בית פורומים חושבים חינוך

נערה חרדית נושרת כותבת בדמע.

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-25/1/2009 16:48 לינק ישיר 
נערה חרדית נושרת כותבת בדמע.


הנה תגובה טבולה בדמע שהתקבלה במערכת האתר לנוער המתמודד:

אתם קוראים לנו נושרים פירחחים שבבניקים אתם מתעלמים מימנו ומהבעיות שלנו אתם לא מנסים לעזור לבעיותנו כן אתם העולם החרדי אבל מיתחת לכול המראה שלנו הסיגריות האלכהול וחיי הרחוב גם הנשמה שלנו בוכה בשקט בלילה ב5 ליפנות בוקר כשהנכנו חוזרים "לבית" הוא לכול מקום אחר פעם אחת אני רוצה שתקשיבו לנו לי לסיפור שלי :

כשהייתי קטנה בערך בת 7 התחילו הבעיות שלי בבית ההורים שלי היו במריבות לא נורמליות צעקות ומריבות הייתי אז ילדה כל כך קטנה הייתי בהתחלה בוכה בשקט שאף אחד לא ישמע כי אסור שידעו שלא יהיו בושות בבית הספר הייתי ילדה בעייתית לא יכולתי ללמוד כל מה שקרה סביבי השפיע עלי אבל בית יעקב תמיד ישאר בית יעקב לא היה מי שישמע אותי את הקול שלי שבוכה לא היה מי שיקשיב אז הית אלימות והיו צעקות ובלילה מיתחת לשמיכה גם הרבה דמעות בשקט שלא שומעים בכיתה ב עברנו דירה לא קיבלו אותי לבית יעקב שרציתי ביגלל כמה נשמות טובות שהלכו ללכלך התדמית של הילדה הבעיתית נידבקה עלי כמו קוץ בסוף קיבלו אותי לאיזה דוסנילנד מעפן שם נתנו לי הרגשה של אפס שאני מטומטמת שאני לאיודעת כלום ושלא יצא מימני שום דבר זה רק היה הבית ספר בבית היה טרוף מריבות צעקות וגם מכות כבר היתרגלתי כבר לא הייתי בוכה יותר הייתי ילדה תוקפנית ואלימה לא היה מי שיקשיב רציתי ליגדול ליפרוח זה היה החלום שלי להיות עשירה שאני יגור בארמון שיהיו לי משרתים שאני יצליח שאני יוכיח לכולם שיצא מימני משהו יותר מ 0 שאני יותר טובה מהם.

בבית ספר הזה בקושי גמרתי כיתה ו וכבר טסתי לחור אחר בכיתה ז הבנתי שאני לא היחידה במצב שלי יש עוד מלא כמוני אז הפסקתי לילמוד טוב הוא יותר נכון לנסות התחלתי לעשן לצת לחזור מאוחר לעשות שטויות בנים עינינים בבית לא קיבלו את זה יפה חטפתי יותר ממתי שאני זוכרת את עצמי לא הרשו לי לצאת הרגשתי כמו חייה בכלוב בועטת שורטת אבל לא יכולה לצאת ברחתי כמה פעמים הרבה לרחוב הרחוב זה ממכר אפילו יותר מסיגריות סמים הוא קפאין אתה אחרי פעם אחת לא יכול להפסיק יש זיכרון שזכור לי טוב בקיץ של סוף כתה ז הייתי בת 13 אמא שלי נסעה לטיול נשים לכמה ימים ומה היה לנו ווי ווי ... לא היה מי שישמע את הקול שלנו אמא היתה רחוקה סבלנו בשקט בשקט .

יצאתי הרבה לחברה שלי הם הפכו למישפחה שלי הם לא כיסחו אותי הוא כלאו אותי הם היו המישפחה שלי בכיתה ח הישתנתי מאוד לא למדתי בכלל הייתי יושבת בשיעור ומעצבנת תמורה התחצפתי ברחתי סילקו אותי לכמה ימים ומאז לא חזרתי יותר לבית ספר אבנתי שיש דרך אחרת ... דרך שמי שלא עומד במקום שלנו לא יבין לעולם את אהבה שלא קיבלנו בבית קיבלנו בחוץ!!

אני מבקשת שתפרסם את זה ולכול הציבור בפעם הבאה שאתם רואים חברה כמנו תנסו להבין להיסתכל מעבר גם אנחנו נשמות יהודיות אפילו שהלכנו קצת לאיבוד.

_________________

אתר הנוער הנושר והמתמודד - http://area.co.il/view.php?siteid=230502




דווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-29/1/2009 23:17 לינק ישיר 

מסכנה..
הלוואי שתצליח בחיים!
בע"ה.

_________________

YBC
אין כמו Yeshiva Boys Choir




דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מחובר
נשלח ב-15/2/2009 10:20 לינק ישיר 

סליחה שאני עוקצני. אבל, עם כל הרחמים צריך להתקדם בחיים. לא ?



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-15/2/2009 19:08 לינק ישיר 

לנוער הזה צריך מישהו לתת יד בשביל לקדם אותם בחיים .



דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מחובר
נשלח ב-15/2/2009 21:40 לינק ישיר 

ברור שכן אבל לא בצורהשל הרחמים העצמיים האלו. לדעתי זה רק הורס, ומעצים את תחושת השוני !!



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-17/2/2009 14:55 לינק ישיר 

נערה שכותב ככה די מודעת לעצמה לא?
אז למה לא לטפס חזרה?




דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מחובר
נשלח ב-17/2/2009 18:43 לינק ישיר 

אאוצ'...
אני כ"כ יודעת איך היא מרגישה... ושתדעו שאף פעם לא מאוחר בשבילם (או שמה בשבילינו...) הן רק צריכות שיתנו להן יד ויחזירו אותן לדרך המלך או שזה לא רק... זה קשה, אבל שווה.. מניסיון...




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-3/3/2009 01:06 לינק ישיר 

מותק, גם עם כל הצרות בבית ועם כל חוסר האהבה והצרות והבעיות.. אני חושבת שלמרות שזה קשה וכואב- זה מחשל אותה לעתיד.. זה לא אומר שהיא צריכה ליפול לרחוב. אלו מצבים קשים, אבל זה החיים שלה!! שלא תישב ברחמים עצמיים!! שתקום ותנסה ליבנות את עצמה!! זה הכל בשבילה!! בשביל החיים שלה!! שתיבנה תצמה עכשיו כדי שתוכל להעניק לילדים שלה את מה שלה היה חסר..

זה ישתלם לה בסופו של דבר.. כל המאמץ...




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-3/3/2009 10:23 לינק ישיר 

הנושרים, ציטטת לסכום : "גם אנחנו נשמות יהודיות"


פתגם לטיני אומר :  "הונוס הבט אונוס"  - ותרגומו: לכבוד יש משא.

פרושו:   הזכות מטילה גם חובה!


תוקן על ידי הנביאה ב- 03/03/2009 10:19:19




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-3/3/2009 15:28 לינק ישיר 

לנושרת
כואב הלב לקרא את המכתב שיוצא מן הלב ונכנס אל הלב
אם את לא תעזרי לעצמך אף אחד לא יעזור לך
תדעי לך שה' אוהב אותך הכי הכי הכי בעולם אפילו יותר מההורים
גם הוא הכי מבין אותך ויכול לעזור לך
ה' יתברך רוצה רק לטובתך
זה שהרבה הורים ומורים לא מבינים בחינוך זה לא אומר שאת צריכה שיהיה לך חיים קשים
ה' שומע כל מילה שאת מדברת איתו
לדעתי כדאי להתפלל שתזכי לבנות בית נאמן בישראל
 על בעל עם מידות טובות עם מידות טובות
ה' איתך אפילו במקום שאת חושבת שהוא כבר לא אוהב אותך




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-3/3/2009 23:21 לינק ישיר 

נביאה, פתגם הוא פתגם. אך נראה לי שיותר מדויק לומר, הזכות מטילה מחויבות! לא חובה.

רחמים, מצד אחד כתבת אף אחד לא יכול לעזור לך רק את. ומצד שני ה' יכול לעזור לך.
ואם היא כך בגלל אותם מורים והורים שאינם יודעים לחנך אז זה כן אומר שצריך להיות לה חיים קשים.
ואם אין זה קשור לחינוך אותו קיבלה, אינו עניין לכאן חוסר ההבנה של ההורים או מורים.

ומה שייך מקום שאת חושבת שהוא לא אוהב אותך? אלוקים הוא נצחי, אם את מאמינה שפעם אהב אותך
זה לא ישתנה עוד. וסתם, מה שייך אהבה באלוקים, הוא חף מכל רגשות ומושגים גשמיים. והוא ממש לא אוהב.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-4/3/2009 13:05 לינק ישיר 

אגו איסט
כשימך כן אתה
זה לא בשבילך מה אתה מחפש פה
תפתח אשכול לבעיות שלך,
ואני אפטור לך אותם אחת לאחת



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-11/6/2009 16:44 לינק ישיר 

מזעזע



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
   
בית > פורומים > חברה וקהילה > חושבים חינוך > נערה חרדית נושרת כותבת בדמע.
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר