בית פורומים חרדים באקדמיה

יו"ר הכנסת ריבלין נגד הסדר בכפייה: החרדים כבר לא מיעוט

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-29/5/2012 13:07 לינק ישיר 
יו"ר הכנסת ריבלין נגד הסדר בכפייה: החרדים כבר לא מיעוט

"אסור שחלופה לחוק טל תתקבל בכפיה; הוועדה המיוחדת בכנסת צריכה לגבש חלופה רק תוך שיתוף החרדים", כך אומר יו"ר הכנסת רובי ריבלין, בדברים שנשא בכנס לשכת עורכי הדין באילת. לדבריו, "החרדים כבר אינם מיעוט, ואין להתייחס אליהם כאל כת האימייש בארה"ב; הסדר בכפייה, לא יביא למצב שאלפי חרדים רצים על הג'בלאות אלא אלפי חרדים בבתי הכלא". ריבלין קרא לעורכי הדין: "קלטו מתמחים חרדים במשרדיכם; היו שותפים פעילים בשילוב חרדים בחברה הישראלית"

סנגור חדש לציבור החרדי? יו"ר הכנסת ראובן (רובי) ריבלין נשא אתמול (שלישי) דברים בכנס לשכת עורכי הדין באילת, התייחס לשאלת גיוס תלמידי הישיבות וקרא לעורכי הדין לקלוט מתמחים חרדים במשרדיהם.

"במדינת ישראל של 2012, החרדים והערבים, כבר אינם מיעוטים ולא ניתן להתייחס אליהם ככאלה. החרדים והערבים ביחד מהווים כשלושים אחוז, מאוכלוסיית ישראל, נדרש שינוי תודעתי בתפיסת יחסינו עם החרדים: לא עוד יחסים בין רוב ומיעוט, אלא כינון יחסים של שותפות", אמר ריבלין.

לדבריו, "סדרי הגודל הנוכחיים והעתידיים של החרדים באוכלוסייה מחייבים אותנו לבחון מחדש זכויות שניתנו לו מתוקף היותו מיעוט. לא ניתן עוד להתייחס לציבור החרדי בישראל כמו אל כת האיימיש בארה"ב. פעם אולי ניתן היה לבלוע את הצפרדע של מתן פטור לתלמידי ישיבות משירות צבאי אך לא ניתן לעשות זאת עוד"

יו"ר הכנסת שלל אפשרות של הסדר בכפיה והביע את חששו מכך. "דמוקרטיה לא יכולה להפעיל אמצעי כפייה כלפי ציבור כל כך גדול מבלי לסכן את המרקם החברתי שלה, ואת החוסן שלה", אמר ריבלין. "קדימה, הליכוד, וישראל ביתנו, יכולות כיום להרכיב לבדן קואליציה חילונית ולנהל את המדינה כראות עיניהם, גם ללא תמיכתם של ש"ס או יהדות התורה".

ריבלין המשיך ואמר כי "אישור חוק בכפייה, במסגרת קואליציה כל כך רחבה יכול אמנם להיות תקף פורמאלית, אך לא חכם מעשית. שימוש בכוח הכפייה הלגיטימי של המדינה, כלפי ציבור גדול כל כך עלול לערער את שיווי המשקל של החברה הישראלית. מדינת ישראל לא תוכל להתמודד עם אלפי חרדים בבתי הכלא. כפיית גיוס מיידי על הציבור החרדי, אין משמעותו אלפי חרדים רצים על הג'בלאות אלא אלפי חרדים בבתי הכלא".

"אינני רואה מצב שבו מגבשת הוועדה המיוחדת חלופה לחוק טל, תוך שהיא מתעלמת מהעמדה החרדית. מהלך היסטורי בעניין גיוס בחורי הישיבות, יקרה רק אם החרדים יהיו חלק ממנו, ואם המהלך יתקבל בהסכמה ובהירתמות משותפת", הוסיף רובי ריבלין.

על ההנהגה החרדית אמר יו"ר הכנסת כי "החרדים יהיו חייבים להשתחרר מהעמדה הפסיבית שלהם ביחס לשאלות הרות הגורל העומדות בפני מדינת ישראל. הם יהיו חייבים לקחת אחריות על עתיד המדינה הזו, ולשאת בנטל המשימות המונחות לפתחה. הם לא יוכלו עוד לחשוב על עצמם כעל מיעוט מותקף וחסר זכויות. כבר היום יש שרים, סגני שרים, וראשי וועדות חרדים, המקבלים הכרעות הנוגעות למדיניות, ואשר משפיעות על חיי כאן הציבור כולו. יהיה בהחלט קשה להסביר כיצד יוכל שר חרדי להיות שותף בממשלה שתחליט על יציאה למלחמה, מבלי שילדיו או ציבור בוחריו יישא בהשלכות החלטה זו". 

ריבלין הדגיש כי "חשוב שלא נחזור על הטעויות המהותיות של הסדר תורתו אומנתו. מדינת ישראל צריכה להימנע מהמצב האבסורדי שבו היא השוטר הרע שמעניש חרדי שבוחר לצאת מהישיבה ולהשתלב בחברה הכללית. כיום, נוצר תמריץ שלילי לפיו הופכת חובת הגיוס למניע של הישארות בישיבה. חובה, שהפחד ממנה, מזין הן את התעצמות הישיבות, והן את התלות של הבחורים בראשי הישיבות. חייבים לפתוח פתח ליציאה המונית של בוגרי החברה החרדית לשוק העבודה ולנתק את ההתניה בין שירות צבאי ליכולת לעבוד על ידי מתן תמריצים משתלמים למתגייסים והעדר תמיכה במי שלא מתגייס".

יו"ר הכנסת העריך כי "המהלכים המסתמנים מתוך מכלול החלופות שנדונות בכנסת, ואני אומר זאת בזהירות רבה, אינם מכוונים כלפי יצירת מכסות פטור. עם קבלת חלופה חדשה, צה"ל ומנהלת השירות האזרחי יצטרכו להשקיע תקציבים וכוח אדם בפתיחת מסלולים נוספים למתגייסים חרדים בעלות של מאות מיליונים רבים, אם לא מעבר לכך. אך זוהי השקעה משתלמת, מחויבת ערכית ומחויבת המציאות מתוך הסתכלות לעתידנו המשותף כחברה. אני מאמין שכל שקל שיושקע במסלולים מיוחדים לחרדים יצדיק את עצמו וערכו אף יגדל. שכן שירות צבאי יפתח בפני החרדים דלתות שהיו סגורות עד כה. יסייע לשבירת מעגל העוני והרווחה החרדי והתרומה לחברה ולכלכלה בישראל תהיה אדירה".

בסיום דבריו, הקריא ריבלין בפני עורכי הדין את מכתבו של יו"ר אגודת הסטודנטים בקמפוס החרדי במכללת קריית אונו שבו הלין על כך שמשרדי עורכי הדין מדירים מתמחים חרדים ולא מקבלים אותם להתמחות או לעבודה.

ריבלין קרא לעורכי הדין לקלוט מתמחים חרדים במשרדיהם, ואמר "אני מאמין ששילוב המגזר החרדי בתעסוקה לא עובר רק דרך צה"ל. גם המגזר הפרטי, ובתוכו משרדי עורכי הדין, חייבים כבר היום לפתוח את שעריהם בפני הציבור החרדי. לא ייתכן שקהילה מקצועית ייצוגית ואיכותית זאת, לא תברר את חלקה המעשי במשימה הלאומית המונחת לפתחה של מדינת ישראל של שילוב המגזר החרדי בתעסוקה. הגיע הזמן שקהילה זאת תשאל את עצמה האם היא מחויבת למשימה הלאומית הזאת או שהיא מסתפקת בניע ראש. הגיע העת, שנפרע כולנו את דיבורינו במעשים ולא רק במילים".

מקור: ככר השבת




דווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-29/5/2012 13:24 לינק ישיר 
ריבלין בטקס באונו:

* classid="clsid:D27CDB6E-AE6D-11cf-96B8-444553540000" width="425" height="344" xcodebase="http://download.macromedia.com/pub/shockwave/cabs/flash/swflash.cab"> <*



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-29/5/2012 13:32 לינק ישיר 
ואם בריבלין עסקינן, הנה הטור שהועלה לאתר:

איש על מחנהו ואיש על דגלו • יו"ר הכנסת ראובן ריבלין

זו הדרך הראויה: מצד אחד אחדות וערבות הדדית, ומצד שני שימוש בתכונות ובכוחות הייחודיים לכל שבט כדי להגיע יחד למטרה • יו"ר הכנסת רובי ריבלין, בדברים לפרשת במדבר


שבועות, חג מתן תורה, הוא גם החג המגיע עם תום תקופת ספירת העומר, תקופה בה שמנו דגש על מתן כבוד אחד לשני, על קיום הציווי "ואהבת לרעך כמוך" (ויקרא י"ט, י"ח), הציווי לאהוב את רעינו באותה מידה שאנו אוהבים את עצמנו.

ואכן, כאשר חנו ישראל מול הר סיני, נאמר: "ויחן שם ישראל נגד ההר" (שמות י"ט, ג') – "ויחן", לשון יחיד, ומבאר רש"י, "כאיש אחד בלב אחד", לעומת "שאר כל החניות שהיו בתרעומת ובמחלוקת" (מכילתא).

האחדות היא שזיכתה אותנו בקבלת התורה, והיא זו שהפכה אותנו לעם".

במבט שטחי אפשר לחשוב שאחדות פירושה אחידות דעים, הסכמה כללית, עדריות עיוורת או איבוד הייחודיות.

אך כשמעיינים בפרשתנו מגלים כי התורה ציוותה את ההליכה "אישעל מחנהו ואיש על דגלו" (במדבר א', נ"ב), כלומר אותו עם, המצווה על ערבות הדדית, "ואהבת לרעך כמוך", מצווה לנהל את אורח חייו איש איש לפי רעיונותיו אישיותו והעדפותיו, איש על מחנהו ואיש על דגלו.

סדר המסעות והחניות המתואר בפרוטרוט בפרשה, אינו רק עניין טכני של התנהלות מסודרת, אלא בעיקר מהלך מחושב על פי תרומתו של כל שבט ושבט, זו לא רק פרוצדורה, אלא עניין מהותי ועמוק המחייב התנהלות איש איש, על פי מבנהו הנפשי.

בפרשתינו נאמר: "וידבר ה' אל משה ואל אהרן לאמר, איש על דגלו...יחנו בני ישראל" (במדבר ג', א'). רבי שמשון רפאל הירש מקשה, מדוע ניתנה ההוראה למשה ולאהרן בעוד שבמרבית המצוות נאמר רק "וידבר ה' אל משה"?

תשובתו היא כי הדבר מעיד על חשיבות הנושא, וכי טיבן של המצוות שנאמרו למשה ולאהרן כאחד שהן היסודיות והבסיסיות ביותר. מכאן שהדגשת התורה בדבר החובה להתנהל "איש על מחנהו ואיש על דגלו", היא עניין בסיסי ומהותי בכל הווייתו של העם ובדרך התנהלותו לדורות.

"כן חנו לדגליהם" (במדבר ג', ל"ז) – בהמשך הפרשה, מסביר הרש"ר את טיב המחנות שחילקו את עם ישראל לקבוצות ומתאר את הבדלי התכונות: "יהודה, המנהיג הצועד בראש ובידו שבט מושלים ועט מחוקקים; יששכר היה שבט החקלאים ודעתו הייתה מיושבת לעסוק במדע; זבולון היה שבט הסוחרים ועם זה גם מושכים בשבט סופר – עוסקים בספרות; במחנה יהודה, הצועד בראש כמנהיג, נתאחדו אפוא כל היסודות שהרווחה החומרית והרוחנית של האומה מושתתת עליהם: השרביט והחוק, החקלאות והמדע, המסחר והספרות".

הוא ממשיך ומתאר את אופיים של ארבעת המחנות על שבטיהם והמעלות שבהן ניחנו: "ראובן – רגש עז לצדק, שמעון – הנוקם הנמהר של הכבוד, דן – פיקחות עם זריזות, אשר – עידון הטעם, נפתלי – מתק שפתיים ולשון לימודים".

הנה כי כן, מצד אחד פיתוח עשיר בכיוון יצירת הרוח, ומצד שני פיתוח בכיוון הכוח והעוצמה: הרי כאן שני המניעים החומריים והרוחניים של האומה: הם מאוחדים סביב המחנה אך זה אינו מונע מהם להיות חלוקים בתכונותיהם, חלוקה שלמרות השוני מביאה להשלמת ההנהגה.

זוהי הדרך הראויה: מצד אחד אחדות וערבות הדדית מלאה, ומצד שני איש על מחנהו ואיש על דגלו, שימוש בתכונות ובכוחות הייחודיים לכל שבט ושבט כדי להגיע יחדיו למטרה.

http://www.bhol.co.il/ColumnArticle.aspx?id=41131



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
   
בית > פורומים > חברה וקהילה > חרדים באקדמיה > יו"ר הכנסת ריבלין נגד הסדר בכפייה: החרדים כבר לא מיעוט
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר