בית פורומים אגודה אחת

מה היה בעבר? מתוך הקדמת הספר "חיי אדם"

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-3/5/2015 00:00 לינק ישיר 
מה היה בעבר? מתוך הקדמת הספר "חיי אדם"

אחד הנושאים העומדים במרכז הביקורת על המגזר החרדי ואורח חייו, הוא נושא העבודה, או ההכשרה לעבודה.
טוענים, ואני חייב להודות שזו טענה שיש בה הרבה מן ההיגיון, שהמגזר החרדי מתנהג בצורה בלתי אחראית כאשר אינו מכשיר את בניו ואינו מעניק להם יכולת להתפרנס בכבוד. או בקיצור - בגרויות.
התשובה החרדית נשמעת די מגומגמת. בד"כ משהו בסגנון "בגיל צעיר צריך להיות שקוע רק בתורה".

למרות שלדעתי זה לא תמיד רלוונטי, בכל אופן אחת השאלות העולות בהקשר זה, כמו גם בהקשרים אחרים, היא השאלה: מה היה בעבר? האם הנורמה החרדית היא משהו שניתן לומר עליו שהיא "דרך המלך" בעם ישראל וכו'?
אז לפני שדנים בשאלה הזו, חשוב לזכור שעם ישראל לאורך הדורות היה רבגוני מאוד, וכפי שהיו מקומות ודורות בהם השקיעו בתורה ורק תורה, היו מקומות ודורות בהם לימוד השכלה כללית היה מקובל ביותר.
והנה, בליל שבת נפל לידי עלון של פנינים מהרב שטינמן, עלון די מוכר, שלפעמים יש שם דברים שאני אוהב, ולפעמים דברים שאני ממש לא אוהב. הפעם הופיע שם חלק משיחה שהרב שטינמן מסר ליהודים בחו"ל, שעסקה בדיוק בנושא הזה. הרב שטינמן מנסה לשכנע אותם לא להעניק השכלה כללית לילדים אלא תורה ורק תורה. בתוך הדברים הוא מביא ציטוט מההקדמה של ספר "חיי אדם".
מזה כבר היה לי יותר קשה להתעלם. יהדות ליטא בדורו של הגר"א, דומני שהיא בהחלט יכולה להיות איזשהוא קנה מידה לשאלה האם החרדים סתם המציאו כאן דת חדשה או שיש שורשים לדרך של "תורה ורק תורה" לפחות בגילאים צעירים.
ובכן, לא התעצלתי ופתחתי את החיי אדם. לפני הציטוט רק אאחל לכולכם הנאה מרובה מהדברים...
וז"ל החיי אדם:
"כך אני אומר, הנה בדור שלי כשהייתי קטן, שלא עלה מעולם על דעת האב והאם לדאוג במה יתפרנס הבן, רק כל מגמתם היה שיזכה הבן לתורה. ומעולם לא עלה על דעת מי שחננו ה' שיכול ללמוד, שיפרוק ממנו עול התורה ולהיות שנה ופירש, זה לא עלה על דעת האבות ולא על דעת הבנים".
אחרי זה הוא עובר לנתח על פי המציאות שהוא מכיר את דרכי הלימוד בתקופתו, ומסיים: "אך בימים הללו שבעו"ה כאשר יגדל הבן להיות בן י"ג או ט"ו שנים וליותר בן ח"י, אז יטרידהו עול אשתו ובניו ולדור בדירות מרווחים וללבוש בגדי משי ורקמה, והתורה מונחת בעו"ה בקרן זוית, והבתי מדרשות בעו"ה בטלים, ואף הלומד אינו לומד רק איזה שעות ביום", וממשיך לדבר על דרכי הלימוד וכו'.
כה דברי רבי אברהם דאנציג, יהודי מווילנא שחי בין השנים תק"ח-תקפ"א.
אני יודע שאוהבים להביא את החיי אדם כדוגמא ליהודי ששילב תורה עם עבודה והיה סוחר לפרנסתו. אז כדאי לראות את התמונה הכוללת יחד עם דבריו שלעיל.



דווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-3/5/2015 02:12 לינק ישיר 




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-3/5/2015 11:12 לינק ישיר 

אחרי בקשת המחילה, האם גם ליהודי גדול כמו החיי אדם לא הייתה נוסטלגיה?



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-4/5/2015 15:28 לינק ישיר 

כמה אחוזים מיהודי ליטא לא עבדו ולמדו בכולל? הגיע למספר דו ספרתי?



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-4/5/2015 22:38 לינק ישיר 

תלמיד,
החיי אדם בעצמו עבד.
שים לב, הוא לא מדבר על לא לעבוד וללמוד בכולל, אלא על הכשרה לעבודה בגיל צעיר.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-5/5/2015 09:34 לינק ישיר 

חזק
וכאן טמון ההבדל, בזמנו של החיי אדם האפשרות לרכוש מקצוע היתה להיות שוליה של אומן ותיק, ובדרך כלל השליות האלו לא למדו מעבר למלאכתם. החיי אדם עסק במסחר, ולמסחר, לפחות בזמנו, הספיקו חושים מסחריים טובים.
כיום המצב שונה.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-5/5/2015 12:29 לינק ישיר 

חזק
ועוד נקודה מלבד זו שהעלה בעב
רמת החיים הנדרשת ע"י הציבור ובפרט צעיריו לא תוגשם ללא מקצועות הדורשים הכשרה משמעותית. אפשר לנסות לגדל ציבור בעוני כאשר מסביב יהום העושר, אבל אי אפשר לקוות להצליח בקנה מידה משמעותי 



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-6/5/2015 09:06 לינק ישיר 




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-7/5/2015 14:01 לינק ישיר 

לא ברור לי מה הראיה מדברי החיי אדם.
אין ספק שלימוד תורה והשאיפה להתגדל בתורה זו משאת נפש. אף אחד לא מזלזל בזה. השאלה היא האם אותם הורים היו מונעים במזיד את ילדיהם מידיעות שהיו עשויות לעזור להם בכלכלת הבית. ליב"ה בימינו, הבנה בסיסית במלאכה מסויימת/מסחר בזמנם.
כשהחיי אדם כותב שלא היתה המחשבה ע"ז, אין הכוונה שלא עשו את זה, אלא שלא זה היה העיקר.

וכמובן, עוד שתי בעיות קטנות. כיום מדובר ב100% לומדים עד גיל מאוחר (אז ילד היה לומד במסגרת מחייבת עד בערך גיל 13, כיום עד יום המיתה). האם כשם שיש מחוייבות ורצון להפיק גדולי תורה, אין מחוייבות והכרח להפיק תועלת מהשאר?
ונוסף לכך, שכיום ההתעלמות היא הרבה יותר מתעסוקה ופרנסה. ההתעלמות כיום ממוקדת לידע וחכמה. מה שבערך רוב גדולי ישראל היו מדענים ברמה זו או אחרת, ולא מעט מביניהם תרמו למדע דרך יצירות וחיבורי לימוד (יש הרבה ידועים, לאחרונה הכרתי את ספרו של ר' אהרן אלפנדרי, מח"ס מרכבת המשנה על הרמב"ם ויד אהרן על הטור, שחיבר ספר לימוד בסיסי במטמתיקה וגיאומטריה). כיום זה אסור, מעניין למה.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-8/5/2015 13:04 לינק ישיר 

מעניין למה?   "הם מפחדים"!



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
   
בית > פורומים > חברה וקהילה > אגודה אחת > מה היה בעבר? מתוך הקדמת הספר "חיי אדם"
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר