בית פורומים עצור כאן חושבים

קריאת המגילה מטרה או אמצעי לשמחה

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-4/3/2007 12:13 לינק ישיר 
קריאת המגילה מטרה או אמצעי לשמחה

מצוות היום שלש שהן ארבע, קריאת המגילה, מתנות לאביונים ומשתה הכולל מנות לרעים.

מה עיקר ומה מביא אליו או כולם שוים?

לפי פשוטו היה נראה שקריאת הסיפור היא הכנת הרקע לשמחה, זכרון ורענון של מעשה הנס יביא איתו את השמחה וההודאה המתבקשות, מטרת היום, אם כך, היא לשמוח ולשמח.

מאידך, כמעט כל ההלכות מתייחסות לקריאת המגילה, דקדוקים ופרטים במגילה, בכתיבה ובקריאה, ורק כמה הלכות על הנהגת היום, אמנם מעשה כתיבת וקריאת המגילה מורכב יותר לעומת שמחה ומתנות שאין בהם מה לפרט,
אך גם בהגדרת החיובים, המגילה היא הלוגו של היום, במשנה ובגמרא חיוב הפורים נקרא על שם המגילה, קראו את המגילה ונתעברה השנה, בן עיר שהלך לכרך קורא כמקומו, ועוד.

יש לציין גם שאחד הנימוקים בגמרא לכך שאין אומרים הלל בפורים הוא ש'קריאתה זו היא הלילה' כלומר בקריאת המגילה מקיימים גם את מצות ההלל, מונחת כאן הנחה שתוך כדי קריאת המגילה נפש האדם מהללת את מי שעשה את הניסים האלו, אם כך מוצדקת החשיבות הניתנת דווקא למצוה זו.

בברכת שמחה ומשתה ויום טוב

 

 


_________________

 
 
 
-------
מאיר



דווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-4/3/2007 12:51 לינק ישיר 

מאיר,

1. תמהני עליך שאתה מהפך את היוצרות.

2. עיקר החובה היא הודאה על ניסי ההצלה ופירסומא ניסא (והלל - למ"ד קריתה זוהי הללתה).
חובה זו מתקיימת ב"על הניסים" ובקריאת המגילה.

3.  השמחה, אף שהי מוגדרת כמצוה נפרדת, שרשה קשור לחובת ההודאה ופירסומא ניסא, שכן רק כששרויים בשמחה קל להודות בלב שלם, ושימחה פומבית יש בה גם משום פרסומא.

בהלוהאדמכ"פ וחעימכהכה"ד (י,כה,ח)

ר"מ



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-4/3/2007 12:58 לינק ישיר 

בטח שקריאת המגילה זה המכשירים לשמחה. ראיתי אמש באיזו שמחה דפקו עם הסטנדרים ורקעו ברגליים אני כבר לא מדבר על הקפצונים והנפצים, להרבות בשמחה בעיקר כשהקשישים מתעצבנים, אז בכלל השמחה גדולה, אבל בעיקר ראיתי ושמח ורווח לבבי, לראות את היהודי היר"ש והלמדן, רוקע ברגליו כשמזכירים את המן, והו א משוכנע ובטוח שבזה הוא קיים מצוות מחיית זכר עמלק. עלו בראשי הרהורי כפירה, שאולי באמת לא כולם מתאימים לשרת בצבא, ואולי היהי רצון כאילו קיימתי, חשוב יותר מהקיום עצמו.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-4/3/2007 13:47 לינק ישיר 

ימי
לכאו' הטענה שעצם הקריאה עומדת בפני עצמה טעונה ביאור, אם אין המצוה לימוד תורה מה שייך להסביר בכך?
גם הלל הוא לכאורה בסופו של דבר תוצאה של הקריאה.
מדוע דיקדוקי הדינים בקריאה מצביעים על מיקוד בה עצמה? איזה מהם אינם מהווים רק ביאור להגדרה "קריאה" או שהינם מסמלים דברים המשתיכים לאחד ממטרות הקריאה?



תוקן על ידי oolloo ב- 04/03/2007 13:47:45




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-4/3/2007 19:20 לינק ישיר 

מאיר, סעודת פרוים לא צריך הלכות, כל אחד ואחד בקי בכל פרטי הדינים, מלבד אולי כמה מזוכיסטים. תאר לעצמך איך היה נראה רח' ר' עקיבא עם שלושים סימנים, זו גזירה המשביתה את שמחת החג ושאין הציבור יכול לעמוד בה.

בנוסף, גם במגילה מצינו ש"אין מדקדקין בטעויותיה" (תר"צ, י"ד), נמצא שאין מחמירין בכך יותר מהמינימום. שאר ההלכות כנראה נועדו לשמירה על קדושת המגילה כחלק מכתבי הקודש (ולא ספר היסטוריה בעלמא), וכן לשמר את הספר ככתבו וכלשונו, ע"מ שלא ישתבש סיפור הנס.


ירוחם
הרהורי כפירה ס"ד? מקרא מלא דבר הכתוב: מי האיש הירא ורך הלבב ילך וישוב לביתו.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-4/3/2007 21:04 לינק ישיר 

רמבמזל

מקרא אני דורש שנאמר על כן... עושים את יום ... ימי משתה ושמחה. הוי כל עצמו של יום לא נתקן אלא למשתה ושמחה.


אולו

ולולב אם אינו תלמוד תורה מה הוא?


גד וראובן

אני הצבעתי על שתי נקודות, האחת, כמות ההלכות העוסקות במצות הקריאה הן ללא כל יחס לאלו העוסקות בשאר המצוות, השנית, היום נקרא על שם הקריאה.

 
 
 
-------
מאיר



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-4/3/2007 21:10 לינק ישיר 

גדראובן
טוב שהזכרת לי. הירא -מעבירות שבידו- למה שלא יעשה תשובה, ולא יהיה ירא?

_________________

מודה ועוזב




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-4/3/2007 21:43 לינק ישיר 

בפשטות לולב מוביל לחויה מסוימת או אם תרצה מייצר מצבים רוחניים מסוימים.
אתה שואל שהרי שם בוודאי אגדיר את המעשה כנושא ומדוע לא כן כאן.
על פניו צודקים דבריך אך אולי ניתן לחלק בנפק"מ של צורות קריאה שונות ועצם היות דין לכתחילה כגון בנשימה אחת להראות שאינו דין כללי של קריאה (מה גם מהשוני בכתיבה).


תוקן על ידי oolloo ב- 04/03/2007 21:57:44




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-4/3/2007 22:01 לינק ישיר 

קריאת מגילה היא פרסומי ניסא, כמפורש בחז"ל. ואין לזהות פרסומי ניסא עם שמחה. נכון כ' רמב"ם שעיקר העניין במגילה הוא ההודאה על הנס, ולכן יוצאים בה יד"ח הלל. המשתה אחראי לשמחה.
ובכלל, יש לחלק בין הגדר ההלכתי של המצווה לבין 'טעמא דקרא' (אף דזוהי מצווה דרבנן).



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-5/3/2007 00:16 לינק ישיר 

מאיר,

1.  "על כן..." מסביר את הבדלי הימים בין פרזים למוקפין.

2. פשט הפסוק על כן וכו' בא לומר שמאחר וקרה מה שקרה והיהודים נצלו ונצחו ועשו ימי משתה ושמחה אז, גם לדורות דינא הכי.

3. ונחות לטעמא דימי המשתה והשמחה בימי אחשורוש, שברור שהיו ימי משתה והודיה על הנס, וכהא שירדו להם גשמים ואמר להם ר' טרפון צאו ואיכלו ושתו ועשו יום טוב, ובאו בין הערביים וקראו הלל הגדול (תענית ג', ט')


ר"מ




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-5/3/2007 10:51 לינק ישיר 

מאיר


לשתי הנקודות התייחסתי:

כמות ההלכות היא ככמות ההלכות הנוגעות לשאר כתבי הקודש - ס"ת, תפילין ומזוזה, במטרה לשמור על קדושת הספר והסיפור. וכמות ההלכות של סעודת פורים מתאים לכמות ההלכות של סעודת שבת ויו"ט (להוציא קידוש ולחם משנה), ואולי פחות - כי שמחת פורים היא יותר טבעית.

היום נקרא על שם הקריאה מכיוון שהקריאה היא הדבר היחיד שנתקדש ממש. שאר הדברים הם מצוות בעלמא, שמהווים חלק מהשמחה, וגם אינם שונים בהרבה מההווי היום יומי, אלא שינוי כמותי בלבד, משא"כ המגילה.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-5/3/2007 14:53 לינק ישיר 

רמ_במ,

מנא לך שבפורים יש חובת הלל? אם מקושית הגמ' למה לא קוראים את ההלל אין הכרח, כי יש לפרשה שמאחר וסו"ס היה נס וזה נהיה לחג מחגי ישראל יש להלל [וכקושיא לגבי ר"ה ויו"כ], אך לא משום שחג פורים להלל והודאה נקבע. במגילת אסתר לא מופיע הילול ולא שם המהולל ית'. אף ב"על הניסים" שהוסיפוהו כהילול בברכת ההודאה לא ניסחו בו "וקבעו.. להלל" כפי שעשו בחנוכה. לכן מצד "אין לך בו אלא חידושו" אין לכאורה יותר מבקשת ראשי העם, מרדכי ואסתר, מהעם לחגוג בשמחה את הצלתו. [לכן יש המציינים ש"זכרם לא יסוף" של פורים היינו משום שזה חג של "נשמע ונעשה" ו"קיימו מה שקיבלו" שבא מהעם שזיהה את אושרו הבא מהווה ללא צורך התיווך של הקריאה בשם השם ואכמ"ל.]




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-5/3/2007 16:10 לינק ישיר 

הלכה היא מיום כניסת עם ישראל לארצו. אין אומרים הלל על נס שקרה בחו"ל

_________________

מודה ועוזב




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-5/3/2007 19:06 לינק ישיר 

זכות וטו,

1. מי אמר שבפורים יש חובת הלל?

2. הדוגמא ממסכת תענית היא לגדר האכילה והשתיה שלאחר הישועה, ותל"מ.


ר"מ




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-5/3/2007 21:43 לינק ישיר 

מיכי

השאלה היא האם פרסומי ניסא הוא כדי להביא לשמחה או שמחה היא כדי להביא לפרסומי ניסא או כל אחד לעצמו.


רמבמזל

נקטתי את הפסוק הראשון שעלה בראשי וקויתי שתשלים לבד, הלא גם תקנת מרדכי ואסתר המפורשת במגילה היא לעשות אותם ימי משתה ושמחה ומשלוח מנות ומתנות לאביונים, קריאת מגילה אינה מפורשת אלא נרמזת, ודאי אינה מוגדרת כעיקרו של יום.

לגבי הדוגמא מתענית, מטונך, הלא שם קראו את ההלל אחרי המשתה ומשום שאין אומרים הלל אלא על כרס מלאה, אך כאן אדרבה, אסור לטעום לפני המגילה, היאך משתה הנערך בשעת מנחה מועיל להילול של המגילה שכבר מהבוקר נשכח זכרה?


ירוחם

יישובך גם הוא נאמר בגמרא, אך ישוב אחר הוא 'קריאתה זו היא הלילה' והוא למאן דאמר שכיון שגלו חזרו להתירן הראשון לומר הלל על נס שבחו"ל.

 
 
 
-------
מאיר



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-5/3/2007 22:11 לינק ישיר 

מאיר

אסתר פרק ט

> וְהַיְּהוּדִים אֲשֶׁר בְּשׁוּשָׁן נִקְהֲלוּ בִּשְׁלֹשָׁה עָשָׂר בּוֹ וּבְאַרְבָּעָה עָשָׂר בּוֹ וְנוֹחַ בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ וְעָשֹׂה אֹתוֹ יוֹם מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה:

(יט) עַל כֵּן הַיְּהוּדִים <> הַפְּרָזִים הַיֹּשְׁבִים בְּעָרֵי הַפְּרָזוֹת עֹשִׂים אֵת יוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ אֲדָר שִׂמְחָה וּמִשְׁתֶּה וְיוֹם טוֹב וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ  אי
בשושן הבירה אצל היהודים היפים( הליטואקס) צריכים פרסומי להביא לשמחה
אצל הפשוטים צריכים שמחה להביא לפירסומי

איבשושן הבירה אצל היהודים היפים( הליטואקס) צריכים פרסומי להביא לשמחהאצל הפשוטים צריכים שמחה להביא לפירסומי

_________________

מודה ועוזב




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > קריאת המגילה מטרה או אמצעי לשמחה
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
1 2 לדף הבא סך הכל 2 דפים.