בית פורומים עצור כאן חושבים

כד' טבת יום ההילולא של בעל התניא-

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-23/1/2006 20:19 לינק ישיר 
כד' טבת יום ההילולא של בעל התניא-

בס"ד

על אף שישנו אשכול מכובד (מחוב"ד) בנוגע לחב"ד עם כל זה כדאי ורצוי לפתוח אשכול חדש בנוגע לדמות בעל התניא עצמו.

בתור התחלה אכתוב בנושא מזווית הראיה שלי:

"וכד תסתכל באינון נהורין לא תשכח רק בוצינא חד בלחדוהי"

בקרב תלמידי המגיד הגדול יצא שמו של בעל התניא בתור הליטוואק (בעל השולחן ערוך), כך גם בתורתו (החסידית) היה בעל התניא לליטאי מובהק - חב"ד, הנהגתו גם היא היתה ליטאית למדי כאשר רגיל היה על פיו לומר שאצל רבו הרב המגיד התגלגלו מופתים מתחת לשולחן ואף אחד לא טרח להרים אותם הדבר היה כה עיקרי במשנתו עד שבקרב ההולכים בדרכו השתרשה האימרה (המיוחסת גם היא לליטאים) אותות ומופתים -בארץ חם!

אכן חידוש גדול היה רבינו, חסיד- ליטאי, לב בוער מחד ומאידך מוח קר הנובר במעמקי האין סוף עד לבלתי תכלית.

כאשר נאסר רבינו ע"י הצאר באו הדוקטרים לבודקו כי היה חלש ביותר אחר שאוכל לא בא לפיו במשך כמה ימים (כי לא רצה להגעל מאכלי טרפה רח"ל) והיו הרופאים רוצים להכשילו ולומר שמחלתו היא שתאב להיות מלך (שכזו היתה המלשינות ששולח כספים לא"י לשולטן הטורקי כדי לחבור כנגד הצאר וימלוך תחתיו) ואמר אחד הרופאים שמחלתו היא שתאב לדבר שלעולם לא יגיע עליו ומזה מחלתו וכוונת הדוקטור הנ"ל היתה לרמז כנ"ל שתאב למלוכה וענה רבינו ואמר שאכן תאב לדבר שלעולם לא ישיגו לדעת את ה'!

על אף ליבו הבוער של רבינו "הלב-החסידי" היה רבינו לב שכולו מוח ואש קרה, הנהגה זו של רבינו הביאה תוצאה מופלאה ביותר - תורת החב"ד.

טבע האש להתנוצץ לכל אבר - "עד שיהיו הניצוצות ניתזין",
כך חידש הבעש"ט שעבודת ה' צריכה להיות בהתלהבות גדולה כל כך עד להתפשטות הגשמיות הבעש"ט היה מחפש ומוצא בכל דבר חרך להציץ ולפגוע (מלשון חיבור) בשכינה עבודתו התפרסה עם כן לכל סטר וסטר ורבוי אור ניתז ממנו כדרך האש, אמנם רבינו אף שהיה תלמיד המגיד הגדול ממשיך הבעש"ט מצא לרכז ולמצות הנצוצות בדרך אחת.

ידועים דברי רבי לוי יצחק מבארדיטשוב שאמר על ספר התניא: תמהה אני כיצד זה הצליח הרב להכניס אלוקים כה גדול בספר כה קטן.
והגדיל לומר רבו המגיד הגדול : איך זה שבגוף כזה קטן נמצא אלוקים כזה גדול!?


אכן צדקו דבריהם נראה שבעל התניא באישיותו ובתורתו רצה למצות את האין סוף עצמו ולסכמו באש שחורה על גבי אש לבנה כאלו רצה לקחת את האין סוף עצמו ולהכניסו כמו שהוא (בלא שישתנה ח"ו) ולצמצמו בגבול העולם שלנו.

התורה אצל בעל התניא נתפסת היא בצורה אחרת לגמרי בעוד שאצל אחרים נתפרשת התורה כמעין צו אלוקי ומערכת שמטרתה לשמור על רוממות האדם משאר הברואים להיותו מתעסק בעיונים שכליים שאינם נקשרים עם המציאות ובכך נעשה העוסק בה פרוש מחומר העולם ותופס את מקומו כשכלי אמיתי הנעלה מגדר הבהמי ראה בעל התניא את התורה שלא כשכל גרידא כי אם שכל אלוקי.

ידוע תלונתם של גדולי החסידות בזמנו על תורת רבינו- שאין זו דרך הבעש"ט, דרך הבעש"ט היא בהתפעלות הלב התפעלות המוח מן דכר שמיה אמונה פשוטה ולב בוער היה הבעש"ט.
אכן זו היתה דרך הבעש"ט ניתן אולי לומר שהבעש"ט ראה בדרכו זו את ההתעלות האמיתית של האיש המדבר, שלא כמו הרואים בתורה את מדרגת המדבר ועליונותו בתור שכלי וכנ"ל הבעש"ט המציא שהגובה האמיתי של המדבר הוא להפוך לאלוקי ואת הדרך לכך ראה בלב, יש לשרוף את הלב עד השמים- אבל נתפש הוא ברעותא דליבא.
אכן לפי זה ברורה עמדתם של הגדולים הנ"ל שלא זו (תורת בעל התניא) דרך הבעש"ט אמנם לא דקו בזה שכן על אף מעטה השכל אותו הלביש כביכול בעל התניא לתורת הבעש"ט הרי שבפנמיות נשארה תורת הבעש"ט בשלמותה האלוקית או כמו שהיה הבעש"ט רגיל לומר : "תורת ה' תמימה שכן אף אחד עדיין לא נגע בה"- דהיינו במהותה העצמית והפנימית, האלוקית.

בדרכו זו ניתן לומר שאף בעל התניא להשיב את האור למקורו ולאחד את כל הניצוצות למקור אחד לא עוד התפשטות אורות סתם כי אם כד תסתכל באינון נהורין לא תשכח רק חד בוצינא בלחדוהי.
גילוי האור הגנוז בתורה.



דווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מנותק
נשלח ב-25/1/2006 09:03 לינק ישיר 

ידידיה,
זכותו של כל אחד לציין את ימי השנה של הקרובים אליו, הן קרבת משפחה והן קרבת רוח. תוקן על ידי - בעלבעמיו - 25/01/2006 9:02:34



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-27/1/2006 07:40 לינק ישיר 

אולי מישהו מוכן להרחיב בעניין למדנותו של האדה"ז בנגלה. האם למשל שיטתו ב'שו"ע הרב' היא יותר שיטת ליקוט או למדנות סברות בסגנון ליטא? האם יש גם ספרי חידושים על הש"ס? מה היחס להיבט ה'נגלה' של האדה"ז בחוגי הלומדים מחוץ לחב"ד?



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-27/1/2006 08:50 לינק ישיר 

ממללא, לרוב השאלות תמצא מענה במאמרו של הרש"י זוין ב"סופרים וספרים" וראה שם גם במאמרו על ה"קהילות יעקב" ובס' "מגדל עז" על יחסו של הגאון הרוגאטשובי לשו"ע הרב .



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-27/1/2006 11:25 לינק ישיר 

המנונא תודה על הדברים המאלפים. עם זאת, הם מעוררים אצלי שאלות גדולות ומסקרנות, ואולי תרצה להרחיב, אתה והיודעים האחרים. א. הנחת בדבריך שיש טיפוס חסידי נלהב וטיפוס ליטאי צונן. אני מניח שאתה מסכים שמדובר באידיאליזציה, כלומר במבנה מופשט שאינו מתקיים בהכרח במציאות. כל אדם והפסיכולוגיה שלו, וזה אינו תלוי בהכרח בסביבה שבה גדל, כלומר בפן הסוציולוגי, לא גם באישיותו (ואם תרצה אמור: שורש נשמתו...). ב. מה פירוש "לדעת את ה'"? ומדוע, לשיטת בעל התניא, זה בלתי ניתן להשגה? אני יודע מה אני אשיב על זה, אך מה סבר הוא? והאם אי השגת ה' היא ענין עקרוני, או שיש בדבר דרגות? ואם כן, במה ניכרת התקדמות בדבר? ג. למה הכוונה ב"למשוך ניצוצות"? אני יכול לחשוב על שני הסברים. ראשית, שבכל דבר יש עבודת ה', וצריך לחפש את ההיבט המתאים (וגם כאן יש לברר למה הכוונה, ב"עבודת ה'" כי דברים רבים נופלים תחת ביטוי זה) - או שהכוונה למיתוס הקבלי של התפזרות ניצוצות שיש לאסוף. או שניהם? ד. האם לפי הרב מברדיצ'ב התגלה משהו בספר התניא שלא היה ידוע קודם, אודות האלקות? מהו? מה פירוש "אלקים בגוף כה קטן"? זה מתמיה אותי לפחות בשני ענינים. בכל יהודי יש ניצוץ אלקי, ובמה התייחד אם כן בעל התניא? אולי בהכנת מקדש מעט בליבו? כלומר בעבודה עצמית? אבל הלשון תמוה. ועוד, שמשמע שיש הבדל בין גוף לגוף בהכנה להתקרבות לה'... ה. ה"אינסוף", עד כמה שידוע לי, הוא הבחינה שבה האלקים אינו ניתן להשגה כלל. אם כן, כיצד אפשר לרצות "להכניסו"? זו סתירה מניה וביה. ויותר מזה, האם הפן המתגלה של האלקים אינו הוא עצמו, כך שמי שפוגש בו פוגש באלקים? נראה שיש כאן תיאוריות לגבי האלקים ולגבי היחס בינו לבין העולם ולבין האדם. וראוי לבאר זאת למי שאינו מבין כמוני. ו. מה פירוש "שכל אלקי"? ז. האם כוונתך לומר שבעל התניא סבר שמתוך לימוד התורה מתקרבים לה' ומידבקים בו? אם כן, זה ודאי רעיון נאה, "ליטאי". זו שיטת וטו, לכאורה, ואף אני איני רחוק מזה... ח. אם התפשטות האור זה משל על תהליך הבריאה, האם הכוונה שבעל התניא רצה להשיב את האור למקור, כלומר להשמיד את העולם? אם לא, באיזה אופן יש כאן החזרת האור? שומר פיו ולשונו שומר מצרות נפשו



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-27/1/2006 11:37 לינק ישיר 

שומר פיו ולשונו שומר מצרות נפשו



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-27/1/2006 13:30 לינק ישיר 

בביאור שיטתו של האדמו"ר הזקן דנה בצורה מאוד מענינית ולענ"ד גם קולעת ד"ר רחל אליאור בספרה "אחדות תורת ההפכים" כמדומה שגם פיקאז' מבאר אך מקומו ברשימה בבילוגרפית בלבד. ערב שבת שלום.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-27/1/2006 13:50 לינק ישיר 

מיימוני, שאלותיך בדבר היות הגוף כלי לאלוקות והאם יש הפרש בין גוף לגוף בהכנתו להיות כלי קיבול לאור האלוקי ואיזו בחינת אלוקות ניתן כביכול לתפוס ולהכיל בגוף גשמי, שאלות גדולות הן. על מנת להרחיב בנושא, עד כדי מציאת מענה הולם, אמליץ לך להכין את עצמך לקראת יום הילולא נוסף הקרב ועולה מתוך לוח השנה החב"די. הוא יום ההילולא של האדמו"ר השישי לבית חב"ד, הרבי הריי"ץ, שנסתלק בי' שבת תש"י. יום לפני הסתלקותו יצא לאור מאמרו הפותח בפסוק "באתי לגני אחותי כלה", ומאמר זה נחשב לצוואתו בקרב חסידי חב"ד מקושריו. המאמר עוסק בביאור מאמר הזוהר "כד אתכפיא סטרא אחרא אסתלק יקרא דקודשא בריך הוא בכולהו עלמין" והוא נוגע בהרחבה בכמה מהנושאים עליהם שאלת. מובן שאין בכוונתי להעתיק או לשכתב מאמר חסידות ארוך כל כך לתוך הודעה קצרה כל כך. כל שכן שלא אעשה זאת ביום שישי קצר כל כך. אך פטור בלא כלום אי אפשר. במאמר זה הוא מצטט את המדרש על הפסוק "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" אומר המדרש, "בתוכו, לא נאמר. אלא - בתוכם, בתוך כל אחד ואחד."



דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מנותק
נשלח ב-28/1/2006 21:08 לינק ישיר 

בס"ד א. לפי תורת חב"ד ההתפעלות הרגילה שרואים בשטיבלאך בבני ברק אינה נקראת בשם התפעלות כלל, בתורת חב"ד התפעלות אמיתית היא רק כאשר המתפעל בא אל ההתפעלות וההתרגשות שלא מתוך הכוונה אל ההתפעלות אלא מתוך שכל נטו. כלומר אחרי העיון העמוק והרחב ביותר בגדולת ה' ישנו תהליך קליטה שנעשה בדרך ממילא והוא המביא לידי התפעלות כאשר התפעלות זו עצמה אינה מתבטאת בדווקא בקפיצה התנענעות וכו' אדרבה הממתפלל המתחיל אינו שייך כלל למדרגות כעין (ודברים אלו שיכים רק לגדולים שבגדולים אשר מוחם לא יכול להכיל את ריבוי גילוי אור האלוקי עד שמקפצים ומספקים בכפיהם - וכסיפור הגמרא על רבי עקיבא שכאשר היה מתפלל ביחיד היתה מניחו בזווית זו ומוצאו בזווית אחרת וכך גם ראו אצל בעל התניא שהיתה תפילתו בהתפעלות נוראה כידוע ומפורסם וברור לפי זה שדברים אלו וכיוצא בהם שיכים רק לגדולים ביותר כגון בעל התניא ודכוותיה ודאי למבין!) אלו וההתפעלות שאצלו משתיכת יותר לפעולה נפשית של שינוי המידות, לדוגמא לאחר התבוננות מעמיקה בחסדו של ה' ית' איך שאף שהוא מתנשא מימות עולם ואינו זקוק לדבר מתנהג עם בריותיו בחסד הנה ע"י זה נקבע במדותיו שאי אפשר כלל אחרת וחייבים להיטיב (כלומר אין פה שום תנועה מורגשת ויכול להיות שהדברים הללו לא יבואו כלל במחשבה אלא שבתת-מודע כלומר במידות הנפשיות האדם השתנה וכעת הוא יפעל אחרת ממה שהיה פועל עד עתה)בכלל בחב"ד מתיחסים למקפצים וללולבים באופן של משוגעות. ב. הפרוש לדעת את ה' הוא כפשוטו, לדעת מהותו כלומר לא ידיעת מציאותו לבד, לדוגמא הידיעה מה שהוא פועל יש מאין שדבר זה הוא למעלה משכל אנוש והידיעה שלנו בזה הוא בדרך חיוב כלומר בהיות שמחיוב לנו שהבורא קדמון לכל ובנוסף לכך מחויב לנו שהויית הבורא אינה כהווית הבראוים התחתונים שנופלים תחת גדר הזמן והמקום ממילא יוצא מכך שאנו מחויבים לומר שהבורא המציא הווית הזמן והמקום מן ההעדר אל המציאות וידיעה זאת מתאמתת בהשגת המציאות לבד שכן הוא אבל לא נופל בזה השגת מהות כח הממציא מאין ליש שכח זה גופא לא יושג לנו מהותו. ולגבי האמירה שלא שייך לדעת את ה' הכוונה בזה שמצד השגת הנפש השפלה (הבהמית בלשון החסידות- ועניינה שהשכל שלה מקובע על פי מידת העולם) לא שייך כלל השגת האין סוף ברוך הוא מצד היות שכל זה גבולי וממילא אין ביכולתו לבא על השגת מהות אלוקות בהיות האלוקות אין סופית וכברור. לגבי ההדרגה שיש בהשגת האלוקות כפי שנתבאר לעיל הרי שמצד השכל דנפש הבמית אין זה שייך כלל (רק השגת המציאות לבד) אמנם מצד הנפש האלוקית שבאדם ישנה בו בהעלם גם שכל אלוקי היינו השגת אלוקות ממש (השגת המהות) אמנם שלא כהשגת הנפש הבהמית הרי שהשגת נפש האלוקית תלויה בעיקר בבחירת הבורא לפי רצונו הנעלם שכן התנאי הראשוני להשגת שכלים אלוקיים היא בזיכוך כלי גופו כפי שנקבע בתורה ובפרט בקדש עצמך במותר לך וכן ע"י ההכנה בשינוי טבע מידותיו ע"י השגת המציאות דאלוקות וכנ"ל אמנם כל זה אינו מחייב כלל את גילוי הנפש (השכל דנפש-) האלוקית (מצד התלבשותה בגדרי עולם הזה התחתון אשר על פי טבע מעלים ומסתיר על נפש האלוקית) רק דבר זה בא בדרך מתנה מלמעלה על פי רצונו הנעלם של הבורא ושתוק כך עלה במחשבה לפני! וגם אחר גילוי כוחות הנפש האלוקית יש בזה ריבוי מדרגות כמבואר בקבלה ובחסידות מעולמות האצילות ועולמות האדם קדמון וכו' אשר יש בזה אין סוף מדרגות (מצד היותם עצמם אין סופיים ממילא נמצא בהם אין סוף מדרגות וכל העליה בהם בין עולם למשנהו אינו אלא לפי רצונו ית' וכנ"ל בעצם העליה בין השגת מציאות דאלוקות להשגת המהות כי אינם בערך כלל מעולם לעולם) וממילא אין כאן המקום להאירך בזה כי בזה רוב עיסוק תורת החסידות והקבלה והרוצה לעיין יעיין בעצמו. ג.כוונתי במשיכת הניצוצות וכו' הוא כפי שביארתי שהבעש"ט ראה לעשות מכל דבר עבודה לה' ית' (כלומר שעיקר כוונתי היתה בזה ריבוי ההתפרדות במיני עבודת ה' אבל כמובן שיש בזה השפעה מהביאור הרגיל בחסידות מעניין הניצוצות) בנוסף לכך יש לניצוצות ביטוי סיפורי ברור של חום והתלהבות. ד.ודאי- ע"י התניא נתיסדה דרך עבודה כעניין הסולם שרגליו בארץ וראשו בשמיים, שכל יהודי באשר הוא אף שאינו בדרגת הבעש"ט (מצד מדותיו הטבעיים כידוע שהבעש"ט נולד לאביו בהיותו כבן מאה שנה שאז כבר כלתה ממנו כל תאוות המשגל וכו' וע"י כך זכה להוליד את הבעש"ט והיינו שע"י זה נולד הבעש"ט במדות תרומיות שלא כפי ערך העולם כלל וממילא היתה עבודתו מתחילה כגדול שבצדיקים מצד כשרון מדותיו)יוכל להגיע להשגת אלוקות ע"י עבודה מסודרה ממטה למעלה (אדמו"ר מוהריי"ץ מליובאוויטש נהג לומר אשר הבעש"ט היה ראשון למדריכים ואלו בעל התניא היה ראשון המחנכים והיה מפרש דבריו שהבעש"ט שבר את חושך גשמיות העולם ועשה ע"י כך חלונות לגילוי אור קדושתו ית' בעולם ואלו בעל התניא מלא את החלונות באור)משא"כ ע"י הבעש"ט הרי בכללות עבודתו היתה בעניינים שאינם בערך האיש הפשוט כלל עד שהיה מוצא בכל דבר עבודה לה' ית' וכנ"ל. סוף הסיפור מהרב המגיד היה שאמר: האם איש זה יהיה רב על כל חבל ריסין!? והביאור הפשוט בכל הנ"ל הוא שמלעמלה כזכו ליה שתהיה עבודתו בהשגת מהות אלוקות יותר מכל בני גילו ועל זה אמר הרב המגיד אלוקים כה גדול בגוף כה קטן שהיה מתפלא על רבוי השגתו של זה באלוקות ואין צריך להאריך בזה אחר שהאריכו בזה כל גדולי החסידות בביאור מאמר הזוהר : "מאן פני האדון הויה? דא רשב"י" שהכוונה בזה בהשגת אלוקות! ה. אכן סתירה מיניה וביה ועל זה אמר הזוהר (לגבי התורה) אנא נפשי כתבית יהבית (ר"ת אנ[ו]כי) כלומר שה' כתב עצמו בתורה ונתנה לנו. והביאור בזה היותו ית' נמנע נמנעות והכל יכול וכוללם יחד ולכן ביכולתו לכלול הופכים והיינו לצמצם ולגבול את האין סוף באש שחורה על גבי לבנה וכעניין לוחות בנס היו עומדות שכללות התורה עניינה נס של צמצום רצונו האין סופי במצוות גשמיות. וכך גם לגבי רבינו שמתן תורה של החסידות היה על ידו דכשם שמשה רבינו קבל את רצונו האין סופי בתורת משה כך משמיים זכו ליה לבעל התניא שתהיה חכמתו ית' מתגלת ע"י. ו. שכל אלוקי הכוונה בזה הוא לשכל שאינו בעל כבול כאילו שנאמר שאדם פלוני יש בידו להשיג לבלתי תכלית. ז. ודאי שכך סבר בעל התניא אבל יותר מזה יש לומר- הנפש האלוקית היא בדבקות תמידית עם אלוקות אמנם ע"י התורה נפעל דבר נוסף והוא שהאלוקות פועלת בעולם את הדבקות באלוקות גם כן וברור שגם בזה יש מדרגות כי אין דומה הדבקות הנפעלת בעולם ע"י לימוד נגלות התורה (שאינו פועל בגשמיות הגוף באופן הנגלה ורק לעתיד לבא יתגלה משא"כ בלימוד פנמיות התורה הרי בזה גופא נדבק ראשו ורבו באלוקות וכפשוט.) לבין הדבקות הנפעלת בעולם ע"י לימוד פנמיות התורה. ח.כוונתי בהחזרת האור היא כמאמר ספר יצירה כשלהבת הקשורה בגחלת דהיינו שבהיותו ית' ממציא כל ההויה מן ההעדר אל המציאות אזי באמת הרי שכל אבן זועקת אנוכי הויה אלוקיך! וזה גילה והמשיך הבעש"ט בעולם- הבעש"ט פקח עייני כל לשוב ולהתבונן אל צור חוצבתם ולראות אשר אין עוד מלבדו וזה גופא לראות בכל דבר את הצור חוצבתם הוא המביא את הניצוצים להשיבם ולהכלילם במקורם דהיינו באחדותו ית' הפשוטה בתכלית. ובעומק יותר הרי שתורת הבעש"ט עוסקת בהשבת הניצוצים כביכול ונותנת מקום אל הניצוצים אמנם תורת בעל התניא אין עיסוקה הישיר עם אלו הניצוצים הנתזין לכל סטר אלא תורתו היא בדרך הלכות הלכות והיינו שע"י נקבעה ההלכה שהלכה הוא מלשון הליכה ודרך - "הליכות עולם לו", "אורחות הויה" וכו'. הבעש"ט המשיך דרך עבודת ה' בעולם ואלו בעל התניא יסד את עבודת ה' לתורה ובכך החזיר את פזור האור למקורו כלומר לדרך אחת אשר בה ישכון אור ה'.



דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מנותק
נשלח ב-29/1/2006 05:04 לינק ישיר 

ספרן, תודה רבה!



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-1/1/2019 02:47 לינק ישיר 

ממללא כתב:
אולי מישהו מוכן להרחיב בעניין למדנותו של האדה"ז בנגלה. האם למשל שיטתו ב'שו"ע הרב' היא יותר שיטת ליקוט או למדנות סברות בסגנון ליטא? האם יש גם ספרי חידושים על הש"ס? מה היחס להיבט ה'נגלה' של האדה"ז בחוגי הלומדים מחוץ לחב"ד?

גם ליקוט וגם סברות, אין לו חידושים כסדר על הש"ס, ולגבי היחס לזה, ראה גם במשנה ברורה וגם בבא"ח,  ציטוטים על הסדר משו"ע של רבי זלמן.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > כד' טבת יום ההילולא של בעל התניא-
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר