בית פורומים עצור כאן חושבים

שמיטה בעידן התנ"ך - האם אפשרית/מקובלת?

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-15/11/2004 22:54 לינק ישיר 
שמיטה בעידן התנ"ך - האם אפשרית/מקובלת?

שיחה עם חברים בבית הכנסת התגלגלה לעניין שנת שמיטה, והועלו ספקות בדבר היכולת לקיים מצווה זו כלשונה.

בימינו השמיטה אינה בעיה כלכלית אם המדינה מחוייבת להלכה. הרוב הגדול של תושבי ישראל היהודים עוסקים בשירותים ותעשיה. החקלאים היהודים מעטים, ולכן המדינה יכולה לקיים אותם בשנת השמיטה ולקנות את המזון החסר מלא יהודים שחיים בארץ או בחו"ל.

שונה המצב בכלכלת העולם העתיק. בתקופת התנ"ך והמשנה היתה החקלאות הענף המוביל בכלכלה. גם מי שלא היו חקלאים (בעלי מלאכה, כלי קודש וכיו"ב) היו תלויים לפרנסתם ברוב הגדול של האנשים שחיו מאדמתם. אם אפשר ללמוד מחיי האיכרים בתקופה הטרום תעשייתית, גם אבותינו חיו מהיד אל הפה, עם מעט מאד חסכונות. מצוות השמיטה דורשת לוותר על כשביעית מהתוצר חוץ ממרעה שכנראה מותר. אפשר בהגבלות מסויימות לאכול פרי, אבל כפי שהבטיח לנו החקלאי שבחבורה, אם לא זורעים חיטה ושעורה שהיו חיוניות לתזונה, מה שיצמח מעצמו לא יספיק.

אפשר לאגור משנים קודמות, אבל המומחה שלנו טען שבעולם העתיק אגירת דגנים לאורך זמן היתה בעייתית כי לא היו דרכים יעילות להתגונן ממכרסמים. במקרה הטוב ביותר היתה מצוות השמיטה כרוכה בקשיים ניכרים ואפשר להניח שבסוף שנת השמיטה היה מחסור במזון. עוד טען המומחה שאם שוחטים פרות, כבשים ותרנגולות למאכל יהיו חלב וביצים חסרים, ובשנים הבאות יהיו פחות מבעלי חיים אלה. בחקלאות הקדומה לא הבדילו בין גידול פרות או כבשים לחלב ולבשר.

אם הקשיים של שנת שמיטה רגילה לא מספיקים, צריך לזכור שבארץ ישראל כל שנה רביעית בממוצע היא שנת בצורת. אם כך בסבירות גבוהה למדי השנה שלפני שנת השמיטה, או שנת השמיטה עצמה, היא שנת בצורת, והקשיים המתוארים לעיל הם חמורים הרבה יותר. יתר על כן, התפלגות שנות הבצורת אינה אחידה - ראינו בימינו שתי שנות בצורת רצופות ואף יותר.

המסקנה היא שבתנאי העולם העתיק קיום מצוות שמיטה היה קשה ביותר, ובנסיבות מסויימות, שאינן נדירות, היה עלול להביא לרעב המוני.

הבעיות בדיון שלעיל הן שהידע שלנו (של חברי ושלי) בהלכות שמיטה אינו יסודי ושאנחנו מניחים שכלכלת ישראל בתקופת התנ"ך והמשנה היתה דומה לכלכלה הטרום תעשייתית שמוכרת מהעבר הקרוב.

בכל זאת אני מעוניין לשמוע את דעתם של המומחים בפורום

הרחבת הכותרת


תוקן על ידי עצכח ב- 20/02/2009 8:35:47




דווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-16/11/2004 00:04 לינק ישיר 

בעניין זה כדאי לקרוא את מאמרו של ספראי בנוגע לשמירת שביעית בתקופת חז"ל (תרביץ נח אם אינני טועה)



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-16/11/2004 11:16 לינק ישיר 

אבהו,
הבעיה שמציקה לי היא ההפוכה לדבריך. לוקחים מצווה שבמקורה מוטלת על כלל הצבור וטילים אותה על האחוז הקטן שעוסק בחקלאות. הסוחר אינו חושב למעט בסחורתו ומשגיח רק מוסיף בהשגחתו ואחרי זה עוד מדברים על הערך הסוציאלי של מצוות השמיטה. האם אין בזה אבסורד?



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-17/11/2004 10:54 לינק ישיר 

אריק,

אני מקווה שאין בכוונתך להטיל את מצוות השמיטה על מפעלי התעשייה וחברות השירותים.

הטרוניה שלך היא במקומה, כמובן, אבל היא תיאורטית כי במציאות החקלאים הדתיים של ימינו מקבלים את היתר המכירה. בדיבורים על הערך הסוציאלי של השמיטה אין ממש, לדעתי, אלא אם הם נסבים על מציאות קונקרטית שבה השמיטה חלה הלכה למעשה.

אבל השאלה שבה התחלתי את האשכול היא על העבר, והייתי שמח אם מישהו היה מצטרף לדיון עליה.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-17/11/2004 12:05 לינק ישיר 


לאבהו.

ראיתי בתקנה שהופיעה בפנקס קהילה מהעבר הרחוק, האוסרת עישון בבית הכנסת, ומי שמעשן בבית הכנסת, ישלם קנס.

התוצאה?

מי שעישן בבית הכנסת, היה עשיר.

כך גם השמיטה. את המחיר משלמים לא הרבנים האוסרים, המרוויחים הון מההשגחה, ובטח לא הפלישתינאים, שהיהודים החכמים משלמים עבורם את קצבאות אלמנות המתפוצצים, אלא החקלאים המסכנים, שעבורם אוספים נדבות מהציבור, המחכים ליבול שלוש השנים.

ראה חולין דף ז עמוד א:

"אמר ר' שמעון בן אליקים משום ר' אלעזר בן פדת שאמר משום ר' אלעזר בן שמוע: הרבה כרכים כבשום עולי מצרים ולא כבשום עולי בבל, וקסבר: קדושה ראשונה קדשה לשעתה ולא קדשה לעתיד לבא, והניחום כדי שיסמכו עליהן עניים בשביעית".


******

אם אתה מחפש ידע, על המסחרה בשביעית, ראה בתחילת ילקוט יוסף "שביעית", לבנו של הרב עובדיה יוסף, ויותר לא תאמר "הבעיות בדיון שלעיל הן שהידע שלנו (של חברי ושלי) בהלכות שמיטה אינו יסודי".

והיה, ואם עדיין תאמר איני יודע, בעייתך אינה אי הידיעה, אלא אי ההבנה.





תוקן על ידי - נישטאיך - 17/11/2004 12:18:00



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-17/11/2004 12:56 לינק ישיר 

מצורף קובץ

אני מבינה עכשיו שיש שתי סיבות לעניין השמיטה:

האחת, מה שתמיד חשבתי, שכוונתה להקל על האדמה עצמה, לאפשר לה לנוח ולהתחדש מן הניצול התמידי שאנו מנצלים אותה, ואין זה למעננו, כי אם למענה, ולכן לא ראיתי שום דילמה ביחס בין החקלאים לסנדרלים.

אלא עכשיו, שקראתי האשכול לעיל, התברר לי שיש בשנת שמיטה מאותו הדין כמו שבת: גם האדם עצמו ינוח מבעיות פרנסה והתקדמות ועיסוקיו רגילים, וייקח לו איזו שנת שבתון מכל דבר ועניין שהוא עוסק בו כרגיל - לא ירחיב את עסקו, ולא ירכוש בית חדש, ולא יגדיל עֵדר ושדה - אלא אולי, כמו בשבת, יעזוב הכל לשנה אחת ויפנה ללימודי קודש או מה... (ואם זה כך, צריך לחסוך ולתכנן 6 שנים למען אותה שנה, אין ברירה).

הבנתי נכון?


אגב אורחא רציתי לשאול על הערתו של המומחה, שאמר שבעולם העתיק לא ניתן היה לאגור דגנים משום שלא היתה דרך יעילה להתגונן ממכרסמים.

ולא שאני חולקת - וודאי שאינני מומחית לדבר, אלא אני תמהה, אם כן, עד היכן גדולתו ויעילותו של יוסף הצדיק, שאסף דגנים וקיבצם בסילואים (בטרם המצאת הבטון) משך 7 שנים תמימות.

האם יש למישהו השערה או מידע בעניין, כיצד עשה זאת? והאם נתגלה איזה שריד מאותם מחסנים בהם אגר?





דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מחובר
נשלח ב-17/11/2004 13:12 לינק ישיר 

<"אני מבינה עכשיו שיש שתי סיבות לעניין השמיטה">

לידיעתך: ישנה גם סיבה שלישית, המופיעה בספר ישן.

ויקרא פרק כה:

"א וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, בְּהַר סִינַי לֵאמֹר. ב דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם, כִּי תָבֹאוּ אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם--וְשָׁבְתָה הָאָרֶץ, שַׁבָּת לַיהוָה. ג שֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְרַע שָׂדֶךָ, וְשֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְמֹר כַּרְמֶךָ; וְאָסַפְתָּ, אֶת-תְּבוּאָתָהּ. ד וּבַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִת, שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן יִהְיֶה לָאָרֶץ--שַׁבָּת, לַיהוָה: שָׂדְךָ לֹא תִזְרָע, וְכַרְמְךָ לֹא תִזְמֹר. ה אֵת סְפִיחַ קְצִירְךָ לֹא תִקְצוֹר, וְאֶת-עִנְּבֵי נְזִירֶךָ לֹא תִבְצֹר: שְׁנַת שַׁבָּתוֹן, יִהְיֶה לָאָרֶץ">

<"ולא שאני חולקת - וודאי שאינני מומחית לדבר, אלא אני תמהה, אם כן, עד היכן גדולתו ויעילותו של יוסף הצדיק, שאסף דגנים וקיבצם בסילואים (בטרם המצאת הבטון) משך 7 שנים תמימות">

הוא המציא רעל עכברים שהשמידם למשך שבע שנים.



תוקן על ידי - נישטאיך - 17/11/2004 13:18:37



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-17/11/2004 15:08 לינק ישיר 

נישטאיך,

אף פעם לא הייתי תלמיד חכם כמו כמה מהמשתתפים כאן, ואני לא רגיל בקריאת ספרות הלכתית. אשמח אם יבוא מישהו מהפורום ויסביר.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-17/11/2004 15:33 לינק ישיר 



לאבהו


<"אף פעם לא הייתי תלמיד חכם כמו כמה מהמשתתפים כאן, ואני לא רגיל בקריאת ספרות הלכתית. אשמח אם יבוא מישהו מהפורום ויסביר">

ישנם מאמרים רבים המסבירים את ה"שמיטה", כתובים בשפה קלה ומובנת, חפש בגוג, ותקליד את המלים "היתר המכירה", או "שמיטה", רבים מהם של מכון "התורה והארץ",

http://www.toraland.org.il/web/index.asp?f=1

רבים מהם גם באתר דעת

http://www.daat.ac.il/daat/shmita/index.html

אם תתקל בבעיה, אנא פנה אלי באישי, ואשמח לענות על שאלותיך.






דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-17/11/2004 15:43 לינק ישיר 

נישטאיך, אתה לועג או מה? ברור לי שהציווי מן התורה. אלא שלא חשבתי אף פעם שמשמעותו מדברת גם על שנת שבתון לאנשים ולמסחר, כמו שהשתמע מהדיון לעיל.

לא פעם, לא פעמיים - שלוש פעמים כתוב במפורש שהמנוחה דרושה לארץ:

וְשָׁבְתָה הָאָרֶץ, שַׁבָּת לַיהוָה. ....
וּבַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִת, שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן יִהְיֶה לָאָרֶץ--שַׁבָּת,לַיהוָה:
...שְׁנַת שַׁבָּתוֹן יִהְיֶה לָאָרֶץ"

אז מה אתה מתנשא לך אם חשבתי שמא-פן-אולי התכוון הציווי שניתן מנוחה לארץ? ואתה יודע מה, אולי באמת אין כאן שום עניין של מנוחה למסחר והייצור הכלליים, אלא כמו שחשבתי בתחילה, רק לאדמה, מכיוון שגם ביתר הפסוקים נאמר - תבואה, קציר, כרם, שידוד, שדה - אף לא מילה אחת, ברמז או מה, על צאן ועדרים, מסחר וכאלה.




ולגבי יוסף, אחד האנשים החכמים, המבריקים והמרתקים שבמקרא, שאף מכונה "הצדיק" - תואר שלא ניתן למרשימים ממנו - באמת מעניין אותי אם יש למישהו ידע מבוסס כלשהו על האופן המעשי שבה ביצע אותה אגירה לשנים. (אם היתה זו תבואה מנופה ובשלה, או שעורה ירוקה, שמושכת פחות מכרסמים, אבל אם כך, האם היא מבשילה אחר כך...דברים כאלה. או אולי יש רמז, או מקובלות כלשהן, שהיה לו ידע בתרופות וסמים למיניהם, שיכל להמציא אותו רעל עכברים שאמרת.)



דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מחובר
נשלח ב-17/11/2004 16:02 לינק ישיר 



למגי.


<" אתה לועג או מה? ברור לי שהציווי מן התורה. אלא שלא חשבתי אף פעם שמשמעותו מדברת גם על שנת שבתון לאנשים ולמסחר, כמו שהשתמע מהדיון לעיל">

לא מתנשא ולא כלום, בפסוק *מפורש* שהשבתון הוא לה', ולא ל"ארץ", שביתת הארץ אינה באה אלא לתאר איך יהיה הדבר, שמטרתו היא "שבת לה'".

<"או שעורה ירוקה, שמושכת פחות מכרסמים">

אולי מושכת פחות מכרסמים, אבל גם נרקבת יותר מהר.

בד"א, זכור לי שקראתי שבפירמידות מצאו גרעיני חיטה, נדמה לי שהתיאוריה היא, שהושארו שם כדי שישיה לפרעונים מה לאכול כשיקומו לתחיה.

<"אף לא מילה אחת, ברמז או מה, על צאן ועדרים, מסחר וכאלה">

למה ככה, אם תרצי לדרוש טעמא דקרא, ייטב לך, איש אינו מונע זאת ממך, וגם לא תהיי הראשונה, שהעלה את הרעיונות שהעלת, אבל אין זה מה שנאמר בפסוק.

זה כל שהיה בכוונתי לומר, ללא כל נסיון ורצון להתנשא.



אבקש את סליחתך אם נפגעת מדברי.







תוקן על ידי - נישטאיך - 17/11/2004 16:13:39



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-20/2/2009 08:42 לינק ישיר 

SimSim314: מקור מנהג השמיטה

האם לא מופיע איזכור על מנהג השמיטה, בשום תרבות עתיקה, מלבד התורה? (הרי עיבוד אדמות, היה די מתוחכם ונפוץ בזמן כתיבת התורה, לא נשמע לי הגיוני שאף אחד לא הרגיש בצורך לעשות שמיטה).

*****
נאחז_בקש:

SIM
אם נצא מנקודת מוצא שהתורה ניתנה בהתאם לטבע האדם, הרי לא יתכן שהיתה מצווה עליו שמיטה אחת לשבע שנים, זה המון זמן יחסית לצורך האדם להקריב קורבנות, וכייון שניתנה בהתאם לטבעו "ואי אפשר לצאת מניגוד לניגוד בבת אחת" ( רמב"ם מו"נ חלק ג' פל"ב)  צוותה עליו התורה את הקורבנות שלוש פעמים ביום - מה עוד שמעודי לא שמעתי על כך שיש אדם כלשהו שיש לו הצורך להפקיר את אדמותיו למשך שנה שלימה לכל דיכפין שיכנס ויעשה בה כשלו -



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > שמיטה בעידן התנ"ך - האם אפשרית/מקובלת?
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר