בית פורומים עצור כאן חושבים

תהיה על יום הכיפורים בנחמיה

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-21/3/2005 22:46 לינק ישיר 
תהיה על יום הכיפורים בנחמיה

בנחמיה ח-ט מסופר על קריאת התורה לעם, על חגיגת ראש השנה, וסוכות לראשונה מאז ימי יהושע, ועל יום צום באסרו חג של סוכות.

מה חסר?
יום כיפור.

לכאורה אפשר היה להבין שלא צינו את יום כיפור וכאילו יום כיפור עבר באותה שנה ל כ"ד תשרי.

מדוע היה צורך ביום נפרד לחזרה בתשובה אם שבועיים קודם לכן כולם חזרו בתשובה ביום כיפור?

האם מישהו מכיר הסבר טוב מה קרה באותו חודש?



דווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-29/3/2005 01:38 לינק ישיר 

בס"ד ידוע הדבר שבזמן שלמה המלך ובתקופת הבית הראשון בטלו את יוהכ"פ ואכלו בו ,ולאחר מכן עשו תשובה על כך
וה' ית' מחל להם על ביטול יוהכ"פ.ולכן מכאן אפשר להסביר מדוע לא מוזכר יוהכ"פ כלל באותה תקופה.

תוקן על ידי - shay98 - 29/03/2005 1:49:06



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-29/3/2005 03:28 לינק ישיר 


א גוטע אשכול איז אויך באשערט!




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-7/10/2008 23:07 לינק ישיר 


השאלה הזאת מציקה לי מאוד, למישהו יש תשובה  ..



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-8/10/2008 08:59 לינק ישיר 

יום כיפור לא הוזכר פשוט משום שזה היה מיותר להזכירו.

מה שהוזכר היו הדברים יוצאי הדופן - שהיה בהם חידוש במעשהו של הדור - קריאת התורה שהביאה לחזרה בתשובה כללית, עשיית סוכות שהיא בעצמה ביטוי של החזרה בתשובה, ויום צום שהוא עניין נוסף של החזרה בתשובה. כל אלה מבטאים את חזרתו בתשובה של העם העולה מבבל ומבקש לחדש את בניין היהדות.

(חגיגת ראש השנה הוזכרה ממש בדרך אגב, כיוון שכתוב שהם בכו, ואז היה צורך לומר להם שהיום חג ואסור לבכות, ממילא כתוב גם שהם שמעו לקול עזרא ונחמיה וחגגו את החג)

תוקן על ידי מיכההמרשתי ב- 08/10/2008 9:00:49




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-8/10/2008 11:56 לינק ישיר 

הפרק הזה כולו לא כל כך מסתדר עם איך שאנחנו מכירים את הדברים, יש בפרק הזה משמעות כאילו לא הכירו בכלל את סוכות, אפילו את ספר התורה זה נשמע שזה היה כאילוחדש להם, הם קראו והביאו את ספר התורה והם מצאו כתוב בספר התורה שצריך לעשות סוכות. זה תמוה איפה המסורת הרצופה עד משה?

בנוסף בפרק הזה כתוב שהביאו עלי זית ועלי עץ שמן ועלי הדס ועלי תמרים ועלי עץ עבת לעשות סוכות, זה נשמע כאילו ארבעת המינים שימשו ככלים לבניית הסוכה, יש קבוצה של שומרונים (שיש אגב כאליו שקימים עד היום והם גרים בשומרון) שטוענת שארבעת המינים הם מה שצריך לשים על הסכך כאן לכאורה משתמע כמוהם?

בקיצור אני לא יודע אני מאמין שיש על זה בחז"ל אני לא חיפשתי, אני רק יודע שפעם עברתי על הפרק ברפרוף והוא גם היה תמוה לי.

ספיציפית לגבי השאלה של יום כיפור זה נראה כמו שהסיפור של העשרים וארבע לחודש הוא סיפור חדש לחלוטין ולא תיעדו את כל מה שיש בין שני הסיפורים.

אשמח אם מישהו יוכל להסביר יותר טוב מה קורה בפרק הזה.




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-8/10/2008 12:03 לינק ישיר 

מיכה

כידוע נחמיה מספר את ההתרחשות של הימים הנידונים- סוכות, עד כמה שאני יודע יום כיפור הוא חמישה ימים לפני סוכות,
נראה לך הגיוני שיספר על סוכות. ועל יום הכיפורים רק כמה ימים לפניו- היום הקדוש- יום סליחה ומחילה על נישואי התערובת,

ואותה אין ענין וצורך להזכיר????

_________________

מודה ועוזב




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-9/10/2008 21:48 לינק ישיר 

תראה, אילו ביו"כ היתה יוצאת בת קול ומכריזה "סלחתי", אז היה עניין להזכיר את יו"כ, מאחר שכנראה לא היתה בת קול כזאת, מה העניין להזכיר את יו"כ? מה נחמיה יספר? שצמו והתפללו? גם אנחנו צמנו והתפללנו. שחזרו בתשובה? הוא סיפר את זה בראש השנה. גם ראש השנה כנראה לא היה מוזכר אילולא סיפור החזרה בתשובה. נחמיה לא מספר "את ההתרחשות" כלשונך, של אותם ימים. הוא מספר אירועים יוצאי דופן (כלומר לא אירועים שמתקיימים מדי שנה בשנה, או אפילו מדי כמה שנים) שאירעו באותה שנה בימים אלו. הם יוצאי דופן, למשל, כמו שכתוב שלא עשו כך את סוכות בהיקף כזה מימות יהושע.

לכן מסופר על:
א. הקריאה בתורה ביום הראשון, שהובילה לחרטת העם, בכיתו וחזרתו בתשובה - באופן כללי. (כיוון שמסופר שבכו, מסופר גם שעזרא ונחמיה מנעו אותם מהבכי וממילא הם חגגו את החג) זה יוצא דופן, כמו שניתן להבין מתוך הדברים שנאמרו ביום הצום בכ"ד, שזוהי חזרה בתשובה לאחר כל החטאים של ימי בית ראשון.
ב. הקריאה בתורה ביום השני, שהובילה לעשיית חג הסוכות בהיקף גדול.
ג. ביצוע מצוות חג הסוכות.
ד. יום צום בכ"ד שהוא ביטוי לביצוע החזרה בתשובה.

האם יש לך הסבר אחר להעלמותו של יום כיפור?



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-9/10/2008 21:59 לינק ישיר 

ההיולי

זית אינו מארבעת המינים, וגם הדס ועץ עבות משמע פה שהם שני דברים, כלומר לא רק מארבעת המינים.

התורה כנראה נלמדה ע"י יחידים כעזרא ("סופר מהיר בתורת משה")ונחמיה חבריהם ותלמידיהם, סטטיסטיקה מדוייקת כמובן אני לא יכול לומר לך, כי לא הייתי שם. גם היום יש כנראה, לפחות בגולה, אנשים שלא מודעים לכל מיני מצוות בסיסיות.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-10/10/2008 00:00 לינק ישיר 

מיכה

אין לי הסבר אחר,
 אבל במחילה ההסבר שלך לא הגיוני בעייני. מדברים על ראש השנה, מדברים על חזרה בתשובה, מדברים על סוכות, ויום הכיפורים  שבתווך הימים לא אקטואלי?? אם אתה מרוצה מתשובך והיא הגיונית, תבורך.

בענין המינים -חג הסוכות בתורה הוא חג חקלאי, חג האסיף, בחג הזה מביאים כסמל מכל המקומות בארץ

משפלת החוף את האתרוג,  מהבקעות את הלולב,  מההר את ההדס. ומגדות הנהרות את הערבה.כסמל לשפע החקלאי,

 וימים אלו הם גם ימי המסיק של הזיתים, והזית עץ יפה, וכן פירות ועצים אחרים באים רק לפאר את המצווה של חג האסיף.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-10/10/2008 01:46 לינק ישיר 

מיכה המרשתי

זה בעיה רצינית לומר שהתורה נלמדה על ידי יחידים, בכוזרי מתואר שכל המעלה של היהדות היא דווקא זה שהיא הייתה נחלת הכלל, אבל ברגע שאתה טוען שרק יחידים ידעו את התורה זה פגם רציני במסורת, כי האמינות של תורה שבעל פה הופכת לבעיתית, מכיון שלפי הדברים שלך אז הפרשנות למצוות התורה הייתה בשליטתם של אותם יחידים, וכמה יחידים לא יכולים לדעת הכל! ומכיון שכך אם הם לא ידעו משהו או לא היסתבר להם משהו סביר להניח שהם יכניסו שינויים??

בקיצור בעיני זה לא מתקבל על הדעת לומר שהתורה הייתה בשליטתם של יחידים!



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-10/10/2008 06:50 לינק ישיר 

[כמה הערות/שאלות -

א. האם זה באמת חידוש של הסיפור בנחמיה, שמיני העצים והפירות משמשים לבניית הסוכה ממש? האם לא ניתן להבין כך גם מפסוקי התורה? (מדוע יש בעיה להניח שכך הבינו בעבר ואח"כ השתנתה ההבנה, מסיבות שונות?)

ב. ייתכן ואני טועה, אבל לא זכור לי שכתוב ש"לא עשו את סוכות בהיקף הזה מאז ימי יהושע", אלא שלא עשו את סוכות כלל. ולכן החידוש הוא שעכשיו הם חוגגים את החג. כנ"ל עם ראש השנה ויוה"כ. לכן השאלה על יוה"כ היא במקום, לענ"ד - כיצד זה מחזירים עטרתם של חגי תשרי ליושנה אבל דוקא לא את של יוה"כ? נראה לי סביר שאם היו מכירים את יוה"כ וחוגגים אותו, היתה סיבה נוספת לציין זאת כאן - דוגמא חיובית לשמירת המסורת של העם הנזוף, שאיבד את מסורתו ושכח אותה כמעט כליל (שמירת יוה"כ יכולה היתה לשמש כסנגוריה ונחמה להם).]



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-10/10/2008 08:28 לינק ישיר 

"וַיַּעֲשׂוּ כָל הַקָּהָל הַשָּׁבִים מִן הַשְּׁבִי סֻכּוֹת וַיֵּשְׁבוּ בַסֻּכּוֹת כִּי לֹא עָשׂוּ מִימֵי יֵשׁוּעַ בִּן נוּן כֵּן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַד הַיּוֹם הַהוּא "


יהודי אתיופיה חוגגים את חג הסיגד חמישים יום אחרי יום כיפור


"בעקבות תיאורים אלו קבעו ביתא ישראל לחוג בכל שנה את חג הסיגד. במקום בתאריך שבספר נחמיה (כ"ד בתשרי), הם קבעו את החג בכ"ט חשון, ביום החמישים לאחר יום כיפור (בדומה לשבועות, החל 50 יום לאחר פסח"

על עץ השמן ועל ארבעת המינים ושבעת המינים

http://www.toraland.org.il/machon-hatora/web/newspaper/katava6.asp?id=23963



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-10/10/2008 09:18 לינק ישיר 



תוקן על ידי מואדיב ב- 10/10/2008 9:18:57




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-10/10/2008 09:20 לינק ישיר 

אמשלום כתב:
[כמה הערות/שאלות -

א. האם זה באמת חידוש של הסיפור בנחמיה, שמיני העצים והפירות משמשים לבניית הסוכה ממש? האם לא ניתן להבין כך גם מפסוקי התורה? (מדוע יש בעיה להניח שכך הבינו בעבר ואח"כ השתנתה ההבנה, מסיבות שונות?)

ב. ייתכן ואני טועה, אבל לא זכור לי שכתוב ש"לא עשו את סוכות בהיקף הזה מאז ימי יהושע", אלא שלא עשו את סוכות כלל. ולכן החידוש הוא שעכשיו הם חוגגים את החג. כנ"ל עם ראש השנה ויוה"כ. לכן השאלה על יוה"כ היא במקום, לענ"ד - כיצד זה מחזירים עטרתם של חגי תשרי ליושנה אבל דוקא לא את של יוה"כ? נראה לי סביר שאם היו מכירים את יוה"כ וחוגגים אותו, היתה סיבה נוספת לציין זאת כאן - דוגמא חיובית לשמירת המסורת של העם הנזוף, שאיבד את מסורתו ושכח אותה כמעט כליל (שמירת יוה"כ יכולה היתה לשמש כסנגוריה ונחמה להם).]



א:
"וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן פְּרִי עֵץ הָדָר כַּפֹּת תְּמָרִים וַעֲנַף עֵץ עָבֹת וְעַרְבֵי נָחַל וּשְׂמַחְתֶּם לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם שִׁבְעַת יָמִים"

היכן מצאנו שימוש בפועל "לקחת" במשמעות "לבנות סוכה"? דומני שנדרשת נבואה כדי להבין כך מפסוקי התורה - כמצוטט לעיל.


ב:

אם החידוש הוא שעשו את סוכות בהיקף כזה, אז השאלה על יו"כ מתייתרת, משום שאותו - באותו היקף - עשו גם עשו.




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-10/10/2008 09:48 לינק ישיר 

אמשלום ומואדיב

א. ייתכן בהחלט לפרש את הפסוקים על עשיית הסוכה, אם כי אז צריך להסביר מה עושה "פרי עץ הדר" בין עצי הסוכה. (ואולי זה קישוט?)

מואדיב

דרך המקראות לדבר בדברים קצרים - ואתה משלים את ההסבר לבד - ע"פ ההקשר, אתה רוצה תקרא לזה נבואה, אבל גם אתה בודאי עושה את זה לא פעם ולא פעמיים.

ב. כתוב:"ויעשו כל הקהל השבים מן השבי סוכות וישבו בסוכות כי לא עשו מימי ישוע בן נון כן בני ישראל עד היום ההוא"
אני מבין שהחידוש פה הוא - שכל הקהל עשה סוכות, מה שלא היה מימי יהושע. אבל שחלק מהעם עשה סוכות, זה לא חידוש.
גם בפסחו של חזקיהו כתוב שלא היה "כזאת" מימי שלמה, ובפסחו של יאשיהו כתוב שלא נעשה "כזה" מימי שמואל. הלשון של "כזה" ו"כזאת" יותר משתמעת כפירושי, וממילא ניתן להקיש מכאן לסוכות של עזרא ונחמיה.
*אם נאמר שאף אחד לא עשה סוכות מימי יהושע (או לפחות רוב הקהל), נצטרך להסביר איך בדיוק בנ"י יראו את ה' כל ימי יהושע וכל ימי הזקנים אשר האריכו ימים אחרי יהושע, כמו שכתוב בספר יהושע.
*נצטרך גם להסביר מה קרה בימי דוד ושלמה, חזקיהו ויאשיהו.
*נצטרך גם לענות על השאלה - האם לא היתה אף תקופה, בהם גדל חוג לומדי התורה ומקיימיה, לפחות למחצית העם (או אפילו מחצית עם יהודה, שבהם עסקינן), מאז יהושע בן נון? סך הכל לא מדובר פה על שמירה מדוקדקת  של קשירת נעלים, מדובר פה בסך הכל על עשיית חג, פעם לשנה.




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > תהיה על יום הכיפורים בנחמיה
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
1 2 לדף הבא סך הכל 2 דפים.