בית פורומים אגודה אחת

ישיבת "חכמי לב"

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-28/8/2014 07:26 לינק ישיר 
תשובת הרב בצלאל כהן - בן ציון כהנא - באתר בחדרי חרדים


"בשל הטרדה הרבה ערב פתיחת שנת הלימודים, בפרט לאחר ה"נצחון" שבעקבותיו נפתח האשכול, לא התפניתי עד כה להגיב על הדברים. אשתדל לעשות זאת באופן תמציתי, על ידי התייחסות לטענות המרכזיות שהועלו באשכול זה. בשלב זה לא אתייחס לכלל הדברים שנאמרו כנגדי וכנגד הישיבה, שרובם הוצאת שם רע; שקרים; חצאי אמיתות וכיו"ב.

השימוש בשם "ישיבה" נתפס כאן כחילול הקודש בשל שילובם של לימודים כלליים בסדר היום
השם "ישיבה" משמש כיום מסגרות רבות לנוער נושר ו/או לחינוך מיוחד, שבהם עושים דברים רבים שאינם לימוד תורה ולימוד התורה עצמו נעשה בהם למחצה לשליש ולרביע ולא בהכרח באופן רציני, גם כשאופי התלמידים בהם רחוק מלהיות של בני תורה, וכל זאת ללא פוצה פה ומצפצף. לו היה הדבר תלוי בי הייתי מעדיף שהמונח "ישיבה" ישמש רק לישיבות כפשוטן, שהן קודש להצמחת תלמידי חכמים הממיתים עצמם באוהלה של תורה, אבל לומר למי שנמצא בכל אותן מסגרות שהוא "בן ישיבה", אבל מי שלומד במסגרת רצינית שבה לומדים שני סדרים גמרא באופן רציני וסדר אחד לימודים כלליים, ושהתלמידים כולם ראויים לכינוי "בן תורה" שהם אינם "בני ישיבה", את זה אינני מבין לצערי הרב.
חשוב לציין שמשום מה בארה"ב לא נמנעו למיטב ידיעתי מלקרוא ל"ישיבה תיכונית" בשם ישיבה, ולא עוד אלא שבמקומות רבים לת"ת של ילדים בכיתות א'-ח' קוראים שם "ישיבה קטנה".

בשכונת רמות ישנה מצוקת מבנים לתושבי השכונה, וכאן ניתנו מבנים למוסד שתלמידיו אינם תושבי השכונה
כפי שכבר כתב לומדמכלאדם, במקרה הנוכחי הנציגים החרדים דרשו שהמבנים יפונו ובלבד ש"חכמי לב" לא ייכנסו אליהם, בבחינת "גם לי גם לך לא יהיה", ואכן העירייה מתעתדת לפנות את המנ"דים מהמקום
לגופו של טיעון, לא ברור לי מתי בדיוק הוא תקף. הרי יש בשכונת רמות הרבה ישיבות קטנות וגדולות, וכדרכן של ישיבות יש בהם תלמידים מכל שכונות העיר ומערים אחרות, האם גם כלפיהם נטען שישנה זכות קדימה למוסדות עבור תושבי השכונה? ומה בדיוק צריכים לעשות מוסדות שיש בהם נערים מכל שכונות העיר? בכל אופן, הנציגים החרדים התבקשו לעזור במציאת פתרון אחר ולא נענו, מנימוקים לא אמיתיים.

יש פתרונות אחרים לנערים הללו, וגם אם לאו צריך להימנע מכך בכדי לא לפגוע בישיבות
אם אמנם ישנם פתרונות טובים לכל הנערים שאינם מוצאים את דרכם ב"ישיבה הקטנה", מדוע למרות הכל ממדי הנשירה אינם פוחתים לאחר כל הפתרונות הנפלאים הללו? מדוע באותן מסגרות עצמן נהוגה "דלת מסתובבת" ושיעור הנושרים מהם הוא עצום?
ישיבת "חכמי לב" תורמת להבנתי תרומה גדולה ביותר ל"ישיבות הקטנות", שכן היא מאפשרת לישיבות לקבל לתוכן רק את אלו שנפשם חשקה בתורה ולא להתמודד עם נערים רבים שאינם מעוניינים בכך ונמצאים בהן רק בחוסר ברירה. גם אלו שנפשם חשקה בתורה עושים זאת יותר בשמחה, כשהם יודעים שהם עשו זאת מ"בחירה" ולא מפני שכך כולם צריכים לעשות. החשד המתמיד שאלו שעתידים לצמוח בעז"ה לתלמידי חכמים יבחרו באלטרנטיבה פחות תורנית היא חוסר אמון באותם נערים יקרים, והעובדות מוכיחות שהם חכמים ובוגרים מספיק לבחור דווקא בהתמסרות ללימוד תורה.
הדיבורים על ויתור על נערים אלו בכדי לא לפגוע בכלל, הם דברים שקשה להולמם. וכי דוחין נפש מפני נפש?

הישיבה מנוגדת לדעת גדולי התורה
לאחר ששוחחתי בנידון עם מחנכים רבים ועם כמה וכמה גדולי תורה, צר לי לקבוע שנתקיימה בנו דרשת חז"ל על "דור ששופט את שופטיו". גדולי תורה הרואים חשיבות גדולה בהקמת ישיבות אלו באופן ברור ביותר, מבטאים במפורש את חששם פן יבולע להם אם יביעו את עמדתם זו בפומבי. ואותם המטילים חיתתם על גדולי התורה, הם גם אלו שיטיחו בך שאתה פועל בניגוד לדעת גדולי תורה
לפני שנים רבות אמר לי הגרב"מ אזרחי שליט"א ראש ישיבת "עטרת ישראל": אתה חושב שבאמת מעניין אותם מה דעת גדולי ישראל? הם בסך הכל משתמשים בהם להכות על ראשךודפח"ח
עד למכתבם של רבני רמות, לא היה ולו גדול בתורה אחד שהביע במפורש עמדה שלילית כנגד הישיבה, ומכתב זה עצמו רצוף שקרים מוכחים. הרבנים עצמם שחתומים עליו, כשנשאלו לגבי עמדתם העקרונית בנוגע לרעיון של הישיבה הביעו את תמיכתם, אלא שטענו שראש הישיבה אינו ראוי או שהמקום לא מתאים וכיו"ב.

שמועות וטענות שונות ומשונות 
נטענו כנגדי וכנגד הישיבה טענות שונות, כדוגמת קבלת כסף מרפורמים או שהרב רפאל קרויזר הוא בצוות הישיבה ועל כן נהנה מפרוטקציה של ראש העיר וכיו"ב, כמו כן נטענו טענות שונות כנגדי וכנגד דעותיי. מרבית הטענות הן שקריות ואפילו משל לא היו, וחלקן מבוססות על חצאי אמיתות בתוספת נופך מרובה על העיקר, כחלק ממסע דה-לגיטמציה משומן היטב.

בנוגע להגדרתי מן "המשמאילים", אכן כן אני פועל כמיטב יכולתי לקיום דברי החכם מכל אדם "אֹרֶךְ יָמִים בִּימִינָהּ, בִּשְׂמֹאלָהּ עֹשֶׁר וְכָבוֹד" (משלי ג,טז)."




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-28/8/2014 07:38 לינק ישיר 

האמת היא שמדובר באיזו הצגת תמימות ביחס להתנהלות הציבורית החרדית.

חבל שאין הסקת מסקנות מעבר...



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-28/8/2014 13:02 לינק ישיר 

האם לא ניתן לצפות לקצת אומץ מהתומכים בבצלאל?



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-22/3/2015 10:49 לינק ישיר 

ראיון שלי באתר של מכון "אבני ראשה" בנוגע לישיבה




דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מחובר
נשלח ב-15/7/2015 23:00 לינק ישיר 

דברים שכתבתי היום בעמוד הפייסבוק שלי

מחר בעז"ה נסיים את שנת הלימודים תשע"ה, שהעמידה בפנינו אתגרים חינוכיים רבים. אנו מודים על העבר ומתפללים על העתיד, שנמשיך לראות סיעתא דשמיא בעבודתנו, ולגדל את תלמידנו היקרים לתורה ויראת שמיים, מידות טובות ובגרות אישית, הצטיינות בכל תחומי הדעת, מתוך שמחה ובריאות הגוף והנפש.

בהזדמנות זו, אני מבקש להרחיב מעט אודות נקודת הראות של "חכמי לב", בהשוואה למקובל במוסדות חינוך אחרים.

לפני למעלה משנתיים, כשהייתי עסוק בגיבוש הקבוצה הראשונה ל"חכמי לב", הגיעו לידי רשימות של אחד מהמקצוענים ברישום תלמידים לישיבות קטנות המכונים כיום "רשמים". ברשימות אלו הופיעו כל ילדי כיתות ח' בירושלים, כשליד שמו של כל אחד רשומה האות א' או ב' או ג', כשהאות א' מציינת את השליש האיכותי והמבוקש, הב' מציינת את הבינוניים והג' את החלשים.

רשימות אלו מבטאות לדעתי תפיסה חד-ממדית ופשטנית להחריד, בה כל נער נבחן עפ"י מידת למדנותו בגמרא או התנהגותו הכללית. זוהי הסתכלות שטחית המתעלמת מהמורכבות ומריבוי הממדים המרכיבים כל נער, בהיבט הלימודי, הרוחני, הרגשי, היצירתי, החברתי, האינטלקטואלי, ההתנהגותי, כשכל אחד מההיבטים הללו כולל בתוכו גם כן כמה וכמה ממדים.

לעניות דעתי, תפיסה פשטנית זו איננה מאפיינת רק את ה"רשמים", היא מבטאת גם את הגישה של מרבית הישיבות הקטנות, שאינן רואות את המורכבות הרבה של התלמידים הממלאים את ספסלי בית המדרש. אם יראו את פלוני מצטיין בלמדנות ואת חברו מצטיין בתפילה, את האחד מתייחד בשמירת ההלכה ואת השני במידות טובות, את פלוני בחשיבה יצירתית ואת אלמוני ביצירתיות בעבודת יד ועוד כהנה וכהנה דוגמאות, ניתן היה לרומם את רוחם של תלמידים רבים, שבמציאות הנוכחית אינם מוצאים את ייחודיותם. גם בעולם הישיבות התיכוניות הוותיקות, נדמה לי שרווחת תפיסה חד ממדית דומה, אלא ששם הלמדנות איננה נמדדת רק בלימוד גמרא אלא במגוון רחב של מקצועות.

מטרתה של ישיבת "חכמי לב" היא לאמץ ראיה רב-ממדית, בה כל נער נבחן עפ"י פרמטרים רבים ושונים, וכך ניתן למצוא את האישיות המיוחדת של כל נער ונער. הגישה החינוכית המרכזית של הישיבה מכונה אצלי "מודל השבטים", ועל פיה כשם ששנים עשר בניו של יעקב היו שונים זה מזה, ולכל אחד עפ"י אופיו נקבעה דרך אחרת בחייו ובעבודת ה', כך אנו צריכים להתייחס לכל הנערים. לא ניתן לומר זהו לכתחילה וזהו בדיעבד, זוהי הדרך החינוכית הנכונה והאחרת שגויה. לכל ילד דרך חינוך משלו, ולחנך את ראובן בדרך הראויה לשמעון, זוהי טעות גדולה מאוד. עולם הישיבות מרבה לצטט את דברי הרמב"ם בסוף הלכות שמיטה ויובל שבהם נאמר שכל אדם שנשאו ליבו יכול ללכת בדרכו של שבט לוי, אבל באותה שעה עלינו לזכור לדאוג גם ליתר אחד עשר השבטים שלא נועדו ללכת בדרכו של לוי.




דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מחובר
   
בית > פורומים > חברה וקהילה > אגודה אחת > ישיבת "חכמי לב"
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
לדף הקודם 1 2 3 4 5 סך הכל 5 דפים.