בית פורומים חרדים ועץ

"לא תעשה לך כל פסל וכל תמונה" – גם לנוי ואמנות?

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-6/2/2007 11:18 לינק ישיר 
"לא תעשה לך כל פסל וכל תמונה" – גם לנוי ואמנות?

בחברה המודרנית שלנו אחד הערכים המובנים מעצמם הוא היצירתיות. מה יפה יותר ומפעים יותר, ואולי נשגב יותר, מאשר הישגו של האדם, שמגשים את היכולת שהתברך בה ליצור ולהפוך חומר לצורה?

 מבין צורות האמנות השונות, הפיסול לסוגיו מעורר בעיה הלכתית חמורה. מסיבות שנראה מייד, הפיסול, גם למטרות נוי ואמנות, נאסר במקרים רבים, מפני איסור עבודה זרה. ואיסורים כלליים שפרטיהם רבים נאמרו בענין.

 האיסורים אינם מוכרים לנו יפה, גם לשומרי מצוות, והם נראים זרים ומוזרים בדורנו. לכן ראוי לברר מה הם ומה טעמם.

 לפי הזמנתו של מנהל הפורום, כתבתי סיכום של הנושא, וכולם מוזמנים לעיין וללמוד ולחשוב יחד. אנא, אם יש משהו לא ברור או שגוי נא לציין זאת בהמשך. שימו לב, גם אם הדברים ארוכים, הם מפוצלים לחלקים כדי להקל על הקריאה. ומדי פעם, בהבלטה, ושוב בסוף, יש סיכומים שהם העיקר.

 אז נתחיל בהתחלה ונשתדל ללכת לפי הסדר.

 א. מהי עבודה זרה ומהו איסור עבודה זרה?

 ב. מה האיסור שיש בפסלים? האם נאסר גם פיסול לנוי או לאמנות? ומה הדין בציור?

 ג. האם יש הבדל בין הצורות המפוסלות, בין סוגי החומר, ועוד?




דווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-6/2/2007 11:20 לינק ישיר 
איסור עבודה זרה – ההגדרה והטעם

היהדות עומדת על אמונה בה'. ה' אלקינו, שברא את השמים והארץ וכל צבאם, וברא את האדם בצלמו, ובחר בנו עם ישראל מכל עם, והוציא אותנו ממצרים, ואליו ראוי לצעוק ולהתפלל בכל דור ודור, הכל לפי צרכיו ובינתו של האדם.

וכפי שכל יהודי צריך להאמין ולדעת ולהבין את הכללים האלו – שניתן להבינם בצורה פשוטה אך ראוי להעמיק בהם – וזה דבר לא קל ופשוט. כך יש להיזהר מן העבירה שהיא היפוכה של אמונת היהדות. האמונה בעבודה זרה.

החמירו ואמרו חכמים כי עבודה זרה שקולה כנגד כל האיסורים כולם, וכל הכופר בעבודה זרה כאילו קיים כל התורה כולה.

מהי עבודה זרה?

עבודה זרה נוהגת במחשבה וברגש, באמונה ובידיעה, בדיבור ובמעשה.

עיקרה של עבודה זרה היא האמונה שיש עוד אלהים אחרים מלבד ה'. אלהים אחרים שאפשר גם לפנות אליהם ולבקש מהם עזרה והצלה, כוח והצלחה.

ודווקא אמונה זו היתה נפוצה מאד אצל בני אדם, ועד היום יש כאלו שמאמינים בה, גם בין הגויים, ואפילו בין היהודים.

אפילו האומר שיש כוחות שונים בעולם, וה' צווה לעבדם הריהו עובד עבודה זרה. והאומר שיש כוח שה' עצמו צווה לעבוד לו גם הוא עובד עבודה זרה.

ולא רק שכל זה אסור, אלא שאלו הן אמונות שקר ותוהו. לא היה ולא יהיה שום אלהים אחרים פרט לה'. וכל המאמין שיש כוח אחר בעולם, מאלילים ועד כוכבים ומזלות, ממאגיה וכישוף ועד אסטרולוגיה, הרי זה מאמין בשקר ובשווא. לא רק שהוא עובר על איסור, אלא שהוא טועה כי הוא מאמין בדברים שאינם אמת.

וראוי לכל אדם ללמוד ולהבין את הנושא הזה מפני שהוא עיקר היהדות ועיקר האדם. (למשל, האמונה במאגיה ועבודה זרה נטועה בנפש, כלומר מתפתחת בקלות אצל כל אדם, ובמיוחד ילדים ואנשים שטחיים, מפני שהיא נובעת מיישום לא נכון של כללי החשיבה האנושיים בצורה פרימיטיבית).




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-6/2/2007 11:23 לינק ישיר 
איסור עבודה זרה – ההלכה

אחד ויחיד היה רבנו הרמב"ם במלחמתו נגד עבודה זרה. הבנתו העמוקה בתורה, בפסיכולוגיה ובפילוסופיה הפכו אותו למיוחד בכל הפוסקים ובמיוחד בתחום הזה שלנו שאנו עוסקים.

 אני מעתיק מדברי רבנו הרמב"ם בספר "הלכות עבודה זרה" שמוקדש כולו לנושא שלנו (מתוך פרוייקט השו"ת), ואצרף לזה כמה הערות קצרות להבהרת הענין.

 רמב"ם הלכות עבודת כוכבים פרק ב

 א. עיקר הצווי בעבודת כוכבים שלא לעבוד אחד מכל הברואים לא מלאך ולא גלגל ולא כוכב ולא אחד מארבעה היסודות ולא אחד מכל הנבראים מהן ואע"פ שהעובד יודע שה' הוא האלהים והוא עובד הנברא הזה... הרי זה עובד כוכבים.

וענין זה הוא שהזהירה תורה עליו ואמרה ופן תשא עיניך השמימה וראית את השמש וגו' אשר חלק ה' אלהיך אותם לכל העמים.

כלומר שמא תשוט בעין לבך ותראה שאלו הן המנהיגים את העולם והם שחלק ה' אותם לכל העולם להיות חיים והווים ואינם נפסדים כמנהגו של עולם ותאמר שראוי להשתחוות להם ולעובדן, ובענין הזה צוה ואמר השמרו לכם פן יפתה לבבכם, כלומר שלא תטעו בהרהור הלב לעבוד אלו להיות סרסור ביניכם ובין הבורא.

 ***

האיסור נאמר בכוכבים, אבל הוא שייך בכל דבר בעולם שמאמינים שהוא יכול לחולל משהו.

האיסור הוא גם במי שפונה לאליל - או לכל גורם אמיתי ומדומה, גם אדם  - לפי אמונתו שיתווך בינו לבין ה'.

 הרמב"ם מסביר את האיסור הגורף לעבוד כל דבר באמצעות הלשון "אחד מארבעה יסודות" משום שלפי תפיסת הפיזיקה של הימים ההם כל הדברים בעולם היו תרכובת ביחסים שונים של ארבעה יסודות ראשוניים. אילו היה הרמב"ם כותב היום, היה מן הסתם כותב "אחד מהיסודות של טבלת מנדלייב"...

 ***

 ב. ספרים רבים חברו עובדי כוכבים בעבודתה היאך עיקר עבודתה ומה מעשיה ומשפטיה.

צונו הקב"ה שלא לקרות באותן הספרים כלל ולא נהרהר בה ולא בדבר מדבריה.

ואפילו להסתכל בדמות הצורה אסור שנאמר אל תפנו אל האלילים.

ובענין הזה נאמר ופן תדרוש לאלהיהם לאמר איכה יעבדו שלא תשאל על דרך עבודתה היאך היא אע"פ שאין אתה עובדה שדבר זה גורם להפנות אחריה ולעשות כמה שהן עושין שנאמר ואעשה כן גם אני.

***

נוסף לאיסור עבודה זרה עצמו, יש איסורים שנוספו בתורה מסביבו, כדי להרחיק את האדם מן העבירה.

אסור להסתכל בצורת אליל, כגון צורתו של פסל.

אסור לקרוא בספרים שמסבירים כיצד עובדים עבודה זרה, שמא יימשך האדם להבל זה. (אבל מותר ללמוד כדי להבין את האיסור ולדון את העבריינים, או כדי לדעת מה להשיב להבליהם).

אסור לחשוב על דברי עבודה זרה ואסור להתעניין בהם.




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-6/2/2007 11:25 לינק ישיר 
עבודה זרה, איסורים והרחקות - והקושי המודרני לקבל תכתיבים מבחוץ

מדוע החומרות הרבות כל כך? הרי אין בהסתכלות או בלימוד משום עבודה זרה!

אנו לומדים מכאן כי התורה לא סמכה על האדם שיצליח להיזהר מעבודה זרה ללא סייגים והרחקות. הגישה המודרנית, המערבית, היא שהאדם צריך לסמוך על עצמו בכל דבר והוא יודע מה מותר ומה אסור, ועד כמה בכוחו להתמודד עם כל פיתוי. אך לא זו היא דרך התורה. האדם צריך להיזהר מפני מלכודות שאורבות לו, מפני שלמרבה הצער אין אנו חכמים בכל, וגם בשעה שאנו יודעים ממה להיזהר והיכן ממתינים לנו איזורי המשגה שלנו, אנו עדיין נופלים בהם כי לא תמיד אנו בשיא יכולתנו האינטלקטואלית והנפשית בכלל.

הכלל הזה קצת מעליב. הוא פוגע בהערכה העצמית שאנו רוחשים לעצמנו. ואכן זה נושא שראוי לבירור יסודי. אולם גם לפני הבירור הזה, שראוי לעשות, יש לדעת כי זו ההלכה. (אפשר להמשיל כאן את המשפט המפורסם "נעשה ונשמע". יש לשמוע ולכבד את הכלל, ואחר כך ללמוד ולהבין את טעמו).




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-6/2/2007 11:26 לינק ישיר 
איסורי פסל ותמונה, פיסול וציור

ראינו את איסור עבודה זרה. וראינו גם שיש דברים שאינם עבודה זרה עצמה ובכל זאת נאסרו. עתה נבחן את האיסור המיוחד שיש בפסלים ולפעמים גם בציורים.

הרמב"ם כותב:

הלכות עבודת כוכבים פרק ג

הלכה י

אסור לעשות צורות לנוי ואע"פ שאינה עבודת כוכבים שנאמר לא תעשון אתי כלומר צורות של כסף וזהב שאינם אלא לנוי כדי שלא יטעו בהן הטועים וידמו שהם לעבודת כוכבים.

ואין אסור לצור לנוי אלא צורת האדם בלבד.

לפיכך אין מציירים לא בעץ ולא בסיד ולא באבן צורת האדם, והוא שתהיה הצורה בולטת כגון הציור והכיור שבטרקלין וכיוצא בהן. ואם צר לוקה.

אבל אם היתה הצורה מושקעת או צורה של סמנין כגון הצורות שעל גבי הלוחות והטבליות או צורות שרוקמין באריג הרי אלו מותרות.

 

הלכה יא

טבעת שיש עליה חותם שהוא צורת אדם אם היתה הצורה בולטת אסור להניחה ומותר לחתום בה, ואם היתה הצורה שוקעת מותר להניחה ואסור לחתום בה מפני שהנחתם תעשה בו הצורה בולטת.

וכן אסור לצור דמות חמה ולבנה כוכבים מזלות ומלאכים שנאמר לא תעשון אתי לא תעשון כדמות שמשיי המשמשין לפני במרום ואפילו על הלוח.

