בית פורומים עצור כאן חושבים

בחוקותי

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-6/5/2007 16:01 לינק ישיר 
בחוקותי

(אשכול זה נפתח בהתאם לנכתב כאן ובהודעה הפותחת שם)



דווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-6/5/2007 16:32 לינק ישיר 

ויקרא פרק כו

בּשׁבְרִי לָכֶם מַטּה לֶחֶם וְאָפוּ עֶשׂר נָשׁים לַחְמְכֶם בּתַנּוּר אֶחָד וְהֵשׁיבוּ לַחְמְכֶם בּמּשׁקָל וַאֲכַלְתּם וְלֹא תִשׂבּעוּ: ס

רש"י ויקרא פרק כו

ואפו עשר נשים לחמכם בתנור אחד - מחוסר עצים:

מה דחק את רש"י לפרש מחוסר עצים וכי מה היתי חושב אחרת?
בעלי תריסין מצפים לתשובתכם

_________________

מודה ועוזב




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-10/5/2007 23:40 לינק ישיר 

כל הכבוד



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-12/5/2007 23:30 לינק ישיר 

ברור שלרש"י כיוונתי, וזה אשר ביארתי בקצרה. בפסוק לד כתוב על דרך כלל שכיון שלא שבתו נענשו בגלות בה הארץ מושבתת מאונס, זהו עונש כללי. ההדגשה בפסוק לה היא על דיוק, 'תשבות את אשר לא שבתה', לא פחות ולא יותר.

 
 
 
-------
מאיר



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-14/2/2008 11:33 לינק ישיר 

תאחזי: מלחמה ושלום צבא וישיבה 16/5/2005 

ישנה אמירה ידועה בציבור החרדי על כך שהצורך בצבא וממילא בגיוס וממילא בביטול תורה הינו 'בעוונותינו' (או יותר נכון "בעוונותיהם"...) דהיינו, כל זמן שלא עוסקים בתורה, א ב ל! "אם בחוקתי תלכו... ונתתי שלום בארץ" - לא צריך צבא, אין יותר מלחמה, כולם לומדים תורה - ובא לישיבהבוחר גואל.
האם יש אחיזה בראשונים לפרובלמטיקה הפשטית שבדבר, התיחסות לסתירת הכתוב לאמירה זו:
שהרי חלק מן השכר, מהותו של השלום, אינו רק השלום אלא גם 'ורדפתם את אויביכם' - ומי יעשה זאת? תאילנדים? שכירי חרב? חילוניים, והרי אנו כבר כולנו בישיבות?
האור החיים הק' מתיחס לכך בפשטות ואצלו הדברים ברורים אף 'קיצוניים' עיין שם.
סביר בעיני שיש פרשנים שאכן לקחו את האמירה בלא התיחסות לסתירה, ויש שהחליקו אותה ב'אחרים עושים מלאכתכם' - (גם מלחמות ישראל?).
אני מבקש מקורות באחרונים בני ימינו לכך - (בתמציתיות), ועד כמה גם בראשונים מוכרת ראייה 'תמימה' כזו את המציאות העתידית, ראייה הבאה בהתאמה עם דברי ראשי הישיבות בימינו?
ומאידך, יש עוד מי מעולם התורה החרדי שהלך בדרכו הפרשנית של האוה"ח הק' שהיא לכאורה הכי תואמת פשט, ולא תואמת אי גיוס?

___

תוספת למי שלא מכיר את ה"אור החיים" הזה:

אור החיים על ויקרא פרק כ"ו פסוק ז'
(ז) ורדפתם את איביכם
קשה, אחר שהבטיח בשלום ובבטחה, מה מקום לומר כן,
אכן ירצה כי מה שהבטיח הוא ממה שמהאומות להם, שלא ירעו ולא ישחיתו, אבל לא ממה שמישראל לאומות,
וזו היא עיקר נס ההבטחה שלא יאמרו כי השלום והבטחה הוא לצד שגם הם לא ירעו ולא ישחיתו לאומות ונמצאו כגומלין, תלמוד לומר ורדפתם וגו' כי אתם תרדפו אותם ותאבדום, ואף על פי כן תשבו בבטח ובשלום ולא תעבור חרב בארצכם:
ומה שקרא אותם הכתוב אויבים, לא לצד שהם באים לצור על עיר הקודש, שאם כן אין בטח ואין שלום ליושביה, אלא קרא אותם אויבים לצד אויבי ה' רשעי הגוים נקראים אויבי ה' ואויבינו, גם לצד שיודע ה' כי כל האומות שונאי ישראל בטבע המתקנא והיא שנאה יסודית ואין לה תמורה":


*****
אריק123:

האם הלכות מלכים ומלחמותיהם הם רק כאשר אין עושים רצונו של מקום?




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-19/5/2008 00:27 לינק ישיר 

נושאי פרשת בחוקותי

דברי הברית בחורב כ"ו ג'-כ"ו מ"ו
ערכי נפשות כ"ז א'-כ"ז ח'
גאולת הקודש כ"ז ט'-כ"ז ל"ד


סיכום פרשת בחוקותי לנושאיה

פרשת בחוקותי חותמת את ספר ויקרא בו מפורש שדבריו נאמרו בהר סיני. בחלקה הראשון נאמרו דברי ברית על קיום הדברים שנאמרו בהר סיני ובחלקה השני מצוות קדושה שמוסיף האדם על עצמו בהתנדבות למקדש. בסוף שני החלקים מודגש שאלה הדברים הם מהר סיני. בתחילת הפרשה נאמרו דברי הברית בחורב בהבטחת שכר ותוכחת עונש. לאחר סיכום, נוספו מצוות על השתייכות האדם למקדש מנפשו בנדרי ערכי נפשות ונדרי מתנה והפרשה מנכסיו, מהם שנפדים ומהם שאינם נפדים בגאולת הקודש.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-19/5/2008 21:28 לינק ישיר 

<ומאידך, יש עוד מי מעולם התורה החרדי שהלך בדרכו הפרשנית של האוה"ח הק' שהיא לכאורה הכי תואמת פשט, ולא תואמת אי גיוס?>

אם האוה"ח היה רואה את זה (הוא לא), היה מתהפך בקברו. מה הקשר בינו לבין 'עולם התורה החרדי'? ועוד בהקשר הזה?
ברור שעצכח לא התכוון לכך [הוא התכוון שלא נביא מהרש"ר הירש, לדוגמא, כי זה לא 'קונץ'], אבל יש להבהיר זאת.

_________________




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-19/5/2008 22:40 לינק ישיר 

ויקרא פרק כו

) וּרְדַפְתֶּם אֶת אֹיְבֵיכֶם וְנָפְלוּ לִפְנֵיכֶם לֶחָרֶב:

(ח) וְרָדְפוּ מִכֶּם חֲמִשָּׁה מֵאָה וּמֵאָה מִכֶּם רְבָבָה יִרְדֹּפוּ וְנָפְלוּ אֹיְבֵיכֶם לִפְנֵיכֶם לֶחָרֶב


צריך הוכחה יותר ברורה שמכנעים את האויב עם הגמרא והלימוד,

והרי הרמב"ם כותב בפרוש שבמלחמת מצווה, חתן יוצא מחופתו וכלה מחופתה, ורצים מיד זה לישיבה וזו לסמינר.

_________________

מודה ועוזב




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-22/5/2008 22:39 לינק ישיר 

ידועה הליצנות שהמשכילים עשו על יציאת המלחמה שאחר ששאלו השוטרים מיהאיש שבנה וארש ורך הלבב ילך וישוב לביתו נשארו רק שני זקנים {כמדומה החפץ חיים ור' חיים עוזר } שכל אחד מהם כיבד את חבירו בפתיחה של מלחמת המצוה.
ואמרו על זה שאפשר שכך היה אבל סוף המעשה שהם יצאו ונצחו
אין שום סתירה בזה שיצאו מבית המדרש וירדפו אחר האויבים ובלבד שיקימו את הכתוב ברמב"ם
אחר כל מצוה עוברת שצריך להפסיק בשבילה מהלימוד "ויחזור לתלמודו:.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-25/5/2008 11:24 לינק ישיר 

מהמפתחות -

תאכלנה נשים פרים עוללי טיפוחים (בוקר_טוב)
http://hydepark.hevre.co.il/topic.asp?topic_id=2002705

_________________

 



תוקן על ידי לינקזעצער ב- 25/05/2008 11:48:18

בברכה




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-25/5/2008 11:28 לינק ישיר 

ינטל: שאלת הבהרה

שלום לחברי הפורום,
פרשת בחקתי פותחת כך: אם בחוקתי תלכו ואת מצוותי תשמרו ועשיתם אותם....
נראה שיש פה הבחנה בין בחוקותי תלכו לבין מצוותי תשמרו לבין ועשיתם אותם, האם משהוא יכול לעמוד על ההבדלים והמשמעויות השונות
תודה

___
ווטו:

ינטל [ברוך שובך]

לחוק יש כבר דרך חקוקה במציאות כמו הפרדת המינים בכלאיים. לשמירת החוק די לשים לב לחוק החקוק ואך ללכת בקו החקוק כדריכה בשביל מוכן - "בחוקותי תלכו".

למצוות הבאות מציווי שאינו מובן מאליו כפתרון האובייקטיבי היחידי למה שהוא בא לפתור כמו צורת הקרבת קרבן עולה, דרושה התייחסות לציווי ולשמור עליו בזיכרון לבל נתעלם ממנו - "מצוותי תשמורו".

"ועשיתם אותם" - מאחר והתפרשה שמירת המצוות בזיכרון, דרושה הדגשה שלא תהיינה המצוות רק בזיכרון אלא גם תעבורנה ליישום כמו שכתוב בסוף פרשת שלח "וזכרתם את כל מצוות השם ועשיתם אותם".

[לפי פשטות הכתוב ללא דרש, שלדרש עי' בפרש"י!]

___
מתענין:

ינטל תחי'

לפני זמן רב, הבאתי פה בפורום את הציטוט הבא -
"מצוות שבין אדם למקום בבחינת אלוקים"
"מצוות שאינם בין אדם למקום בבחינת יקוה"

מעתה אולי על דרך זו נאמר -
"מצוות שבין אדם למקום - אלו מצוות"
"מצוות שאינם בין אדם למקום - אלו חוקים"

ובלשון ווטו, החוקים הם התאמות, והמצוות שמירת ההתאמה.




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-25/5/2008 11:37 לינק ישיר 

אבצן
הבעיה שהמשגיחים אומרים את זה ברצינות.




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-25/5/2008 12:23 לינק ישיר 

הבעיה היא שהתלמידים מבינים את זה ברצינות, וכשהם מזקינים הם לא סרים מהבדיחה הזו.




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-10/5/2009 13:12 לינק ישיר 

.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-10/5/2009 13:19 לינק ישיר 

האם היה כאן דיון מדוע עולם הבא לא הוזכר בתורה?



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-10/5/2009 13:28 לינק ישיר 

בדיוק בפ' בחוקותי יהיה דיון על עולם הבא? כאן מוזכר השכר ועונש רק בעולם הזה- בצורה ברורה ללא מקום לפרשנות, (הגיונית)

_________________

מודה ועוזב




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > בחוקותי
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
1 2 3 4 5 לדף הבא סך הכל 5 דפים.