בית פורומים עצור כאן חושבים

פנחס

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-1/7/2007 18:43 לינק ישיר 
פנחס

(אשכול זה נפתח בהתאם לנכתב כאן ובהודעה הפותחת שם)



דווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-3/7/2007 23:31 לינק ישיר 

... שייכים לסוף פרשת בלק ולמה שמו אותם מחלקי הפרשיות בפרשה הבאה?

דבר דומה יש בסוף פרשת במדבר שבה נאמרה רק עבודת בני קהת ועבודת בני גרשון ומררי נאמרו בפרשת נשוא הבאה אחריה. שם יש ליישב שאם היו שלושת העבודות בפרשה אחת היתה הפרשה גדולה מדי (ומכל הפרשיות) אבל כאן אדרבה פרשת בלק קטנה בהרבה מפרשת פנחס שמגיעה כמעט לגודל פרשת נשוא הגדולה מכולן!



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-4/7/2007 08:05 לינק ישיר 

התכוונת מן הסתם לתשעת הפסוקים.

ללישנא קמא ברש"י אז דווקא שתשעת הפסוקים האחרונים של 'בלק' שייכים ל'פנחס'. כי כל עניין הפקודים מתקשר למגפה!

ואולי לא רצו לסיים בשם של ע"ז? ויש עוד בעיה - כי אסור לעולה לתורה לסיים או להתחיל שני פסוקים לפני או אחרי סוף פרשה (פ/ס). ובפסוק הראשון של הפרשה כפי שאתה מציע - יש פיסקא באמצע פסוק. והואיל והיה צריך להקדים את תחילת הפרשה ל"וידבר ה'...צרור את המדינים", כבר חילקו את כל סיפור בנות מואב לשני חלקים שווים בארכם. וגם כי שכרו של פנחס מועמד מול עונשם של המדינים. ועדיין היה אפשר להתחיל את הפרשה מוישב ישראל.

וגם לי יש שאלות:
א. כתוב "ושם איש ישראל המוכה" - למה יש פה ו"ו?
ב. מה זה "ראש אמות בית אב"?
ג. למה רק בפרשתנו התורה "נזכרת" לכתוב שבני קורח לא מתו? ומה זה מעניין אותי באמצע הפקודים למטה ראובן?
ד. למה אחרי הציווי להילחם במדיין - לפני הביצוע עושים מפקד?
ה. ואיך נכנסות פה פרשיות הקרבנות? וי"ל שכיוון שכתוב "תשמרו להקריב לי במועדו", זה ציווי לקראת מות משה - שישמרו על מועדי הקרבנות. וכיוון שתורה מגילות מגילות נתנה, גם אם לא כפשוטו אבל באופן מעשי כך זה היה מן הסתם, אז כל שאר הקרבנות נשנו אגב קרבן תמיד. אבל עדיין לא ברור לי למה דווקא פה? ויש לעיין.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-4/7/2007 11:31 לינק ישיר 

מיכה
א. הרי קודם הוא מוזכר בלי שמו בא ו החיבור ומקשר אותו לפסוק הקודם
ב. אומות מלשון אומה עם שהם מאם אחת.
ג. התורה מציינת שבי קרח לא מתו שעשו תשובה, מכאן הלימוד שיש תשובה גם לפעור.
ד. כשיוצאים לקרב עושים מפקד, כשחוזרים מן הקרב גם. כפי שכתוב ולא נפקד ממנו איש.
ה.  הסברו היפה של רש"י לא מספיק לך?

_________________

מודה ועוזב




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-4/7/2007 23:25 לינק ישיר 

ב. מה זה אומות אני יודע - אבל איך זה מצטרף לבית אב? האם בית אב הוא "משפחה" של כמה אומות?
ג. הדרשה שלך?
ה. האמת שלא ראיתי את רש"י, אבל זה לא מספיק. הרי אם זה היה פשט היה צריך לכתוב זאת בפירוש. אחרת זה שני דברים נפרדים.




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-5/7/2007 10:26 לינק ישיר 

ב. יש אומה יש שבטים ויש בתי אב, כנראה שבאומה המדינית היו בתי אב. ראשי שבטים. ראשי חמולות. נסיכויות. מה העיה כאן?
ג. מה היה בדרשה שלי. החטא שלהם היה לשם שמיים, כשהתבררה טעותם חזרו בתשובה.
ד. א. זה לא משנה יש פרקים שנכנסו למקומות הרבה יותר בעייתים . ב. הסברו של רש" הוא באמת יפה למרות שהוא מדרש, הוא פותר את הבעיה אם בכלל היא קיימת..

_________________

מודה ועוזב




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-5/7/2007 15:14 לינק ישיר 


(יב) לָכֵן אֱמֹר הִנְנִי נֹתֵן לוֹ אֶת בְּרִיתִי שָׁלוֹם:
(יג) וְהָיְתָה לּוֹ וּלְזַרְעוֹ אַחֲרָיו בְּרִית כְּהֻנַּת עוֹלָם תַּחַת אֲשֶׁר קִנֵּא לֵאלֹהָיו וַיְכַפֵּר עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:
(יד) וְשֵׁם אִישׁ יִשְׂרָאֵל הַמֻּכֶּה אֲשֶׁר הֻכָּה אֶת הַמִּדְיָנִית זִמְרִי בֶּן סָלוּא נְשִׂיא בֵית אָב לַשִּׁמְעֹנִי:
(טו) וְשֵׁם הָאִשָּׁה הַמֻּכָּה הַמִּדְיָנִית כָּזְבִּי בַת צוּר רֹאשׁ אֻמּוֹת בֵּית אָב בְּמִדְיָן הוּא:
מסתבר שהפסוקים מתארים את שכרו של פנחס והשבחים ש"חולק לו" אלוהים
וזה פרק שאינו שייך לסיפור עצמו.
וחלק בלתי נפרד מדברי הלל אלו, שהעובדה שהמעורבים היו ממעמד גבוה ביותר ,נשיא, [מהסנהדרין?] ובת ראש אומה, והעובדה הזו לא גרמה לפנחס לפקפק באידאולוגיה שלו,
אגב שמעתי שישנה גמרא שמספרת שאמורא אחד שאל את רב מה דינו של הבועל ארמית שלא פגעו בו
בשעת מעשה, ונשתכחה ההלכה מרב!  אם מישהו מכיר את הקטע הזה אם יוכל לצטט..
מדוע ארע לרב את שארע למשה באותו מצב?




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-5/7/2007 15:44 לינק ישיר 

 סנהדרין דף פב .
בעא מיניה רב כהנא מרב: לא פגעו בו קנאין מהו? אינשייה רב לגמריה. אקריוהו לרב כהנא בחלמיה: +מלאכי ב'+ בגדה יהודה ותועבה נעשתה בישראל ובירושלים כי חלל יהודה קדש ה' אשר אהב ובעל בת אל נכר. אתא אמר ליה: הכי אקריון. אדכריה רב לגמריה: בגדה יהודה - זו עבודה זרה, וכן הוא אומר +ירמיהו ג'+ [כן] בגדתם בי בית ישראל נאם ה'. ותועבה נעשתה בישראל ובירושלים - זה משכב זכור, וכן הוא אומר +ויקרא י"ח+ ואת זכר לא תשכב משכבי אשה תועבה היא, כי חלל יהודה קדש ה' - זו זונה, וכן הוא אומר +דברים כ"ג+ לא (יהיה קדש) +מסורת הש"ס: תהיה קדשה מבנות ישראל+ ובעל בת אל נכר - זה הבא על הנכרית, וכתיב בתריה: +מלאכי ב'+ יכרת ה' לאיש אשר יעשנה ער וענה (מאלהי) +מסורת הש"ס: מאהלי+ יעקב ומגיש מנחה לה' צבאות. אם תלמיד חכם הוא - לא יהיה לו ער בחכמים, ועונה בתלמידים. אם כהן הוא - לא יהיה לו בן מגיש מנחה לה' צבאות. אמר רבי חייא בר אבויה: כל הבא על הנכרית כאילו מתחתן בעבודה זרה, דכתיב ובעל בת אל נכר וכי בת יש לו לאל נכר? אלא: זה הבא על הנכרית.

משה לא יכול היה לפסוק הלכות בנושא הזה. הוא הרי נוגע בדבר היה. אשתו היתה מדינית.

מדוע הסיפור של השכר לא שייך לעניין? הרי פנחס סיכן את עצמו סכנת מות. זמרי הרי יכול היה להרוג אותו קודם, וזמרי היה יוצא זכאי בגין ההריגה הזו.




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-6/7/2007 01:14 לינק ישיר 

ירוחם,
באותו עמוד הגמרא מביאה מעין פירוש לפרשיה הזו:
"...תפשה בבלוריתה והביאה אצל משה אמר לו בן עמרם זו אסורה או מותרת ואם תאמר אסורה בת יתרו מי התירה לך נתעלמה ממנו הלכה געו כולם בבכיה והיינו דכתיב והמה בוכים פתח אהל" 
 נתעלמה,  ולא שמשה החליט לשמור על זכות השתיקה.
אולי זה מורה שמעשה פנחס נבע ממנו עצמו ואין ולא תמצא לעולם הלכה כזו.
כלומר שפנחס ראה במעשה זימרי "כפייה" של פרובוקציה על קהל ישראל
באופן אקטיבי ממש. ומחאה וזעקה לא היו משרתים כלום, אלא זו תגובת נגד תואמת
לגמרי למעשה זימרי והפעילות האינסטינקטיוית מוכרחת בשביל להסיר את הכפייה
האקטיבית, זו מעין פוליטיקה [במובן הטהור והחיובי] של האידאולוגיה
[לכן כדבריך מבחינת ההלכה זמרי יכול היה להגן על עצמו בנפש]
וגם משה וגם רב  נתעלמה מהם ההלכה משום שבאותה סיטואציה היא לא רלונטית

תוקן על ידי - shsal - 06/07/2007 1:22:42



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-8/7/2007 10:29 לינק ישיר 

שאל
הבאתי את הגמרא מכיון שבקשת. אבל הגמרא בתור סיפור אולי זה יפה, אבל בתור פרשנות היא קשה במקצת, אם לא הרבה. 

התורה מספרת על בני ישראל שניצמדו לבעל פעור. עבודה זרה מכוערת ביתר. .
מתקבלת פקודה להרוג כל מי שנצמד ועובד עבודה זרה.

והנה סיפור בתוך סיפור- זמרי עם כזבי מקיימים יחסי אישות לפני כל הקהל.

ההגיון שלך נותן שכל העם עובדים עבודה זרה- ניתנה פקודה להרוג אותם- כלומר את בני ישראל
כולם בוכים פתח אהל מועד , חלק על עובדי העבודה זרה וחלק על ההרג שעושים באחיהם.

ואז מה מעסיק את משה ואת הזקנים. הבועל ארמית קנאים פוגעים בו. דיון הלכתי מעמיק,
 לעצם הדיון- הרי אין מורין כך- וההסבר כי אם אתה בא לשאול, סימן שאתה לא קנאי אמיתי, זה לא בוער בך. . אבל הרי לפי חז"ל כפי שרש"י מביא פנחס בא אל משה ודיבר איתו על הלכה .

 הדברים לא כל כך ברורים כפי שזה נראה מהגמרא. ההסבר כנראה שונה.

_________________

מודה ועוזב




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-8/7/2007 14:12 לינק ישיר 

מיכהמרשתי

לנושא הקרבנות כאן, עיין ב"העמק דבר". אותי זה שכנע.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-8/7/2007 14:59 לינק ישיר 

בדברי הגמרא בסנהדרין שאם נהפך עליו זמרי לא היה נהרג כי פנחס רודף לגביו נראה לי שאין מדובר בדין רודף קלאסי אלא בדין רודף פרטי של פנחס לגבי זמרי בלבד ולא דין היתר דמים של פנחס או עונש מדין רודף בגלל א. מה הדין אם אדם אחר היה הורג את פנחס האם גם היה פטור מצד שפנחס רודף? ב. האם יתכן שזה אינו דין רודף רגיל אלא משהו בסגנון הבא להורגך השכם להורגו? ג. הרי מצוה היה ביד פנחס להרוג את זמרי א"כ מדוע אין לו דין דומה לדינו של שליח ב"ד שודאי אינו נחשב רודף ואינו בגדר הקם להורגך? ד. מדוע זמרי יהיה פטור אם יהרוג את פנחס הרי הוא יכול לפרוש וגם אז ינצל?

_________________




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-8/7/2007 15:22 לינק ישיר 


זוהר,

הנושא הוא ארוך ורחב מני ים, מדוע לא נחשב זמרי כיכול להצילו בא' מאבריו, על ידי שיפרוש, ומדוע פנחס נחשב רודף, אבל רק לנרדף מותר להרגו.

אמליצך לעיין בספר "מנחת שלמה" לרש"ז אויערבך, חלק א, סימן ז, שם הובאו ונידונו בבהירות כל השיטות בענין.

רודולף 



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-8/7/2007 15:34 לינק ישיר 

זוהר
הגמרא לא מספיק משכנעת?

סנהדרין דף פב.
אמר רב חסדא: הבא לימלך - אין מורין לו. איתמר נמי, אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: הבא לימלך - אין מורין לו. ולא עוד אלא, שאם פירש זמרי והרגו פנחס - נהרג עליו. נהפך זמרי והרגו לפנחס - אין נהרג עליו, שהרי רודף הוא.




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-8/7/2007 16:35 לינק ישיר 

ירוחם. השאלה היא באיזה 'רודף' מדובר כאן האם בדין רודף ככל רודף בתורה, או מדובר בדין הקם להורגך על אף שפנחס לכאורה מקיים מצווה ולאחרים מסתבר שאסור להורגו.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-8/7/2007 17:49 לינק ישיר 

זוהר
פנחס אמנם מקיים מצוה,, אבל כלפי זמרי הוא נחשב לרודף, ככל רודף בתורה, ואם זמרי היה הורג אותו הוא היה מקיים הבא להרגך השכם...
לפנחס לא היתה כל זכות הילכתית להרוג את זימרי, הוא לא היה שליח בית דין, ובית דין הרי גם לא דן את זמרי למות. ולמה היה צריך להרוג אותו בכדי למנוע את המעשה? הוא יכל סתם להפריע.
זו היא דעת הגמרא 
המשנה מונה בדיוק  מתי  ועל איזה עבירה מותר להרוג, בכדי למנוע את ביצוע העבירה, בועל ארמית אינה ברשימה.
הלכה לא היתה כאן ,קנאות היתה כאן, ובגלל הקנאות הוא קיבל שכר. ולא שהוא קיים הלכה.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > פנחס
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
1 2 3 ... 7 8 9 לדף הבא סך הכל 9 דפים.