בית פורומים השטיבל

פרשת שבוע - פרשת מקץ - רעיונות על פרשת השבוע מתורת הרב אביגדור נבנצל שליט"א

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-2/12/2010 08:52 לינק ישיר 
פרשת שבוע - פרשת מקץ - רעיונות על פרשת השבוע מתורת הרב אביגדור נבנצל שליט"א

 

רעיונות על 
פרשת השבוע 
מתורת הרב אביגדור נבנצל שליט"א
 

פרשת מקץ



לוח שנה


לשנת תשע"א


דף הבית


ספרות קודש


חג שמח


הקישורים שלי

הכנת שמן זית

ראש השנה

חג הסוכות

חנוכה

טו' בשבט

פורים

ספירת העומר

פסח

שבועות

תעניות

מסופר בספר שמואל א' על שאול המלך שלקח את אנשי צבאו ורדף אחר דוד להורגו לצורי היעלים, מקום סלעים זקופים ומבותרים שמצויים בו מערות, וכשהגיע לאחת המערות נכנס "לְהָסֵךְ אֶת רַגְלָיו" (שמואל א כד, ג) "לעשות צרכיו בנקבים, כי דרך הצנועים לסכך ולכסות הרגלים" (מצודת ציון)     "וְדָוִד וַאֲנָשָׁיו בְּיַרְכְּתֵי הַמְּעָרָה יֹשְׁבִים" (שם) בשלב זה אנשי דוד מנסים לשכנעו להרוג את שאול, הנידון בדין 'רודף' "והתורה אמרה אם בא להורגך השכם להורגו" (סנהדרין עב.) אולם דוד אינו מנצל את ההזדמנות להכות את שאול אלא רק כורת את כנף מעילו, וכששאול יוצא מהמערה דוד יוצא אחריו וקורא לעברו "אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ" (שם) ומשתחווה לפניו ואומר לו: "הִנֵּה הַיּוֹם הַזֶּה רָאוּ עֵינֶיךָ אֵת אֲשֶׁר נְתָנְךָ ה' הַיּוֹם בְּיָדִי בַּמְּעָרָה וְאָמַר לַהֲרָגֲךָ וַתָּחָס עָלֶיךָ וָאֹמַר לֹא אֶשְׁלַח יָדִי בַּאדֹנִי כִּי מְשִׁיחַ ה' הוּא" (שם י) הגמרא שואלת מדוע כתוב 'ותחוס עליך'? דוד הוא זה שחס עליו, ממילא היה צריך לומר 'ואחוס עליך'! אלא "אמר רבי אלעזר: אמר לו דוד לשאול מן התורה בן הריגה אתה שהרי רודף אתה והתורה אמרה בא להרגך השכם להרגו, אלא צניעות שהייתה בך היא חסה עליך" (ברכות סב:) דהיינו, כיון שראה דוד את הצניעות המיוחדת של שאול המעידה על צדקותו וחסידותו, החליט לנהוג לפנים משורת הדין ולא לקיים דין זה למרות שמן הדין היה צריך להורגו.

והנה בפרשתנו, במפגש הראשון שבין אחי יוסף ואותו שליט 'מסתורי' המאשים אותם בריגול, ולאחר שלושה ימים ששהו בבית אסורים, יוסף מבקש לבחון את אמיתות דבריהם בכך שיביאו את בנימין אחיהם אליו. בשלב זה האחים מבינים שהמצב אליו נקלעו אינו מקרי ועושים חשבון נפש תוך כדי פשפוש במעשיהם, ולגודל מעלתם אינם מוצאים עבירה לתלות את הצרה הבאה עליהם אלא במעשה שעשו לפני עשרים ושתיים שנה. "וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל אָחִיו אֲבָל אֲשֵׁמִים אֲנַחְנוּ עַל אָחִינוּ אֲשֶׁר רָאִינוּ צָרַת נַפְשׁוֹ בְּהִתְחַנְנוֹ אֵלֵינוּ וְלֹא שָׁמָעְנוּ עַל כֵּן בָּאָה אֵלֵינוּ הַצָּרָה הַזֹּאת" (בראשית מב, כא) אומנם לפי פסק דינם יוסף נידון כ'רודף' ומגיע לו מיתה, והאחים אינם חוזרים בהם מעצם פסק הדין שכן מאוחר יותר יהודה אומר לשליט: "מַה נֹּאמַר לַאדֹנִי מַה נְּדַבֵּר וּמַה נִּצְטַדָּק הָאֱלֹקים מָצָא אֶת עֲוֹן עֲבָדֶיךָ" (שם מד, טז) מסביר רש"י: "יודעים אנו שלא סרחנו, אבל מאת הקדוש ברוך הוא נהייתה להביא לנו זאת. מצא בעל חוב מקום לגבות שטר חובו" דהיינו אנחנו איננו יודעים בדיוק מה חטאנו, אבל הקב"ה בודאי יודע ולכן הביא אותנו למצב זה.

אם כן במה הם מודים שטעו? בעובדה ש "רָאִינוּ צָרַת נַפְשׁוֹ בְּהִתְחַנְנוֹ אֵלֵינוּ וְלֹא שָׁמָעְנוּ". יוסף בכה והתחנן על נפשו, היינו צריכים להתנהג לפנים מצורת הדין ולרחם עליו, כפי שמסביר ה'ספורנו': "והיינו אכזרים נגד אחינו אע''פ שחשבנוהו לרודף היה לנו לרחם בהתחננו, וכנגד מדת אכזריותנו זה האיש מתאכזר נגדנו". כך מסביר מו"ר הרב נבנצל שליט"א.  

והנה כתגובה לחשבון נפש זה עונה ראובן: "הֲלוֹא אָמַרְתִּי אֲלֵיכֶם לֵאמֹר אַל תֶּחֶטְאוּ בַיֶּלֶד וְלֹא שְׁמַעְתֶּם וְגַם דָּמוֹ הִנֵּה נִדְרָשׁ" (שם כב) משפט זה תמוה ביותר, שכן נשמע כתוכחת ילד קטן האומר לחבריו: 'אתם רואים? אמרתי לכם!'.

התורה אומרת: "וְלֹא תוֹנוּ אִישׁ אֶת עֲמִיתוֹ" (ויקרא כה, יז) הרי לנו איסור מפורש להונות את הזולת שנקלע לצרה ולומר לו שמפני חטאיו באה עליו צרה זו. אם כן איך אפשר להסביר דברי ראובן אלו הנאמרים בשעה קשה זו?

מסביר הרב על פי דברי רש"י: "דמו וגם דם הזקן" פירוש הדברים, ראובן אינו חוזר על מה שאמר להם אז: "אַל תִּשְׁפְּכוּ דָם" (שם לז, כב) אלא שמתעורר לנקודה חדשה שלא חשב עליה לפני כן; לא זו בלבד שלא התחשבו בצעקות יוסף אחיהם, גם לא התחשבו בצערו של יעקב אביהם. ראובן שואל את עצמו: 'מדוע אני נענש כעת בצרה זו הפוקדת אותנו? הרי אני ניסיתי למנוע את המעשה!' והוא עונה לעצמו: 'כיון שלא אמרתי לכם להתחשב בצערו של אבינו הזקן, אילו הייתי מדגיש לכם לא רק את צערו של יוסף אלא גם את מה שעלול להתרחש עם אבינו, האבל והשכול שיהיה שרוי בהם, אולי לא הייתם מוכרים את יוסף'. נמצא שראובן רואה את עצמו אשם במעשה זה באותה מידה שהאחים שלו אשמים.

אולם, מוסיף הרב טעם נוסף לדברי ראובן. כוונת דבריו היא שהיה אצלו פגם במחשבה. וכך ביאור הדברים: ראובן אומר לעצמו 'מבחינת המעשה עשיתי את ההשתדלות המכסימלית, הרעיון להשליכו לבור על מנת להוציאו לאחר מכן ולהחזירו לאביו היה טוב, אלא שהמצב הסתבך כשהגיעה אורחת הישמעאלים. איפה אכן נכשלתי? על שלא חשבתי על אבא. לא כיוונתי בדברי גם על מצוות כיבוד אב!' נמצא שראובן מאשים את עצמו בחסרון של 'לשמה' במעשה הצלת יוסף ולכן דמו של הזקן - עליו לא חשב - הנה נדרש, ממילא גם הוא סובל בצרה הבאה עליהם. חז"ל ציינו יסוד זה באומרם: "אמר רבי יצחק בר מריון: בא הכתוב ללמדך שאם אדם עושה מצווה יעשנה בלבב שלם, שאלו היה ראובן יודע שהקדוש ברוך הוא מכתיב עליו (בראשית לז, כא) 'וישמע ראובן ויצילהו מידם', בכתפו היה מוליכו אצל אביו" (רות רבה ה, ו) המדרש מדגיש שעיקר הפגם היה במעשה עצמו, שהייתה חסרה בו שלמות הכוונה.

יוצא אם כן שראובן אינו מוכיח את אחיו אלא את עצמו. הוא חושב: 'מאחי לא ניתן היה לצפות שיצילו את יוסף, שכן באותו זמן דנוהו כרודף, ממילא היו רחוקים מהצלתו. אבל אני הייתי כל כך קרוב להצילו אם רק הייתי מכוון עוד יותר במעשה...

יוצא מסוגיה זו לימוד מוסר גדול עבורנו, הרבה פעמים איננו מעריכים נכון את מעשינו. אילולי היינו מתבוננים שכל מעשינו בספר נכתבים היינו מתאמצים לעשות את אותם פעולות בכוונה גדולה ובהתלהבות יתירה. הרי יש דברים שבלאו הכי עושים, כגון תפילה. מקדישים זמן מסוים להתפלל, מדוע אם כן לא להשקיע קצת יותר מחשבה וכוונת הלב? למה שלא נתאמץ יותר ולו רק לחשוב על מה שמוציאים מהפה?

הוא הדין בשאר המצוות שממילא אנחנו מקיימים, אם נשקיע טיפה יותר כוונה בעשייתן אין ספק שעבודת ה' שלנו תיראה לגמרי אחרת, ונשיג בכך הרבה יותר קרבת אלוקים.



שבת שלום
יצחק חלבה

לעילוי נשמת אאמו"ר אברהם (אלברטו) בן מרים חלבה , פרלה בת ברתה, עליזה בת יעקב, פנינה בת צופיה סלטה, יהודה דב בן מירים חיה, שלמה בן שרה, אלימלך מאיר בן דניאל, פנינה בת צופיה סלטה, בתיה בת עזה, נוסרת בת טאוס, ברוריה בת יפה, מירטה בת שושנה מלכה בת מירים,שרה בת מורוורי רבקה ת.נ.צ.ב.ה.

המעוניין לקבל כל שבוע את העלון בדואר אלקטרוני ניתן לשלוח בקשה למייל jalabe@neto.net.il ללא תשלום לזיכוי הרבים


_________________

 




דווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מחובר
   
בית > פורומים > אחר > השטיבל > פרשת שבוע - פרשת מקץ - רעיונות על פרשת השבוע מתורת הרב אביגדור נבנצל שליט"א
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר