בית פורומים חינוך בגיל הרך

לילה טוב?/ שיפי חריטן

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-2/6/2010 18:11 לינק ישיר 
לילה טוב?/ שיפי חריטן



לילה טוב?
שיפי חריטן / ז' סיון ה'תש''ע / 13:38
7 תגובות | קישור לדעה הוסף תגובה הדפסה

מכירים את הלילות האלו בהם אתם ישנים וערים בערבוביה? לא באמת יכולים לחתום בצלילות על מה שהיה שם?

הסיטואציה הבאה, מן הסתם קרתה לכם לא רק פעם אחת בחיים: לילה, מתכוננים לשינה. נכנסים למיטה ונרדמים סוף סוף. משתוקקים לנוח מעמל ויגיע היום שעבר עלינו.

לפתע, ממש ללא הכנה מוקדמת, אתם מתעוררים. צמאים במיוחד, אולי סתם יתוש שהחליט לבדוק את מד הדופק שלכם מתוך שינה כדי לוודא שאתם לא לפני התקף לב בגיל צעיר... או אולי גרוע מכך, יתושה אשר מתכננת מסע דם נקמני במיוחד. מגיעה לאוזן, לוחשת בתוכה בזזזז עצבני ומתקיפה נקודה קטנה ברגל. מכאן, סרט אימה... כדאי לקום ולשתות כוס מים כדי להישאר שפויים, אחר כך יש את הניסיונות העצלניים האלו, מנסים להירדם ובכל פעם שיש בזזזז ליד האוזן, אנו מעיפים את ידנו בעוצמה ובטוחים שהשקט שהשתרר, יאפוף אותנו ויכסנו בכנפיו. בשנייה הבאה אנו מתבדים ומחליטים לוותר על העצלנות. קמים מהמיטה ופותחים במסע ציד, הכולל בדרך כלל מחיאות כפיים קולניות או במקרה הנואש יותר, K300.

יופי, היתוש מת ועמו היתושה מוצצת הדם. נופלים על המיטה מותשים מהמסע ומתכסים היטב בשמיכה. מה שבטוח, אמ... לא כל כך בטוח.

כאן מגיע המתח. מצליחים להירדם? הריסים והעפעפיים בתחנונים מסמיקים לגמרי ולא ניתן להכירם. מבט בשעון: השעה שלוש לפנות בוקר. רגע, כמה עוד נשאר לי לישון עד השעה רבע לשבע?פחות מארבע שעות! לא! זה לא קורה לי, להירדם! מהר! מתהפכים לצד אחד... מתהפכים לצד שני... בדיוק עכשיו כל המחשבות המטרידות על מה שעשית ועל מה שעוד מחכה לך שחובה לעשות... נו איזה ברוך. נמחקו לי הזכרונות בסלולרי, אין לי מספר של מלאך השינה, אפילו לא למישהו שקרוב אליו, או יודע כיצד ניתן להשיגו.

התחושה מתערפלת, כנראה זה רגע בו נרדמתי. בכי. זו הילדה קוראת לי. אני נאמנה להחלטה שילד לא יגיע אלי למיטה, מזנקת כדי להספיק אותה טרם תרד מהמיטה. "אני רעבה" היא בוכה.. נו יופי, תגידו לאמא פולניה שהילדה שלה רעבה ונראה אותה חוזרת לישון במיטה. מה גם שנזכרתי שהערב היא לא אכלה כיאות, ניגשתי למטבח ושלפתי חבילת פריכיות. גם רבע תפוח חתכתי לה ליתר ביטחון. כוס שתיה ואני חוזרת לחדר עמוסה. הילדה איננה. חיפוש קצרצר. היא אצלי במיטה. מבטיחה שרק תסיים לאכול ותחזור למיטתה. לא בטוח שאני מאמינה אבל העיניים שלי מתחילות בהפגנת מחאה ואני קורסת לידה ולא זוכרת מאומה.

היא סיימה לאכול חצי מרבע התפוח. העירה אותי. קמתי למטבח והנחתיו. שומעת את הציפורים שורקות לי מבעד לחלון ומסבירות לי בקולניות כי אין כאן תירוצים להיות או לא להיות. הבוקר מגיע וזו עובדה אותה לא ניתן לשנות.

חוזרת, היא נוגסת בעיניים עצומות בפריכיה. שוב נשכבת לידה, בשעה שהייתי בטוחה שאני נרדמת שמעתי גם את הילד פורץ מהחדר ומגיע לוודא שיהיה איחוד משפחות, קרוב לשעה שבע בבוקר אני מקיצה בבהלה. אין לי מושג מדוע אני כה עייפה!!

מישוש קצר של המצח, כפות הידיים והלחיים, מספר לי שאני טובלת בחתיכות קטנות של פריכיות ותפוחים, מה שאומר שלא עמדתי בלחצים, היתה כאן מלחמה בלילה והיא לא היתה קלה. לא רק שלא ניצחתי, גם נותרתי עייפה. הנחמה היחידה שלי הייתה שלא כל לילה הוא כזאת צרה. מחכה שכבר יגיע הלילה הבא, חייבת להשלים שעות שינה.

תגובות
1. וכל זה

כי לא רצית להפעיל את השואב אבק ולהעיר את כולם

2. אוכל במיטה?

הכל זורם ומוכר. אבל אוכל בשלוש בלילה???? ועוד במיטה????

באמת....

3. אווו כמה מכירים...

כשזה קורה אצלנו זה מעצבן ואיום. אבל כשאת כותבת את זה זה פתאום מצחיק ומשעשע.

ול 2. מה תעשו אם ילד מתעורר ובוכה רעב? תושיבו אותו ליד שולחן? זה הוסיף הרבה הומור לטור. מי אמר שזה אמיתי בכלל?

שיפי, אהבנו מאוד!

4. מקסים

כרגיל

אוהבת את הסגנון הקליל שמאידך לא פוגע בנושאים רציניים

עלי והצליחי

5. זה האמת הצורמת

זה יפה שאת יודעת לכתוב את האמת, את האמת הפשוטה, (ולפעמים הכואבת)

6. כאחד שמכיר אותה יותר מידי טוב

היא לא יודעת משהו אחר חוץ מ"אמת"

7. מעולה

כמו תמיד

אני לא מחדשת כלום אבל צריך להודות מפעם לפעם

אוהבת אותך ואת מה שהכתיבה שלך משדרת

ליבי


http://www.katzar.net/opinions.php?load_id=9627



דווח על תוכן פוגעני

מחובר
   
בית > פורומים > חברה וקהילה > חינוך בגיל הרך > לילה טוב?/ שיפי חריטן
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר