בית פורומים עצור כאן חושבים

מקימי - עולמה של חוזרת בתשובה, עליות וירידות

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-17/10/2007 09:14 לינק ישיר 
מקימי - עולמה של חוזרת בתשובה, עליות וירידות



מקימי   –   מחברת: נועה ירון דיין.

 

מקימי הוא שמו של ספר. המחברת היא חוזרת בתשובה, היתה שדרנית בגלי צה"ל ומנחת טלוויזיה. כיום היא בעלת תשובה חסידת ברסלב ואם לששה ילדים. הספר מספר סיפור על מנחת טלויזיה חוזרת בתשובה, ימיה שלפני והתהליך.
הספר הוא סיפור, אך ברור שהוא מבוסס על חוויותיה של המחברת. הספר נמצא כבר זמן רב ברשימת רבי המכר.

 

הקטע להלן (-בדילוגים) שאוב מפרק בספר. רובו הוא מעין וידוי של 'דיתי' חוזרת בתשובה נוספת עימה נפגשת גיבורת הספר והחבר שלה (-'בן') בפגישה אקראית. האמור בו עולה על רקע בקשתה של דיתי לעשן "סיגריה"  שאותה היא לוקחת ומעשנת. הסובבים המופתעים תוהים על מעשה זה שהרי היא כבר זמן רב עמוק בתהליך החזרה בתשובה. דיתי שוטחת את עולמה / קשייה / השקפתה / דרכי התמודדות (-  בעיקר ע"פ משנת ר' נחמן). יודגש - ממכלול הפרק, ומהקטעים שדילגתי עליהם מודגש בברור שדיתי אינה מתחרטת על חזרתה והיא עמוק בתוכו ומזדהה בכל לב עם חזרתה.
הוידוי נסוב על גוף ההתמודדות.

לטעמי אחד הקטעים המרתקים בספר. 

יש לי הרבה מה להעיר ולומר, אך לעת אתה אניח אותו כפי שהוא לאפשר דיון פתוח.

להלן כמה נקודות למחשבה:

 

א)     תפישת העליה והירידה שהיא שוטחת.

ב)     עוצמת הקרע, האם היא קשורה לסוג חזרה מסויים.

ג)      תפישת יצר הרע.

ד)     אפשרות האיחוי.

 

 
להלן הקטע:

 

"תגידו יש לכם אולי משהו לעשן?"

"לא," בן עונה מיד "הפסקנו."

"אני יודעת שהפסקתם, אבל חשבנו שאולי נשאר משהו לשעת חירום".

...

דיתי מתערבת

"פשוט לא עישנתי כבר כמה חודשים..אבל אם אין אז יותר טוב. השגחה...אולי  אני לא צריכה"

....

"מה אני אגיד לכם? אני מתגעגעת לזה מאוד...".

...

"איך שאני נכנסת לאילון אני מרגישה את היצר הרע שלי. כאילו שנכנסתי אליו הביתה. פתאום כל האופציות פתוחות לפני..."

אנחנו מקשיבים לה בשתיקה.

"אני לומדת המון...שומעת את כל הרבנים...כמה שזה העולם שקר, ואני מתחזקת ויודעת בתוך הלב שיש תכלית, יש תורה ומצוות...אבל כאן בתל אביב הכול שונה. הכול נראה אמיתי חי ונושם. השקר כאן בכלל לא נראה כל כך דמיוני. כל רחוב  כל בית קפה כל מסעדה כל גן ציבורי כולם מכירים אותי כל כך טוב. כולם צועקים אלי בואי תחזירי...הכל מתחנף אלייך ומתחנחן וקורץ, הכול כל כך מוכר. את יודעת מה זה? זאת האשליה שהיתה פעם החיים שלי..."


"אני לא מבינה איך אפשר להתמודד עם זה"...


"אני אגיד לך איך אני מתמודדת עם זה. אני פשוט הולכת הלאה, כאילו ממהרת. זה נסיון קשה".

...

"לא נראה לי שזה עוזר" - הוא מצביע על הג'וינט.


"זה?" היא מנופפת. "אתה יודע מה זה? זה האי הקטן שלי, זה האי של הבריחה. אני כבר חמש שנים בתשובה...ובמשך השנים הארוכות האלה הבנתי שאסור לי להתנתק בבת אחת מההרגלים שלי. זה חייב להיות הדרגתי. אני כבר לא צריכה את זה כמו פעם בשביל הקיום היוםיומי שלי, אבל אני חייבת להאכיל מדי כמה חודשים את החיה הרעה שיש לי בתוך הראש. אז אני נותנת לה קצת בונזו בשביל שהיא תיתן לי להמשיך להרוג אותה בשקט"

...

"יש עליו וירידות בתשובה זה לא קל", היא מסבירה בשקט. "אתה עובד קשה ומתחיל לעלות ואתה עולה ועולה הכי גבוה שאתה מסוגל, ושניה אחרי שהגעת לשם אתה צונח בחזרה למטה, רק שהפעם זה הרבה יותר נמוך מהמקום שממנו התחלת... ושם אתה חי. מתבוסס בבוץ השחור איזה זמן עד שמחליטים למעלה שהגיע הזמן להארה הבאה שלך ופתאום עוד פעם הכול פתוח לך וחוזר חלילה"

...

"רבנו אומר שהירידה תכלית העלייה. זאת אומרת שכל מה שאת עולה למעלה זה בשביל לרדת למטה, בכל פעם למקום יותר נמוך...בשביל להעלות ניצוצות...בשביל לברר את הטוב מהרע...וכמה שאת עולה יותר גבוה, ככה יש לך כלים לרדת יותר נמוך. וכל העניין זה להיות בקי בעלייה ובקי בירידה. להרגיש את עצמך, אני עולה או יורדת עכשיו...אם אתה יודע שאתה בירידה, כמו שאני לדוגמה עכשיו, אז כל המהות שלך צריכה להתכוון על זה. קודם כל לזכור שזה מצב זמני...ואפילו שאני לא מרגישה עכשיו כלום, שום הארה שום חיזוק צריך פשוט להמשיך ללכת, להוריד את הראש ולחכות שהגל יעבור, לחכות לעלייה הבאה...".


"והגראס יעזור לך לעלות?", בן מתעניין.

 

דיתי צוחקת...

 

"הגראס יוריד אותי עוד יותר למטה... אבל אתה חייב להבין שאי אפשר לנצח את זה בנוק אאוט. זה חייב להיות ניצחון בנקודות. מי נשאר עומד בסוף הקרב. היצר הרע ילווה אותך כל החיים...והוא ימשיך להרביץ ולנסות להפיל אטותך בכל הזדמנות...והוא גם יצליח. ואתה אם אתה חכם, אל תתייאש...פשוט תקום ותמשיך להילחם. זאת כל החוכמה"

... היא לוקחת עוד שאיפה מהסיגריה.


"אז מדי פעם אני מרשה לעצמי לנוח קצת על הקרשים בשביל לקום להמשיך להילחם. ככה זה בחיים. פעם למעלה ופעם למטה...כמה זמן אתה כבר לא מעשן?"

 

"שלושה שבועות."

...

דיתי צוחקת.

"שלושה שבועות...חכה עוד שנה שנתיים, ותבין למה אני מתכוונת. חיית הזכורונת והדמיונות שלך נהיתת פתאום רעבה. חית השכל וההגיון הבריא. חכה חכה שתתחיל לשאול את עצמך מה אני עושה פה? מה אני לובש? איפה כל החברים שלי, והחיים שלי? היצר הרע מכיר אותנו יותר טוב ממה שאנו מכירים את עצמנו. היינו עבדים שלו עשרות שנים. הוא לא נותן לברוח לו כל כך בקלות. ואם אין לך מדי פעם משהו קטן לתת לו בשביל להשתיק אותו קצת, ואני לא מתכוונת לעברה או למשהו שאסור מהתורה, אני מתכוונת לביס מהחיים של פעם, גם משהו שיכול להפיל אותה מאה דרגות למטה, אם אתה לא נותן לו את הוא לא נותן לך לנשום"

 

בן, לא מסכים אתה.

...


"בטח שאתה לא מסכים, חכה שהמציאות תתחיל לאכול אותך. חכה שיודיעו ליצר הרע שלך שאתה עומד לדפוק לו עריקות חכה שהוא יתחיל לרדוף אחריך...אז תתחיל להבין על מה אני מדברת"

....

"...אני זוכרת את עצמי בהתחלה חולמת על קדושה, על רוח הקודש...יש לי חדשות בשבילך, לפני שתתחיל לדבר עם מלאכים מחכות לך כמה הפתעות בדרך.."

....

דיתי מחייכת.


"אז זה מה שאני עושה עכשיו. אוספת את עצמי בשביל להמשיך...וחס ושלום לעשות מזה אידיאולוגיה, ובטח שצריך לרדוף אחרי הקדושה ולנסות בכל פעם לאסוף את השברים ולהתחיל מחדש".

_________________




דווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-17/10/2007 13:43 לינק ישיר 

שני הרהורים ראשוניים:

"אבל אני חייבת להאכיל מדי כמה חודשים את החיה הרעה שיש לי בתוך הראש. אז אני נותנת לה קצת בונזו בשביל שהיא תיתן לי להמשיך להרוג אותה בשקט"

1. העיקרון הנ"ל הוא מעין העיקרון של אשת יפת תואר, אבל כאן מדובר על ישום הרבה יותר רחב ומקיף, בדרך עבודת ה' יום יומית. האם אשת יפת תואר אינה מבטאת היקלעות למציאות מוקצנת הנכפית על האדם ומעין הוראת שעה, ואילו גם מדובר בבחירה מודעת מתחילה של דרך למעין שיטה?

2. אשת יפת תואר היא גם גילוי על מציאות קוטבית, אך כאן אם התהליך חוזר שוב ושוב אולי עצם הבחירה של תהליך התשובה אינה נכונה ויש לחפש אחר תהליך פחות קוטבי?

מצד שני:
 
לפנינו תפישה חסידית, דווקא הכנות והמוכנות לקבלה עצמית, הנכונות לוותר, והויתור על תביעה להחזקה במתח וקונפליקט מבית המדרש המוסרי והליטאי אולי בזה עוצמתה. היא לא מכסה את עיניה ויוצרת באדם פער בין התנהגות חיצונית למציאות הפנימית.
היא מכירה בירידה ואינה מתכחשת לה ונותנת לה מקום.
בפשטות היא הרבה יותר אנושית אמיתית וכנה עם האדם, אולי דווקא בזה כוחה ויתרונה?

_________________




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-17/10/2007 13:53 לינק ישיר 

לכאורה זהו בדיוק הנושא הנדון באשכולו של מואדיב אודות קרבן השעיר של יום הכיפורים לשטן...
להעיר מצחוקו של רבי עקיבא מהשועלים המהלכים בבית קודשי הקדשים, כי הוא [כגר] היחיד שהבין כי הירידה היא חלק מהליך הבנייה והצמיחה...



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-17/10/2007 15:01 לינק ישיר 

מכתעסק,
למה ללכת רחוק לאשת יפת תואר.
מקרא מפורש הוא.
"אם רעב שונאך האכילהו לחם".
           אמנם צריך עיון אם הדרך שדיתי מציעה ראוי ומתאים, אבל הרעיון הבסיסי כבר נהגה ונכתב על ידי החכם באדם.

_________________




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-17/10/2007 22:41 לינק ישיר 

הרהור נוסף:

האם מתן הלגיטימציה לירידות היא האחת הסיבות לחזרה בתשובה רחבה יותר דווקא לברסלב?

האם ההכרה בירידות מאפשרת חברה יותר הטרוגנית?

_________________




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-17/10/2007 22:53 לינק ישיר 

בלי ספק.
ואני אומר זאת מהכרות אישית עם המון בע"ת מברסלב
[ובדרך אגב אביע את אשתהותי [וקנאתי] הכבירה כאחד שאיננו חסיד ברסלב דווקא,
מקוממותה של החסידות הזו מעפר ונסיקתה לגבהים מדהימים בהצלחה שלא ניתנת לשיעור....]
הם עצמם מכנים את רבי נחמן ואת החסידות כחסידות של בעלי תשובה.
היינו שהוא מלכתחילה הבין את נפש הבעל תשובה וכיון את כל דבריו ותורותיו אליהם.
בסלנ'ג שלהם 'אני נמצא בנפילה' והמענה על כך 'לא נורא אחי'...
נפילה היא חלק לגיטימי מהתהליך ומכאן מקור הצלחתם,
בעוד שבקרב שאר הציבור החרדי, נפילה רק מרעה את המצב.
לדוגמא, אילו חלילה ר' אורי זוהר לא היה חוזר בתשובה עד עתה, היה נחשב לפחות גרוע
מאילו  לפני שבוע היה בנפילה של כמה ימים ושב ועושה תשובה בחרטהה עמוקה וכו'...
[וכל זה אין לו קשר לנפילה בכוונה שזהו עניין אחר]...




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-17/10/2007 23:30 לינק ישיר 

כמתעסק תודה
לתושמת לבך יש לכותבת אתר וגם פורום:
http://mekimi.co.il/index.php?option=com_joomlaboard&Itemid=0&func=showcat&catid=2



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-17/10/2007 23:39 לינק ישיר 

רק להעיר, שלא מדובר בסיפור על לעבור עבירה. מדובר על לעשן סיגריה (ג'וינט בל"א) והעניין הוא  יותר  בחזרה לאווירת  העולם החילוני של פעם.
בסוכות התארחה אצלנו חוזרת בתשובה, והיא אמרה שעכשיו, אחרי כמה שנים בתשובה, הדמות שהיא הכי הזדהתה מהסיפור היא אותה דיתי. ( "מה, אתם יודעים איזה כיף זה ללכת לים בשבת?")      



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-18/10/2007 00:55 לינק ישיר 

(אולי יעניין מישהו- התגלגלתי לשיעור מצולם של בעלה של הכותבת- ירון דיין, שחזר יחד איתה בתשובה. מעניין מאוד, מחכים ואף מעורר התפעלות והתרגשות אם חושבים שהדובר נולד וגדל כחילוני. יחד עם זאת יכול לעניין מי שרק מתעניין אקדמית בעולם המושגים והטרמינולוגיה של חסידי ברסלב. 
http://www.shemayisrael.com/shorashim/index.php?option=com_content&task=view&id=690&Itemid=40



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-18/10/2007 10:32 לינק ישיר 

אולי זה דורש אשכול בפ"ע.
אבל דומני שראוי לשאול איזה יחס נכון יותר עפ"י התורה אל החטא.
בהתחשב בכך שהתורה מתייחסת אל החטא כחלק ממציאות שניתנת לכפרה ותיקון. (קרבנות חטאת ואשם יחיד, חטאות ציבור, ובראש ובראשונה יום הכיפורים)
מה היחס לחטא במקומות האלו?
עד כמה מותר לכתחילה "לחטוא" מתוך הכרה שזה חלק מתהליך? (בהקשר הזה ראוי להזכיר את אהרן הכהן וחלקו בחטא העגל)
ובדיעבד שכבר נעשה החטא, איך ראוי להתייחס אליו ?

_________________




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-18/10/2007 14:22 לינק ישיר 

כמתעסק
היכן מצאת ציבור יהודי שלא רואה בנפילות חלק אינטגרלי מעבודת ה'?
ישנה אמרה חסידית (איני זוכר מקורה כרגע) שתוכנה הוא שלעיתים הנסיון הוא דוקא איך מתנהג האדם לאחר החטא ולא החטא עצמו. אולם זה צריך לדעת אחר הנפילה ולא לפניה... 



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-18/10/2007 14:34 לינק ישיר 

האם הגישה הישיבתי/מוסרית מכריה בנפילות?
וגם אם נניח שכן, מה דעת הגר"א בנידון?




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-18/10/2007 15:37 לינק ישיר 

בע"ב ,

ראה אצל הרב וולבה בחלקו הראשון של "עלי שור" הפרק "ימי האהבה וימי השנאה והיאוש"

_________________




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-18/10/2007 15:59 לינק ישיר 

ספרן,
תודה, אין לי את הספר בבית ואנסה להשיגו.

אולם נראה לי שבגישה הברסלבית הנפילות הם כמעט לכתחילה.




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-18/10/2007 18:25 לינק ישיר 

בעל בעמיו

דעתי כדעתך

אך בגישות אחרות היחס מתחילה הוא  ורק מבטא הכרה בכורח שאחר שנפלת במקרה הטוב חלץ משמעות חיובית לחייך.

ומכאן תשובה לספרן ולשאר השואלים.

ומכאן תשו

_________________




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-18/10/2007 19:03 לינק ישיר 

אי אפשר לתכנן 'נפילה' מלכתחילה מסיבה פשוטה: אז זו כבר לא נפילה אצלו אלא חלק מובנה מעבודת ה' כפי שהיא נתפסת אצלו-ממש כמו הנחת תפילין, כך שאין בזה את הרווחים של 'נפילה'. ומצד שני זו גם לא עבודת ה' נכונה אלא מעין המצאת מצוות כך שזו  טעות בדבר מצווה. רק אם מי שתכנן 'נפילה' יכיר בכך שזו הייתה טעות ונפילה כפשוטה הוא יכול להפיק מכך את הרווח שבנפילה.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > מקימי - עולמה של חוזרת בתשובה, עליות וירידות
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
1 2 3 ... 8 9 10 לדף הבא סך הכל 10 דפים.