בית פורומים עצור כאן חושבים

בלק

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-25/6/2007 16:24 לינק ישיר 
בלק

(אשכול זה נפתח בהתאם לנכתב כאן ובהודעה הפותחת שם)




דווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-25/6/2007 16:26 לינק ישיר 

אברבנאלי:

דרכי המדרש: מי חומד ממון ומתי דנים לכף זכות, מבלעם ועד ר' יוסי


ויען בלעם ויאמר אל עבדי בלק אם יתן לי בלק מלוא ביתו כסף וזהב לא אוכל לעבור את פי השם
(כב, יח).



מלא ביתו כסף וזהב - מכאן שנפשו רחבה ומחמד ממון אחרים (רש"י).



לכאורה יש להעיר על מאמר חז"ל זו ממשנה מפורשת באבות (ו, ט): אמר רבי יוסי בן קיסמא פעם אחת הייתי מהלך בדרך ופגע בי אדם אחד ונתן לי שלום והחזרתי לו שלום, וכו'. אמר לי, רבי, רצונך לדור במקומנו ואני אתן לך אלף אלפים דינרי זהב ואבנים טובות ומרגליות? אמרתי לו, בני, אם אתה נותן לי כל כסף וזהב ואבנים טובים ומרגליות שבעולם איני דר אלא במקום תורה.



וזה ברור שכוונת רבי יוסי היתה בדרך גוזמא, ואם גם אצל בלעם יכולין לומר כן.



שבוע טוב!






דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-25/6/2007 16:29 לינק ישיר 

זילבר:

אפשר לומר: "מלוא ביתו כסף וזהב" זו בקשה ריאלית מממלך כבלק. אבל "כל כסף וזהב ואבנים טובים ומרגליות שבעולם " אינו בקשה ריאלית אלא דרך גוזמא. ואדרבא: בלעם היה צריך לומר כל כסף וזהב שבעולם!

---------------------------------------

ספרן:

דברים נכוחים וכ"כ ב"נחלת יעקב" שעל פרש"י .
------------------------------------------------------

אמיר חוזה:

כהמשך לדברי זילבר, במלא ביתו כסף וזהב, משמע שהוא פתוח להצעות גדולות יותר. בכל כסף וזהב שבעולם, אין הצעות גדולות יותר, ואז הלאו הוא מוחלט.

-------------------------------------------

ירוחםשמ:

רבותי
נא לשים לב להבדלים המשמעותים בין שני המקרים.
אצל בלעם, הוא הוא האומר . אם יתן לי בלק מלוא ביתו כסף וזהב .
אף אחד הרי לא הציע לו. כאן הוא גילה את מחשבות ליבו שהוא חומד כסף וזהב.

אצל רבי יוסי בו קיסמא, האדם הוא המציע לו, הוא לא בקש, והרעיון לא היה שלו.








דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-25/6/2007 16:30 לינק ישיר 

מיימוני:


זו שאלה מעניינת, וכרגיל היא פותחת שער לנושאים הרבה מעבר לדיון הספציפי על הדיוק מן הפסוקים או מן הסיפור.

אציג את הנושאים בשלבים.

יש לנו שני סיפורים.

מכאן: בלעם. מציעים לו לבוא לקלל את ישראל.

ומכאן: ר' יוסי התנא. מציעים לו לעקור דירתו אל עיר כדי ל"חזק" אותה.

התשובה זהה לכאורה: גם תמורת הון לא יעשו זאת.

ובכל זאת, המפרשים - ואנחנו - רגילים למצוא פסול בבלעם ולשבח את ר' יוסי.

מה הפסול בבלעם? הוא אינו בולט לעינים. רק אנו מחטטים בתוך נפשו של בלעם, ומדייקים מלשונו, כי תאוותן היה לכסף, וכי סירובו מסתיר את תאוותו.

ואילו לגבי ר' יוסי אנו אומרים שהסירוב בא לגלות את גודל נפשו. הוא לא יוותר על "מקום תורה" גם במחיר של כסף רב.

מדוע אין אנו "דורשים" גם את לשונו של ר' יוסי באותה צורה?

יש כמה תשובות אפשריות:

א. הבדלי לשון.

ב. מהלך השיחה.

ג. ידע מוקדם על הסיפור.

ד. הנחות מוקדמות על האישים. (אנו יודעים שבלעם רשע. אנו יודעים שר' יוסי צדיק.)

הבה נבחן אותם וננסה לזהות עד כמה הם אפשריים ונכונים.

א. הבדלי לשון
------------------

בלעם אמר: "מלוא ביתו של בלק". ר' יוסי דיבר על "כל שבעולם". הלשון האחרונה היא ודאי גוזמא. אך האם הלשון הראשונה אינה גוזמא גם כן?

לדעתי מן הלשון של התשובה לבדה אי אפשר לדייק באופן מוחלט פסול לבלעם ושבח לר' יוסי. זה אפשרי, אבל לא חד משמעי. (וזאת בניגוד לפירוש שהובא לעיל, שהוא אמנם יפה מאד).

ב. מהלך השיחה
---------------------

לדעתי, כאן נעוץ ההבדל.

גם בלעם וגם ר' יוסי עונים על הצעה. אולם מהי בדיוק ההצעה?

נתחיל דווקא מהסוף. האיש מציע לר' יוסי: בוא ואתן לכך כסף וזהב, אבנים טובות ויהלומים. ועל זה משיב ר' יוסי מעניינו של שואל: כל הון שבעולם, זהב וכסף ויהלומים, לא ישכנעו אותי. שימו לב: האיש העלה את ההצעה ראשון!

ואילו ההצעה לבלעם הובאה לאחר שסרב פעם ראשונה, והלכו השליחים וחזרו, ובפיהם הצעה חדשה. כזאת: "אל נא תמנע מהלוך אלי", אומר בלק, "כי כבד אכבדך מאד וכל אשר תאמר אלי אעשה". כאן אין שום איזכור של כסף. יש רק "כבוד". כמובן, אפשר שהמילה "כבוד" מציינת בלשון התורה "כסף והון", אך מסתבר לי יותר שבלק הבטיח הבטחה כללית ובלעם תירגם אותה למה שהכבוד אומר לו: כסף וזהב.

ומכאן אכן ראיה לצדקת הטענה שתשובתו של בלק מסתירה תאוות כסף.

ג. ידע מוקדם על הסיפור

אנו יודעים שפרנסתו של בלעם מבוססת על קללות תמורת כסף. אבל אין מכך ראיה שהוא אכן אוהב כסף ור' יוסי לא.

ד. הנחות מוקדמות לגבי האישים.

כאן מן הסתם מסתתר טעם נוסף ועיקרי. בלעם הוא רשע. דנים אותו לשלילה. ר' יוסי הוא תנא ולכן הוא צדיק, ולכן דנים אותו לכף זכות.

במקרה דנן יש הצדקה לפירושים השונים, כפי שראינו בחלק ב'. אבל חז"ל היו בהחלט מפרשים את הדברים בכיוונים מנוגדים אך ורק מן הטעם הנזכר כאן.

***
יש לי הצעה נוספת: אולי נקבל את שאלתו של פותח האשכול ונענה עליה בחיוב. אכן, גם ר' יוסי רצה ממון. מה החסרון אם נניח שאף ר' יוסי היה אוהב כסף?

איני בא לפגוע בכבודו של ר' יוסי. גם איני מכיר מספיק את דמותו, אפילו מתוך סוגיות הש"ס, כדי לקבוע אם הוא אוהב כסף כבלעם. (מסתבר לי שלא, אבל האם זה ידע או הנחה משוערת מוקדמת?) אדרבה, היה בידינו לטעון שר' יוסי היה ידוע או היה נראה כחומד ממון. ומדוע? מפני שהאיש הציע לו כסף. הצעה כזו יכלה לנבוע מתוך אופיו של המציע, אך גם מתוך השערתו לגבי טיבו של מקבל ההצעה.

ועוד: ר' יוסי יכול היה להשתמש בתשובתו בלשון שהיתה מבטאת מיאוס מכסף. להשוואה, יש סיפור על ר' מנחם מנדל מקאצק, שסיפרו לו כי נדבנית באה לחלק כסף לתלמידי האדמור (ר' שמחה בונם, רבו ומורו) וגם הוא מוזמן, ותגובתו היתה החמצת פנים, ויש אומרים יריקה. וזה עשה רושם כה גדול על השומע, עד שבעצמו לא יכול היה לשאת צורת מטבע איזה זמן.

כמובן, מי אומר שתשובתו של ר' מנחם מנדל משובחת? לעולם צריכה דעתו של אדם להיות מעורבת עם הבריות. ובהחלט סביר שר' יוסי יענה לפי סולם הערכים של המציע. עם זאת, עדיין יש מקום להציג את השאלה מדוע לא טרח להבהיר לו כי לא רק שתורה חשובה מכל, אלא שגם כסף אינו כה חשוב אלא כאמצעי ולא לשם צבירת ממון בלבד.

אך זו לדעתי הנקודה המעניינת. נניח שר' יוסי היה חומד ממון ונפשו רחבה כבלעם בשעתו (חלילה לנו, אבל נניח). האם זה פסול? נניח שכך נולד. נניח שזה המבנה הגנטי שלו, כפי שבימי חז"ל תלו את אופיו של האדם, מחוסר ידיעה, בנימוקים אסטרולוגיים. בכל אופן, אדם עובד על עצמו. הוא עשוי לצאת מפורסם ומבוקש כבלעם, ועדיין להתאוות לכסף וזה יהיה המניע הראשי שלו, שיעלה לו בחייו. והוא עשוי להיות תנא, השולט בנטייתו, אם גם היא לפעמים פורצת מעט מן המעט בתוך סגנון דיבורו, הגם שהוא מבהיר לעצמו ולאחרים כי אין המניע הזה שולט בו והוא רחוק ממנו.

ואולי פירוש אחרון זה, הגם שהוא מציג לכאורה את ר' יוסי בגריעות, הוא בעצם לשבח. הוא ממחיש לנו כי אדם אינו כפוף לגורלו או לטבעו, אלא הוא יכול לשנות את עצמו ולהשתפר, ולהיות בלתי תלוי בתכונותיו הראשוניות!

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו





דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-25/6/2007 16:32 לינק ישיר 

זילבר:

ירוחם, הרי פסוק אחד לפני כן בלק שולח :"כבד אכבדך מאוד וכל אשר תאמר אלי אעשה".


-----------------------------------------

מיימוני:

עד שכתבתי ושלחתי, כבר עמד ירוחם על העיקר, שנמצא בדברי בסעיף ב'. וכיון שזו גם דעתי, ואני סבור שהיא נכונה, אני חולק לו איקון ירוק.

***
ולהוסיף על הקודם:

שיניתי את הכותרת של האשכול כדי להראות שיש כאן נושא עקרוני יותר. והוא המתודולוגיה של המדרש. לא רק של חז"ל, אלא גם שלנו.

ראינו כיצד ניתן לדייק - לדרוש - את דברי הפסוק כדי להוציא מהם מסקנות מרחיקות לכת. אבל לא עשינו זאת לסיפור מן המשנה.

מדוע? התשובה המקובלת שר' יוסי הוא צדיק ובלעם רשע מראה לנו על קו אופייני בפרשנות. אנו תולים קלקלה במקולקל ושבח בראוי לשבח, וזאת ללא כל מידע נוסף (אם כי במקרה זה לפחות בצד אחד יש הצדקה).

---------------------------------------------

מיימוני:

נ. זילבר

דבריך הם ראיה לירוחם! כפי שכתבתי גם אני, בלק לא הזכיר כסף, רק "כבוד". הכסף היה פרשנותו האישית של בלעם!

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו










דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-25/6/2007 16:42 לינק ישיר 

מספר שאלות לחידוד
א. בתורה נקראו שלש פרשיות על שמות גויים נח- איש צדיק.  יתרו- חותן משה הוסיף פרק חשוב בתורה-ואתה תחזה         אבל בלק- במה זכה רשע מרושע זה שבא להשמיד את עם ישראל, ובסוף הכשילו בבעל פעור, למה הוא זכה בפרשה  על שמו

ב.

ברכות דף יב :אמר רבי אבהו בן זוטרתי אמר רבי יהודה בר זבידא: בקשו לקבוע פרשת בלק בקריאת שמע, ומפני מה לא קבעוה - משום טורח צבור. מאי טעמא? אילימא משום דכתיב בה: +במדבר כ"ג+ אל מציאם ממצרים - לימא פרשת רבית ופרשת משקלות דכתיב בהן יציאת מצרים! -
למה באמת לא הכניסו אותה לק"ש??
ובכלל מה היה הו"א כן להכניס אותה לק"ש.?

ג   בבא בתרא דף יד: משה כתב ספרו ופרשת בלעם ואיוב;

מה היתה הו"א של הגמרא שלא משה כתב את פרשת בלעם, את ספר בראשית ובריאת העולם כן, ואת פרשת בלעם לא?

ד.רש"י במדבר פרק כב

ואם תאמר מפני מה השרה הקב"ה שכינתו על גוי רשע, כדי שלא יהא פתחון פה לאומות לומר אלו היו לנו נביאים חזרנו למוטב, העמיד להם נביאים והם פרצו גדר העולם, שבתחלה היו גדורים בעריות וזה נתן להם עצה להפקיר עצמן לזנות:

רש"י הרי לא פתר את הפתחון פה של אומות העולם, עכשיו יגידו למה נתנת את רוח הנבואה לרשע כמו בלעם?

ה. בלק אומר לבלעם:   כּי יָדַעְתִי אֵת אֲשׁר תּבָרֵךְ מְבֹרָךְ וַאֲשׁר תּאֹר יוּאָר:
הרי זה משפט לא הגיוני. את אשר תברך יבורך מיד בהווה. ואת אשר תאור יואר בעתיד. בלק הרי רצה קללה בהווה.

ו..בלעם אומר למלאך וַיּאמֶר בּלְעָם אֶל מַלְאַךְ יְדֹוָד חָטָאתִי כּי לֹא יָדַעְתּי כּי אַתּה נִצּב לִקְרָאתִי
 אם הוא לא ידע אז  למה הוא אומר שהוא חטא?

זה להיום

 

_________________

מודה ועוזב




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-27/6/2007 15:49 לינק ישיר 

באמת רבותי למה הגזענות הזאת?
אז הפרשה נקראת על שמו של גויי. אז מה? היא לא ראויה להתיחסות אפילו המינימלית ביותר?
 הגוי הוא גוי הגון לכל הפחות. כל הגויים הרי שונאים אותנו, ומסתירים את זה בכל מיני צורות ואידילוגיות, חדשות לבקרים.
 וכאן קם אדם ובלי כחל וסרק הוא אומר בדיוק מה הוא חושב על עם ישראל, ומה הוא רוצה לעשות לו ובו. הרי רק בגין ההגינות הזו מגיע לו פרשהעל שמו.

נו אז לעבודה ולמלאכה משהו על הפרשה. הרי גם האתון דברה, ואתם לא יכולים?

_________________

מודה ועוזב




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-1/7/2007 08:20 לינק ישיר 

מה ההתרגשות הגדולה הזו מבלעם?
אתמול קראנו בהפטרה:
עַמִּי, זְכָר-נָא מַה-יָּעַץ בָּלָק מֶלֶךְ מוֹאָב, וּמֶה-עָנָה אֹתוֹ, בִּלְעָם בֶּן-בְּעוֹר--מִן-הַשִּׁטִּים, עַד-הַגִּלְגָּל, לְמַעַן, דַּעַת צִדְקוֹת יְ-הוָה
ובפרשת כי תצא:
 עַל-דְּבַר אֲשֶׁר לֹא-קִדְּמוּ אֶתְכֶם, בַּלֶּחֶם וּבַמַּיִם, בַּדֶּרֶךְ, בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם; וַאֲשֶׁר שָׂכַר עָלֶיךָ אֶת-בִּלְעָם בֶּן-בְּעוֹר, מִפְּתוֹר אֲרַם נַהֲרַיִם--לְקַלְלֶךָּ.
ולא זו בלבד אלא רבש"ע עשה עמנו חסד מיוחד:
וְלֹא-אָבָה יְ-הוָה אֱלֹהֶיךָ, לִשְׁמֹעַ אֶל-בִּלְעָם, וַיַּהֲפֹךְ יְ-הוָה אֱלֹהֶיךָ לְּךָ אֶת-הַקְּלָלָה, לִבְרָכָה:  כִּי אֲהֵבְךָ, יְ-הוָה אֱלֹהֶיךָ




והואיל ואתאן למיכה, איך נבין את הפסוק:
עַמִּי מֶה-עָשִׂיתִי לְךָ, וּמָה הֶלְאֵתִיךָ:




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-1/7/2007 09:23 לינק ישיר 

ואותי הטריד כל השבת מאמר חז"ל, 'משה כתב ספרו ופרשת בלעם'. ללמדך ששני דברים הם. והדברים הדהדו על רקע קריאת התורה וברכות המברכים על דברי בלעם 'אשר בחר בנו.. ונתן לנו את תורתו...'



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-1/7/2007 11:54 לינק ישיר 

שלוימלה
 לא בהכרח שהם שני ספרים, אבל חז"ל ולעם היתה הו"א על פרשת בלעם.
מה? את כל התשבחות הללו על עם ישראל כתב משה? משה זה שכל הזמן הוכיח אותנו שעם קשה עורף.  מנאצים. עדה רעה, תאבי בשר,  ממרים, מורים, עובדי ע"ז וכו" שהו יכתוב שבחים כאלו ? לא יכול להיות
 אומרת הגמרא כן כן ,הוא משה שכתב גם את השבחים הללו.

בעל
במבט קצת יותר מעמיק ואחר, אנו יכולים להבין את האסון שבלעם רצה לגרום לעם ישראל.עד הכחדתו הטוטאלית.
 תרגום יהונתן בן עוזיאל שזה בעצם התרגום הירושלמי- משום מה זה השתבש עם תרגום יהונתן. התרגום הזה הוא  פרשנות חז"ל על התורה בפשט ובדרש.
הוא מתרגם את שמו של בלעם, עם לבן הארמי, הוא מזהה אותו ככזה מספר פעמים בהמשך.


התורה מספרת 
 וַיּגָר מוֹאָב מִפּנֵי הָעָם מְאֹד כּי רַב הוּא וַיּקָץ מוֹאָב מִפּנֵי בּנֵי יִשׂרָאֵל:
 
אפשר להבין שהם פחדו. אבל למה ויקץ? ויקץ פרושו- נמאס להם- נשבר להם הם הגעילו אותם.
(יצחק אומר לרבקה קצתי בחיי מפני בנות חת) והשאלה השניה מדוע ויגר מפנו העם ויקץ מפני בני ישראל?

ויּאמֶר מוֹאָב אֶל זִקְנֵי מִדְיָן עַתּה יְלַחֲכוּ הַקּהָל
מה עושים המדינים  בכל העסק הזה? הרי הם בכלל לא היו מאוימים בגבולותיהם
לפי כל הדעות מדיין שוכנת דרומית לאדום . עם ישראל מזמן עזב אותם לנפשם מה הם עושים כאן? 
וגם מואב ובלק ידעו הרי היטב היטב, כי בני ישראל צווו אל תצר את מואב. המודעין שלהם היה יעיל.
 

 

ױוַיּשׁלַח מַלְאָכִים אֶל בּלְעָם בּן בּעוֹר פּתוֹרָה אֲשׁר עַל הַנּהָר אֶרֶץ בּנֵי עַמּוֹ לִקְרֹא לוֹ לֵאמֹר הִנּה עַם יָצָא מִמּצְרַיִם הִנּה כִסּה אֶת עֵין הָאָרֶץ וְהוּא יֹשׁב מִמֻּלִי:

(ו) וְעַתּה לְכָה נּא אָרָה לּי אֶת הָעָם הַזּה כּי עָצוּם הוּא מִמּנּי אוּלַי אוּכַל נַכּה בּוֹ וַאֲגָרְשׁנּוּ מִן הָאָרֶץ כּי יָדַעְתּי אֵת אֲשׁר תּבָרֵךְ מְבֹרָךְ וַאֲשׁר תּאֹר יוּאָר:

 

א. מדוע התורה מספרת לנו בדיוק את מקום מגוריו של בלעם?
ב.איפה מצינו בכל ההיסטוריה שמנסים לנצח במלחמה על ידי ברכה או כישוף?
ג.המילה הנה מצינת דבר שבא בהפתעה או עכשיו מידי. בני ישראל הרי יצאו ממצרים כבר לפני ארבעים שנה אז מה פרוש המילה הנה? ומה פרוש כיסה את עין הארץ? ארבה מכסה את עין הארץ, עם כל הרצון להשתמש בסופרלטיבים, עם ישקאל לא היו כה רבים?
ד. מדוע הוא משתמש בפועל יואר שהוא בעתיד?

הבעיה של מואב מדין  ובלעם, לא היתה בעיה של כיבוש ארצם. הדבר שהפחיד אותם יותר מזה. הוא
ויקץ מבני ישראל- התרבות החדשה שהולכת להתישב במרחב השמי. הגוף הזר הזה שנקרא בני ישראל
עלול להרוס את המזרח התיכון החדש שתיכננו,  בציר מדיין, מואב וארם נהרים. האידיולוג והנביא בלעם.
כל זה הולך ונהרס על ידי הגוף הזר הזה שנקרא בני ישראל. הם מכסים את עיין הארץ, את האופק המדיני.
הם בתלבושתם ומנהגיהם ואלוהיהם השונים,  זו היתה הבעיה שלהם.
מה המוטו של בלעם בכל ברכותיו- הן עם לבדד ישכן, מה טובו אוהלך, וכו, הבדלנות והתבדלות שלהם מהסביבה.
ואיך מתגברים על כך? לא במלחמה כי עם בשכל. מכשילים את העם בנשים נכריות, וכך תתחיל ההתבוללות

מענינת הגמרא סנהדרין קו. המספרת שהפיתוי התחיל, על ידי בנית קניונים קניוני ענק,
 כי הרי בני ישראל אוהבים שופינג. ומתפתים בהנחות שניתנות בשופינג הזה. וכך ממשיכהההדרדרו ת  סנהדרין קו.
. אמר להם: אלהיהם של אלו שונא זימה הוא, והם מתאוים לכלי פשתן, בוא ואשיאך עצה: עשה להן קלעים, והושיב בהן זונות, זקינה מבחוץ וילדה מבפנים, וימכרו להן כלי פשתן. עשה להן קלעים מהר שלג עד בית הישימות, והושיב בהן זונות, זקינה מבחוץ וילדה מבפנים, ובשעה שישראל אוכלין ושותין ושמחין ויוצאין לטייל בשוק, אומרת לו הזקינה: אי אתה מבקש כלי פשתן? זקינה אומרת לו בשוה, וילדה אומרת לו בפחות.


והנה מה הסוף המוחץ לסיפור, שההתבוללות היתה המטרה העתידית שלה?

וְהִנּה אִישׁ מִבּנֵי יִשׂרָאֵל בּא וַיּקְרֵב אֶל אֶחָיו אֶת הַמּדְיָנִית לְעֵינֵי מֹשׁה וּלְעֵינֵי כּל עֲדַת בּנֵי יִשׂרָאֵל
התורה לא מספרת לנו כאן מי היה האיש? ומי היתה האשה? למה רק בהמשך בפרשה אחר כך?
למה הוא עשה את זה לפני כולם? הוא היה פרברטי? הרי היה נשיא, והיא היתה בת מלכים?

התורה מעלימה את השמות, כי זאת היתה הרי מטרתם המוצהרת של זמרי וכזבי, אין שמות כולנו איש אחד כולנו עם אחד אין יותר יחוסים, אנחנו מתאחדים כאיש אחד למזרח תיכון חדש, וזו היא ההפגנה שהצליחו  בה.  הרי זו היתה גם רעיונו של לבן- הבנים בני והבנות בנותי והכל שלי- כולנו  משפחה אחת.
ולכן בלעם ולבן חד הם הם בקשו לעקור את הכל. שלא יהיה יותר עם ישראל.

אבל מנגד קם בקונטרס ברור וחד    פּינְחָס בּן אֶלְעָזָר בּן אַהֲרֹן הַכּהֵן

יהודי עם שם.עם אבא, ועם סבא ועם יחוס.





 

 

_________________

 



תוקן על ידי ירוחםשם ב- 01/07/2007 12:28:10

מודה ועוזב




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-1/7/2007 12:31 לינק ישיר 

ירוחם,
אם התורה והנביא היו מדברים על בנות מואב, ניחא, אבל הם מדברים על הקללה.

_________________




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-1/7/2007 15:09 לינק ישיר 

ולי לא מובנת עיקרה של הפרשה, גוי מזמין את חברו לקלל, שיקלל כאוות נפשו.למה א-לוהים מתערב , למה זה בכלל איכפת לו,
 
בתחילה הוא לא מרשה לו , אח"כ הוא מרשה בחצי פה ובאמצע הדרך הוא כבר לא בטוח מה בלעם הולך להגיד אז הוא שולח מלאך עם סכין, שחס וחלילה לא יקלל . מי יודע איזה אסון יקרה.

מה הסיפור פה  בכלל ?



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-1/7/2007 15:33 לינק ישיר 

בעל
 בנות מואב הן הן שהוציאו לפועל את  הקללה.
מה זאת קללה? שדבר רע יקרה,- והנה בגינם קרה הדבר הרע. מה הבעיה כאן?

אם תסביר לי באריכות ולאט. אולי אבין את זה מהר  ובקצרה.

יצחק
ברית כרותה לשפתיים, לנביא יש כח בשפתיים, ובעיקר בתחכומו  הרב,  כפי שכתבתי.          אלוקים מנהיג את עולמו על פי הטבע..וקללה משפיע כנראה.

_________________

מודה ועוזב




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-1/7/2007 17:46 לינק ישיר 

בעל
הנה עוד תשובה לתמיהתך עלי.

במדבר פרק לא

(טו) וַיּאמֶר אֲלֵיהֶם מֹשׁה הַחִיּיתֶם כּל נְקֵבָה:

(טז) הֵן הֵנּה הָיוּ לִבְנֵי יִשׂרָאֵל בּדְבַר בּלְעָם לִמְסָר מַעַל בּידֹוָד עַל דבַר פּעוֹר וַתּהִי הַמּגּפָה בּעֲדַת יְדֹוָד:

המגפה לא היתה תוצאה של  קללת בלעם?

_________________

מודה ועוזב




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-1/7/2007 18:16 לינק ישיר 


לדעתי הה"א היא שבלעם כתב ספרו כיון שהברייתא בב"ב מפרטת לגבי כל נביא שהוא חיבר ספרו שבו נכללו נבואותיו, ולכאורה גם לגבי בלעם יש לומר כן, וק"ו בנסיבות אלו שלכאורה משה ממודר מכל הפרשה שמתרחשת בין בלק לבלעם ולא בתוך מחנה ישראל, וכעין הצורך להגיד שמשה כותב את מותו בדמע שלכאורה גם כאן משה אינו נוכח מהצד למעשה ואינו יכול לתעד אותו בשידור חי.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-1/7/2007 19:54 לינק ישיר 

ממללא
ןמה עם ספר בראשית?

_________________

מודה ועוזב




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > בלק
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
1 2 3 ... 6 7 8 לדף הבא סך הכל 8 דפים.