צורות הבהמות ושאר נפש חיה חוץ מן האדם וצורות האילנות ודשאים וכיוצא בהן מותר לצור אותם ואפילו היתה הצורה בולטת.




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-6/2/2007 11:28 לינק ישיר 
סיכום הדינים לפי הרמב"ם

*--[if !supportLists]*א.      *--[endif]*אסור לעשות צורה בולטת של דמות אדם. בין בפסל, בין בכל צורה שהיא תבליט.

*--[if !supportLists]*ב.       *--[endif]*אסור לקיים צורה כזו גם אם נעשתה.

*--[if !supportLists]*ג.        *--[endif]*אסור לעשות צורה של כוכבים או מלאכים, בין בולטת כבפיסול בין בציור כגון על דף.

*--[if !supportLists]*ד.       *--[endif]*מותר לצור כל שאר הצורות כולן.

האיסור הזה נאמר לא רק במי שרוצה חלילה לעבוד עבודה זרה, אלא גם במי שעושה את הצורות האלו לנוי. כלומר לקישוט. ולא רק קישוט נאסר אלא כל המטרות כולן. האיסור הוא גורף. והוא כולל גם יצירות אמנות.

אבל לא כל צורות האמנות נאסרו. נאסר פיסול באדם – והפרטים יבוארו לקמן – ונאסר בין פיסול ובין ציור בדברים אחרים מסויימים, שהם הכוכבים והמלאכים.

מן הדוגמאות של הרמב"ם אנו רואים שאין הבדל בחומר שבו נעשים הדברים. עץ, מתכת, פלסטיק, נייר ובעצם כל דבר. לא כל החומרים היו קיימים בתקופתם, אבל הכללים אינם מבדילים בין חומר לחומר. הם מבדילים בין פיסול לציור, כלומר בין עשית צורה שהיא תלת ממדית, שיש בה בליטה כלשהי, לבין ציור שהוא דו ממדי – הכל לפי הנושאים והפרטים שנאמרים כאן.

 לאחר שראינו כה הרבה איסורים, כולל איסורים שאינם איסור עבודה זרה עצמה, נעים לגלות שלא הכל אסור. פרט לאיסור צורת אדם, כוכב ומלאך, כל השאר – מותר. כולל ציור (דו ממדי) של אדם ופיסול של כל דבר שאינו אדם, מלאך או כוכב בשמים.

 נסכם אם כן את הדינים העולים:

 
*--[if !supportLists]*א.     *--[endif]*אסור לפסל צורה של אדם. זה אומר שאסור לעשות צורת אדם שהיא תלת ממדית בכל חומר שהוא.

*--[if !supportLists]*ב.     *--[endif]*אסור לפסל או לצייר, בין בתלת מימד, בין באופן דו ממדי, צורה של כוכב בשמים או מלאך.

*--[if !supportLists]*ג.      *--[endif]*כל השאר – מותר. בין פיסול, בין ציור.

 

יש לשים לב כי הפרטים לא התבארו לנו. מהי צורת השמש שנאסרה? האם גם הצורה שמציירים ילדים בכלל זה? ומה הם מלאכים שנאסרו? אנו מדמיינים לעצמנו מלאכים כבעלי צבע לבן, כנפיים בצידי גופם, כפי שהם מופיעים בציורים שנפוצו באלף השנים האחרונות. אבל ציורים אלו משקפים את האמונות המקובלות בימים ההם ובמקומות ההם. מן התנ"ך אנו רואים שהמלאכים הצטיירו באופן אחר, כגון שיש להם שש כנפים, בנבואת ישעיהו.

לפיכך, למרות שיש לנו איסור מפורש בפיסול אדם ובציור כוכבים, אפשר שלא כולם נאסרו. יש מקום לשאול את השאלות הבאות, ובזה אנו באים אל עיקר השאלה שהוצגה.

*--[if !supportLists]*א.      *--[endif]*מהי צורת האדם שאסור לפסל? האם זה כולל רק צורה של גוף אדם שלם, או אפילו חלק מהותי כגון פנים? ומה עם פרופיל?

*--[if !supportLists]*ב.       *--[endif]*מה הן צורות הכוכבים, השמש והירח שאסור לפסל ואפילו לצייר?

*--[if !supportLists]*ג.        *--[endif]*מה הן צורות המלאכים שאסור לפסל ולצייר?

*--[if !supportLists]*ד.       *--[endif]*מה הדין בצורות לנוי או אמנות, שכבר נעשו באיסור, האם מותר לקיימן אצלנו או שיש חובה להשמידן?

במקום זה אין לנו תשובה בדברי הרמב"ם, ונאלץ לחפש מקורות נוספים.




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-6/2/2007 11:31 לינק ישיר 

*--[if !supportLists]*א.      *--[endif]*צורה שלמה או חלקית

 לצערנו, עקב העדר מסורת מלאה על התשובות שניתנו בימי חז"ל, ועקב העובדה שתמיד צצות שאלות חדשות בכל דור ודור, אך אין לנו סמכות מרכזית שיכולה להכריע בהן לדעת הכל, אנו נותרים בספק. אך גם במקרי ספק יש לנו דרכי הכרעה.

 בשאלה אם נאסרה צורה חלקית של אדם דן הרא"ש, והוא פוסק להתיר. דעה זו נתקבלה גם על ידי השו"ע, שאמנם הביא אותה בלשון המביעה הסכמה זהירה ("יש מי שאומר").

 כיון שכך, נראה שהחפץ בכך יכול לסמוך על הדברים, ולפסל צורה חלקית של אדם.

 (כהכנה לכתיבת סיכום זה חיפשתי בפרוייקט השו"ת ומצאתי תשובה של החתם סופר יו"ד ב קכח. השאלה היתה על מי שלומד אמנות הפיסול אצל חכם גוי, מה מותר ומה אסור. והתיר החתם סופר לעשות צורות לנוי של אדם, אבל לא צורה שלימה, ויעץ שיעשה כל הצורה פרט לעין, וישאיר את העין במום, ויבואו עוזריו הגויים ויסיימוה, וכיון שהיא מיועדת לנוי מותר למכרה ולהשתכר בזה.

ושמענו מכאן הלכות רבות לדעת החתם סופר, וביניהן שאין איסור אלא בצורת אדם שלימה).

*--[if !supportLists]*
ב.      
*--[endif]*צורות השמש, הירח והכוכבים

 

מהי צורת שמש? מהי צורת ירח – והרי יש ודאי יותר מצורה אחרת, שהרי הירח נראה שונה לעינינו? ומה הם הכוכבים?

 

האם אם כפי שהם נראים לעינינו? האם הם כפי שהם נראים בצילומים בטלסקופים בתקריב?

 

לצערי איני יודע תשובה בדבר, ועלי ללמוד את הסוגיה הזו. אולם בינתים אני מביא מדברי הרב קוק,  שמסביר שאלו הצורות שעובדי עבודה זרה היו רגילים להשתמש בהן לצרכי אמונתם. וממילא כל צורה אחרת מותרת. והרוצה לסמוך על הדברים, הרשות בידו:

 

שו"ת אורח משפט או"ח סימן כא ד"ה אמנם ההיתר

 

אמנם ההיתר היותר פשוט הוא דעת הרמב"ם בפיה"מ דע"ז, דצורות חמה ולבנה כו"מ הכונה היא דוקא אותן הצורות, שהסכימו עובדי ע"ז ליחסן לחו"ל כו"מ, אבל העושה עיגול ויאמר זה חמה וזה לבנה אינו כלום, וכמו כן המזלות ע"פ הציור התמוני שלהם, שבא מפני מעמד קיבוץ הכוכבים בימי המבול לערך, כמש"כ הרמב"ם פ"ג מהלכות יסוה"ת =יסודי התורה= ה"ז, אותן הצורות אינן כלל צורות האסורות.

 (עבור המעוניין בעיון נוסף, אני מצטט את המשך דבריו כי הם מעניינים מאד:

ואע"ג שנגד דברי הרמב"ם עומדים דברי הגמ', שמקשה על ר"ג מהא דל"ת =דלא תעשון= אתי, ובעלייתו בטבלא שלו, לחקור את העדים, בודאי לא עשה דמות צורות שעע"ז הסכימו ללבנה, שהרי אין בהן תועלת כלל /לענין/ לעגין חקירת העדים, אלא ממש דמות צורות לבנה ממש כפי דמיון המראה שלה בעיגולה לעינינו, נראה דפשיטא ליה להרמב"ם מדנקיט בגמ' ג"כ טעמא דחשדא, דהאיסור הוא באופן שעובדי ע"ז טועין בו, וכיון שבקיאותו של הרמב"ם בספרי הע"ז למדה אותו, שלא הי' דרכם לעבוד את הצורות שבעיגולים שלהם אלא את אותן הצורות המיוחסות להם, כנ"ל, סבר דאין ה"נ שהגמ' הי' יכול לתרץ הקושיא באופן זה, אלא דבלא"ה משני שפיר.

 כיון שהדברים קצת מסובכים, אני מבאר בעברית. הגמרא מספרת על רבן גמליאל שהחזיק צורות של התפתחות הלבנה מצורת בננה לירח מלא כדי להראותן לעדים שהיו מעידים על הופעת הירח החדש. ועל זה שאלו כיצד הרשה לעצמו לעשות זאת, ותרצו תירוצים שונים. אך לא כתבו, כפי שכותב הרב קוק בדעת הרמב"ם, שאין כלל איסור כי אין דרך לעבוד צורות כאלו עבודה זרה. זו קושיה חמורה לשיטה זו, והרב קוק מיישב אותה באמרו שגם זה תירוץ נכון, והגמרא העדיפה תירוצים אחרים.).

 

*--[if !supportLists]*ג.        *--[endif]*צורות מלאכים

 

הפוסקים ביארו כי לא רק צורת מלאכים נאסרה, אלא גם צורת שאר יצורים של מעלה כפי שהם מתוארים בתנ"ך, כלומר שרפים ואופנים.

 אמנם אין אנו יודעים מה הן צורות אלו. ולכן נראה שמה שידוע לנו בוודאי הוא צורות המתוארות במקרא, ולא מעבר לזה.

 אך מה יהיה דין במי שרוצה לפסל צורה של מלאך כפי שהוא מקובל להראותו בציורים של ימינו? – איני יודע. ולכן איני כותב כאן לא היתר ולא איסור. ועלי ללמוד עוד סוגיה זו.

 

*--[if !supportLists]*ד.       *--[endif]*האם מותר לשמור צורות שנעשו באיסור?

 

הכוונה היא כמובן לצורות שנעשו לנוי, או לאמנות, ולא לצורות של עבודה זרה שהן אסורות מכל וכל.

 אך לגבי צורות שנאסרו בעשיה אף על פי שהן לנוי, מהו להחזיקן לאחר שכבר נעשו, בשאלה זו נחלקו המפרשים והפוסקים.

 דעת המנחת חינוך שאם הצורה כבר קיימת, בדיעבד אין צורך להשמידנה. ה"שם משמואל" חולק ואוסר אליבא דהרמב"ם. (המעוניין בהפניות, יעיין בספר המדע הוצאת שבתי פרנקל עמ' תלא סעיף י ד"ה אבל אם אחר עושה לו, ומשם לקחתי הפניות אלו).

 הפוסקים האחרים דנים, על סמך סוגיות בגמרא, האם האיסור הוא משום חשד או משום גזירה כללית ופורמלית, ומה נכלל באיסור. עם זאת, נראה כפי שכתבתי, שכל שהוא לנוי ואמנות, ואין הצורה הזו עצמה משמשת לעבודה זרה במקום אחר, יש מקום להמשיך להחזיקו לאחר שנעשה.

 
[צאו וראו שאין אני סבור להחמיר כדעת חלק מהפוסקים, כגון הקיצור שולחן ערוך שכתב (קסח ב):

וכן אסור לצייר צורת אדם, ואפילו רק פרצוף בני אדם לחוד נמי אסור, ואפילו להשהותה אסור, עד שיקלקל אותה קצת.

 וכן העולם נוהג שלא להחמיר בזה, ואף על פי שאין מנהג ראיה, יש בו קצת סמך. שהרי אנו מחזיקים בובות לילדינו ואין אנו מקפידים לקלקל את צורתן, שאין בינינו חשש לעבודה זרה ונשתכחה עבודה זרה זו מבינותינו בחסדי ה' אשר לא תמו.

 וכיון שהנושא חמור וראוי לעיון נוסף, ואני לא כתבתי אלא בחפזון משום דוחק השואל, נשענתי גם על דברי הנצי"ב שכתב בתוך דבריו בנושא אחר על שינויי הדורות והיחס לאיסורים משום עבודה זרה (שו"ת משיב דבר חלק ב סימן יא ד"ה אשר ראה):

 וכיוצא בזה נהגו להשהות בבית צורת אדם שלם הנמכרים בחנות אע"ג דבזמן התלמוד היה אסור להשהות משום חשדא דעבודה).

 וכן מצאתי בפשטות בחכמת אדם כלל פה סעיף ו.

 וכדי שאקפיד על האמת אציין שיש גם מחמירים, וביניהם מגדולי ישראל בדור הקודם ר' משה פיינשטיין שאסר (יו"ד ב נד ושם ד"ה הנה עשיית). אולם שונה שיטתו משיטתי שחשש לשיטות שונות של הראשונים ואני אין דרכי כן].

 
אני מדגיש שלמרות הסיכום הקצרצר לעיל, לא נכנסתי כאן לפרטי המחלוקות והשיטות. נראה בכללות שכל שהדבר ברור שאין הצורה משמשת לעבודה זרה, אין צורך לאסור ולחשוש שאסור לקיימנה (לשמור אותה). ובוודאי שאין למחות במי שנוהג כך.

 ושמא בזמננו קל הדבר יותר, שאין עבודה זרה בזמננו בעולם המערבי לובשת אותה צורה פרימיטיבית של עבודת פסלים שהיתה לה בעבר, אלא שהיא באה לידי ביטוי בדברים אחרים לגמרי.




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-6/2/2007 11:32 לינק ישיר 
דינים העולים (בקיצור נמרץ)

אסור לפסל צורת אדם.

מותר לפסל צורה חלקית של אדם.

מותר לפסל צורת אדם אם משאירים חלק אחד פגום, ומותר גם להניח למישהו אחר, לגוי, לסיים את העבודה.

כל שברור שאין הפסל נעשה לשם עבודה זרה, מותר לשמרו ואין צריך לומר שמותר למכרו. ולכן מותר לתת לילדים בובות למשחק.

 אסור לפסל ולצייר צורת שמש, ירח וכוכבים כלומר צורות שמשתמשים לעבודה זרה.

 מותר לפסל ולצייר כל צורה אחרת שהאמן רוצה בה.

 

ישמח אדם שזכה לכשרון מאת ה' וייטיב להשתמש בו לטובה!

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-6/2/2007 14:15 לינק ישיר 

מיימוני,
תודה רבה מאד על הבהרת העניינים,
שלושה שאלות לי ברשותך,
1. האם החלק שצריך לפגום בפסל צריך להיות דווקא בפנים או שיכול להיות גם בעורף או ביד וכדו'?
2. האם מותר להכין את הפסל בשלמות ולפגום בו בסיום העבודה, או שבכל מהלך העבודה חייב להיות כבר פגום?
3. מה לגבי תמונת תחריט של פני אדם שנעשית על לוח חלק והיא לא תלת מימדית?




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-6/2/2007 14:50 לינק ישיר 

אני שמח על כל שאלה, כי זה מסייע להבין וזו מצות תלמוד תורה.

א. היכן צריך להיות הפגם?

לצערי, דווקא את זה איני יודע. יש מקום לומר מסברה שצריך להיות פגם במקום בולט. ולכן אם זה בעורף או ביד, במקום שלא מבחינים במבט ראשון, זה כבר לא מועיל.

אבל יתכן גם שמספיק פגם כלשהו, ואז כל מקום של פגם מונע את האיסור.

קשה לי להכריע בדבר, כי הדוגמא שמובאת בגמרא היא "סמא עינו". וזו הדוגמא שנוקטים הפוסקים.

עלי לעיין, ואני מקווה להביא תשובה בהמשך.

ב. סיום העבודה ואז הטלת הפגם

הנידון הזה, סיום העבודה ואז הטלת הפגם, הועלה בידי החתם סופר. והוא שלל אותו.

אמנם נראה שיש לחלק בין שני מצבים.

1. כל עוד העבודה נמשכת, אפשר לעשות כל דבר על מנת להמשיך ולקלקל, כך נראה מסברה. כלומר, ניתן לחטב אף, ואז לשבור אותו.

2. אבל אין לסיים את הכל, להניח, ואז לחזור למחרת כדי לקלקל חלק כלשהו. זה לא.

אוסיף גם שצריך שהפגם לא יהיה מעשה אמנות חדש. כלומר, נניח שפסל מפסל דמות שיש לה אף ואז הוא שובר את האף. אבל האף לא נראה כשבור מחסרון, אלא כמעשה אמנות של "האדם בעל האף השבור". יתכן שפגם כזה לא ייחשב פגם ולכן זה לא יועיל להתיר. כלומר, צריך שהפגם יפגום, ולא יוסיף ויתקן, סמיילי.

ג. תחריט

חשבתי שביארתי זאת, וכנראה לא הסברתי היטב, או שהדברים נעלמו בתוך כל האריכות.

האיסור על אדם הוא בפיסול, לא בציור.

יש מחלוקת אם יש איסור רק על פני אדם או רק על אדם שלם, וכבר כתבתי לעיל שלהלכה אין איסור אלא אדם שלם.

לפיכך מותר לצייר פני אדם.

אמנם, אולי לא הבנתי ברור מהו תחריט? אני הבנתי שמדובר בדבר דו ממדי, כמו ציור.

אולי הכוונה היא שהציור שקוע קצת מתחת לפני הלוח, כי זה הרעיון של חריטה?

אם כן, אזי גם זה מותר, וזה הוזכר לעיל במקצת בדברי הרמב"ם. הסיבה להיתר היא שהאיסור נאמר רק בדברים שהיו סוגדים להם, כלומר לדברים מפוסלים, תלת ממדיים, בולטים. כאשר הציור שקוע פנימה, זה בדיוק הפוך מתבליט, ולכן זה מותר.



_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-7/2/2007 12:06 לינק ישיר 

חומר  למחשבה

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3361432,00.html



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-17/6/2013 16:18 לינק ישיר 
שאלה טובה

גם לא פסלי משחק?

תוקן על ידי davidzemer ב- 17/06/2013 16:19:07




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
   
בית > פורומים > אחר > חרדים ועץ > "לא תעשה לך כל פסל וכל תמונה" – גם לנוי ואמנות?
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר