בית פורומים עצור כאן חושבים

שופטים

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-14/8/2007 16:38 לינק ישיר 
שופטים

(אשכול זה נפתח בהתאם לנכתב כאן ובהודעה הפותחת שם)



דווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-14/8/2007 17:50 לינק ישיר 

יח,טז כְּכֹל אֲשֶׁר-שָׁאַלְתָּ מֵעִם -יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, בְּחֹרֵב, בְּיוֹם הַקָּהָל, לֵאמֹר:  לֹא אֹסֵף, לִשְׁמֹעַ אֶת-קוֹל
 י-הוָה אֱלֹהָי, וְאֶת-הָאֵשׁ הַגְּדֹלָה הַזֹּאת לֹא-אֶרְאֶה עוֹד, וְלֹא אָמוּת.  יח,יז וַיֹּאמֶר יְ-הוָה, אֵלָי:  הֵיטִיבוּ, אֲשֶׁר דִּבֵּרוּ.  יח,יח נָבִיא אָקִים לָהֶם מִקֶּרֶב אֲחֵיהֶם, כָּמוֹךָ; וְנָתַתִּי דְבָרַי, בְּפִיו, וְדִבֶּר אֲלֵיהֶם, אֵת כָּל-אֲשֶׁר אֲצַוֶּנּוּ. 

האם מלכתחילה כל בני ישראל היו אמורים להיות נביאים?



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-14/8/2007 23:12 לינק ישיר 

לא יודע אם הם היו אמורים להיות נביאים.

מה שבטוח שמצידם זה פשוט היה מעמד מטיל אימה שהם פחדו שמא יצטרכו לשמוע עוד אפילו מילה אחת מקול ה' ולא יעמדו בזה. "ככל אשר שאלת... ולא אמות"



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-14/8/2007 23:22 לינק ישיר 

אמנם אין זה מעניין האשכול, אבל זה מעניין לימוד הפרשה.

לאחר דרישה וחקירה היטב ראיתי שהפרשן הצמוד ביותר לפשט, שלימודו גם אינו מצריך ידע בכל מיני תחומים, ולשונו קלה (לפחות למי שמכיר את שפת הראשונים), ודבריו קצרים ומועילים - הוא ביאור הספורנו. אם כי חסר שם דברים שאולי בן דורנו היה צריך כדי להבין עניינים מסויימים, אבל בתוך סבך הפרשנים נראה לי שהוא עומד על הפשט הפשוט שבתוך הפסוק ועונה על הרבה תמיהות.

לא שאני רואה עצמי בתור ועדה רוחנית של הפרשנים לתורה, אבל אני בסך הכל רוצה לייעץ למי שניסה ללמוד חומש באופן פשוט והתקשה. ואני מכיר כאלו.

כמובן שאין בזה כדי להפחית ממעלתו של פירוש רש"י שלדעתי פירושיו אינם רק בפשט, וגם מטרתו הייתה לא רק באר פשט אלא גם היו לו עוד מטרות כמובן למי שמעיין היטב בדבריו, ורואה שהוא דאג להכניס בפשט למשל עקרונות חינוכיים והלכתיים, ואולי עוד דברים.




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-15/8/2007 03:04 לינק ישיר 

את אחיי אנוכי מבקש לפרש פירוש לפי פשוטו של מקרא בנושא הראשון [דבר המשפט] בו מוזכרת ההליכה למקום הנבחר לשאול את דבר המשפט מפי הכהן או השופט דהיינו שיש לכהן סמכות משפטית להכריע בין דין לדין וכו'. זאת מנלן? והיכן יש ביטוי לדבר?



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-15/8/2007 10:41 לינק ישיר 

מיכה,
משמע מהפסוקים שאלמלא בקשתם לא היה צורך בנביאים בהמשך.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-15/8/2007 23:34 לינק ישיר 

ווטו.
הפשט  הפשוט  של  הפסוקים  לשאלתך  הוא  -  כשבית  דין  באינסטציה  נמוכה,  בפרובנציה,  מתקשה  להחליט  ולהגיע  לידי  פסק  דין  מוסכם  או  פסק  דין  בכלל  בגלל  בעיה  של  קושי  העניין,  במצב  כזה  אומרת  התורה  כי  עליו  לפנות  לאינסטציה  גבוהה  היושבת  במקום  אשר  יבחר  ה',  כלומר  -  בירושלים,  סביב  המקדש,  מקום  מושבו  של  בית  הדין  הגבוה  שפוסק  לכל  ארץ  ישראל,  להבדיל  -  כמו  היום.  זהו  פשוטו  של  מקרא.

כל  התוספות  והפרשנויות  שנכתבו  ואומצו  וניצלו  את  המשפט  הזה,  לא  פירשו  נכונה  את  הפסוקים. 

_________________

מודה ועוזב




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-16/8/2007 00:00 לינק ישיר 

בעל  בעמיו.

הבדלים  נוספים  בין  משנה  תורה  לתורה;
 

דברים פרק טז

ולא  תקח  שוחד  כי  השוחד  יעוור  עיני  חכמים  ויסלף  דברי  צדיקים.

שמות פרק כג

(ח) ושוחד  לא  תיקח  כי  שוחד  יעוור  פקחים  ויסלף  דברי  צדיקים.


בספר  "שמות",  כשבני  ישראל  היו  שלושה  חודשים  לאחר  יציאת  מצרים  ולא  היו  אנשים  חכמים  כי  אם  "פיקחים";  חוכמה  קונים  -  לומדים  ונהיים  חכמים.  פיקחות  היא  תכונה  מולדת,  אינסטינקט.  לכן,  היו  השופטים  צריכים  להיות  פיקחים.
לעומת  זאת,  בספר  "דברים",  לאחר  ארבעים  שנה  של  לימוד  אינטנסיבי  ב"כולל",  נהפכו  הפיקחים  לחכמים.  לכן  כתוב  "חכמים". 
זו  הסיבה  גם  מדוע  בספר  "שמות"  לא  מופיעה  המילה  "עיני"  כי  עינים  צריכים  בשביל  לעניין  בספר,  אבל  פיקח  מדבר  מתוך  אינסטינקט.  העין  לא  חשובה  לו  לצורך  המשפט.  לעומת  זאת,  החכם  בספר  "דברים",  לאחר  שכבר  ניתנה  לו  התורה,  דברים  שבכתב,  היה  צריך  עיניים  בשביל  לעיין  לפני  מתן  פסק  דינו.   

_________________

מודה ועוזב




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-16/8/2007 10:31 לינק ישיר 

ניק_שנשכח:

כך נאמר בפרשת השבוע.אומר רש"י "התהלך עמו בתמימות ותצפה לו,
ולא תחקור אחר העתידות, אלא כל מה שיבא עליך קבל בתמימות, 
ואז תהיה עמו ולחלקו."

מה התכוון רש"י, האם לאדם אסור לעצור ולחשוב ולחקור.
או שרש"י רצה ללמד אותנו שהאמונה הכי חזקה ,היא האמונה
הפשוטה בלא החקירות והדרישות?



תוקן על ידי עצכח ב- 26/08/2009 1:05:39




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-16/8/2007 10:32 לינק ישיר 

ניק_שנשכח:

אלי

פסוק זה יובן רק אם נתבונן באיזה הקשר הוא נזכר

יח,ט כי אתה בא אל-הארץ, אשר-ה' אלהיך נתן לך--לא-תלמד לעשות, כתועבת הגוים ההם. 
יח,י
לא-ימצא בך, מעביר בנו-ובתו באש, קסם קסמים, מעונן ומנחש ומכשף.  יח,יא וחבר, חבר; ושאל אוב וידעני, ודרש אל-המתים. 
יח,יב
כי-תועבת ה', כל-עשה אלה; ובגלל, התועבת האלה, ה' אלהיך, מוריש אותם מפניך. 
יח,יג
תמים תהיה, עם ה' אלהיך. 
יח,יד
כי הגוים האלה, אשר אתה יורש אותם--אל-מעננים ואל-קסמים, ישמעו; ואתה--לא כן, נתן לך ה' אלהיך. 
יח,טו
נביא מקרבך מאחיך כמני, יקים לך ה' אלהיך:  אליו, תשמעון.

הגוים פונים למנחשים ומכשפים בכדי לדעת את העתיד, אבל העם היהודי לא יעשה כן, אלא יהיה תמים עם ה' ולא יחקור אחר העתידות, ואם ירצה לחקור ילך לשאול את הנביא, כמו שעשה שאול שהלך לשאול את הנביא אודות האתונות שאבדו, כי הנביא היה מודיע לעם את הנסתרות והעתידות, אם שמע משהו מה'.

(הדברים הנ"ל נכתבו ע"פ הרמב"ם בהקדמה למשנה, ודברי רש"י והרמב"ם בשיטה אחת נאמרו).


תוקן על ידי עצכח ב- 26/08/2009 1:09:13




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-17/8/2007 01:55 לינק ישיר 

ירוח"ש,

שאלתי היא וכי היכן מצינו שהכהן הוא חלק מהבית דין ואדרבה ממה שנאמר "או" מוכח שאינו מן הבית דין וא"כ היכן מקור לסמכותו המשפטית והיכן יש ביטוי לדבר?



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-17/8/2007 11:59 לינק ישיר 

ווטו

בספר ירמיהו נאמר
יח,יח וַיֹּאמְרוּ, לְכוּ וְנַחְשְׁבָה עַל-יִרְמְיָהוּ מַחֲשָׁבוֹת--כִּי לֹא-תֹאבַד תּוֹרָה מִכֹּהֵן וְעֵצָה מֵחָכָם,

בספר נחמיה נאמר
 ח,ט וַיֹּאמֶר נְחֶמְיָה הוּא הַתִּרְשָׁתָא וְעֶזְרָא הַכֹּהֵן הַסֹּפֵר וְהַלְוִיִּם הַמְּבִינִים אֶת-הָעָם לְכָל-הָעָם,

בספר ויקרא נאמר
י,ח וַיְדַבֵּר ה' אֶל-אַהֲרֹן לֵאמֹר.  י,ט יַיִן וְשֵׁכָר אַל-תֵּשְׁתְּ אַתָּה וּבָנֶיךָ אִתָּךְ, בְּבֹאֲכֶם אֶל-אֹהֶל מוֹעֵד--וְלֹא תָמֻתוּ:  חֻקַּת עוֹלָם, לְדֹרֹתֵיכֶם.  י,י וּלְהַבְדִּיל, בֵּין הַקֹּדֶשׁ וּבֵין הַחֹל, וּבֵין הַטָּמֵא, וּבֵין הַטָּהוֹר.  י,יא וּלְהוֹרֹת, אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל--אֵת, כָּל-הַחֻקִּים, אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' אֲלֵיהֶם, בְּיַד-מֹשֶׁה. 

הסיבה שהכהנים והלווים מקבלים מתנות כהונה ולויה, בכדי שיוכלו להקדיש את חייהם לענייני קודש, מקדש משפט והוראה וכו'.

 

_________________




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-17/8/2007 12:50 לינק ישיר 

דרו"ח,

תודה רבה על המובאות המחדדות עוד יותר את שאלתי.

אכן מתבאר ששבט לוי נתקדש לא רק לשרת אלא גם להורות ולהתעסק בתורה ולא בחקלאות וכד' הרמב"ם סוף הל' שמיט"ו.

שאלתי היא מה מונח בהשוואה שבפרשתנו בין כהן לשופט. האם יש לכהן סמכות משפטית כמו השופט שלזה לא מצאנו מקור וביטוי בהלכה. הרי פרשת "כי יפלא" לא נאמרה רק ככתובת יעוץ לאדם מסופק עם ציווי לעשות על פי היעוץ "אשר יגידו לך מן המקום ההוא", שהרי בהמשך נאמר "והאיש אשר יעשה בזדון לבלתי שמוע אל הכהן... או אל השופט ומת האיש ההוא... האם ידוע שאי פעם היה ל"כהן העומד לשרת שם" מעמד סמכותי-משפטי ולו רק לכהן הגדול? נניח שמשום מה לא התמסד הדבר, מה היה קורה אם זקן ממרא [פירוש חז"ל ל"איש אשר יעשה לבלתי שמוע"] שאל את הכהן? או אם היתה מחלוקת בין הכהן ל"שופט" [משמע שהוא יחיד ככהן ולא בי"ד של ע"א], האם לכהן הקדימה כמשמעות הפסוק המקדימו והמתארו?



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-17/8/2007 12:50 לינק ישיר 

ווטו

יתכן מאוד וקרוב שזה הפשט הפשוט שמשקל הכתוב הוא כך:

כי יפלא ממך דבר למשפט בין דין לדין דברי ריבות בשעריך וקמת ועלית אל המקום אשר יבחר ... ובאת אל השופט.
וכי יפלא ממך דבר בין דם לדם ובין נגע לנגע וקמת ועלית אל המקום אשר יבחר ... ובאת אל הכוהנים הלויים.

נגעים וטומאה וטהרה הם בסמכות הכהנים כמבואר בספר ויקרא.

 

 

 
 
 
-------
מאיר



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-17/8/2007 12:56 לינק ישיר 

מאיר,

כפירושך למדוני, אך כפי ששאלתי בהודעתי הקודמת [שנשלחה יחד עם שלך] האם יש מקור הלכתי על זקן ממרא שלא ישמע לכהן על הנגע שדינו במיתה?

איזה דם וטהרה תלויים בכהן מלבד הנגעים?



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-17/8/2007 13:46 לינק ישיר 

ווטו

מכיוון שהפסוק השווה את מעמדם של הכהנים (הלווים), למעמדו של השופט
יז,ט וּבָאתָ, אֶל-הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם, וְאֶל-הַשֹּׁפֵט, אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם; וְדָרַשְׁתָּ וְהִגִּידוּ לְךָ, אֵת דְּבַר הַמִּשְׁפָּט.
מכאן שמעמדם זהה.

אמנם בפרשת צרעת נאמר דוקא כהן, אבל ב"דבר המשפט" לא נאמר דוקא כהן, אלא או כהן או שופט.

ועוד נאמר
יז,יב וְהָאִישׁ אֲשֶׁר-יַעֲשֶׂה בְזָדוֹן, לְבִלְתִּי שְׁמֹעַ אֶל-הַכֹּהֵן הָעֹמֵד לְשָׁרֶת שָׁם אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ, אוֹ, אֶל-הַשֹּׁפֵט
גם כאן משתמע שמעמדו של השופט זהה לכהן ב"דבר המשפט", או כהן או שופט.

כעת אם ישאל השואל, אימתי נלך לכהן ואימתי נלך לשופט הישראלי?
תשובה: דבר זה ילמד מתקופת השופטים, בכל תקופה נבחר שופט, ומי בחרו? העם וההנהגה הציבורית.

גם כאן במקדש, כוונת התורה היתה שיהיו כהנים ושופט, לפעמים יהיו הכהנים השופטים, ולפעמים יהיה השופט המנהיג המדיני הישראלי, גם שופט רוחני. 

גם זיקני השער שהיו בבית לחם בתקופת בועז, נבחרו ע"י העם וההנהגה הציבורית שלו, וגם במקדש יבחרו שופטים, או כהנים או שופטים ישראלים.

אבל שנבוא לחלק בין משפט בדיני ממונות, לבין הלכות נגעים וצרעת, ונמנה כהנים לצרעת ושופט ישראלי לממונות, זאת לא מצאנו.

וראה רמב"ם הלכות סנהדרין ב,[ב] ומצוה להיות בסנהדרי גדולה כוהנים ולויים, שנאמר "ובאת, אל הכוהנים הלויים" (דברים יז,ט);

***

אם בפשוטו של מקרא עסקינן, הרי ש"זקן ממרא" שנזכר אצל חז"ל הוא דבר חדש, ולא עליו דיברה הפרשה.  

הפרשה מדברת על האיש שיעשה בזדון שלא על פי הוראת השופט או הכהן, באיזה הוראה מדובר, לא בהלכות שבת, כי שם אם חלל שבת נסקל, לא בדיני תפילה כי לא היו אז דינים לתפילה, אלא באדם שאיננו מקבל את סמכות בית הדין, והוא לא מקיים את פסקם, אבל אם ישב אדם בעירו ויורה הוראות מעשיות בניגוד לבית הדין, הוא נחשב כמורד בסמכות הרוחנית, אבל לא עליו דיברה הפרשה.

לפי הרמב"ם אם הורה לעשות הוא כבר זקן ממרא.

הלכות ממרים
ג,ד  אבל זקן ממרא האמור בתורה--הוא חכם אחד מחכמי ישראל שיש בידו קבלה, ודן ומורה בדיני תורה כמו שידונו ויורו כל חכמי ישראל, שבאה לו מחלוקת בדין מן הדינין עם בית דין הגדול, ולא חזר לדבריהם אלא חלק עליהם והורה לעשות שלא כהוראתן:  גזרה תורה עליו מיתה; ומתוודה, ויש לו חלק לעולם הבא.



תוקן על ידי דרום_חוקר ב- 17/08/2007 13:45:58




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > שופטים
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
1 2 3 ... 6 7 8 לדף הבא סך הכל 8 דפים.