בית פורומים חינוך בגיל הרך

חופשה נעימה? / שיפי חריטן

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-30/6/2010 14:47 לינק ישיר 
חופשה נעימה? / שיפי חריטן



חופשה נעימה?
שיפי חריטן / ט''ו תמוז ה'תש''ע / 12:34
3 תגובות | קישור לדעה הוסף תגובה הדפסה

מסיבות של סוף שנה. אח.. כמה נפלא. נפלא? מי? היכן? מדוע וכיצד? אני מבינה את הקונפליקט הזה שבמילה "חופש". הרי ביננו, אם את לא מורה ובעלך אינו אברך, נגזר דינך להתרוצץ ולתור אחר קייטנות הנפתחות בזו אחר זו כפטריות רעננות לאחר הגשם, כל מודעה יותר משכנעת מחברתה.

אצלנו מגדילים לעשות ודופקים על דלתות הבתים והן ממש לא מרפות הקטנות הללו. אני מוצאת את עצמי מאזינה לתיאורים קסומים של בת תשע כשהיא מסבירה מדוע היא הכי אחראית לקחת את העול הזה של קייטנה לילדיי בני החמש וחצי ושלוש.

אני מחייכת בנימוס ואומרת לה ש"נראה" ו"אולי" ו"אני לא עובדת מחוץ לבית".

סוגרת את הדלת, נושמת לרווחה ומנסה לחשוב מה היה בשנה שעברה. אז כן סמכתי על הזאטוטה והרי כל הנוגעים בדבר היו קטנים בשנה.. אז מה קרה? ברור, התשובה נהירה. הייתי נואשת, אמא עובדת שנתקעת לה עם חופשה שארוכה כמו המסטיקים שבאים בסלילים כאלו שאינם נגמרים.

אז מה? איך זה קורה שבמסיבת סוף שנה של הקטנה, אנו האמהות רק דשנו בשאלה, האם לרשום לקייטנה ומה יהיה בחופשה. שכחנו לרגע שצריך להתמקד בילדונת המתוקה שמאובזרת במיטב המטפחות והסרטים והיא ברגש מלא, שרה הפוך את המילים. ברור לי שכל אם שהיתה שם והתרגשה, אחת מן הדמעות שירדו מעיניה, היו ודאי על צער השכינה ועוד אחת על כמה שהיא ממהרת לעבודה ומי זו שתסכים לשמרטף אחר כך על בתה.

זכיתי אומנם לשמוע מילים נרגשות מאמהות מושלמות שרק מחכות לחופש, להיות עם הילדים. או, אילו נשות חיל. ניסיתי לשכנע את עצמי בקול שהבת שלי הרי זקוקה לחברה. היא ילדה חכמה, פעילה, מה היא תעשה איתי יום שלם ועוד אחד ועוד אחד לאורך החופשה? יש גבול לכל תעלול, הלא כן? נראה לי שאני מצליחה לשכנע את עצמי.

נזכרת בימי התום המתוקים וחוזרת לקונפליקט ההוא שסיפרתי לכם שאני יכולה להבין. הרי מדי קיץ כילדה רק חיכיתי בקוצר רוח לחופשה הגדולה. כעסתי כששמעתי מבוגרים, זועפים על כך שצריך לקצר את ימי החופש הארוכים. ידי היתה נקמצת לאגרוף תוקפני אי היה מישהו מעז לנסות להעלות לידי את הסוגיה המרה.

אלא שגדלתי והפכתי אמא בעצמי, לאלוקים תודה. אבל מה? מה? רחמים, מה עם החופשה? לא ירחמו על הורים מתוסכלים שבסך הכל לא לעצמם חוששים, לא לארנקם שמפתח אנורקסיה מבהילה, גם לא למערכת העצבים הרפויה. אלא כל הדאגה היא לצאן היקר, לילדנו החכמים שבסך הכל מאוד נהנים בשגרה וצריכים חברה ושאר תירוצים שכבר כתבתי לפני כמה מילים. אני באמת לא כותבת מתוך אנוכיות חלילה ושלא תטעו, גם לי כיף לחשוב על ימים שאפשר לקום בבוקר ללא שעון ולא לרוץ למטבח למסדר של סנדוויצ'ים, פירות, שתיה, תיק ותקייה, פתקים לגננת וארוחת בוקר נמהרת. אני בסך הכל חושבת שלא יקרה שום דבר אם יקצרו במעט את ימי החופשה.

מה כבר ביקשתי? בסך הכל רציתי להנות ללא מחשבות מפחידות, במסיבה של בתי המתוקה!

ואם אתם ממש מתעניינים, היה נפלא!

תגובות
1. ממצה - כרגיל

ולאחת כמוני, ללא זמן מיותר להעלות תובנות משל עצמי.

הטור הזה הוא ממש מכרה זהב.

במקום לקושש במקורות זרים, כאן אני מלקטת ומאמצת לחיקי רעיונות מזוקקים.

תודה שיפי

2. ניתוח מדויק

את מצליחה להגיד בקול מה שהמון נשים חושבות בשקט. הייתי שמחה לדוברת כמוך. או לפחות שתעבירי את התחושות המדויקות. איזה מתנה!

3. נעימה?

כל מילה נעימה יותר מקודמתה. אוהבת את הטורים שלך. תודה שחזרת!!


http://www.katzar.net/opinions.php?load_id=9934



דווח על תוכן פוגעני

מחובר
   
בית > פורומים > חברה וקהילה > חינוך בגיל הרך > חופשה נעימה? / שיפי חריטן
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר