בית פורומים עצור כאן חושבים

פשט בתפילת ונתנה תוקף

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-14/9/2004 06:01 לינק ישיר 
פשט בתפילת ונתנה תוקף

"כי אתה הוא דין ... ותפתח את ספר הזכרונות...וחותם יד כל אדם בו....ומלאכים יחפזון...כי לא יזכו בעיניך בדין"

מה הפירוש בזה? פס"ד לפני הדיון? אז מה הצורך בתפילה?

חכם אחד העירני שהרי "כי" משמש בלשון דילמא. וא"כ הפירוש פה "אולי לא יזכו בעיניך בדין". הצודק הוא?



דווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-14/9/2004 06:11 לינק ישיר 

אני חושר שלא ... כי לא יזכו דהיינו כי אין צדיק בארץ אשר יעשה...ולכן תשובה תפלה צדקה מעבירין ....



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-14/9/2004 08:06 לינק ישיר 

חושב

אני מסכים עם יוחאי, שאין כאן "כי" לשון "אולי".

נראה לי שהנאמר כאן הוא על שם העתיד להיות. כשיתקיים הדיון, הוא יסתיים לרעת הנידון - אלא אם כן יהיו נסיבות מקילות מיוחדות, כגון תשובה ותפילה וצדקה, כמאמר יוחאי.

יש לי תחושה מהפיוט הזה כי הוא מציג עמדה שניתן לכנותה פסימית. הנידון לפני האלקים תמיד יצא חייב בדינו. כולנו צפויים לפורענות. רק רחמי האלקים, בזכות מעשינו הטובים ותפילותינו, יכולים לבטל או לדחות את הגזירה. ושמא אפילו מלאכים אינם פטורים מזה.

עוד נראה לי, שהפגם שבגללו יוצאים חייב בדין אינו תלוי בהכרח במעשי האדם, שהרי מלאכים אינם אמורים לחטוא. או שיש כאן השפעה למקור קרוב לספרים החיצוניים, על המלאכים שנפלו?

אני משער שלמעשה יש כאן מוטיב שכמוהו בין הנוצרים. עצם הבריאה היא רעה ואין לה זכות קיום, מלבד רחמי ה'.

יתכן גם שהפחד מהעונש, שעומד ביסוד הפיוט, הוא אופייני גם לתקופה ולמקום - הרי מצאנו גישה כזו אצל חסידי אשכנז. וכפי שהעיר בשעתו יוסף דן, יש לכך גם או בעיקר סיבה היסטורית. מסעי הצלב. מעולם לא ידעו בני המקום והזמן ההוא אם יזכו לשרוד גם את השנה הבאה, לפי שפעם בכמה זמן השתוללו בני המקום והרגו יהודים כאוות נפשם. וזו, כמובן, גזירת א-לוה ממעל.

כבר כתבו על הפיוט הזה בפורום. למרות הניגונים היפים שחוברו לו, הוא מטיל אימה בצורה נוראה, והוא מציג תפיסת עולם מחמירה וקשה. ביטויו הלא זהיר של גיבור המעשה מחייב אותו, לדעתו, במוות. והמסקנה היא אכן שכל העולם חייב - ללא רחמי שמים.

אני מסכם: האוירה שהפיוט משרה היא של דין קשה, שאין מי שיכול להימלט ממנו. היום הפיוט הוא חלק מיום הכיפורים, חלק מרכזי, ואני עצמי איני יכול לדמיין את יום הכיפורים בלעדיו. אבל - האם הוא באמת משקף את המסר שאנו אמורים להעביר לעצמנו? ביום הכיפורים ובכלל?

מואדיב? מסתברא?

שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-14/9/2004 08:47 לינק ישיר 

אם למלאכים יש בחירה או לאו, במחלוקת היא שנויה בין הרמב"ם להרמב"ן. הרמב"ם סובר שלא, והרמב"ן בהקדמת פירושו לאיוב סובר שיש למלאכים בחירה. וכשיטת הרמב"ן משמע במדרשים.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-14/9/2004 08:52 לינק ישיר 

במחקר היום מקובל לומר שהפיוט מוקדם יותר והוא מארץ ישראל מתקופת הגניזה, ואולי אפילו קודם לקליר. (עיין במחזור של ד"ר גולדשמידט)



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-14/9/2004 09:30 לינק ישיר 

מצורף קובץ

.


(החלוקה לשורות כאן היא שלי בלבד)

וּנְתַנֶה תּוֹקֶף קְדוּשַת הַיּוֹם – נבוא לשיר/לספר את קדושת היום, יום הדין.
כִּי הוּא נוֹרָא וְאָיוֹם – יום זה, הוא נורא ואיום – וזה אזכור למקומות רבים בתנ"ך.
וּבוֹ תִּנַשֵא מַלְכוּתֶך – מעבר לדיבור בגוף שני אל הקב"ה.
וְיִכּוֹן בְחֶסֶד כִּסְאֲךָ
וְתֵשֵב עָלָיו בֶּאֶמֶת. – ביום הדין, תנשא מלכות ה', כסאו יכון בחסד ואמת.

עד כאן, פתיחה לכך שהקהל עומד לספר את תוקפו וקדושתו של יום הדין. יש לשים לב לכך שהפיוט דובר אל ה' בגוף שני, כאל נוכח, ולא בגוף שלישי מטיל אימה ונורא הוד. בנים אל אביהם, לא עבדים אל אדונם.

אֶמֶת כִּי אַתָּה הוּא דַיָן
וּמוֹכִיחַ וְיוֹדֵעַ וָעֵד – דיין, מוכיח, יודע כל (כולל יודע מחשבות), ועד לכל שהיה וכל שעתיד להיות.
וכאן, הצהרת קבלת עליונותו של הדיין ביום הדין. אך עם זאת, הדיבור הוא, גם כאן, בגוף שני.

וְכוֹתֵב וְחוֹתֵם וְסוֹפֵר וּמוֹנֶה – ממשיך בתאור לגבי הדיין – הקב"ה. כותב, וכו'
וְתִזְכֹּר כָּל הַנִשְכָּחוֹת – כאן כבר,מעבר להמשך התאור, יש כבר תאור מעשי הקב"ה ביום הדין.
וְתִפְתַּח אֶת סֵפֶר הַזִכְרוֹנוֹת
וּמֵאֵלָיו יִקָרֵא
וְחוֹתָם יַד כָּל אָדָם בּוֹ

וּבְשוֹפָר גָדוֹל יִתָּקַע – ביום ההוא יתקע וגו' . לא נאמר, לא בפסוק ולא בפיוט, מיהו התוקע. ושמא השופר נתקע מאליו. בכל אופן, מתאור מעשי ה' ביום הדין, עוברים לתאור יום הדין עצמו. אם זכרוני אינו מטעני, יש כאן הדים רבים לספרות ההיכלות, ודומני שזו הסיבה להשערות אודות קדמותו הרבה של הפיוט.
וְקוֹל דְמָמָה דַקָה יִשָמַע – המשך אותו תאור, עם ציטוט מהתגלותו של ה' לאליהו בהר חורב במדבר.
ומכאן, המשך תאור יום הדין, אלא שהפעם בשמים, וכלפי שוכניהם:

וּמַלְאָכִים יֵחָפֵזוּן
וְחִיל וּרְעָדָה יֹאחֵזוּן
וְיֹאמְרוּ הִנֵה יוֹם הַדִין המלאכים, הם הנבהלים ואומרים כי הגיע יום הדין. כלומר – יום הדין גם כלפיהם עצמם. יש דין גם כלפי דרי שמיא.
לִפְקוֹד עַל צְבָא מָרוֹם בַּדִין
כִּי לֹא יִזְכּוּ בְּעֵינֶיך בַּדִין – לענ"ד אין צורך להסביר כאן את ה'כי' במשמעותו המשנית, אלא במשמעותו הרגילה המצויה בפיוט זה = 'כאשר' . אלא שהמשמעות כאן אינה כי נגזר עליהם הדין מראש, אלא עצם העובדה כי המלאכים חלים ורועדים מכך שאינם זכאים באופן אוטומטי מעצם היותם מלאכים, דרי שמיא. ולהבנתי, זו משמעות הבית: המלאכים נחפזים, כשהם חלים, רועדים ומפחדים, מכך שהגיע יום הדין שלהם. אפילו הם, אינם זכאים מראש. ומכאן, על אחת כמה וכמה צריכים דרי מטה לפחד מיום דינם.

וְכָל בָּאֵי עוֹלָם יַעַבְרוּן לְפָנֶיךָ כִּבְנֵי מָרוֹן. כל באי עולם עוברים לפניו אחד אחד, כמפורש
בגמרא, ובתוספתא כתוב 'כבנומרון' – כלומר, במספר, בהתאם לפירוש בגמרא הסובר 'כחילותיו של דוד' . ואם ככבשים, אם במספר, המשמעות אחת היא, וכאן, מחזירה את הפיוט מדרי מעלה אל עולמנו אנו, דלמטה.

כְּבַקָרַת רוֹעֶה עדְרוֹ
מַעֲבִיר צֹאנוֹ תַּחַת שִבְטוֹ
כֵּן תַּעֲבִיר וְתִסְפּוֹר וְתִמְנֶה
וְתִפְקוֹד נֶפֶש כָּל חָי
וְתַחְתֹּך קִצְבָה לְכָל בְּרִיוֹתֶיךָ
וְתִכְתֹּב אֶת גְזָר דִינָם.


ובהמשך לכך, כפי שהרועה מכיר את צואנו, ומעבירם וסופרם אחד-אחד, כך ביום הדין נדונה כל נפש ונפש, ונכתב גזר דינם.

שוב, תשומת הלב מופנית למעבר בין התאורים נוראי ההוד של יום הדין דלמעלה, ושל פחדם של דרי שמיא, לבין הדיבור של הפיטן אל הקב"ה, שהוא נעשה תמיד בגוף שני, כאל נוכח. דיבור כמעט אינטימי.


ואידך, זילו גמרו, אני צריך לחזור ולעבוד, אך כבונוס, מצורף ציור שנעשה בעבר.



בְּראש הַשָנָה יִכָּתֵבוּן
וּבְיוֹם צוֹם כִּפּוֹר יֵחָתֵמוּן
כַּמָה יעַבְרוּן וְכַמָה יִבָּרֵאוּן

מִי יִחְיֶה וּמִי יָמוּת
מִי בְּקִצוֹ וּמִי לֹא בְּקִצוֹ
מִי בַּמַיִם וּמִי בָּאֵש
מִי בַּחֶרֶב וּמִי בַחַיָה
מִי בָּרָעָב וּמִי בַּצָמָא
מִי בָּרַעַש וּמִי בַּמַגֵפָה
מִי בַּחֲנִיקָה וּמִי בַּסְקִילָה
מִי יָנוּחַ וּמִי יָנוּעַ
מִי יִשָקֵט וּמִי יִטָרֵף
מִי יִשָלֵו וּמִי יִתְיַסָר
מִי יֵעָנִי וּמִי יֵעָשֵר
מִי יִשָפֵל וּמִי יָרוּם

וּתְשוּבָה וּתְפִלָה וּצְדָקָה
מַעֲבִירִין אֶת רֹע הַגְזֵרָה

כִּי כְּשִמְךָ כֵּן תְּהִלָתֶךָ
קָשֶה לכְעוֹס וְנוֹחַ לִרְצוֹת
כִּי לֹא תַחְפֹּץ בְּמוֹת הַמֵת
כִּי אִם בְּשוּבוֹ מִדַרְכּוֹ וְחָיָה
וְעַד יוֹם מוֹתוֹ תְּחַכֶּה לוֹ
אִם יָשוּב מִיָד תְּקַבְּלוֹ.

אֶמֶת כִּי אַתָּה הוּא יוֹצְרָם
וְאַתָּה יוֹדֵע יִצְרָם
כִּי הֵם בָּשָר וָדָם:

אָדָם יְסוֹדוֹ מֵעָפָר
וְסוֹפוֹ לֶעָפָר
בְּנַפְשוֹ יָבִיא לַחְמֹו
מָשוּל כַּחֶרֶס הַנִשְבָּר
כֶּחָצִיר יָבֵש וּכְצִיץ נוֹבֵל
וּכְצֵל עוֹבֵר וּכְעָנָן כָּלָה
וּכְרוּחַ נוֹשָבֶת וּכְאָבָק פּוֹרֵח
וְכַחֲלוֹם יָעוּף.

וְאַתָּה הוּא מֶלֶך אֵל חַי וְקַיָם
אֵין קִצְבָה לִשְנוֹתֶיךָ
וְאֵין קֵץ לְאוֹרֶך יָמֶיךָ
וְאֵין לְשַעֵר מַרְכְּבוֹת כְּבוֹדֶך
וְאֵין לְפָרֵש עֵילוּם שְמֶך

שִמְךָ נָאֶה לְךָ
וְאַתָּה נָאֶה לִשְמֶךָ
וּשְמֵנוּ קָרָאתָ בִּשְמֶךָ
עֲשֵה לְמַעַן שְמֶךָ
וְקַדֵש אֶת שִמְךָ
עַל מַקְדִישֵי שִמְךָ







דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-14/9/2004 09:42 לינק ישיר 

מואדיב

סידור יפה! חוששני שתגרום לבני אדם לפתוח את המחשב ב'ימים הנוראים' כדי להתפלל מתוך הודעתך

המחלוקת שהביא צ'טונג אם למלאכים בחירה, מעניינת בכך שהיא משקפת את הבנת הרמב"ם שהמלאך הוא עובדה מופשטת במציאות שאין ליחס לו בחירה ואילו דעת הרמב"ן שהמלאך הוא אחד מיני בני קייטנת העבמי"ם (שמנהלה הראשי -עב"ם העבמי"ם- הוא האלוהים).



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-14/9/2004 10:10 לינק ישיר 

מואדיב,
שים לב שתיאור המעבר "כבני מרון" אינו תיאור של שר צבא אלא של רועה; הרועה במקרא הוא סמל לשמירה על בני חסותו ולהצלתם, כלומר - בתוך התאור מעורר האימה, יש כאן רמז לצד הרחמים של האל, המעונין בשמירת הצאן ולא בהכחדתו.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-14/9/2004 10:24 לינק ישיר 

.


ג"ג:

וְכָל בָּאֵי עוֹלָם יַעַבְרוּן לְפָנֶיךָ כִּבְנֵי מָרוֹן.
כְּבַקָרַת רוֹעֶה עדְרוֹ
מַעֲבִיר צֹאנוֹ תַּחַת שִבְטוֹ
כֵּן תַּעֲבִיר וְתִסְפּוֹר וְתִמְנֶה
וְתִפְקוֹד נֶפֶש כָּל חָי
וְתַחְתֹּך קִצְבָה לְכָל בְּרִיוֹתֶיךָ
וְתִכְתֹּב אֶת גְזָר דִינָם.


1. לא באתי לחתוך היאך התכוון המשורר לכתוב, אלא אודות מקור הביטוי "כבני מרון" . בעל הפיוט משתמש כאן בביוטי מצוטט מתוך המשנה, כמות שהוא מופיע במשנה, ופשוט בעיני כי כוונתו כדבריך, צאן.

2. כבש, בארמית, זה 'אמרא' . 'בני מרון', זה ביטוי המופיע אך ורק במסכת ר"ה, אך ורק בביטוי "וכל באי עולם יעברו לפניך כבני מרון" . למיטב זכרוני, אין אך ורע לכך שכבשים, או צאן, נקראים בני מרון, לא במשנה, לא בתלמודים ולא בתרגומים או במדרשים.

הואיל ובתוספתא, בחלק מכתבי היד במקום 'כבני מרון' כתוב 'כבנומרון', ההשערה כי במקור זה הביטוי, יש לה על מה שתסמוך, ביחוד בהתחשב בפירוש שבגמרא ובסוגיה הלשונית.






דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-14/9/2004 11:25 לינק ישיר 

מואדיב,
כוונתי היתה רק למשמעות הגלומה בשימוש הספרותי, לא למקור הביטוי.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-14/9/2004 11:30 לינק ישיר 



כבני מרון=כבני מרום=מלאכים"ה) כמלאכים.

פירושו של מאיר בר אילן

"פירושים חדשים במסכת ראש השנה"

http://faculty.biu.ac.il/~barilm/rhsh_p1.html



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-14/9/2004 13:55 לינק ישיר 

בהמשך לדברי מיימוני

קראתי שבקוצק היו אומרים רק הפיוט הזה, ונראה לי שזה לא רק בגלל שכתוב שם 'אמת' 3 פעמים.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-14/9/2004 15:27 לינק ישיר 

.



עם כל הזהירות, נראה לענ"ד כי פירושו של מאיר בר-אילן שגוי לחלוטין.

הפיטן מצטט מהמשנה/מהתוספתא/מהגמרא, שם נכתב כך:


"בארבעה פרקים העולם נידון: בפסח, על התבואה. בעצרת, על פירות האילן. בראש השנה, כל באי עולם עוברין לפניו כבני מרון, שנאמר "היוצר יחד ליבם המבין אל כל מעשיהם" . ובחג, נידונים על המים."


ציטוט הפסוק הוא מתהילים לג,טו. אם נתבונן בפסוק במקומו, הרי שכך נכתב שם:


"יג מִשָּׁמַיִם הִבִּיט ה', רָאָה אֶת-כָּל-בְּנֵי הָאָדָם.
יד מִמְּכוֹן-שִׁבְתּוֹ הִשְׁגִּיחַ אֶל כָּל-יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ.
טו הַיֹּצֵר יַחַד לִבָּם, הַמֵּבִין אֶל-כָּל-מַעֲשֵׂיהֶם."



כלומר, המלים המצוטטות במשנה/בתוספתא/בגמרא, "היוצר יחד לבם" , מכוונות כלפי בני האדם.

בראש השנה, כל באי העולם (כל הנבראים בעולמנו אנו, כל דרי מטה) עוברים לפניו כבני מרון, כפי שנאמר בתהלים, היוצר יחד לבם - ה' יצר את לבם של כל דרי מטה.


דברים אלו גם אינם מתיישבים עם דברי הגמרא בבבלי, "בר"ה כל באי העולם עוברין לפניו כבני מרון: מאי כבני מרון הכא תרגימו כבני אמרנא ריש לקיש אמר כמעלות בית מרון <אמר> רב יהודה אמר שמואל כחיילות של בית דוד אמר רבב"ח א"ר יוחנן וכולן נסקרין בסקירה אחת אמר ר"נ בר יצחק אף אנן נמי תנינא (תהילים לג) היוצר יחד לבם המבין אל כל מעשיהם מאי קאמר אילימא ה"ק דברנהו לכולי עלמא ומייחד לבייהו כהדדי והא קא חזינן דלאו הכי הוא אלא לאו הכי קאמר היוצר רואה יחד לבם ומבין אל כל מעשיהם:"







דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-14/9/2004 16:27 לינק ישיר 

לא עיינתי כעת במפרשי הפיוט, אך נראה לי שהמלים שבפיוט מבוססות על הפסוקים (בצירוף הספוק אחרי הרעש קול דממה דקה שבמלכים) באיוב ד טז- יח "יעמוד ולא אכיר מראהו תמונה לנגד עיני דממה וקול אשמע" [ראה רש"י: "קול שמעתי מדממה אבל דממה לא שמעתי, דממה אלו המלאכים שאומרים שירה" ראה גם אבן עזרא: כמו קול דממה דקה זו דרך נבואה]. האנוש מאל-וה יצדק אם מעושהו יטהר גבר?. הן בעבדיו לא יאמין ובמלאכיו ישים תהלה (הת' והה קמוצה). [ראה אבן עזרא: לא אימין אין אמונה בעבדיו כנגדו שהוא לבדו שלם בלי חסרון תהלה- כמו אמרתי להוללים אל תהולו בעבור חסרונם".

והרי זה דברי הפייטן שגם המלאכים (ובמלאכיו) לא יזכו לפניו בדין (תהלה) מחמת חסרונם



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-14/9/2004 18:55 לינק ישיר 

אני תמיד הבנתי את "כִּי לֹא יִזְכּוּ בְּעֵינֶיך בַּדִין" כהתיחסות למידת הדין מול מידת הרחמים.

מיימוני, אני לא רואה בפיוט הזה את היסודות הפאוליניים של החטא הקדמון וטוב ליבו השרירותי של האל הכרוך בשיטה הנוצרית.

להיפך, הפיוט מראה בקטע הזה את ההגיון שבשיטה.:

וּתְשוּבָה וּתְפִלָה וּצְדָקָה
מַעֲבִירִין אֶת רֹע הַגְזֵרָה

כִּי כְּשִמְךָ כֵּן תְּהִלָתֶךָ
קָשֶה לכְעוֹס וְנוֹחַ לִרְצוֹת
כִּי לֹא תַחְפֹּץ בְּמוֹת הַמֵת
כִּי אִם בְּשוּבוֹ מִדַרְכּוֹ וְחָיָה
וְעַד יוֹם מוֹתוֹ תְּחַכֶּה לוֹ
אִם יָשוּב מִיָד תְּקַבְּלוֹ.


זאת לעומת חוסר ההגיון המוצהר שנמצא בטוב ליבו של האל אצל פאולוס.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-14/9/2004 21:21 לינק ישיר 

מואדיב - הפשט שלך יפה ותודה - אבל קשה לקבלו.

כִּי לֹא יִזְכּוּ בְּעֵינֶיך בַּדִין....המלאכים חלים ורועדים מכך שאינם זכאים באופן אוטומטי מעצם היותם מלאכים...

אין זה משמעות הפשוט של הפיוט. שנית, מאיפה יעלה על הדעת שמלאכים אין להם שכר ועונש - עכ"פ לפי הגמרא שבה מסופר על מלאכים שכן נענשו?



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > פשט בתפילת ונתנה תוקף
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
1 2 לדף הבא סך הכל 2 דפים.