בית פורומים עצור כאן חושבים

הרהורים בעקבות יום השואה

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-5/5/2005 12:31 לינק ישיר 
הרהורים בעקבות יום השואה
מצורף קובץ

הרהורים בעקבות יום השואה, או: למה אני לא עמדתי בצפירה


מעולם לא חולל זכרם של הקדושים כמו שהוא מחולל באמצעות הטקסים הלאומיים הללו. פסטיבל הזיכרון השנתי שלא פוסח עלינו אף שנה. כבר נמצאים כאלו שבחלו בטקסים הפומפוזיים ועורכים מדי שנה "טקסים אלטרנטיביים', שהפכו גם הם מהרה לפסטיבלי זיכרון, מי זוכר טוב יותר, מי לא יוכל לשכוח.

אני לא עמדתי בצפירת יום הזיכרון, כי הצפירה כמו היום הזה הם חילול הקודש הנורא ביותר. הוא לקיחת זכרם של הקדושים שמתו לנו והפיכתם לסמל לאומי ולצידוק מעמדנו בעיני העולמיים.

לראות אתמול את הטקס שהועבר מ'יד ושם' בכל אמצעי השידור, הוכיח לי את זה יותר מכל. משמרי הכבוד הצבאיים, הטקס שהרהיב בלאומיותו. כמו לומר באוזני הקדושים, אמנם מתתם שם, רצחו אתכם, התעללו בבנותיכם וניפצו את גולגלותיהם על הסלע. אך לא עוד, כיום יש לנו מדינה וצבא חזקים, והם מגיעים לנו, בצדק. כי אתם מתתם שם, עבורנו.

מזעזע לכתוב את המילים הללו, אבל זו ההרגשה. הטקסים הלאומיים הללו, וקביעת יום הזיכרון לקדושים בימים בהם נחגגים החגים הלאומיים האחרים הופכת את זיכרונם לצידוק עבורנו. לצידוק על ייסורי מצפון מוסרניים על מה שאנו מעוללים לאחרים, כאן, "בארץ המובטחת".

ההרגשה שאנו זוכרים, לא כדי לזכור את הקדושים, אלא עבור פתחון פה שיהיה לנו בכל עת שהעולמיים יוכיחו אותנו על חוסר מוסריות, נוכל לשכנע את עצמנו שהם "אנטישמיים", ומה שעברו הקדושים שלנו מתיר לנו להיות לאומיים גם בדמי רצח המוסר, המוסר שהיה סמל יהודי לכל אורך ההיסטוריה.

בלי שום קשר לעמדה פוליטית, לקיחת זיכרונם של הקדושים והפיכתה לעניין לאומי הוא עוול בל יכופר, לא באמצעות הזיכרונות האלו ניבנה כעם, הקדושים לא יסלחו לנו אם נשתמש בהם לעניינים של אוננות עצמית.

אלו מילים שעמדו בגרון מני אתמול בלילה, ומצאתי מקום להוציאם.

מצורף חלק משיר של יהודה עמיחי ז"ל.

תוקן על ידי - גראביצר - 05/05/2005 12:31:23



דווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-5/5/2005 16:42 לינק ישיר 

אתה צודק עד כאב, גראביצר. נראה גם שהנימה המתלווה לטקסים הלאומניים האלה היא שאילו מדינת ישראל היתה קיימת, כוחה הצבאי היה מספיק למנוע את השואה, מה שהוא שטות ורעות רוח, אך מזין את "כוחי ועוצם ידי" הישראלי כל כך. הדבר אמור גם לגבי תעשיית טיולי השואה, שכל כולה לא התייחדות עם הקרבנות במיוחד, ודאי שלא לימוד וכיבוד יהדות מזרח אירופה המפוארת שאבדה, אלא רק – שוב – ההיבט הציוני בלבד (רק השבוע התפרסם מחקר לפיו בעקבות טיולים אלה מקצינים בני הנוער את דעותיהם הפוליטיות, אך אינם מפיקים כל לקח נוסף).

קשורה לזה גם האכזריות כלפי הניצולים, שארית הפליטה אשר הגיעו לישראל אחרי המלחמה, ונתקלו שם בקשר השתיקה שאפף את קורותיהם, גילו את הבושה המסויימת שבעברם, משל אין זה הולם את דמות הצבר הגיבור והמדינה הצעירה והגאה, שיש איזושהי סתירה בין הזוועה לבין התקומה (או מה שנתפס כתקומה).

אין ספק שמגמה זו בזכרון השואה הישראלי היא, בין השאר, תוצאה של הפרנויה המובנית שלנו (שהרי העובדה שאנחנו פרנואידים אינה סותרת את העובדה שרודפים אחרינו, כידוע). אולם נראה לי שניכוס השואה על ידי התנועה הציונית בישראל הוא גם מפני שהיהדות הדתית על מרבית גווניה לא חפצה לטול חלק בעיצוב אופיו של הזכרון, מסיבות שונות כפי שנדון בהרחבה מסויימת באשכולות אחרים כאן, בעוד אגפים אחרים של היהדות הדתית לוקים בלאומניות קיצונית שזכרון השואה משרת אותה, לשיטתם, וכך נותר נותר הנושא ב"בעלות" הציבור שדת רובו היא הציונות (הדתית או החילונית), ושהמיעוט השפוי בו חושש, מחמת פחד הקונטרברסליות בנושא רגיש שכזה, להרים קול.

תודות גם על השיר הנפלא שציטטת.

(תוקנו שגיאות הקלדה.)


תוקן על ידי - חבצל_ת - 05/05/2005 16:44:49



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-5/5/2005 16:52 לינק ישיר 

גראביצר,
בין אם נרצה ובין אם לא, אחד הלקחים מהשוראה הוא שצריך להגן על עצמנו, ולכן הצבאיות הזו היא ההתרסה הטובה ביותר נגד מה שהיטלר התחיל לעולל.
גם על יסורי המצפון שלך יש לי מה לומר, אך אין זה המקום.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-5/5/2005 17:03 לינק ישיר 

גראביצר,
כל אחד רואה את אשר הוא מבקש לראות. אני צפיתי בטקס, והרהרתי דוקא באותם מידידי החילונים, שבעיניהם דוקא חלקו הדתי של הטקס הוא המחלל את זכרם של הקרבנות. באיזו זכות, שואלים הם, השתלטו שני רבנים ראשיים שאפילו בצבור שלהם אין מכבדים אותם וחזן המסלסל בקולו על זכר הנרצחים? מי הסמיך אותם לנכס את זכר הקרבנות אל הדת? הרי הם הלכו בעקבות רבנים שמנעו מהם לברוח, שהסבירו להם שלעזוב את מקומות מושבם הוא איסור גמור. רבים מהם לא היו דתיים - ומה לרבנים ולזכר הקרבנות?

מענין האם הקרבנות, בשעה שהיו בתאי הגזים, סברו שבזיון הוא להם למות בחברת אנשים שאינם חושבים כמוהם. למות ביחד - מתנו. לחיות ביחד לא למדנו. אולי משום שאיננו חפצים ללמוד.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-5/5/2005 17:07 לינק ישיר 

גראביצר,
נכון, ברבות השנים תעשיית זכרון השואה קיבלה ציביון מובהק של לאומיות. הנה אנו, היהודים, שנטבחו לפני 60 שנה, גדולים וחזקים ומתריסים ומסובבים את העולם... הטקס הממלכתי נערך ביד ושם - היכל זיכרון מדהים בהיקפו ובמכובדות שלו. הכל מרשים, חזק ואומר הנה אנו כאן ונראה שמישהו יעיז שוב...

אולי, טקס זכרון פרטי, במסגרת קבוצית, בית הכנסת, בית ספר, ישיבה אפשר לתת לזיכרון ציביון שונה. והנה היום פורסם בעיתון הארץ שפרופ' אביגדור שינאן חיבר עבור התנועה המסורתית הגדה ליום השואה בת 6 פרקים. עוד דרך לציין את הזיכרון.
גם עמיחי בשירו מתלבט בדרך הזכרון הראויה. אני חושב שהביערה בעצמותיו כ"כ נוראה ששום דרך אינה "זוכרת" כראוי לאירוע כה זוועתי.
איני מוצא פסול ביום הזכרון הממלכתי כמות שהוא ובודאי שלא הצדקה להקל ראש ולזלזל.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-5/5/2005 17:09 לינק ישיר 

חבצלת,
סתם שאלה: צפית בטקס אתמול?



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-5/5/2005 17:16 לינק ישיר 

גו"ג - כמובן שלא. תגובתי היתה על הודעתו של גראביצר, אם זה לא היה ברור.





תוקן על ידי - חבצל_ת - 05/05/2005 17:20:55



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-5/5/2005 17:41 לינק ישיר 

חבצלת,
אני, לעומתך, צפיתי בו, ובשתי נקודות רשמתי לעצמי בסיפוק מסוים שמדינת ישראל התבגרה מעט. נקודה אחת היתה נאומו של הנשיא קצב. קצב לא אמר מלה אחת על גבורי המרי היהודי בשואה, גם לא על כך שהמדינה היא המקלט הבטוח ליהודים. להפך: הוא קבע כי הניצולים, אלה שעברו את המחנות ושרדו, והקימו להם חיים חדשים, הם הגבורים האמתיים. הוא גם הביע את צערו על היחס שהפגינה המדינה כלפיהם בעבר. לא היתה מלה אחת בנאומו שלא היית חותמת עליה. נקודה שניה היתה כאשר הזמרת שעלתה לשיר היתה לא אחרת מאשר שרית חדד. איני מחובבי שירתה, אבל בעיני זה היה עוד סימן לתהליכים העוברים על החברה ועל המדינה, המשחררים אותה מרבים מבטוייה הגרועים של התקופה הראשונה לקיומה.

אני יודע היטב שאת אוצרת בקרבך שפע מרירות לגבי אופיו של היום הזה, וכבר דנתי איתך בכך פעם. בכל זאת, נראה לי ראוי להטות אוזן לתהליכי העומק ולשינויים, ולא לקבוע קביעות פסקניות ביחס לדברים שאינך שותפה להם אפילו בצפיה.


ובהערה לא קשורה, לגבי מה שעשוי היה להתרחש לו היתה המדינה קיימת בטרם השואה. ודאי שלא היה לה כח צבאי לסכל את ההשמדה. לעומת זאת, ע"פ יהודה באואר:
"אין בידינו כל הוכחה ישירה למועד בו הוחלט על מדיניות הרצח ההמוני... הדבר שהשפיע על החלטתו של היטלר היתה העובדה שהוא נתן את הפקודות להתכונן להתקפה על ברית המועצות (בסוף 1940), תוך ציפיה למצוא שם מספר גדול מאד של יהודים - הנאצים חשבו שברוסיה היו חמישה מליון יהודים (לאמיתו של דבר היה מספרם כ-3.6 מליון). המערב, כפי שהיה ברור למדי, לא חפץ ביהודים, וגרושם לאי אפריקני [מדגסקר] הפך לאשליה נוכח התנגדות הבריטים לנאצים. לא היה כבר, אפוא, כל צורך להתחשב בדעת המערב".

אם כן, באותו שלב, לו היתה מדינה שהיתה מוכנה לקלוט את היהודים היו הגרמנים מעדיפים זאת על פני האופרציה הקשה בהרבה של רצח המוני.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-5/5/2005 18:10 לינק ישיר 

חבצלת,

אני מסכימה מאוד לביקורת שלך על האתוס הציוני והדרך שבחר לעצב בה את יום הזכרון הזה, אבל לטעמי, את חוטאת לאמת בכך שאינך מביטה נכוחה לראות את השינוי הגדול שחל כאן.
אני מאושרת מן ההתבגרות שעוברת הציונות ומדינת ישראל (הדברים תהליכיים ויש לראותם בקונטקסט הזה), שמאפשרת לכולנו לשמוע היום עדויות של שורדים, להקשיב למגוון של קולות המספרים על קהילות שהיו ואינם (גם על פנים שלהן שלא נחשפו בעבר), ולהיחשף לכאבם של אנשים ונשים שעד לשנים האחרונות לא איפשרנו להם לדבר, להשמיע ולהיות שותפים בזכרון.


הערה כללית,
כבר נאמר כאן באשכול אחר, כמדומני, שאין הטקסים מיועדים לנרצחים ולמתים. הם מיועדים לחיים, ועל כן, החיים הם אלו המעצבים ובונים אותם כדמותם.





דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-5/5/2005 18:18 לינק ישיר 

ולואי שהיית משחיזה עטך כך על הפלשטינים, שם את מן הסתם עדינה ומתחשבת, אה..הנסיבות ..הנסיבות..

רק הלאומיות היהודית השקטה והמאופקת לצנינים בעיניך. כיתת חיילים עצורה ודומעת זה מה שמפריעה לך? רוצה שק ואפר ותחנוני רש לשוחט שלא ישחט?

מענין שמאות אלפי בני אדם נחנק גרונם לשמע ניצול שואה המשתתף בטקס הזה .שערות אלפי בני אדם מסתמרות לשמע ביצוע נוגה של הכנר פרלמן. ורק את, שלא צפית כלל, רואה סממני לאומיות?
איני בטוח האם מדינת ישראל היתה מונעת את השואה,מן הסתם כן, אבל גם למות בגאון יש לו משמעות לפחות בעיני הניצולים שחוזרים ומדגישים זאת .





דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-5/5/2005 18:35 לינק ישיר 

גראביצר,

אני מבין שאתה מאנשי הטקס האלטרנטיבי של שהרה בלאו ושות'.
גם לזה יש מקום בעיני, וזה בסדר.
אם השימוש בשירו של עמיחי נעשה בכיוון הזה, כנראה קלעת לכוונותיו.

אולם, שים לב שבעקבותיך עלולים לצעוד (ואולי צועדים) מניפולטורים חרדיים, שלפתע אינם בוחלים אף בחומרים שמאלניים מובהקים, תוך הפקעתם מן הקונטקסט בהם נאמרו, ובלבד שנראה להם שיש בהם תמיכה בדעתם. תופעה זו אינה חדשה בעיתונות החרדית. מחרימי הטקסים מימין, מושיטים יד למחרימים משמאל, ולא מבינים עד כמה מופרך הדבר.



תוקן על ידי - שלויימלע - 05/05/2005 18:45:10



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-20/7/2005 15:19 לינק ישיר 

למה אני לא אעמוד דום מחר! (התבהרות)
http://hydepark.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=1363876


לבקשת ההנהלה, מועבר עוד שיר של עמיחי שהביאו מואדיב -


- נר וירטואלי של מלים -

.

גשם יורד על פני רעי;
על פני רעי החיים, אשר
מכסים ראשיהם בשמיכה-
ועל פני רעי המתים, אשר
אינם מכסים עוד.


(יהודה עמיחי)

בברכה.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-21/7/2005 19:54 לינק ישיר 

אשכול "הציבור החרדי בלונדון עמד דום" [SOROTY], בח"ח, http://hydepark.hevre.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=1466774


(מחקתי את החתימה...)





דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מחובר
נשלח ב-21/7/2005 20:39 לינק ישיר 

אלו שדם יהודים בא כשמן בעצמותיהם מוחים נגד הטקסים לזכר יום השואה...

אכן, התשובה שלנו לשואה (לא של הנרצחים, שלנו) היא המוכנות (והיכולת) לתקוע כדור בראשו של הקם עלינו להרגנו. כמה פשוט. כמה יפה.

זה לא מבטיח הצלחה, לא קיום עתידי ולא את אי חזרת הנורא מכל. זה אפילו לא מבטיח שנהיה צודקים בריבנו. זה רק נותן פן חיובי לקיום העכשוי שלנו כבני אדם וכיהודים. ואם זה מעצבן אתכם - תתפוצצו.







תוקן על ידי - מפיסטופלעס - 21/07/2005 20:47:15



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-21/7/2005 21:34 לינק ישיר 

"אלו שדם יהודים בא כשמן בעצמותיהם מוחים נגד הטקסים לזכר יום השואה... "

אין דרך להחזיק בדעה שונה מזו שלך , מבלי להיות מזוהה עם השטן בכבוד ובעצמו?

מה זה הדה לגיטימציה הזאת?



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-21/7/2005 23:33 לינק ישיר 

מציץ,

יש דרך, כמובן. חיוויתי את דעתי העניה ביחס למקרה שלפנינו בלבד.

התרסתך, אגב, נכונה לגבי כל טיעון כללי כלפי קבוצה כלשהי, כל שכן כאשר היא מזוהה לפי פסים אידאולוגיים. בכל זאת עולים כאן מדי פעם טיעונים כאלו.




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > הרהורים בעקבות יום השואה
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
1 2 3 לדף הבא סך הכל 3 דפים.