בית פורומים אגודה אחת

"כולל אברכים" כדרך חיים, כיצד?

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-28/10/2015 16:21 לינק ישיר 
"כולל אברכים" כדרך חיים, כיצד?

אני מבקש לקיים כאן את עצת חז"ל על הפסוק "דְּאָגָה בְלֶב אִישׁ יַשְׁחֶנָּה" כדעת האומר "ישיחנה לאחרים" (יומא עה,א)

לפני למעלה מעשר שנים התחלתי לעסוק בשילוב של צעירים חרדים בעולם העבודה, עבדתי ב"תבת" בג'וינט-ישראל בפיתוח וניהול תכניות תעסוקה, הייתי שותף בהקמה של קרן ק.מ.ח. ו"ידידות טורונטו" לסיוע כלכלי לסטודנטים חרדים, פרסמתי מאמרים והרציתי בנושא בבמות שונות והייתי מעורב במחקרים וניירות מדיניות רבים. בשנים הללו נטלתי חלק משמעותי בהשתלבות חרדים בהכשרות מקצועיות ובלימודים אקדמיים, בצה"ל ובשירות האזרחי, כדרך לכניסה לעולם העבודה ולפרנסה בכבוד. במבט לאחור נראה שחל שינוי משמעותי בתחום זה, המסלולים השונים של תעסוקה אפשרו לאלפי צעירים חרדים למצוא את דרכם לעולם העבודה, ולמרות הקשיים השונים נראה שהמהלך ממשיך ומתרחב.

לאורך השנים, היה ברור לי שקהל היעד המרכזי של התכניות השונות הם אלו שמטבעם נועדו ללכת בדרכו של שבט זבולון, לעמול לפרנסתם ולתמוך בשבט יששכר הספון באוהלה של תורה. נראה שברוב המקרים אלו שפנו ללימודים מקצועיים ואקדמיים, לצבא ולשירות האזרחי ולעולם התעסוקה, לא השתייכו לשכבה הגבוהה של תלמידי הישיבות והכוללים שעשו חיל בלימוד תורה. בכל מקרה של אברך ת"ח שפנה לעולם המעשה, היה מדובר במקרה מיוחד ובמניעים מיוחדים.

כעת אני מבקש לייחד את הדיבור דווקא על שבט יששכר, כלומר על אלו שמטבעם מתאימים לשקוד על לימוד תורה והרבצתה. במשך עשרות שנים עולם הישיבות התרחב והתפתח וכל תלמיד חכם צעיר השתלב במוקדם או במאוחר במשרה תורנית כלשהי, כראש ישיבה, ר"מ, משגיח רוחני, רב, דיין, מהדיר ספרות תורנית, מרצה, משיב וכיו"ב. באותם שנים מרבית בוגרי עולם הישיבות היו מהקהילה הליטאית, הם הרביצו תורה גם בישיבות של הציונות הדתית, בישיבות חסידיות, בישיבות ספרדיות, בתנועת התשובה ובמסגרות נוספות. מאוחר יותר, הציונות הדתית העמידה רבנים מתוכה, גם הציבור החסידי והספרדי הצמיח תלמידי חכמים משלו, המשרות התורניות בעולם הרבנות והדיינות כבר אוישו ולמרות הגידול הטבעי של הישיבות והכוללים זמן ההמתנה למשרה תורנית התארך יותר. לאור זאת, ההתפתחות של ישיבות שונות לנושרים עם אברכים הלומדים בחברותא עם בחורים, וכן מיזמים שונים של חונכות לילדים נערים ובחורי ישיבות, סיפקו לאברכים רבים תחליף למשרה תורנית רגילה. כך גם המיזמים השונים של "עוז והדר" "שוטנשטיין" "חברותא" "מתיבתא" "דרשו" וכדו', כך גם מפעלי ה"קירוב" של קרן וולפסון כדוגמת "נפש יהודי" ועוד. למרות זאת, בעשור האחרון כמדומני שהגענו גם במסלולים החדשים לרוויה גדולה במשרות תורניות, והסיכוי של אברך מן השורה ואפילו אם הוא עשה חייל בלימודו לקבל משרה תורנית עומד להערכתי על פחות מ-10%. הנתונים האחרונים שראיתי בנידון, סיפרו על 12,000 אברכים מעל גיל 45, ואין ספק שהמספר יכפיל וישלש את עצמו בשנים הבאות.

השיח סביב תעסוקת גברים חרדים, נסוב בדרך כלל סביב הסוגיה הכלכלית. יש שמדברים על מצוקת המשפחה החרדית ויש שרואים את המשמעויות הרחבות של כלכלת ישראל בשיעורי תעסוקה נמוכים. אני מבקש להתעלם בדיון זה לחלוטין מהמרכיב הכלכלי, למרות שגם הוא משמעותי בנידון זה.

למיטב הבנתי, האדם בטבעו מבקש להעניק לאחרים מתורתו, ככל שתורתו רבה יותר כך שאיפתו ללמד גדולה יותר, זוהי גם התפילה שלנו בכל יום "ותן בלבנו בינה להבין ולהשכיל לשמוע ללמוד וללמד". המצב הנוכחי מאפשר רק למתי מעט לממש את היעוד הזה, וגם אז לא בהכרח שיהיו אלו הטובים ביותר, שכן הדבר תלוי פעמים רבות בקשרי משפחה ו/או ביכולת לגייס תלמידים ו/או תורמים. זהו מצב לא טבעי ולעניות דעתי גם לא מעשי. בשל כך, רבים מהאברכים המבוגרים עלולים לאבד את חדוות הלימוד שלהם ולראות במצבם אילוץ וחוסר ברירה.

עד כה, תלמיד טוב בישיבה ובכולל ראה את עתידו במשרה תורנית כזו או אחרת, אולם כעת כל מי שעיניו פקוחות והוא רואה נכוחה יודע שסיכוייו להגיע לכך הם נמוכים. האם ניתן יהיה להמשיך בדרך זו במתכונת המקובלת? בעבר, אם ראית אברך בן 45 יכולת להסיק או שהוא איננו מתאים למשרה תורנית או שהוא העדיף לשקוד על לימוד תורה לשמה ולוותר על משרה כזו, אולם כיום עליך להסיק שהוא ראה חייל בלימודו ולכן לא פנה לעולם המעשה אולם אין לו את הקשרים שיזכו אותו במשרה הנכספת.

לצערי הרב, אני סבור שכל המיזמים הרבים והחשובים הנוגעים לתעסוקת חרדים אינם עונים על המצוקה הזו. דומני שבעיה זו מצריכה חשיבה שונה לחלוטין, על המבנה של עולם הישיבות והכוללים בימינו, אולם אין לי עדיין את היכולת לשרטט אפילו קווים כלליים למבנה זה. אני חושש שהתעלמות ממציאות זו, עלולה להיות הרת אסון בהיבט הרוחני.

המחשבות הללו טורדות את מנוחתי רבות בחודשיים האחרונים, אולם לרגל יום השנה ל"חזון איש" והגרא"מ שך מנהיגי הקהילה הליטאית בדורות האחרונים ראיתי צורך לשתף בהם גם אתכם.

האם צל הרים נדמה לי כהרים?


_________________

אם אתה מאמין שיכולים לקלקל, תאמין שיכולים לתקן.




דווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מחובר
נשלח ב-28/10/2015 16:22 לינק ישיר 

אני מצרף כאן קישור למאמר שפורסם בעיתון "משפחה" של חג הסוכות האחרון, שבו מייחסים לגראי"ל שטיינמן את ההתפתחות חסרת התקדים של ה"כוללים" בארבעים השנים האחרונות, נראה שהוא מאמין שהשהות בכולל לאורך עשרות שנים היא דרך חיים אידאלית

_________________



תוקן על ידי בןציוןכהנא ב- 28/10/2015 16:22:19

אם אתה מאמין שיכולים לקלקל, תאמין שיכולים לתקן.




דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מחובר
נשלח ב-30/10/2015 07:43 לינק ישיר 

היות וזו צורת חיים שאינה כדרך הטבע הפתרון אינו יכול להתבסס על זרימה עם תנאי השוק והחיים [זו הצליחה עד עתה בגלל היניקה הגדולה בצורות שונות ממקורות ממשלתיים. שוטנשטין ונפש יהודי בעיחס ל"שוק האברכים" הם כמר מדלי].
אם מעוניינים בשימור אחוז גבוה של לומדים עד גיל מבוגר מאוד (נניח 15%) יש צורך בשוק מוכוון שידאג לכך שללימוד ארוך טווח הולך או מי שיש לו גב כלכלי אישי או מי שלא אכפת לו מה יקרה איתו ו- ובעיקר - קבוצה נבחרת של מוכשרים ובעלי אופי מתאים. אותם הציבור יתחייב לכלכל ברמה מסויימת (שתהיה צפויה מראש). הכסף יבוא משאר ה 85% ויהיה איזשהו מנגנון גביה.
האם זה בר ביצוע?  רק במשטר ריכוזי מאוד (שאיני יודע אם אני רוצה לחיות בו) וכאשר השלטון יהיה ישר (אחרת כולנו יודעים מי יהיו ב 15%).
בשוק טבעי המצב אמור לחזור למה שהיה בכל ההיסטוריה. מיעוט קטן שלומד.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-16/11/2015 12:54 לינק ישיר 

תלמיד, א. האם זה שונה מהמסים והצבא בימינו?
ב. האם כיום 15% מעם ישראל לומדים תורה?



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-10/7/2017 00:56 לינק ישיר 

ערב טוב
מאמר מנוסח מאוד יפה, וקולע לשורש הבעייה,
הרב כהנא מצביע על נקודה שבעיני היא עיקרית, ולכן פתרונות אחרים וצדדים לא יעזרו לה,
רוב האנשים בטבע שלהם מחפשים להעניק, ליצור, לתת, להאיר, לעשות.
יש אחוזים בודדים ממש שיכולים ליצור בתוך הלימוד עצמו לאורך כל החיים, או חידושי תורה, הבנת הסוגיא כל פעם ביתר עומק ובהירות, או אפילו בעצם ההתמדה והידיעות
אבל לרוב האנשים זה לא בריא נפשית, ואחרי כמה שנים בכולל הם חייבים, אם הם רוצים נפש בריאה ומסופקת באמת, לפרוץ החוצה בדרך כל שהיא, והבעייה היא באמת בעייה, איזה כלים יש להם במציאות הנוכחית??



דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מנותק
נשלח ב-17/4/2018 20:10 לינק ישיר 

אם רוצים לאמץ את דגם שבט יששכר, או אף את המטרה לשמה הוקמו הכוללים, הרי שלא חשבו אז על משרות תורניות כפרנסה, לא חשבו על פרנסה כלל.  על מנת להתפרנס באמת יש דרכים שלא לוקחים הרבה זמן, כגון השכרת רכבים, דירות . אבל זה נאמר למעטים. אי אפשר למצא באמת מודל כלכלי לכולל .



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
   
בית > פורומים > חברה וקהילה > אגודה אחת > "כולל אברכים" כדרך חיים, כיצד?
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר