בית פורומים אגודה אחת

איך מרגיש חרדי במקום לימודים חילוני?

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-26/3/2015 18:56 לינק ישיר 
איך מרגיש חרדי במקום לימודים חילוני?

שלום לכולם

רציתי לשתף בחוויה שאני חווה זמן רב במסגרת לימודיי, אני מצוי כיום לקראת סיום תואר ראשון בפסיכולוגיה באוניברסיטה הפתוחה, תואר אותו אני מסיים בעוד כשלושה חודשים, לאחר כחמש שנות לימודים. בשנה הראשונה למדתי באוניברסיטה הפתוחה מסגרת המכללה החרדית. מהשנה השנייה ואילך למדתי במסגרת הכללית של האוניברסיטה הפתוחה, מאז ועד היום, תמיד, אבל תמיד הייתי סטודנט חרדי יחיד בכיתה (מתוך כ-30-40 סטודנטים, רובן בנות, בכל זאת פסיכולוגיה זה מקצוע נשי...).

חשוב לי לציין שחזותי איננה כה חרדית בולטת, הסממנים ה"חרדיים" היחידים שלי הם: כיפה שחורה, חולצה לבנה וחוטי ציצית המשתלשלים מהחגורה, זהו, לא זקן לא פאות, לא שטריימל ולא קפוטה. למרות זאת החרדיות שלי כנראה מאוד מאוד בולטת, כל פעם שמגיעים לעניין שקשור לדת, אני הופך לזה שצריך להסביר את העניין, למשל בקורס שלמדנו על נושא השינה, המרצה ישר אמר: טוב אני אשמח לשמוע ממך מה עמדת היהודית היהדות לגבי התהליכים המתרחשים בשינה (הנשמה נפרדת מהגוף וכו') וכן כיוצא בזה, פונים אליי בתור "כבוד הרב" ומתכלים עלי במין קריצה שכזו בכל פעם שמוזכר נושא הקשור לדת...

תגידו מה הבעיה? הבעיה היא שאני ממש לא מעוניין לייצג את עצמי בכל מקום בתור "החרדי", הזהות החרדית שלי נמצאת במקום משני מאוד בחיי אם בכלל, אני מעדיף להיות מזוהה כסטודנט מצטיין, כאדם אנושי, כבחור מוכשר, או כל דבר אחר, לא כ"חרדי". מצאתי שהדבר מפריע לי פעמים רבות... מה שמפתיע שתוך הקהילה החרדית אני ממש לא מזוהה כחרדי האולטימטיבי, להיפך... ופתאום כשאני מגיע לסביבה חילונית הזהות החרדית (המודחקת מעט) שלי נכפית עלי דווקא ע"י החילוניים...

אשמח לשמוע תגובות, במיוחד מאנשים שחוו חוויות דומות...




דווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-26/3/2015 18:58 לינק ישיר 

פסיכ_ולוג כתב:

שלום לכולם

רציתי לשתף בחוויה שאני חווה זמן רב במסגרת לימודיי, אני מצוי כיום לקראת סיום תואר ראשון בפסיכולוגיה באוניברסיטה הפתוחה, תואר אותו אני מסיים בעוד כשלושה חודשים, לאחר כחמש שנות לימודים. בשנה הראשונה למדתי באוניברסיטה הפתוחה במסגרת המכללה החרדית. מהשנה השנייה ואילך למדתי במסגרת הכללית של האוניברסיטה הפתוחה, מאז ועד היום, תמיד, אבל תמיד הייתי סטודנט חרדי יחיד בכיתה (מתוך כ-30-40 סטודנטים, רובן בנות, בכל זאת פסיכולוגיה זה מקצוע נשי...).

חשוב לי לציין שחזותי איננה כה חרדית בולטת, הסממנים ה"חרדיים" היחידים שלי הם: כיפה שחורה, חולצה לבנה וחוטי ציצית המשתלשלים מהחגורה, זהו, לא זקן לא פאות, לא שטריימל ולא קפוטה. למרות זאת החרדיות שלי כנראה מאוד מאוד בולטת, כל פעם שמגיעים לעניין שקשור לדת, אני הופך לזה שצריך להסביר את העניין, למשל בקורס שלמדנו על נושא השינה, המרצה ישר אמר: טוב אני אשמח לשמוע ממך מה עמדת היהודית לגבי התהליכים המתרחשים בשינה (הנשמה נפרדת מהגוף וכו') וכן כיוצא בזה, פונים אליי בתור "כבוד הרב" ומתכלים עלי במין קריצה שכזו בכל פעם שמוזכר נושא הקשור לדת...

תגידו מה הבעיה? הבעיה היא שאני ממש לא מעוניין לייצג את עצמי בכל מקום בתור "החרדי", הזהות החרדית שלי נמצאת במקום משני מאוד בחיי אם בכלל, אני מעדיף להיות מזוהה כסטודנט מצטיין, כאדם אנושי, כבחור מוכשר, או כל דבר אחר, לא כ"חרדי". מצאתי שהדבר מפריע לי פעמים רבות... מה שמפתיע שתוך הקהילה החרדית אני ממש לא מזוהה כחרדי האולטימטיבי, להיפך... ופתאום כשאני מגיע לסביבה חילונית הזהות החרדית (המודחקת מעט) שלי נכפית עלי דווקא ע"י החילוניים...

אשמח לשמוע תגובות, במיוחד מאנשים שחוו חוויות דומות...




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-27/3/2015 17:24 לינק ישיר 

זה תמיד כך. מסתכלים על החריג שבך ביחס לחברה הכללית. תתרגל ובעיקר תקבל בחיוך.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-27/3/2015 17:36 לינק ישיר 

צריך לדעת להשרות אוירה נעימה בסביבה



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-29/3/2015 13:20 לינק ישיר 

האם מה שמפריע לך הוא שמסתכלים עליך כדתי [כלומר: יהודי מאמין ומקיים מצוות] או כחרדי [השתייכות סוציולוגית]?



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-29/3/2015 22:57 לינק ישיר 

קודם כל חשוב לי להדגיש שממש לא מפריע לי שמסתכלים עלי כדתי או כחרדי, אם היה מפריע לי ייתכן שהייתי מנסה להסתיר זאת, למשל להחליף את החולצה או להסתיר את הציצית... גם אין לי שום בעיה לעמוד במקום העבודה שלי (החילוני למהדרין)  ולהתפלל או להניח תפילין..

מה שמפריע לי שכביכול הדת והחרדיות שלי הופכים להיות המאפיין המרכזי שלי כשאני במקום חילוני, מה שמאוד לא מסתדר לי עם הזהות האמיתית שאני מרגיש עם עצמי. הזהות שלי כיום מתבססת הרבה יותר על מאפיינים אחרים בחיי (הקשורים ללימודים, למקום העבודה, לחיי המשפחה שלי וכו'), מאשר הן על העובדה שאני אדם שומר תורה ומצוות והן על העובדה שיש לי שייכות קלושה כל שהיא למגזר החרדי... 

המצב הזה יוצר קונפליקט של חוסר הלימה בין הזהות האמיתית שלי לבין הדרך שבה אני נתפס ע"י החברה... ייתכן שזה עצמו מה שגורם לי לקושי עם עצמי, האם עד כדי כך הזהות הדתית שלי משנית בחיי????



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-30/3/2015 09:03 לינק ישיר 

בהתחלה ציינת שאתה הופך למסבירן של הדת. לדעתי החילוניים אוהבים ורוצים לשמוע על הדת מהאנשים הקשורים אליה (לא במובן של הרצאות כמה הדת טובה, או יחצנות לפוליטיקאים וכו'-שחוץ מחילול השם, אין בזה כלום). ואדרבה, כאדם דתי אתה צריך לעיין ולהכיר יותר וכך אתה מחויב ללמוד יותר דברי תורה, וזה למעשה טוב. גבי זה שמסכלים עליך בעיקר מזווית של "הוא חרדי, בשונה ממני". כפסיכולוג (בתואר ראשון) מי כמוך יודע שככל שלא תחשוב על זה, לא הסתכלו על זה. כלומר, אם לא תייחס להבדל הזה חשיבות, פתאום לא יבחינו שאתה חובש כיפה ומעוטף בטלית-קטן. בהצלחה יקירינו



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-1/4/2015 23:43 לינק ישיר 

נראה לי שהקביעה שהחילוניים אוהבים לשמוע על הדת, רלוונטית בעיקר לאנשים פשוטים ובעלי השכלה נמוכה יחסית, להרגשתי (הסובייקטיבית למדי) ככל שמדובר באנשים בעלי אוריינטציה אקדמית, היחס לדת הופך להיות מאוד מזלזל, מסתכלים על הדת כמשהו מאוד פרימיטיבי ומיושן, לצערי. אני מניח (ושוב, סובייקטיבית) שיש מתאם שלילי גבוה בין אקדמיזציה לבין אהדה לדת.

הסיבה לכך לדעתי קשורה באופן כללי להסתכלות המאוד מזלזלת (וזה ביטוי עדין) של המדע על הדת. לפחות מרוב התכנים המדעיים שאני נחשפתי אליהם עד כה, זאת הייתה ההרגשה שלי... אשמח כמובן לשמוע דעות אחרות.




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-12/4/2015 22:27 לינק ישיר 

יש איזה מערכון חמוד של קובי אריאלי על זה. 

נראה שאנחנו תופסים כל אדם על פי מאפיינים חיצוניים, ועד להיכרות פנימית יותר אנחנו מתייחסים אליו דרך הסטריאוטיפים. אם הוא דתי הרי שהוא רב, וכל מה שמעסיק אותו זה הדת. ואם הוא אשכנזי הוא כך ואם הוא ספרדי הוא כך. וכו'



דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מנותק
נשלח ב-13/4/2015 12:50 לינק ישיר 

פסיכולוג,
תרשה לי לשאול מה המשמעות של המשפט שכתבת "הזהות שלי כיום מתבססת הרבה יותר על מאפיינים אחרים בחיי (הקשורים ללימודים, למקום העבודה, לחיי המשפחה שלי וכו'), מאשר הן על העובדה שאני אדם שומר תורה ומצוות"?ובפרט, מהי המשמעות הדתית של המשפט הזה, כלומר, האם הדת אינה דורשת - מעצם טבעה - להיות במקום מרכזי יותר בזהות האדם?
אני שואל שאלות כאלו כי היתה לי בתקופה האחרונה שיחה מעניינת על הנושא הזה, ואולי זה יוכל לתרום לדיון (ולי).



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-13/4/2015 13:52 לינק ישיר 

אני מניח שהוא מתכוון שכשהוא נמצא בכיתה הוא רוצה שיתייחסו אליו כמו עוד אחד מהסטודנטים, ולא ישימו לב שהוא במקרה גם אוהב מוסיקת רוק...

למרות שבחייו האישיים האהבה שלו למוסיקה הזאת היא מרכז חייו.



דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מנותק
נשלח ב-13/4/2015 21:02 לינק ישיר 

אשר,
הנמשל של דבריך הוא שבחייו הפרטיים העובדה שהוא אדם שומר תורה ומצוות היא מרכז חייו, אבל מה נעשה שהוא לא כתב כך אלא להיפך...



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-13/4/2015 23:41 לינק ישיר 

ראשית, אכן אני מרגיש שלצערי הזהות שלי מתבססת יותר על מאפיינים שאינם קשורים לדת מאשר לזהות הדתית שלי, כפי שציינתי יש לי קושי גדול עם זה בדיוק בגלל הנקודה שהעלה חזק ואמץ. אין ספק ש"הדת דורשת - מעצם טבעה - להיות במקום מרכזי יותר בזהות האדם", לא לחינם מופיע המשפט הבא בסעיף הראשון בשולחן ערוך: "שיויתי ה' לנגדי תמיד הוא כלל גדול בתורה". אך יש הבדל גדול מאוד בין מה שהדת דורשת לבין מה שקורה אצלי וכנראה אצל הרבה מאוד דתיים וגם חרדים בפועל. רוב החרדים שאני מכיר, לא ניתן להגדיר אצלם את הזהות הדתית כמרכזית בחייהם, אצל הרבה חרדים החרדיות (וכפי שציין חזק ואמץ ההשתייכות הסוציולוגית) היא המרכזית בחיים.

איך בן אדם יכול לדעת מהי הזהות שלו? פשוט מאוד. אפשר לנסות לענות לעצמך באופן כנה ואמיתי, מי אני? אם קשה לחשוב על זה בצורה כזאת, ניתן לדמיין שמישהו שואל אותך, תספר לי על עצמך, מי אתה? מה תגיד לו?

לדעתי (הסובייקטיבית) הרבה מהחרדים שיעשו את התרגיל באופן כנה ואמיתי יגלו שהם שמים את הדת והאמונה במקום די שולי בזהות העצמית שלהם, ולעומת זאת שמים את החרדיות המקום גבוה. למשל תשובה חרדית טיפוסית עשויה לכלול את העובדה שאני חרדי וכן את הפלג הספציפי אליו אני משתייך, ובמקום נמוך יותר את האמונה בהשם וכו'. כמובן שאפשר לטעון שהאמונה והדת זה דבר מובן מאליו כחרדי, זה נכון, אבל בסופו של דבר זה לא משהו שאנו מעסיקים את עצמנו בו (הרבה מאיתנו) ולכן הוא לא חלק מהזהות (המודעת לפחות) שלנו. מה דעתכם?

 חזק ואמץ, אולי תשתף אותנו בתובנות שהעלית מהשיחה המעניינת שהייתה לך בנושא?




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-14/4/2015 08:49 לינק ישיר 

פסיכולוג,
קודם כל, תודה על התשובה המפורטת.
יתכן שבנקודה הזו טמון הפתרון לבעיה שהצגת. אם אתה מצטער על כך שהזהות הדתית שלך אינה עומדת במרכז, כפי שהיית רוצה (ויפה מאוד השימוש בסימן הראשון בשו"ע, אשתמש בו לענין זה), אולי תנסה לעבוד בכיוון הזה, כלומר להעמיד במרכז את הזהות הדתית וליצור התאמה בין המצב הנפשי-פנימי ובין הדרך בה אתה נתפס ע"י החברה. לא שזה קל... אבל פסיכולוגים לא אמורים לחפש פתרונות קלים :-)
לגבי השיחה המעניינת שהיתה לי בנושא, אני עדיין בתהליך של הגדרת וסיכום המחשבות בנושא. בעז"ה אכתוב ע"ז בעצכ"ח (עדיף מבחינת הפעילות) ואביא כאן לינק.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-14/4/2015 09:47 לינק ישיר 

בבקשה: http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?cat_id=24&topic_id=3088799&forum_id=1364



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-7/5/2015 18:56 לינק ישיר 

בתור אחת שגם לומדת בפתוחה (אבל במצב די הפוך משלך - מדעי המחשב, כך שרוב הכיתה גברים...)
נראה לי יותר שזה פשוט הרגשת אי נעימות וטיפה בושה מהקטע שאתה חרדי, בעוד שאתה מזהה את עצמך הרבה פחות... 
ויכול להיות שמפריע לך משהו נוסף - שזה מעמת אותך עם הצורך להחליט את זהותך באמת, איך אתה מגדיר את עצמך - חרדי דבר ראשון, או פסיכולוג/ בנאדם וכו.'



דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מחובר
   
בית > פורומים > חברה וקהילה > אגודה אחת > איך מרגיש חרדי במקום לימודים חילוני?
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
1 2 לדף הבא סך הכל 2 דפים.