בית פורומים אגודה אחת

הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תַּעֲזֹב אֶת הַלֵּוִי כָּל יָמֶיךָ עַל אַדְמָתֶךָ

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-25/9/2015 13:19 לינק ישיר 
הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תַּעֲזֹב אֶת הַלֵּוִי כָּל יָמֶיךָ עַל אַדְמָתֶךָ

במוסף "יומן" של עיתון מקור ראשון שמוקדש לחברה החרדית פורסם היום מאמר שלי, ניתן לקרוא את המאמר בבלוג שלי (http://betochami.blogspot.co.il/2015/09/blog-post_24.html)

היות ובמאמר המקורי השתמשתי בשני מקורות שנראים לי חשובים לדיון, אני מעתיק לכאן את המאמר המקורי לפני העריכה, למרות שמבחינה לשונית המאמר שהתפרסם הוא ללא ספק טוב יותר.

לאחר החלל הנורא שהותירה השואה בעם היהודי ובכללו חורבנו המוחלט של עולם הישיבות בליטא ובפולין, נטלה על עצמה הקהילה החרדית בישראל את המשימה הגדולה של בנייתו מחדש של עולם התורה אשר יעמיד מתוכו תלמידי חכמים גדולי תורה, שיפיצו את דבר ה' כראשי ישיבות מחנכים ומורים, רבני קהילות ובתי כנסת, דיינים, פוסקים ומורי הלכה, אנשי הגות מוסר ומחשבה, מחברי ספרות תורנית, ועוד תחומי עיסוק תורניים שונים.

להשגת מטרה זו, הוכרז על ידי גדולי תורה כדוגמת הרב אברהם ישעיהו קרליץ - ה"חזון איש" והרב יוסף שלמה כהנמן - הרב מפוניבז' ועוד רבים וטובים, מעין "גיוס חובה" לכלל הצעירים בוגרי החינוך היסודי החרדי, ספסלי בית המדרש התרבו משנה לשנה והישיבות החרדיות היוו "כור היתוך אלטרנטיבי" ליצירת בני תורה המחויבים ל"דעת תורה" ולהתמסרות רבה ללימוד תורה ולהרבצתה תוך ויתור על חיי רווחה והנאות העולם הזה.

את הצלחתו של עולם הישיבות החרדי לעמוד במשימה העצומה הזו, ניתן לדעתי לראות כמעט כנס גלוי. במשך כמה עשורים, מילאו בוגרי הישיבות החרדיות את תפקידי הרבנות בישובים רבים מהצפון עד הדרום, את משרות הדיינות בכל בתי הדין הרבניים, את משרות ההוראה בכל הישיבות כולל עולם הישיבות של הציונות הדתית, השפעתם של בוגרי הישיבות החרדיות על הפצת לימוד התורה וקיום ההלכה בכל רחבי מדינת ישראל הייתה עצומה. בשלב מאוחר יותר, בעיקר לאחר מלחמת יום כיפור, החלו גלים שונים של חזרה בתשובה, וגם כאן נטלו חלק מרכזי חניכי עולם הישיבות החרדי. במקביל, התפתח בקצב מהיר עולם הישיבות החרדיות הספרדיות, שאימץ במידה רבה את המודל של עולם הישיבות הליטאיות.

האתוס שסביבו נבנה עולם הישיבות החרדי, התבסס על דברי הרמב"ם בסוף הלכות שמיטה ויובל אודות שבט לוי (יג,יג)

ולא שבט לוי בלבד, אלא כל איש ואיש מכל באי העולם אשר נדבה רוחו אותו והבינו מדעו להיבדל לעמוד לפני ה' לשרתו ולעובדו לדעה את ה', והלך ישר כמו שעשהו האלוקים, ופרק מעל צווארו עול החשבונות הרבים אשר ביקשו בני האדם הרי זה נתקדש קודש קודשים, ויהיה ה' חלקו ונחלתו לעולם ולעולמי עולמים; ויזכה לו בעולם הזה דבר המספיק לו, כמו שזיכה לכוהנים וללויים. הרי דוד אומר "ה', מנת חלקי וכוסי אתה, תומיך גורלי"

ניתן אפוא לומר, שהמשימה של עולם הישיבות החרדי הוכתרה בהצלחה מרשימה ביותר, אולם נדמה שכעת האתגר הגדול ביותר של הקהילה החרדית הוא כיצד עליה לנהוג ביום שאחרי מילוי המשימה.

עולם הישיבות החרדי, ממשיך עד היום להצהיר אודות חובתו של כל צעיר חרדי להקדיש את מרב ומיטב שנותיו ללימוד תורה בלבד, אולם בפועל ניתן לראות כיצד המהלך שהיה כאמור לסיפור הצלחה מעורר השתאות איננו יכול להמשיך במתכונתו הישנה.

עולם הישיבות החרדי המונה כיום עשרות אלפים רבים, ממשיך להעמיד מתוכו דורות של תלמידי חכמים, אולם הדבר כרוך בתופעות קשות ביותר בהיבט הכלכלי החברתי והאישי, והוא מהווה להבנתי איום ממשי על המשך דרכה של הקהילה החרדית.

בהיבט הכלכלי - רובן ככולן של המשפחות החרדיות, נדרשות להתמודד עם מצוקה כלכלית מחריפה והולכת, בשל מספרם המועט של הגברים החרדים המתפרנסים ממשלחי יד לא-תורניים המצריכים השכלה מקצועית ו/או אקדמית. מלגות הלימוד הניתנות לתלמידי ה"כוללים" רחוקות מלספק את צרכי המשפחות החרדיות ברוכות הילדים, ועבודת הנשים החרדיות גם היא איננה יכולה עוד למלא את הצרכים, למרות הצניעות וההסתפקות במועט המאפיינת את אורח החיים החרדי. ארגוני החסד והרווחה הפועלים בקהילה החרדית, קצרה ידם מלספק את הצרכים הגדלים והולכים.

בהיבט החברתי - שיעורם של הצעירים החרדים בכל הגילאים, שאינם מוצאים את כל סיפוקם בתוך בית המדרש נמצא בעליה מתמדת. ניתן להרחיב אודות הגורמים השונים להחרפת הבעיה במהלך השנים, אולם ללא ספק מדובר כיום באלפים רבים המצטרפים למעגל זה בכל שנה, והפתרונות הניתנים בתוך הקהילה החרדית לתופעה זו רחוקים מלספק מענה אמתי לצרכים האישיים הכלכליים והחברתיים של צעירים אלו. אנו עדים כיום לנשירה ברמות שונות, הן בהיבט הלימודי והן בהיבט הדתי והחברתי, בהיקפים משמעותיים ביותר. המסגרות הישיבתיות האלטרנטיביות שנוצרו להתמודד עם התופעה בראשיתה, כבר אינן מצליחות להתמודד עם היקפיה. התופעה שהתחילה עם נערים מתבגרים שברובם לא היו מטובי הלמדנים בישיבות ובדרך כלל היו בעלי רקע משפחתי פריפריאלי מבחינת הקהילה החרדית (מזרחיים, בעלי תשובה, בני חו"ל, משפחות רווחה וכיו"ב), התרחבה בשנים האחרונות גם לגילאים בוגרים יותר ולתלמידים איכותיים יותר גם בהיבט התורני וברקע המשפחתי.

בהיבט האישי - עם השנים חלה רוויה בתחומי העיסוק התורניים, ומרבית בוגרי הישיבות החרדיות לא יקבלו משרה תורנית לאורך שנים ארוכות גם אם הם בעלי ידע תורני רחב. תחושת חוסר המימוש העצמי, הנה קשה במקרים רבים הרבה יותר מהחסר הכלכלי. לתופעה זו, ישנה להבנתי השלכה שלילית הן על מצבם הרגשי של תלמידי ה"כוללים" עצמם והן על משפחותיהם וילדיהם, אולם נדמה שהקהילה החרדית עומדת כיום חסרת אונים בפני אתגר זה.

באופן תמציתי ניתן להגדיר את האתגר של הקהילה החרדית כך, התפיסה של "שבט לוי" הייתה אפשרית כל עוד היה מדובר בחלק מתוך עם של שבטים שונים, אולם הקהילה החרדית הפכה במובן מסוים ל"עם לוי" כלומר לחברה שכולה נוהגת כשבט לוי וזהו דבר בלתי אפשרי. על הקהילה החרדית למצוא את הדרך כיצד רק חלק מתוכה יהיו "שבט לוי" והשאר יאמצו לעצמם אורח חיים של שבטים אחרים, זוהי משימה גדולה ביותר.

אני מבקש לסיים את הדברים בגמרא נפלאה במסכת חולין (צב,א)

"שלחו מתם ליבעי רחמים איתכליא על עליא דאילמלא עליא לא מתקיימין איתכליא" (שלחו מארץ ישראל לבבל, שתלמידי החכמים הנמשלים לאשכולות יבקשו רחמים על עמי הארץ הנמשלים לעלים, מפני שללא העלים לא יתקיימו האשכולות)

למדנו מכאן, שאין קיום לחברה שכולה תלמידי חכמים, אם איננה מעמידה מתוכה גם "בעלי בתים".


_________________

אם אתה מאמין שיכולים לקלקל, תאמין שיכולים לתקן.




דווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מחובר
נשלח ב-29/9/2015 14:35 לינק ישיר 

למה אתה רואה את החברה החרדית כעם בפ"ע ולא כשבט בתוך עם ישראל? מנקודת המבט הזו, מדובר ב150,000 לומדים מתוך 6 מיליון אנשים מעל גיל 18 במדינת ישראל.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-1/10/2015 09:48 לינק ישיר 

גם אם זה נכון,

שצריך, ש-אחוז יותר גבוה מהעם,

ילמד תורה,


אין סיבה- להטיל את זה,

על כל מי שנולד חרדי,

היות ותנאי בסיסי הוא,

שיהיה "מי שנשאו רוחו והבדילו מדעו",

כדברי הרמב"ם,

וכל נסיון לא לפעול לפי דרך זאת,

רק יוצר אווירה בינונית, בקרב הלומדים,

שמורידה את רמתם של אלו, 

ש-"כן נשאה רוחם והבדילם מדעם".



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-21/11/2018 20:28 לינק ישיר 

ניתן להגדיר הלכתית את מי שחייבים לתמוך בו על פי הרמב"ם העוסק באגדה ?



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
   
בית > פורומים > חברה וקהילה > אגודה אחת > הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תַּעֲזֹב אֶת הַלֵּוִי כָּל יָמֶיךָ עַל אַדְמָתֶךָ
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר