוהב שלום ורודף שלום, אוהב את הבריות ומקרבן לתורה." כמובן כלול ב"הבריות" הם יהודים ולא-יהודים. בבאדין, הבית של  משפחת קרליבך היה גדול, עם הרבה משרתים. אחת מהן היתה איזה בחורה פולנית [לא יהודיה]. יום אחד, תפסו אותה בניסיון לגנוב איזה עציץ  לפרחים. הרבנית ישבה עם הבחורה ואמרה: "אני מצטער מאד שהרגשת שצריך לקחת משהו מהבית בלי רשות. לא ידעתי שהמשפחה שלך היא כ"כ זקוקה לכסף. אנא, תשאלי אותי אם את צריכה משהו. עכשיו, אני רואה שמגיע לך העלה בשכר."
יותר מאוחר, הבחורה התקרבה אצל איזה קצין נאצי, ולמדה כוונתו שלהם ימ"ש לעיר באדין והיהודים שבתוכה. היא מסרה את זה לרבנית, והמשפחה ברחה לאוסטריה. הבחורה הצילה את משפחת קרליבך.
רב שלמה התייחס לאמו את הזכות שהיא למדה לו, וגם אחיו ואחותו, איך להיות מתלמידי אהרן הכהן, אבי משפחתה.




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-13/7/2008 07:11 לינק ישיר 

שמה היתה רבנית פסיה קרליבך ז"ל, ממשפחת כהן. יש הקלטות שרב שלמה זצ"ל קורא את עצמו, "אני שלמה בן פסיה."



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-20/6/2018 19:56 לינק ישיר 

הקפצה עבור שנת תשע"ח



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-26/6/2018 01:33 לינק ישיר 

דופו כתב:

הקפצה עבור שנת תשע"ח


שכחת.
שהיה לפני חנוכה יום השנה ה50
של אביו,
ר' נפתלי קרליבך!?


נשלח מהאנדרואיד שלי




דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מחובר
   
בית > פורומים > הכל סביב המוזיקה > פורום רבי שלמה קרליבך > יארצייט של הרבנית מבאדין - "אמא של מלכות"
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר