בית פורומים עצור כאן חושבים

עליה לקבר בחנוכה

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-8/12/2004 10:10 לינק ישיר 
עליה לקבר בחנוכה

האם מותר לעלות לקבר בחנוכה?

בקשה אישית, אם אתם מצטטים ממקור כלשהו בארמית, נא לתרגם!

תודה מראש.

אני מדי עסוקה בלהרשים את הקב"ה כך שאין לי זמן לעשות רושם על בני אדם.


אגב, חנוכה שמח וזה....



דווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מנותק
נשלח ב-8/12/2004 11:00 לינק ישיר 

גריני

זו שאלה למעשה על המנהג, כיון שמדין הגמרא אין שום ענין לעלות לקבר. ולמעשה, כפי שכבר נתבאר כאן כמה פעמים בעבר, לדעת הרמב"ם "אין משגיחים בקברים כלל". לפי זה, לא רק שאין טעם לעלות לקבר אלא שהדבר אסור.

אמנם, אם שאלת - אנסה לענות.

מצאנו בחנוכה ופורים שנוהגים בהם עדיין דיני מגילת תענית. מגילת תענית זה ספר עתיק, שבו היתה רשימת ימים טובים וימים של נסים שארעו לאבותינו.

חכמים גזרו שאותם הימים יהיו אסורים בתענית ובהספד.

אמנם, לאחר החורבן ערבה כל שמחה (=אין שמחה בלא עצב), ולכן בטלה מגילת תענית. אבל לגבי חנוכה ופורים לא בטלה.

לפי זה, חנוכה הוא זמן שאין להספיד בו.

ומסתבר כל מנהג של אבלות שהוא ברבים והוא חשוב אסור גם כן.

לפי זה, יש לחקור. אם מה שנאסר הוא רק אבלות ציבורית, ולא פרטית, אז אין לאסור לעלות לקבר באופן פרטי, ורק עליה פומבית מפורסמת אסורה.

אך אם אסרו כל מיני הנהגות של אבלות ולא הותירו אלא את עיקר הדין על מכונו, שהרי אי אפשר למנוע אבלות בשעתה - כלומר שבעה - אבל השאר אסור, עליה לקבר גם כן תהיה אסורה.

נפקא מינה לעליה למה שמכנים "יארצייט", כלומר יום השנה.

אמנם איני יודע מה מנהג העולם בזה, ויש כאן אחרים שודאי יודעים.

ואולי זה תלוי גם בשאלה מדוע רוצים לעלות לקבר. יש כאלו שמייחסים לכך סגולות שונות, כגון שאז נשמתו של הנפטר יורדת לשם ונמצאת שם וכיו"ב, ואז ניתן לשער שאולי חנוכה אינו זמן מתאים לזה.

אבל לדעתי כל אלו דברים שאינם נכונים ואין זה מן הראוי להפיצם. ולא מצאנו זאת במקורות.

אמנם, כאמור, מנהג העולם להאמין בזה ולנהוג לפי זה, ומן הסתם כבר יבוא מי מחכמי הפורום ויתן תשובה מפורטת לפי המקובל.

שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-8/12/2004 11:40 לינק ישיר 

.


אינני בא לנעוץ מסמרות או לפסוק, אולם במשפחתי, בתריסר השנים האחרונות, את העליה לקבר ביארצייט שנפל להיות בשושן פורים, אנו מקיימים יום או יומיים לאחר מכן (בהתאם לנפילת היום בימי השבוע).




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-8/12/2004 13:00 לינק ישיר 



<''חכמים גזרו שאותם הימים יהיו אסורים בתענית ובהספד''>

As far as fasting on chanuka, see Tur/Shulchan Aruch Orach Chaim, Siman 580, ''eilu yamim…vrauy le'hitanot bahem'', and one of of them is either 25 kislev or 28 kislev, see also Bach there.

the Bach there says that the statement from Megillat Taa'anit that we do not fast on certain days like Chanukah and Purim refers only to fasts which they may wish to decree to prevent any Tzoro from the Tzibbur which could really be established on a different day. However, if a certain event actually happened during these days of Chanukah which would require a fast for this day, then one may fast


Chag Urim Sameiach, From Bangkok Thailand.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-8/12/2004 13:15 לינק ישיר 

תירגום לדברי נישטאיך:

הוא מדייק מהב"ח, שמה שפסקו, על פי מגילת תענית, שאין להתענות או להספיד באותם ימים הוא רק אם מבקשים לקבוע תענית מראש כדי למנוע צרה, ואז עדיף לדחות את התענית לאחר הימים האלו.

אך אם קרה ונפל דבר שמחייב זאת, הרי זה מותר.

עד כאן דברי הרב. מכאן ואילך דברי התלמיד.

לא הבנתי את הראיה. שכן אם אמר הב"ח בתענית ציבור, שפעמים שהיא ניתנת להידחות ולפעמים לא, ובזה יש לחלק בדברי הגמרא שלפנינו - האם ניתן להציע חילוק דומה בדין השני שנאמר איתו בחדא מחתא (יחד) - הספד?

הרי הספד לעולם נופל עלינו ואי אפשר להימלט ממנו, ובכל זאת גם הוא אסור. שמע מינה, שאין להתיר מנהגי אבלות, כדברי מואדיב (אם לא נבוא לחלק בין אבלות פרטית לאבלות ציבורית כפי שהצעתי למעלה).

שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-8/12/2004 19:11 לינק ישיר 


Dear talmid Chaver

אך אם קרה ונפל דבר ש*מחייב* זאת, הרי זה מותר = only if it did happened in the *past* on *this* day



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-8/12/2004 19:19 לינק ישיר 

נישטאיך

צר לי, אך כתבת בקיצור מדי למישהו כמוני.

טענת הב"ח היתה שיש לחלק בין מה שקרה בימים עברו ונפל בחנוכה, שאז לא גזרו.

לבין קביעת תענית לכתחילה, על הדברים הבאים, שזה אסור.

וחילוק זה, עד כמה שאני מבין, יכול לעמוד רק בנוגע לתענית, שבה יש לחלק בין מה שקרה לבין מה שעלול לקרות.

אבל הספד הוא לעולם על מה שכבר קרה. ואם גם מצאנו שביקשו אחרונים למתן את האיסור ולהרשות הספד במקרים יוצאי דופן, פשטות הגמרא היא שאין להתיר הספד כלל.

וזאת אף על פי שמדובר במה שכבר קרה ומבקשים לציינו כעת.

אולי לא הבנתי את הדברים, כי כתבתי לפי מה שהבנתי. ועמך הסליחה והסבלנות.

שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-8/12/2004 19:39 לינק ישיר 



<"הספד הוא לעולם על מה שכבר קרה">

?!is "Hesped" limited in time



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-9/12/2004 08:15 לינק ישיר 



למיימוני.

ב"ה, הגעתי היום ליישוב ישראל, והרי הסברי לדברי בענין ההליכה ל"ביקור" בבית קברות בימי החנוכה.

אין ספק שצדקת שלאיסור ההליכה לבית הקברות בחנוכה, אין כל מקור הלכתי, והסברם של שוללי ההליכה שהצמידוה לאיסור ההספד בחנוכה, והחליטו שמאחר ואסור להספיד בחנוכה, גם אסור ללכת לבית הקברות, הוא תמוה, שהרי כל המעיין במקורות, יראה שאין להספד וההליכה לבית הקברות כל קשר, וכפי שמשמע מהגדרת ה"הספד" באנציקלופדיה תלמודית, כרך ט עמודה תרז:

"מצות ההספד להרים קול, בלשון נהי ועגמת הנפש שיבכו השומעים, וכן אמרו: האנק דם, מכאן שהוא צריך לצווח, היינו להרים קולו בבכי ומספד. ויאמר עליו דברים המשברים את הלב, כדי להרבות בבכיה ולהזכיר שבחו של מת. ממיני ההספד הוא כגון שיאמר הוי או אבוי או בכו או כמה קשה וכיוצא, וכן כתוב: ויספדו עליו הוי אחי. ויש הספד שהוא באברי הגוף, כמו שאמרו: איזהו הספד על לב - שמטפח כנגד הלב - שנאמר: על שדים ספדים, טיפוח ביד - שסופק ידיו זו לזו - קילוס ברגל, שמכה בקרקע. והמקלס לא יקלס בסנדל אלא במנעל - וי"ג: אף לא במנעל - מפני הסכנה, שהופך הסנדל ושובר רגלו. ויש הספד בחלילים, שקולם מעורר בכי, ובכלי שיר מיוחדים. ויש הספד בנשים מקוננות, וכן כתוב: וקראו למקוננות ותבואינה ואל החכמות".

וזהו ההספד שנאסר במגילת תענית, האם יש מי שיאמר, שההליכה לבית קברות ביארצייט, מספר שנים לאחר שהנפטר הלך לעולמו, דומה ל"הספד", כפי שתואר לעיל?

אלא מאי? בזמן מן הזמנים היו שאסרו את ההליכה לבית הקברות בחנוכה, מפני ש"מתעוררים למספד", מבלי להסביר מהו "מתעוררים להספד", ויש מהם שאסרו רק ללכת בסוף שבעה, ויש שאסרו אף בסוף שלושים, ויש שאסרו אף שנים לאחר מכן, (ראה נטעי גבריאל, הלכות חנוכה פרק נב סעיף יא), כאשר הסבריהם, לא כ"כ משכנעים.

באחת מהודעותי מתאילנד, הזכרתי את דברי הב"ח בענין הוראת השו"ע (סימן תק"פ) שיש להתענות בר"ח ניסן ובאחד מימי החנוכה, והרי לשונו של השו"ע:

סעיף א:

"אלו הימים שאירעו בהם צרות לאבותינו וראוי להתענות בהם; ואף על פי בראש חדש שמקצתם בראש חדש, יש מי שאומר שיתענו בו...".).

סעיף ב:

"באחד בניסן מתו בני אהרן... בכ"ח בכסליו שרף יהויקים המגילה שכתב ברוך מפי ירמיהו".

הסברו של הב"ח להיתר התענית היה, שהאיסור להתענות בימים אלו, היה על קביעת תענית לימים אלו, כאשר יכולים לדחות את התענית ליום אחר, אך כאשר התענית נקבעה ביום זה, מפני שבעבר אירע *ביום זה* "דבר" הדורש תענית, יש לצום באותו היום, ולכן טענתי, שהיות והעליה לקבר היא ביום השנה לפטירת אותו האדם, או אותה האדמה, ייתכן, שאף הטוענים שאסור לבקר על הקברים בחנוכה, יתירו ללכת לבית הקברות, כאשר מניעת ההליכה ביום השנה, עלולה לגרום לקרובי הנפטר, יותר צער, מאשר אילו לא מנעו את הליכתם.





דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-9/12/2004 10:30 לינק ישיר 


נישטאיך,

אזי ההצעה שלך לקבור מתים עם אטמי אוזניים, עוד רלוונטי?

כשאתה נמצא בבית הקברות ו'מזדהה' עם קרוביך המת ביום השנה לפטירתו אתה לא במצב של 'תענית'?

האיסור על התענית דוחה פיקוח נפש המת.




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-9/12/2004 16:27 לינק ישיר 

????????????????????WHAT



תוקן על ידי - נישטאיך - 09/12/2004 16:31:15



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-9/12/2004 16:58 לינק ישיר 




נישטאיך,

היות ושמת כל כך הרבה סימני שאלה, התעוררתי לענות לך. אי אפשר להשאיר אותך בספק גדול כל כך.

תיארת את ההספד ואחר כך שאלת:

"וזהו ההספד שנאסר במגילת תענית, האם יש מי שיאמר, שההליכה לבית קברות ביארצייט, מספר שנים לאחר שהנפטר הלך לעולמו, דומה ל"הספד", כפי שתואר לעיל?"

מיד לאחר מכן הבאת את הקטע מהלכות חנוכה, ואתה מתלונן על שלא הסבירו את מפני ש'מתעוררים למספד". אותי דבריהם מאוד משכנעים, ויותר הם אמת ממה שהם הסבר הגיוני, לכל אדם שאיבד אדם יקר, והגעגוע תוקפו – והוא מחליט ללכת לבית קברות ל'בקר' גם אחרי עשרות שנים הוא 'מתעורר למספד', ויכולות להיות לו התפרצויות אבל ובכי.

ופה טמונה התשובה לשאלתך : איסור התענית כולל גם את ההליכה לבית קברות, מפני שבני האדם שונים זה מזה - והמצוות ניתנו כפרוגרמה מעשית,וכהכתבה להמונים -

איסור תענית דוחה פיקוח נפש המת



תוקן על ידי - riv - 09/12/2004 17:16:19



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-9/12/2004 17:51 לינק ישיר 

<"הוא 'מתעורר למספד'">

Dear rebbetzin:

where did you see, that you are not allowed to cry on chanuka. please take notice that Misped is not crying. see above deion of Misped




תוקן על ידי - נישטאיך - 09/12/2004 17:58:32



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-9/12/2004 18:27 לינק ישיר 


נישטאיך,

אני הראבעצן? ממתי בדיוק? אני פעם מתי שהוא אולי אהיה רעבצען, בינתיים מדובר רק על הבנת הנקרא:

"מצות ההספד להרים קול, בלשון נהי ועגמת הנפש שיבכו השומעים, וכן אמרו: האנק דם, מכאן שהוא צריך לצווח, היינו להרים קולו בבכי ומספד. ויאמר עליו דברים המשברים את הלב, כדי להרבות בבכיה ולהזכיר שבחו של מת."

זה לא יכול לקרות ביום הייארצייט?






דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-9/12/2004 19:16 לינק ישיר 



מכאן *שהוא צריך לצווח*, היינו להרים קולו בבכי ומספד. ויאמר עליו דברים המשברים את הלב, כדי להרבות בבכיה ולהזכיר שבחו של מת."

זה יכול לקרות not only ביום הייארצייט.

<"אני פעם מתי שהוא אולי אהיה רעבצען">

you may still be it.

בינתיים מדובר רק על הבנת הנקרא,



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-9/12/2004 19:21 לינק ישיר 


סהדי שבמרומים שבזמן האחרון אינני מבינה מה אתה רוצה לומר

אין ספק וגם לא צריך להביא מקור לאיסור ללכת לבית קברות בחנוכה או בכל חג או יום טוב אחר, מכיוון ש'המספד' כולל בתוכו את ההליכה לבית קברות !

ה'מספד' הוא הכלל - וההליכה לבית קברות היא פרט!

מעודף תיחכום יוצא מישמש

ולהבנת הנקרא צריכה להיות היכולת להוציא סברא פשוטה.




תוקן על ידי - riv - 09/12/2004 19:31:26



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > עליה לקבר בחנוכה
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
1 2 לדף הבא סך הכל 2 דפים.