בית פורומים חינוך בגיל הרך

נחמו. שירים, סיפורים ועוד חומרים .

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-23/7/2010 15:08 לינק ישיר 
נחמו. שירים, סיפורים ועוד חומרים .





נחמו עמי • שעה של מוסיקת נחמה

ישראל חבר, עורך מדור המוזיקה, שיצא לחופשה בת שלושה שבועות, חוזר עם מוזיקה שבתית איכותית • יחד עם ההכנות ל'שבת נחמו', האזינו לשירים מנחמים, מהארכיון היהודי המשובח • גם להורדה


ישראל חבר, בחדרי חרדים
תאריך: 22/07/2010 19:27:00

:קישורים
להורדה: קליק ימני ו'שמירה בשם'

http://www.bhol.co.il/news_read.asp?id=18540&cat_id=25

גם ב"תיבת נגינה" ערוץ 7 יש שירים דומים.
http://www.inn.co.il/Radio/Jukebox.aspx#1#@21


סיפור
סיפור חסידי "הידיעון" ידיעון הכפר, ואתחנן תש"ע
באדיבות מערכת "שיחת השבוע
מטבעות של זהב
האחים הצדיקים רבי אלימלך (מליז'נסק) ורבי זושא (מאניפולי) העמיסו תרמילים על כתפיהם ויצאו לנדוד בדרכים. הם קיבלו עליהם לערוך חמש שנות גלות, כדי לזכך את נפשם. במיוחד ביקשו לעקור מליבם כל שמץ של הרגשת ישות עצמית וגאווה. ומה טוב לכך מהגלות, ה"ממעטת את הממון וממעטת את השם".
יצאו אפוא השניים לדרכם. הם הלכו מעיר לעיר ומכפר לכפר. על-פי דמותם החיצונית נראו כשני קבצנים עלובים המחזרים על הפתחים. במרוצת השנים הללו ידעו שני האחים הקדושים עיתים של רעב ומצוקה, ספגו ביזיונות לרוב, ופעם אירע שאף ספגו מהלומות של ממש. כל אלה לא הסבו להם קורטוב של צער. להפך, שמחים היו על כל ביזיון והשפלה שנפלו בחלקם, כי אז ידעו שגלותם משיגה את מטרתה.
כלל היה נקוט בידם של האחים הצדיקים - להתרחק מן העשירים והמיוחסים ואף מן הלמדנים הגדולים והרבנים המפורסמים. "כל הדבק בכבוד, הכבוד דבק בו", היו אומרים. משום כך הקפידו תמיד להימצא אך ורק בחברתם של האנשים הפשוטים ובקרב מקבצי הנדבות וסועדי בתי-התמחוי.
חמש שנות הגלות שקיבלו עליהם התקרבו לקיצן. רבי זושא ורבי אלימלך סיכמו ביניהם לחפש לעצמם מקומות-מגורים של קבע ולהפיץ איש-איש בעירו את דרך החסידות.
באותה שעה הזדמנו לעיר ליסקה, שבה כיהן כמרא-דאתרא הגאון רבי מנחם-מענדל הורביץ, גדול בתורה ומיוחס כאחד. מכיוון שממילא עמדה גלותם לתום וכבר נתקבלה בליבם ההחלטה לחדול מלהיות נחבאים אל הכלים ולהתחיל להפיץ את החסידות בגלוי, נתעורר בלבם חשק לסור לבית הרב, המופלג בתורה ויראת-שמים. חשבו, אולי ישמעו מפיו דבר-תורה מרנין-לב או אמרה מעוררת שתחמם את ליבם.
באו לבית הרב, עמדו כעניים בפתח וביקשו נדבה. נתן בהם הרב מבט בוחן ומיד הושיט להם יד חמה ובירכם במאור-פנים ב"שלום-עליכם, יהודים". כעבור רגע שלח יד לכיסו והוציא מתוכו שני מטבעות, מטבע לכל אחד ואחד מהם. הודו האחים לרב על נדיבות-לבו, ושירכו את רגליהם משם, מאוכזבים על שלא זכו לשמוע דבר-תורה מפיו.
בצאתם מבית הרב גילו האחים לתדהמתם כי ביד כל אחד ואחד מהם דינר-זהב. הביטו איש באחיו ודאגה עלתה על פניהם. פנה רבי אלימלך לאחיו ואמר: "אלימלך מפחד להחזיק בידיו דינר-זהב זה, שמא טעה הרב ונתכוון למטבע נחושת, ונמצא אלימלך נהנה מן הגזל".
הנהן רבי זושא בראשו ואמר: "זושא חושש להחזיק בידיו דינר-זהב זה, שמא טעה הרב מליסקה בטביעת-עינו, וסבור היה כי שני העניים שלפניו תלמידי-חכמים הם, ונמצא זושא גונב דעת הבריות".
נשא רבי אלימלך את עיניו אל אחיו ואמר: "זושא יקירי, אי משום הכי, יכול אתה להיות רגוע, שהלוא תלמיד-חכם אתה. אך אלימלך איננו רגוע, שמא טעה הרב ולא נתכוון לתת לו אלא מטבע של נחושת".
כעבור רגע הוסיף רבי אלימלך: "ואם אמנם התכוון המרא-דאתרא לתת מטבע של זהב, הרי המצב חמור שבעתיים. עלולה להיכנס באלימלך מידת הגאווה, באמרו בליבו - הנה, גם כשלובש הוא בגדי קבצן עלוב, נותנים לו דינר של זהב, כדרך שנוהגים בתלמידי-חכמים. מכאן שהשכינה שורה על פניו!".
שקעו השניים בהרהורים, עד שהתעורר רבי זושא ואמר: "חלילה לך אחי אהובי מלהטיל דופי בנשמתך הטהורה ולהכתימה בכתם הגאווה. ואולם ברור כשמש כי טעות הייתה כאן וכי דינרי הזהב אינם שלנו. הבה נשוב לביתו של המרא-דאתרא ונחזירם לו".
אמרו ועשו. חזרו האחים הצדיקים לבית הרב מליסקה והטילו על שולחנו את שני הדינרים. "אין רצוננו, חלילה, ליהנות מן הגזל", אמרו לגאון, "מן-הסתם נתחלף לו לכבוד-תורתו מטבע נחושת במטבע של זהב, שהרי אין נותנים לקבצנים דינרי זהב".
הביט בהם הרב מליסקה וחיוך בעיניו. "לא, רבותיי, שום טעות לא נפלה כאן. איש אינו מחליף נחושת בזהב. אלא מה? ברוך ה' יש לי טביעת-עין טובה. הכרתי בכם שראויים אתם לנדבה הגונה, ועל-כן נתתי לכם כפי שנתתי. קחו בחזרה את המטבעות כי שלכם הם".
רבי זושא ורבי אלימלך הביטו ברב מליסקה נבוכים והיססו אם להושיט את ידם אל המטבעות. לפתע הרצינו פני הרב מליסקה. נתן באחים עיניים חודרות ואמר: "נדמה לי, שיהודים שערכו גלות במשך כמה שנים רצופות, צריכים היו להגיע למדרגה של ביטול גמור. להכנעה ממש, ללא קורטוב של החשבה עצמית. להיות תמימים ממש ולקבל בהשלמה ובאהבה לא רק ביזיונות וייסורים, אלא גם טוב ונחת".
נזדעזעו רבי זושא ורבי אלימלך עד עמקי נשמתם מהדברים הנוקבים. חיש-מהר נטלו את המטבעות ויצאו שחוחי-קומה ומושפלי-עיניים מבית המרא-דאתרא.
אכן, הם זכו לשמוע את אשר היו צריכים לשמוע. בו-במקום קיבלו עליהם שנת-גלות נוספת.

http://www.yedionhakfar.com/82358/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8-%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%99-%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-561



ומאמר חינוכי על פרשה זו.


הדסה גהלי
חינוך למוסריות
שמור תשמרון את מצוות ה' אלקיכם ועדתיו וחוקיו אשר צוך ועשית הישר והטוב בעיני ה'." (ו יז)
כאשר דנים בחינוך למוסר ולערכים, חשוב מאוד להתייחס דווקא לשנים הראשונות של הילד - לגיל הרך. הורים רבים סבורים שהילד עדיין קטן מדי וחשיבתו אינה מספיק מפותחת. אמנם, מה שמאפיין את החשיבה והרגשות של ילד צעיר זו אגוצנטריות, קשה לו לראות את צרכי האחר, יש לו קושי לדחות סיפוקים, חשיבתו נחלקת לשחור ולבן, אם הבטחת ולא קיימת – שיקרת, הוא מייחס למבוגר כוחות על אנושיים ובעיניו הוא כל יכול. אולם דווקא זו הסיבה שיש לחנך ילדים קטנים לחוקי מוסר, והגיל הרך הוא קרקע פוריה ונוחה להשרשתם של מוסרי דרך ארץ, יושר וכבוד לזולת.
המצפון של האדם, מה שנקרא בפסיכולוגיה 'סופר אגו', הוא למעשה מערכת האיסורים של עשה ואל תעשה, מוסר שהנחילו לו הוריו. עד גיל 9 – 10, כשילד נתקל בדילמה מוסרית הוא אומר "אבא שלי לא מרשה", "אמא אסרה עלי". עם התבגרו מופנמים חוקים אלו של מותר אסור והופכים לחלק ממנו, ובמצבי קונפליקט הם חלק ממנגנון הבקרה שלו. הם השיקולים המוסריים השיפוטיים שלו, הם מכריעים בבחירות ובהחלטות שלו. לכן אם רוצים לפתח את החלק המוסרי בילד שמעד יש לעזור לו להבין מה הפסיד, ולהיזהר לא לשדר לו בשום אופן כמה הוא אִכזב.
ילדים אינם יודעים מעצמם איך להתנהג מבחינה מוסרית. הם זקוקים להורים בוגרים שמהם הם ילמדו נורמות מקובלות, כללים וערכים של כבוד לבני המשפחה, רגישות לצרכי האחר ולא רק לעצמם. הילדים צריכים שההורה יסביר להם מה מותר ומה מסוכן, מהם גבולות הפרט, מהן נורמות חברתיות ועוד, כדי שיוכל להסתגל לחיי חברה וקהילה בעתיד.
הוא זקוק שיעשו לו סדר הגיוני בחיים, כך יוכל לבנות ולגבש לעצמו עולם פנימי מסודר, מאורגן, ברור ויציב. בשלבים הראשונים, ההורים בונים לו גבולות חוקיים חיצוניים, מחנכים אותו להרגלי אכילה ודרך ארץ, שעות שינה ברורות, הרגלי ניקיון, דחיית סיפוקים, וכללים חברתיים בתוך המשפחה. בהמשך הוא יוצר לעצמו גבולות יותר פנימיים ועושה סדר בעולם הנפשי שלו, כך העולם נחווה פחות מבולבל, פחות מאיים, הוא מכיר את חוקיות החיים שלו, יודע מה צפוי, יש לו לו"ז מוגדר, הרגלים ונהלים ברורים וקבועים.
בגיל הרך, חוקים אלו הכרחיים כיון שהילד הרך זקוק למבוגר שיעזור לו לשלוט בדחפים האגוצנטריים שלו. הוא זקוק לרסן את התוקפנות שבו. כאשר ילד חי בסביבה שדואגת לו, שאיכפת לה ממנו, ויודע שיש הורים בוגרים, בוטחים וחזקים ממנו, זה כשלעצמו מרגיע את התוקפנות שבו. אם לא נשמור ולא נעצור ילד ששובר במתכוון צעצוע או מכה ילד אחר, הוא יחיה בבלבול וחרדה מעצמו, ולא יצליח לשלוט בצורך לסיפוקים מידיים, הוא יפתח רגשי אשמה וחוויה של הזנחה רגשית.

כיצד מחנכים ילדים להתנהגות מוסרית?
אנשי מוסר וחינוך מדגישים את כוח החיקוי וההזדהות כגורם בעל ההשפעה החזקה והבלתי ניתנת לערעור על נפשו של הילד. ילדים מחקים ומזדהים עם התנהגויות שהם רואים.
התפיסה הילדותית שהמבוגר הוא כל יכול, הופכת את המבוגר לדמות המשמעותית בחיי הילדים. הם צופים בהערצה אחר מעשיהם והתנהלותם. הם קולטים מסרים, אמונות, יחסים והתייחסויות בכל תחום.
ילדים לומדים מאנשים שהם מעריכים, מכבדים ואוהבים, מדמויות שהן בעיניהם בעלי סמכות .
לכן התפקיד שלנו כהורים לשמש מודל להתנהגות מוסרית – דמות שמהנהגותיה ילדים ילמדו כבוד והערכה הדדיים, ויתר ערכים מוסריים.
מושגים מוסריים מופשטים, כיושר וצדק, שאין לילד עדיין יכולת חשיבתית להבינם, יתפתחו בילד רק דרך התנסות חוויתית, שעוזרת לו להבין את המושג דרך עצמו. למשל, ילד מתלונן שהמורה מענישה רק אותו למרות שכל הכיתה הפריעה או ילד שמרגיש שאמא אינה מחלקת בין האחים בצורה שווה, יחווה וירגיש מהו אי צדק או רגשי קיפוח – יחס לא הוגן, הוא לומד מתוך החוויה הנפשית שלו. רק אם יהיה לילד קשר רגשי עם המושגים האלו, הוא יבין מה משמעותם. כך גם ילד קטן שאמו הבטיחה לו משהו ולא יכלה לעמוד בהבטחה אפילו הסיבות מוצדקות, יתאכזב מאוד כיון שהחשיבה שלו לא גמישה וקשה לו קוגנטיבית לקבל שהמציאות דינמית וניתנת לשינויים. לכן הדברים של המבוגרים נתפסים כמוחלטים, אם הבטחת – עליך לקיים, ושום דבר לא יכול להצדיק הפרה של הבטחה. ילדים חווים זאת כשקר.
הורים רבים מתקוממים איך זה שהילד לא מבין שהנסיבות השתנו, הם כועסים איך זה שהילד לא מתחשב ורגיש.
דוגמא אישית בהורות נבחנת קודם במעשים ולא בדיבורים! התנהגותנו מעידה על כוונותינו ואמונותינו האמיתיות ולא ההצהרות עליהן. הורה יכול לומר לבני המשפחה השכם והערב כמה חשוב לקרוא ספרים טובים, אך אם הוא ישב כל היום ליד המחשב והטלוויזיה ודאי לא יישמעו לו. דוגמא אישית היא קודם כל התאמה מוחלטת בין האמירות ההצהרות למעשים.
המעשים בחיי היומיום עם ילדינו הם קובעים את מידת השפעתנו על חייהם, אם ילד רואה שהם אינם מכבדים זה את זה, או כועסים לעיתים קרובות, יהיה קשה לשכנע אותם בצורך לכבד בני אדם .
קשה להקנות לילד הרגלי ניקיון ולהטיף לו על חשיבות סדר וארגון אם ההורים עצמם אינם מקפידים על סדר וארגון .
למעשה הרבה יותר קל לחנך על ידי נזיפות, הטפות מוסר, הזהרות, איסורים, קשה יותר להתאמץ להיות מודל ודוגמא אישית ראויה לילדים שלנו,לשמש מופת בהתנהגותנו. הרבה פעמים הורים מוותרים לעצמם ולא מגשימים מספיק באופן מעשי ועקבי את מה שחשוב להם. הרבה יותר קל להורים לדבר ולומר כמה חשוב הדבר, אבל הם גם יתעלמו מהתנהגויות לא ראויות ומרגיזות של הילד כדי לא להתעמת איתו ולא להיכנס למריבות ולקלקל את האווירה בבית. בכל משפחה יש מערכת ערכים מוסרית שמועברת לא רק על ידי דיבורים והסברים אלא בעיקר על ידי מעשים ודוגמא אישית. הורים שערך של חסד וצדקה מרכזי בחייהם הם גם הורים שיתנו, והילד ירגיש בזאת. זה בית שהורים יעשו חסד עם הבריות והוא יפנים ויתחנך להקשיב לצרכי הזולת, הוא יהיה רגיש למי שנזקק.
אוירה של כבוד, יושר סבלנות תרבות דיבור ועוד, הכרחיים בחינוך למוסריות, בית – משפחה – הוא "בית גידול", "חממה מחנכת", שבו הילד מצלם, מקליט כללי התנהגות של הוריו, הוא צורב בתודעתו את היחסים הבינאישיים, התייחסותם למצבים ואירועים שונים, הוא לומד קריטריונים ושיקולים מוסריים בשיפוט שלהם.
ההשקעה החינוכית יש לה השפעה לטווח ארוך כאשר הילד יוצא כבוגר לחברה ולקהילה מצויד במערכת ערכים שמהווה תרומה גדולה לחברה.
hadasage@walla.com



http://www.machonmeir.org.il/hebrew/main_id.asp?id=12597

עוד "נחמו נחמו עמי" באתר "תורה"
http://torah.in/he/?p=11724

לפרשה זו ובכלל.
http://www.meytarim.org.il/content.asp?PageId=47

פרשת שבוע - קובץ וורד


תוקן על ידי טףטיפה ב- 23/07/2010 16:53:12




דווח על תוכן פוגעני

מחובר
   
בית > פורומים > חברה וקהילה > חינוך בגיל הרך > נחמו. שירים, סיפורים ועוד חומרים .
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר