בית פורומים עצור כאן חושבים

ר' אלעזר פרוש ז"ל [מאמר ר"א סולובייצ'יק]

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-9/8/2006 18:53 לינק ישיר 
ר' אלעזר פרוש ז"ל [מאמר ר"א סולובייצ'יק]

אמרה עממית אומרת "השוטה אומר את מה שהוא חושב, ואילו הפקח לא כל מה שהוא חושב הוא אומר, לא כל מה שהוא אומר הוא כותב, ולא כל מה שהוא כותב הוא מדפיס". על פי הנחה זו, כשאנו לוקחים ליד ספר שכתב אדם פקח, אין אנו יכולים להתוודע למה שהמחבר חשב, ואף לא למה שהמחבר היה אומר לאנשיו, אנו מתודעים רק למה שהוא החליט שזה די מצונזר וראוי להגיש לקהל הרחב.

הכפילות הזאת של מה שמוצג לעומת מה שמתרחש באמת, קיימת לא רק בספרים מודפסים אלא בכל רובדי החיים. ידועה תפיסתו של 'פרויד' שהמניעים האמתיים של רוב מעשיהם של רוב בני האדם מוסתרים ומודחקים, ואינם מקבילים לסיבות שהם עצמם נותנים למעשיהם. כך זה גם להבדיל בדיני התורה ומנהגי היהדות. הרמב"ם כותב בהלכות תמורה "ורוב דיני התורה אינן אלא עצות מרחוק מגדול העצה לתקן הדעות וליישר כל המעשים" כלומר המעשים אינם מטרה כשלעצמה, אלא הם באים למטרה אחרת, בדרך כלל נסתרת, שרק אם נעמיק חקר נוכל לעמוד עליהם.

אפשר לומר שרוב בני אדם ברוב זמנם ועניינם אינם מתענינים יתר על המדה ברובדים הפנימיים של החיים, טוב להם במה שנראה מעל פני השטח ונוח להם לחיות על פיה. גם המיעוט שכבר כן מתעניין ברובדים הפנימיים, נמצא כל אחד מתעניין בחלק אחר של החיים. ישנם תלמידי חכמים שמקדישים את כל ימיהם להכיר את הרובדים הפנימיים של 'ההלכה', אייך היא נבנתה, מה שורשה, ומה עומד מאחורי כל הכרעה ופסק. אולם אם תשאל אותם משהו על 'טעמי המצוות' או על לימוד סתרי התורה, ימשכו בכתף ויאמרו 'קטנתי' אין זה בשבילי ואין זה מתפקידי. גם להבדיל יש מי שמתעסק בחינוך, ומקדיש את ימיו לדעת ולהכיר את המניעים הפנימיים של האדם, ומפתח דרכים ללמד, להרגיל ולחנך את נפש העולל. אבל אם נשאלו האם ידוע לו איך חינכו את התלמידים בתקופות אחרות? ימשוך בכתפו ויאמר שאין זה מעניין אותו.

ר' אלעזר אלופינו

אוי ואוי לנו באבדנו את איש האשכולות ר' אלעזר פרוש. ברוב מקצועות התורה והחכמה, במקרא, במשנה, באגדה, במוסר, בפילוסופיה, בקבלה, במיסטיקה, בהנהגה ציבורית, היה ר' אלעזר מתעניין וחוקר ודש שוב ושוב ומגיע לתבונות עמוקות ורחבות. ר' אלעזר לא הניח ספר אשר חודר לעומקו של סוגיה מסוגיות החיים שלא עבר עליו מקצה לקצה. ר' אלעזר הכיר אנשים רבים מכל גווני הקשת היהודית; הכיר והתבונן, למד ולימד, חפר והתעמק, עד שקנה את עומקם של אנשים אלו בלבו ובמוחו. ר' אלעזר אהב את הויכוח, שמח על כל דיון, הפיק תועלת מכל שיחה. ר' אלעזר שנא את השקר ואת המלאכותיות, הוא היה מביע סלידה מכל מה שהיה עטוף במסתורין ונפוח בעמקות, ואילו תוכו היה רק ושקר עצמי.

אם היותו 'איש דברים' לא הסתפק ר' אלעזר בדיבור האינטלקטואלי, אלא ניסה והשתדל בכל כוחו לחיות על פי התבונות שלו. הוא היה מספר על הימים ההם בגיל העשרה שהיה יושב עם חבר במערות סביב ירושלים ולומד מורה נבוכים לאור הנרות. הוא היה מקדיש לפעמים ימים ולילות להתחבר לתחושות פנימיות עמוקות שהיה בודק אותם, או שהיה מאמין בהם. הוא לא ויתר מלהפגש עם כל המי ומי שהיה בידו להקנות לו את הדרכים לחדור לעומקה של נפש ולהתחבר למצבים נפשיים נקיים וטהורים. הוא היה מחוכם וביקורתי מצד אחד, ומאידך הוא זלזל בספקנות המערבית ההורסת כל חלקה טובה.

תענוג היה כל שיחה עם ר' אלעזר. קודם כל הוא היה נותן הרגשה טובה בשיחה עם כל טפש כאל חכם, עם כל נודניק כאל בעל נימוסים, עם כל צרוע כאל יפה תואר. הוא היה פורה מאד בכל תחומי החיים, היה לו מה לומר בכל דבר, היו לו הבזקות מאירי עינים. נדמה לי שלא הגזים אם אומר שהוא הכיר את הניאואנסים של האסכולות בציבור החרדי הרבה יותר מבעלי האסכולות עצמם ובפרט מממשיכי דרכם.   

שלא להשאיר את הגליון מבלי דוגמה של שיחה, אציג שיחה שהיתה לי אתו לפני כשני עשורים: וכך אמר לי: שאל תלמיד אחד את רב פלוני מהו פירוש המלים 'שם כבוד מלכותו' וכי יש איזה שם מיוחד שהוא כבוד מלכותו? הסתגר רבו בחדרו ולאחר זמן יצא עם הסבר ארוך ומפולפל על דרך הסוד להסביר את העניין המיוחד שיש לשם של כבוד מלכותו. וכאן הרים ר' אלעזר את קולו ושאל: ואיך יפרנס ר' פלוני את הפסוק במגילת אסתר "בהראותו את עושר כבוד מלכותו"? אולי יסתגר שוב וימצא את הסוד של העושר המיוחד של כבוד מלכותו? אין דבר כזה הכריז ר' אלעזר ללמוד תנ"ך בלי להתעמק בדרכי הלשון, ואילו היה רגיל בכגון זה היה בנקל מבין שלשון קצר הוא והכוונה: עושר[ו ו]כבוד מלכותו, וגם כאן הכוונה: שם כבוד[ו ו]מלכותו, או שמ[ו וכבוד מלכותו.

אסיים רק בעניין נוסף, שעם היותו 'ירושלמי אמיתי' לא היו קיימים אצלו הבדלי גזע ומעמדות. כל נפש ישראלי הייתה שווה בעיניו, הוא לא זלזל באף אחד, ולא עקם את אפו על אף תכונה ומנהג. אהב ביותר את התמימים והנאמרים לה' ולתורתו בכל לבם ומאודם, וסלד מהשקר והעטיפה שכל כך הורגלנו לו. 

צר לנו עליך ר' לעזר, נעמת לנו מאד.

אליהו סולוביצ'יק




דווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-9/8/2006 19:10 לינק ישיר 

תודה ווטו1 ותודה מיוחדת לאליהו על המאמר הזה. את לאזער (כך קראנו לו) הכרתי מקטנותי.
אין לי מה להוסיף על דבריו של אליהו הוא תיאר אותו ביד אומן. יש לי רק להזיל דמעה על הלקח איש בעל מחשבה ישרה מעמיקה וחכמה.

האיש היה מתוק ונעים שיחה. אבל לא על כל אדם, גדול ככל שיהיה, היו פותחים  אשכול. אך על יהודי כמו לאזער שהיה אולי הדוגמה של עצכחניק אמיתי,חף מכל רשעות וקנאות עקומה. אדם שהתענין בכל מה שהיה יכול לקדם אותו הן השכלתית והן מוסרית. אדם שהיה מקובל על כל חוגי היהדות המנוגדים.כולם חשו שאצלו זה בא ממקום טוב ונכון ולא כביקורת מרושעת.

בראשית בואי לעצכח הייתי בטוח שיש לו ללאזער ניק כאן. אולי היה לו ולא ידעתי אותו.

חבל על דאבדין . 

תוקן על ידי - קעלעמר - 09/08/2006 19:15:35



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-9/8/2006 19:10 לינק ישיר 

הכרתיו אך מעט אך ממו"ר שמעתי רבות בשבחו שלא מש סבר הפנים היפות שלו למרות שסבל וגם לפני מחלתו כאשר הצטער בטיפולים יקרים ומרוחקים כי חסוך בנים היה. כן אמר לי שמאד מקורב וחביב היה לר"ג. באשכול הפרידה לר"ג מובא שאמר לאחד שלא הבין סברא דקה שלו שזה נעוץ בכך ש"איהר זיינט דאך א נהנה" [הרי אתה נהנה מכספי צדקה ככולל וכדומה כידוע שלר"ג היו שני צנינים הפאה והכולל] זה היה לר' אלעזר שסיפר על עצמו שר"ג אמר לו.

דבר אחד זוכרני ששמעתי הימנו איך שהעיד מעצמו איך שלפעמים על האדם להתבייש מעצמו כאשר שם לב שכל כולו פועל משום נגיעות וגם מה שחשב שתמיד עשה ממניע טהור מתברר אצלו כעוד נגיעה.

הי חסיד הי עניו, היה נחמד למעלה ונעים למטה.

קל"מ,

צר לי שלא ביקרתיו ובוודאי שניתן היה לשמחו בתדפיסי עצכח לאדם הישר הזה.




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-9/8/2006 19:32 לינק ישיר 

http://hydepark.hevre.co.il/topic.asp?topic_id=2004866 בברכה.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-9/8/2006 23:21 לינק ישיר 

 אין דבר כזה הכריז ר' אלעזר ללמוד תנ"ך בלי להתעמק בדרכי הלשון, ואילו היה רגיל בכגון זה היה בנקל מבין שלשון קצר הוא והכוונה: עושר[ו ו]כבוד מלכותו, וגם כאן הכוונה: שם כבוד[ו ו]מלכותו, או שמ[ו וכבוד מלכותו

שאלה:
מה מקור לכלל זה?



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-9/8/2006 23:25 לינק ישיר 

רוצו לראות את התמונה שלו ב"חדרי חרדים" איש מתוק, (לא הכרתי אותו או שמעתי עליו),



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-10/8/2006 08:31 לינק ישיר 

מרא_דאחרא

מקור לֱמַה? לכך שבכדי  להבין טקסט צריך ללמוד?



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-10/8/2006 20:48 לינק ישיר 

גם כאן תוסיף את האות ו לפסוק-
נחמיה פרק ט

  • פסוק ה: וַיֹּאמְרוּ הַלְוִיִּם יֵשׁוּעַ וְקַדְמִיאֵל בָּנִי חֲשַׁבְנְיָה שֵׁרֵבְיָה הוֹדִיָּה, שְׁבַנְיָה פְתַחְיָה, קוּמוּ בָּרְכוּ אֶת-יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, מִן-הָעוֹלָם עַד-הָעוֹלָם; וִיבָרְכוּ שֵׁם כְּבֹדֶךָ, וּמְרוֹמַם עַל-כָּל-בְּרָכָה וּתְהִלָּה

    בקיצור שאלת אותו אדם מהו השם לא רצינית- כי שם זה ההנהגה והמידה הנפעלת משמו של הקב""ה .אבל התשובה בהוספת ו ודאי שלא ברורה ונראית תמוהה ביותר...



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-24/3/2019 20:31 לינק ישיר 

הקפצה לצורך שיחזור תוכן מחוק. (למנהלים: ניתן למחוק הודעה זו, כך שהיא תימחק והאשכול יחזור למקומו הטבעי והתוכן ישאר.) 



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-25/3/2019 18:38 לינק ישיר 

שוקל אדם כנגד המוקפץ.
הפירוש ל'ברוך שם כבוד מלכותו' כמו 'עשר כבוד מלכותו' מובא ברס"ג שמצוין בויקיפדיה (אמונות ודעות, סוף מאמר שני) ומסתמא שם ראה ר' אלעזר ולא נזקק בעצמו להתעמק בדרכי הלשון. ושם הביא רס"ג גם את הפסוק בנחמיה שציין 'מרא דאחרא' "קומו ברכו את ה' א-להיכם מן העולם ועד העולם, ויברכו שם כבודך ומרומם על כל ברכה ותהלה' שנראה מקביל ממש לתוכן המטבע שטבעו חכמים 'ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד' (ובו דחוק לפרש עם תוספת ו' כי 'ומרומם' זה לשון יחיד. אף שאפשר לפרש מרומם כל אחד מהם, כמו שמצינו מ''מ בפעלים 'ויקח שם ויפת' או 'ותען רחל ולאה').




תוקן על ידי שולח_דברים ב- 25/03/2019 17:18:17




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > ר' אלעזר פרוש ז"ל [מאמר ר"א סולובייצ'יק]
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר