בית פורומים עצור כאן חושבים

קורח

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-10/6/2007 16:32 לינק ישיר 
קורח

(אשכול זה נפתח בהתאם לנכתב כאן ובהודעה הפותחת שם)



דווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-29/6/2008 20:15 לינק ישיר 

ועוד משהו על המדרש.

קורח - לא רצה לוותר על התכלת. הוא רצה טלית שכולה תכלת.

קורח לא רצה לוותר על התורה. הוא רצה בית מלא תורה.

הוא רק רצה, שאחרי שתהיה טלית שכולה תכלת, אחרי שיהיה בית שמלא תורה, אז אפשר לוותר על הפתיל הצדדי ועל שתי הפרשיות בכניסה.

חז"ל שאלו - קורח שפיקח היה מה ראה לשטות זו? ועונים שראה אש יוצאה ממנו - את שמואל השקול כמשה ואהרן - שמואל - זרע שמושח שני אנשים - (ושמעתי ש"שקול כמשה ואהרון" פירושו שהיה בו את שתי מידותיהם הנפרדות של משה ואהרון - דין וחסד - וניתן לומר זאת גם מצד שאול ודוד) -

קורח שפיקח היה - ראה שממנו תצא מלכות ישראל - המלכות שהיא ההפך של "איש הישר בעיניו יעשה", מלכות שהיא הסדר במדינה, היא הסדר בעם, היא משליטה את המוסר ואת האמת. אם כן חשב קורח, כאשר תהיה מלכות בבית ישראל, בזכותי, ועם ישראל יהיה בית מלא ספרים וכטלית שכולה תכלת, כולם ינהגו במוסריות וכולם ילמדו לכבד זה את זה ולכבד את האמת, לא יהיה צורך יותר בנשיאותם של משה ואהרן שהיא לדעתו, נשיאות לשעה - עד שתהיה מלוכה.

אבל קורח טעה - גם לאחר שממלאים בית בתורה, באמת ובמוסר, גם אז צריך משהו קטן, שתי פרשיות שיזכירו לאדם את הכיוון ,הנכון, חוט תכלת שיביט בו האדם. (ואולי דווקא בגלל שהכל מלא תורה ותכלת, מרוב הרגל האדם שוכח את הדברים המרכזיים, לפיכך צריך דבר קטן שיזכיר לו את האמת)

ומכאן רמז, לכל החושבים שבחברה מודרנית פתוחה מוסרית ומתחשבת, או במשטר דמוקרטי, אין צורך יותר בתורה ובמצוותיה, או שמוותרים על פרטים שנראים להם לא חשובים כמו איזה פתיל תכלת קטן.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-14/6/2009 18:56 לינק ישיר 

נושאי פרשת קורח

מחלוקת קורח ט"ז א'-י"ז ה'
תלונה ומגיפה י"ז ו'-י"ז ט"ו
פרח מטה אהרן י"ז ט"ז-י"ז כ"ו
משמרת הקודש י"ז כ"ז-י"ח ז'
תרומות מתנות כהונה י"ח ח'-י"ח כ'
מעשר הלוי ותרומתו י"ח כ"א-י"ח ל"ב


סיכום פרשת קרח לנושאיה

לאחר ערעור מסע העם במדבר סביב למשכנו, בנושא תרי הארץ בפרשת שלח לך, עוד התערערה מתכונת העם בקום מחלוקת קורח על הכהונה. זו הוכרעה בבליעת המנאצים באדמה ובדחיית הקרבת קטורת עדתו בשריפת מקריביה. אחר מותם היתה בישראל תלונה ומגיפה שנעצרה בקטורת אהרן. לאות לבני מרי הוצבו מטות נשיאי השבטים שמהם פרח מטה אהרן. עקב מאורעות אלו נאמר על קביעת הכהנים והלויים על משמרת הקודש לבל ימותו מקרבת הקודש. כן נאמר על הניתן לכהנים ב תרומות ומתנות כהונה וללויים ב מעשר הלוי ותרומתו הניתן לכהנים.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-14/6/2009 21:43 לינק ישיר 

מיכה

קרח מגדולי הדור היה, ועליו נאמר צדיק כתמר יפרח- סופי תיבות קרח- והוא ידע כי הוא  כליל השלמות של הצדיק,

ןצדיק כמוהו, הוא הוא התכלת, הוא אינו זקוק לפתיל תכלת,- כי הרי מה תפקידו של הפתיל תכלת? וראיתם אותו וזכרתם את כל מצוות ה'-
במחילה- צדיק כמוהו שביתו מלא ספרים- תלמיד חכם מושלם- איו לו צורך, שמישהו או משהו יזכיר לו כי קיימים מצוות,- כל מצוות ה'!
הוא בחר בכמה מצוות  החשובות באמת, כל הקהל כולם קדושים,  לומדי תורה, עליהם לא חל  הפתיל תכלת המזכיר את כל מצוות ה' כלומר שיש עוד מצוות

_________________

מודה ועוזב




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-17/6/2009 14:46 לינק ישיר 

עד עתה התנסו בני ישראל האם מאמינים הם בה' ממש, עתה הם התנסו האם הם מאמינים גם במשה עבדו, כלומר מאמינים בה' שבחר בשליח נאמן לו.

סיפור קורח מזכיר לנו את ימינו שלנו, בהם מטילים דופי בהחלטות או דעות של רבנים וידועי שם.

ועלינו להתבונן בנפשנו פנימה כיצד היינו נוהגים לו השליט היחיד היה ממנה את אחִיו לכהן גדול, ואת אחָיו לשבט הקרוב ביותר למקדש. הרי קשה עד בלתי אפשרי להניח שהיינו מאמינים באמת ובתמים כי הדבר נעשה במאת אחוזי האובייקטיבית (100% לא 99.9%) והנה משה האיש העניו פעל כל זאת כעבד נאמן לאדונו - אך ורק משום ציווי אדונו.

קורח וסביבו עוד 250!  נשיאי עדה! קראי מועד! אנשי שם! לא היו מסוגלים להאמין לכך, הם ראו במשה ואהרן - מתנשאים,  "ומדוע תתנשאו על קהל יהוה?!" 

ואילו משה ברוב תמימותו ראה כאן קריאת תיגר על ה': "לכן אתה וכל עדתך הנעדים - על יהוה (אתם נועדים) - ואהרן מה הוא כי תלינו עליו", כלומר הוא לא חשב לרגע שהוא פעל בצורה שעשויה להתפרש כהתנשאות, אלא כך אמר להם:

הרי ה' הבדיל אתכם להקריב אתכם אליו וכו', ואתם מבקשים גם כהונה?! הרי ה' לא נתן לכם כהונה. הרי על ה' אתם נועדים ואהרן מה הוא כי תלינו עליו?!

[הפסוקים במלואם: ויאמר משה אל קרח שמעו נא בני לוי .
(ט) המעט מכם כי הבדיל אלהי ישראל אתכם מעדת ישראל להקריב אתכם אליו לעבד את עבדת משכן יהוה ולעמד לפני העדה לשרתם . (י) ויקרב אתך ואת כל אחיך בני לוי אתך ובקשתם גם כהנה . (יא) לכן אתה וכל עדתך הנעדים על יהוה ואהרן מה הוא כי תלונו עליו . ]

ואף כאשר הטיחו בו דתן ואבירם כי הוא משתרר עליהם, כלומר משתלט עליהם, חרה הדבר למשה והוא פנה לה' : הם סתם אומרים! לא חמור אחד נשאתי מהם ולא הריעותי לאחד מהם... איני משמש כשליט, אלא כעומד בינך ובין העם בלבד.

ולא נותרה בפניו ברירה אלא להציב בפניהם אות ומופת "לדעת כי יהוה שלחני לעשות את כל המעשים האלה כי לא מלבי!  אם כמות כל האדם ימתון אלה... לא יהוה שלחני, ואם בריאה יברא יהוה ופצתה האדמה את פיה ... וידעתם כי נאצו האנשים האלה את יהוה!

כלומר האשמה והחטא של המערערים על טיבו של משה היא ניאוץ ה', שכן אילו נתנו אימון מלא בה' - היו שמים אל ליבם כי הוכח שמשה הוא שליחו, ואם ה' סומך על שליחו כי הוא מעביר אך ורק את מסריו שלו, ולא בודה דברים מליבו - גם עלינו לסמוך על השליח.

נשים אל ליבנו איזו רמת אֵמון נדרשת ביחסים העדינים ביננו לבין בוראנו.




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-17/6/2009 14:56 לינק ישיר 

חכמי הפורום
עם מי הייתם מזדהים?




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-17/6/2009 16:31 לינק ישיר 

עם האדם שיש לו קבלות- לעשיה- קריעת ים סוף מתן תורה, מן, באר, בשר. בתי דין והנהגה,

לעומת- דברנים, דמגוגים, שחוץ- מיחוס אבות-בני קדושים- ,-דיבורים יפים על אחדות, רעיון נפלא על קדושה, וכו' אין ולא כלום.

_________________

מודה ועוזב




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-19/6/2009 08:11 לינק ישיר 

הערה על המשך פ' קורח לפרשת שלח [שאינה סתירה למובא ברש"י אלא הרחבה]: מטרת הציצית נאמרה "למען... והייתם קדושים" כנאמר בפ' יתרו שעם ישראל נבחר להיות גוי קדוש והיות הציצית על בגדיהם [גם למ"ד חובת מנא] מהווה סמל המדגיש לבני ישראל את היותם קדושים על כך באה טענת קורח "כי כל העדה כולם קדושים ומדוע תתנשאו..." היינו שבצורך לשבט משרתים הכיר אך לא ברמה מקודשת של כהונה [וכלשון חכמנו "למה אתם פוסעים על ראשי עם קדוש"] ועל זה נסובה כל הפרשה להצדיק את ה"כהונוקרטיה". 

תוקן על ידי ווטו1 ב- 19/06/2009 8:11:36




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-19/6/2009 08:27 לינק ישיר 

.



תוקן על ידי מקרא ב- 19/06/2009 8:24:41




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-19/6/2009 10:55 לינק ישיר 

לעיון ולמחשבה

השאלה המטרידה לכאורה היא. איך הצליח קרח לסחוף אחריו בתחילה את גדולי ישראל, ולאחר מכן את כ ל עם ישראל למרד?

מה היה המסר שלו שסחף אחריו את ההמונים למרוד במשה?




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-19/6/2009 11:01 לינק ישיר 

ירוחם
דימוקרטיה
והוא אשר שאלתי לעיל.




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-19/6/2009 11:24 לינק ישיר 
העיני האנשים ההם תנקר לא נעלה

.



הפירוש הנפוץ לדברי המורדים במשה הוא כדברי הרשב"ם:

"כסבור אתה שאלו האנשים אשר מתרעמים עליך אין להם עינים לראות המכשול הזה, שמארץ מצרים ארץ טובה העליתנו למות במדבר כי לא השלמת תנאי שלך להבאנו אל ארץ זבת חלב ודבש אבל באלו ארבעים שנה ימותו במדבר."

וכן כתב גם הרלב"ג בתמציתיות:

"התחשוב לעשותנו כעיוורים, שלא נראה כי הבטחתנו בדברי שקר."



אולם ניתן גם לקרוא אחרת את דבריהם. כך, למשל, כתב רש"י:

"העיני האנשים ההם תנקר וגו': אפילו אתה שולח לנקר את עינינו אם לא נעלה אליך - לא נעלה.

האנשים ההם: כאדם התולה קללתו בחבירו."


מה מביא את רש"י לפירוש זה?


הבה נשווה לתרגומו של רס"ג:

"פלו להדדת אולאיך אלקום בקלע עיונהום, לם נציר אליך"

אם נתרגם זאת בחזרה לעברית, הרי שכך קרא רס"ג את סוף הפסוק:

"ואפילו תאיים על האנשים האלו בניקור עיניהם - לא נעלה אליך".


רש"י לא קרא בתרגום רס"ג, אבל תרגום אונקלוס היה מונח גם לפני רס"ג וגם לפני רש"י. כך תרגם אונקלוס:

"העיני גובריא האינון תשלח לעורא - לא ניסק"


תרגומו של אונקלוס אינו מוכרח להקרא לאחת משתי הקריאות לעיל.  גם רס"ג במזרח, וגם רש"י אחריו, במערב, קראו את הפסוק כאיום. אחרים, מנגד, פירשו אותו כדימוי. מעניין כי קריאת התרגום הארמי המכונה ת"י, מעט שונה: אפילו אם תסמא את עיניהם של האנשים ההם - הענקים בארץ - ותנצח אותם, לא נעלה.


















דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-19/6/2009 12:01 לינק ישיר 


צעג

אתה חושב כאיש מערבי בן המאה העשרים- דמוקרטיה לא היתה מוכרת- בכדי שתסחוף אחריה  את כל קהל ישראל.

מואדיב
האם טענתך- כי הציבור התרעם על משה שלא קיים את הבטחתו להכנס ארצה?

הדבר אינו עולה מטענתו של קרח, וכן אין אנו יודעים בדיוק מתי זה קרה? אולי באותה שנה של המרגלים? מדחי אל דחי.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-19/6/2009 12:07 לינק ישיר 

ולכן חוזרת השאלה להיכן כל שוחרי הדימורטיה של ימנו היו נוטים.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-19/6/2009 13:39 לינק ישיר 

מואדיב, לשון אונקלוס "תשלח לעוורא" מורה שהוא פי' כרש"י, ורש"י אף הוא ציטט את לשונו וכתב "אפי' אתה שולח לנקר וכו'".
ירוחם, הטענה הזאת כתובה להדיא בתחילת הפסוק "אף לא אל ארץ זבת חלב וכו'" המחלוקת היא רק בפי' סוף הפסוק, וכנראה שלרשב"ם הפריע שלפי התרגום היה צריך להיות כתוב אם.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-19/6/2009 14:45 לינק ישיר 

יום השישי

אלו טענות דתן ואבירם- סכסנים מקצוענים, שתפסו טרמף על מחלוקת קרח, ולא של קרח, לקרח היתה אג'נדה אחרת לגמרי.

צעג,

התשובה שלך תהיה ברורה, באם תשכיל להבין את עיקר מחלקתו של קרח.
 
ויש לשים לב כי על האידיולגיה של קרח, מסרו אנשים את נפשם, והסתכנו בסכנה ברורו ומידית, של הקטרת הקטורת-
 מעשה אשר לא מזמן גבה את קורבנותיו -בני אהרון-, ולמרות הזכרון- אנשים הקטירו את הקטורת, בהאמינם באידיולגיה כי נכון הם עושים.

השאלה מה היתה הטענה האידיולגית של קרח???



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > קורח
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
1 2 3 לדף הבא סך הכל 3 דפים.