בית פורומים עצור כאן חושבים

השתתפות במסיבות חג המולד

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-23/12/2007 06:04 לינק ישיר 
השתתפות במסיבות חג המולד

חג המולד הוא מחגיהם החשובים של הנוצרים, ומכיוון בארץ בה אני גר תקופת חג המולד היא מיד לאחר סוף שנת העבודה, מארגנים במקומות העבודה  מסיבות עבור הפועלים. ואף שסיבת המסיבה  אינה  אלא בגלל סיום העבודה הן  ידועות כמסיבות חג המולד.

הישנה בעייה שהיא להשתתף במסיבות הללו?

הניתן להתיר את ההשתתפות בהן, בטענה שהן אינן מסיבות הקשורות לחג הדתי, אלא הן מסיבות לסיום  שנת העבודה למרות שמן?

הניתן להשתתף בהן כאשר  אי ההשתתפות בהן תביא ל"איבה"?

_________

בספרו "מקור ברוך" פרק מה (ח"ד עמוד תתקע), מתייחס הרב ברוך אפשטיין - בעל התורה תמימה,  לדעות הסותרות בחז"ל לגבי השתתפות בשמחות הגויים, (דף סה עמוד א) והוא מציין לגמרא השוללת סעודות משותפות:

"רבי ישמעאל אומר: ישראל שבחוצה לארץ עובדי עבודת כוכבים בטהרה הן, כיצד? עובד כוכבים שעשה משתה לבנו וזימן כל היהודים שבעירו, אע"פ שאוכלין משלהן ושותין משלהן ושמש שלהן עומד לפניהם, מעלה עליהם הכתוב כאילו אכלו מזבחי מתים, שנאמר: (שמות לד) וקרא לך ואכלת מזבחו". (עבודה זרה דף ח עמוד א)

[המאמר השולל שבגמרא שלפנינו הוא משמו של רבי ישמעאל, מופיע בתוספתא עבודה זרה, (צוקרמנדל), פרק ד הלכה ו, עבודה זרה דף ח עמוד א, מסכת עבודה זרה, כת"י בית המדרש לרבנים, באבות דרבי  נתן, פרק כו הלכה ד, ובילקוט שמעוני, כי-תשא רמז ת, כת"י מינכן ובראשונים רבים, ראו רי"ף עבודה זרה דף ב עמוד ב, רא"ש עבודה זרה פרק א סימן ו, האשכול [אלבק] הלכות עבודה זרה, (דף קפח עמוד א), כפתור ופרח פרק י, (עמ' לו בד"ה ספרי), המאמר הוא בשם "ר' שמעון בן אלעזר", וכבר העיר הר"י ברלין בהגהותיו על גליון הש"ס, על השינוי בשמותיהם של אומר ששניהם שלמידי רבי עקיבא, סתם רבי ישמעאל הוא חבירו-תלמידו של ר"ע, ראו סדר הדורות בערכו אות ב, ואילו שמעון בן אלעזר, היה תלמידו של ר"ע, ראו תוספות בבא מציעא דף ד עמוד ב, וסדר הדורות בערכו)].

הוא מציין גם  לגמרא:

"רב יהודה שדר ליה קורבנא לאבידרנא ביום אידם, אמר: ידענא ביה דלא פלח לעבודת כוכבים". ( עבודה זרה דף סד עמוד ב).

ולירושלמי (עבודה זרה פרק א ה"א)

 "נכנס לעיר ומצאן שמחין שמח עמהן מפני שאינו אלא כמחניף להן".

לדבריו השינוים בגישת החכמים  תלוי בשינויים באמונת הגויים:

 "... אך הביאור הוא, דהחכם האוסר בהחלט איירי בעכו"ם ממש, עובד אלילים ועניני שבע מצוות זרים להם והם אינם מכלל אנשים מתוקנים ואין ראוי להתרועע עמהם ולהתחבר להם בסעודה ... והחכמים שקבלו הזמנות וטרחו לסעודה איירי בבני אומות מתוקנים ונימוסיים ולתכלית מצבנו בעולם ראוי להתקרב אליהם, ומכש"כ שאין להתרחק מהם".

האם הנצרות היא עבודה זרה?

הדבר הוא  מחלוקת בין הרמב"ם והמאירי .

לדברי הרמב"ם אמונת הנוצרים היא עבודה זרה ממש,שכך הוא כותב בפרק ט מהל' ע"ז הל' ד:

 "אדומים עובדי כו"ם הם ויום ראשון הוא יום אידם, לפיכך אסור לתת ולשאת עמהם בארץ ישראל יום חמישי ויום ששי שבכל שבת ושבת ואין צריך לומר יום ראשון עצמו שהוא אסור בכל מקום, וכן נוהגין עמהם בכל אידיהם", (גרסתנו  בהרמב"ם  "כנענים", היא שינוי הצנזור).

הרמב"ם  האריך בדבר בפירושו למשנה עבודה זרה פרק א משנה א, (כפי שהוא מופיע בפירוש המשנה של  קאפח, (הקטע הושמט ע"י הצנזור בש"ס דפוס וילנא, ואף בדפוסים אחרים שהניחוהו הם  שינו בו מפחד הצנזורא):

" ... ודע שזו האומה הנוצרית הטוענים טענת המשיח לכל שינויי כיתותיהם כולם עובדי עבודה זרה, ואידיהן כולם  אסורים, ונוהגין עמהם בכל התורה כדרך שנוהגין עם עובדי עבודה זרה, ויום ראשון הוא מכלל אידיהן של גויים, לפיכך אסור להתעסק עם מאמיני המשיח ביום ראשון כלל, בשום דבר מן הדברים, אלא נוהגין עמהם ביום ראשון כדרך שנוהגין עם עובדי עבודה זרה ביום אידן".

ואילו המאירי בע"ז שם חולק עליו וכותב:

"מה שאמרו נוצרי לעולם אסור כבר פירשנו דעתנו במשנה, וגדולי המחברים (כוונתו להרמב"ם הנ"ל), כתבו בענינים אלו דרכים אחרים ולא נראה לנו, ובמשנה פירש נוצרי לעולם אסור, אני מפרשו מלשון נוצרים באים מארץ מרחק האמור בירמיהו (פרק ד, טז) שקרא אותם העם נוצרים על שם נבוכדנצר, וידוע שצלם השמש היה בבל, ושכל עם נבוכדנצר היו עובדים לו, וכבר ידעת שהחמה משמשת ביום ראשון במנין ראשי ימים, ומתוך כך היו קורין לאותו יום נצרי, על שם שהיה קבוע לנבוכדנצר על צד ממשלת חמה שבו, והדברים נראין ברורין".

המאירי כפי שהוא מובא בשיטה מקובצת (ב"ק קיג א) הוא:

"הא כל שמעממין הגדורים בדרכי הדתות ועובדי האלהות על איזה צד, אף על פי שאמונתם רחוקה מאמונתינו אינם בכלל זה, אלא הרי הן כישראל גמור לדברים אלו, אף באבדה ואף בטעות ולכל שאר הדברים בלא שום חלוק" .

 במאירי שם כתב עוד:

"ומכל מקום באותם הגדורים בדרכי הדתות לא נאמר כן, אלא אם באו לפנינו לדין אין מעבירין להם את הדרך כמלא מחט אלא יקוב הדין את ההר אם לו אם לכשנגדו".

מבואר מדברי המאירי שגם הנוצרים שמאמינים באל. אפילו שהוא ע"י שילוש ושיתוף, דינם כעמים שמאמינים ביחוד כגון הישמעאלים".

וכך הם דברי המאירי יומא פד:

"פיקוח נפש אין הולכין בו אחר הרוב, כיצד חצר שהיו בו ישראלים ועובדי כוכבים ומזלות הקדמונים עמהם, שאין אנו מצווים לחלל שבת עליהם אחר שאין להם שום דת כלל, וגם אינם חוששים לחובת חברת האדם וכו"' עכ"ל. הנה מפורש בדבריו דלאומות שיש להם דת וגדורים בדרכי הדתות ועובדי אלקות על איזה צד אף על פי שאמונתם רחוקה מאמונתנו, והם לא עובדי אלילים, אנו מצווים לחלל שבת עליהם, וזה בכלל גר תושב אתה מצווה להחיותו".

___________

אף שהגמרא העוסקת  באוכלי הסעודות המשותפות כאילו אכלו מזבחי מתים, היא כותבת שהם עובדי עבודת כוכבים בטהרה,

והיה אפשר לשאול: כיצד  ייתכן לזבחי מתים יהיו בטהרה?

אלא  שרש"י מפרש את הטהרה כך:

 "בטהרה - כלומר בלא כוונה ואין שמים על לב".

הדבר  הוא איסור גמור אלא שהם חושבים ש"זה בסדר", ואכן כאשר הגמרא הובאה להלכה היא נפסקה כאיסור גמור:

 "עובד כוכבים העושה משתה לחופת בנו או בתו, אסור לישראל לאכול שם אפילו אוכל משלו ושמש שלו עומד עליו ומשמש". (שולחן ערוך יורה דעה סימן קנב סעיף א)..

 ממה שהשו"ע לא אסר את כל הסעודות המשותפות, אלא רק סעודות נישואין, ניתן להבין, שאין איסור על עצם השתתפות בסעודות משותפות.

הט"ז שם שהביא את הדרישה ששאל: האם ניתן להתיר אכילה בסעודות גויים, כשאי האכילה עמהם עלול לגרום לאיבה, כפי שמצאנו שהיו דברים שהותרו כאשר אי  עשייתם (או עשייתם) עלולות  לגרום לאיבה, (ראו לדוגמה רמב"ם עבודת כוכבים פרק ט הלכה טז, עבודת כוכבים פרק י הלכה ב, והלכות רוצח ושמירת הנפש פרק יג ה"ט), ושאלתו היתה האם "משום איבה" מתיר  אכילה משותפת?

 תמה על שאלתו:

 וכי מה מקום יש לשאלה זו: "הרי התורה ציותה שיהיה לו איבה עמהם משום הרחקת בנותיהם".

 להבנתו "משום איבה" מבטל רק איסורים  שאיסורם הוא מחשש עבודה זרה, אך לא איסורים שמטרתן היא הרחקה מבנותיהם, שהרי לא ייתכן לומר ש"משום איבה" יתיר קירבה.

כשהיה מי שרצה להתיר לנשים  ללכת לבתי גוים  ולהתייחד עמהם "משום איבה", כתב  לו ה הרב יאיר בכרך (חוות יאיר סימן סו):

 "... והן עתה נבא לישא וליתן באותן הטעמים שהזכיר מעכ"ת דאי משום איבה שרינן כה"ג. א"כ נשתה עמהם מכוסם נשתה ומפתם נאכל. ונמצאו בטלו כל ההרחקות שעשו חז"ל וגזרו גזירה לגזירה ועשו משמרת למשמרת לבל נתערב בגוים ונלמד ממעשיהם וגזרו על פתן משום שמנן ועל שמנן משום יינן ועל יינן משום בנותיהם. אלא ודאי ברור כשמש דלא שריא משום איבה אלא אקראי בעלמא הנמשך מעסק היתר כגון לקבל דורון מגוי מכירו ביום אידו דכל השנה כולה מותר לו לישא וליתן עמו ולקבל דורון ממנו אי לא שרית ליה לקבל דורון ביום אידו דאקראי בעלמא הוא הנמשך מעסקי היתר שלו איכא איבה. וכן מילדת וכן כה"ג גבי רופא ישראל האיבה נמשך מאומנות היתר שלו. משא"כ הני נשי דנ"ד אם לא תלכנה לבתי הערלים כלל אין כאן איבה ואיך יעלה על הדעת לומר דשרי לילך לבתיהם בלי שומר.  לכן מ"ש שאם תקחנה שומר עמהן תגרמנה להן איבה. א"כ לא תלכנה לבתי הערלים כלל ולא תהיה להן איבה וק"ל".

 הרי שהוא חילק בהיתר "משום איבה" בין  דברים אסורים הנמשכים מפעולה מותרת, ודברים  האסורים משום בנותיהם,

 הנקודת הכסף (על גליון השו"ע) כתב להסביר את טעם הדרישה שרצה להתיר השתתפות במסיבות "משום איבה"  כך:

 "יראה  טעם האיסור הוא משום דאזיל ומודי, ובאזיל ומודי שרינן משום איבה".

 להבנת הדרישה ייתכן להתיר סעודות משותפות "משום איבה", מפני שאיסור ההשתתפות אינו בגלל בנותיהם, אלא מחשש עבודה זרה.

ואולי הוא הבין שהוא כן, מהמשך ההלכה בשו"ע:

  " ... ומאימתי אסור, משיתחיל להכין צרכי הסעודה; ולאחר ימי המשתה, ל' יום. ואם אומר שמזמינו בשביל החופה, אסור עד י"ב חודש; ולאחר י"ב חודש מותר, אלא אם כן הוא אדם חשוב".

 ואם טעם האיסור היה "משום בנותיהם",  לא היה מקום לכל אותם החילוקים, (וגם לא היה  מקום לדברי התורה תמימה על ההבדל בין גויים עוע"ז לשאינם, מפני שלא מצאנו חילוק ביניהם בדברים שהם "משום בנותיהם", כמו שכתבו החסד לאברהם (אלקלעי) יו"ד סימן כ"ו, הר"ח פאלאג'י בחים ביד סימן  כט, והפרי חדש סימן קמד).

אף שדברי הנקודת הכסף הכותב שטעם האיסור הוא בגלל ע"ז, הם שלא כדבריו המפורשים של  רש"י שפירש בפרש"י שמות פרק לד פסוק טו כך:

 "כסבור אתה שאין עונש באכילתו, ואני מעלה עליך כמודה בעבודתם, שמתוך כך אתה בא ולוקח מבנותיו לבניך".

והרי הם כדבריו המפורשים של  הרמב"ם  (בהלכות עבודת כוכבים פרק ט)  הלכה טו) שכתב במפורש, שהאיסור הוא מחמת הרחקה מע"ז:

 "עובד כוכבים שעשה לבנו או לבתו משתה אסור ליהנות מסעודתו, ואפילו לאכול ולשתות הישראל משלו שם אסור הואיל ובמסיבת עובדי כוכבים אכלו, ומאימתי אסור לאכול אצלו משיתחיל לעסוק ולהכין צרכי סעודה וכל ימי המשתה ולאחר ימי המשתה שלשים יום, ואם עשה סעודה אחרת מחמת הנישואין אפילו לאחר שלשים יום אסור עד שנים עשר חדש, וכל ההרחקה הזאת מפני עבודה של כוכבים הוא שנאמר וקרא לך ואכלת מזבחו ולקחת מבנותיו לבניך וזנו".

הנקודת הכסף גם כותב, שאף שמהגמרא  ניתן  להבין שכאילו המקור לאיסור הוא בפסוק מפורש; הרי  אין הדבר כן, והפסוק שהובא אינו אלא אסמכתא, [(לפירוש אסמכתא ראו רמב"ם מורה נבוכים ח"ג פמ"ג, והקדמתו לפירוש המשנה, כוזרי מאמר ג פע"ג, קרית ספר להמבי"ט בהקדמה פ"א, ודעה הפוכה מדעתם בריטב"א לר"ה דף ט"ז ע"א).

וראו ירושלמי דמאי פרק ד דף ה"ג:

"גירדאי (בפני משה שם, אנשי מקום ששמו גירדא, אך  קאהוט, הערוך השלם סוף ערך גֶרְדְ פירש גרדי- אורג)  שאלון לרבי אימי יום משתה של גוים מהו? סבר מישרי לון מן הכא מפני דרכי שלום אמר לון רבי בא והתני רבי חייא יום משתה של גוים אסור א"ר אימי אילולי רבי בא היה לנו להתיר עבודה זרה שלהן וברוך שריחקנו מהם".

 



דווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-24/12/2007 08:03 לינק ישיר 

כמה הערות להערות:

<"המאירי סובר שהנוצרים אינם עובדי ע"ז. הוא רק טוען שהם עובדי ע"ז נאורים (גדורים בנימוסי הדתות). נפ"מ לחפצי הפולחן שלהם שהוא אינו מתיר">

היכן מצאת זאת בדבריו?

לאשר כתב בפירוש שאיסורי החיתון והאיסורים משום בנותיהם בעינם עומדים גם לגביהם.

אך כבר הבאתי באשכול את המחלוקת,  אם האיסור הוא משום בנותיהם או שהוא קשור לע"ז.

"<יש לחלק בין סעודה משותפת בעלמא לבין סעודה שנקרא עליה שם 'חג המולד'">

ל'איבה', צורות רבות, מאי נעימות ועד "כמעט" פיקוח נפש,אם היא "צרה" לעצמה או  היא מעין סניף של "מדרכי שלום".            

 




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-24/12/2007 13:49 לינק ישיר 

יעקב כ"ץ כתב מאמר מפורט על שיטת המאירי בזה, ועיקר הבעייה שלו היא שהמאירי אינו עקבי: הוא מתיר באופן עקבי את כל האיסורים שמופנים לעובדי ע"ז, אך את חפצי הפולחן הוא אוסר כשאר הראשונים. לכן הוא נכנס לדחוקים פסיכולוגיסטיים. ואנוכי הק' מסביר זאת באופן פשוט, שהמאירי מעולם לא התכוין לומר שהם אינם עובדי ע"ז, אלא הם עובדי ע"ז נאורים. כך גם נראה מנימוקיו, שהרי כשהוא כותב שהם גדורים בנימוסי הדתות הוא אינו מכוין לאמונות שלהם אלא להתנהגות המוסרית שלהם. מה לזה ולשאלה האם הם עובדי ע"ז?
ראה על כך במאמרי ב'אקדמות' האחרון.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-24/12/2007 15:23 לינק ישיר 

Why I just adore Christmas
By Miriam Shaviv
http://hydepark.hevre.co.il/topic.asp?topic_id=491982&whichpage=16#R_14

_________________

בברכה




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-24/12/2007 15:38 לינק ישיר 

mdabraham כתב:
אמנם יש רבים אחרים שחולקים על הרמב"ם, ובפרט לגבי הפרוטסטנטים, שלרוב הפוסקים הם אינם בגדר עע"ז.


מה ההבדל באמונה בין הפרוטסטנטים לקתולים שיפטור את הראשונים מדין עע"ז? אלו פוסקים סבורים כך?



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-25/12/2007 00:13 לינק ישיר 

שאלת אגב:

לא למדתי הלילה תורה, אבל לא כיוונתי שזה בגלל הניטל. האם יצאתי ידי חובה?
האם עלי לכוון בניטל-שני, חג המולד האורתודוכסי [7 בינואר חושבני], ולא ללמוד שוב?
[שאלה למעיינים: אם למדתי תורה בניטל, וביטלתי בניטל-שני, החשבון מתאזן?
האם חיתוך נייר הטואלט בניטל הוא גופו מצווה או שמדובר במנהג?]


**  ההערה על פסח שני נמחקה בעקבות תיקונו המחכים של רודולף שטיינר בהודעה הבאה **

_________________

 



תוקן על ידי השכן ב- 25/12/2007 0:34:46

אוי לשכן
ואוי לשכנו




דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מחובר
נשלח ב-25/12/2007 00:21 לינק ישיר 


[גם מי שהזיד בראשון מקריב בשני]

_________________

רודולף 




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-25/12/2007 06:50 לינק ישיר 

סנשו

<"מה ההבדל באמונה בין הפרוטסטנטים לקתולים שיפטור את הראשונים מדין עע"ז? אלו פוסקים סבורים כך?">

ראה הרס"ג (אמונות ודעות ב, ז. מהדורת קאפח עמודים צד-צה), ואת מאמרם של דרור פיקסלר וגיל נדל "האם הנוצרים בימנו עובדי עבודה זרה הם", תחומין כב עמודים 68-81.

_________________

מיכי

<"יעקב כ"ץ כתב מאמר מפורט על שיטת המאירי בזה"ת המינים>

גם הרב ד. צ.הילמן כתב מאמר בצפונות א עמודים סה-עב במאמרו:  "לשונות המאירי שנכתבו לתשובת המינים".


<"כשהוא כותב שהם גדורים בנימוסי הדתות הוא אינו מכוין לאמונות שלהם">

הרי לפניך לשונו של המאירי (בית הבחירה ב"ק דף קיג עמוד א):

"הא כל שמעממין הגדודין בדרכי הדתות ועובדי האלוהות על איזה צד, אף על פי שאמונתם רחוקה מאמונתינו, אינן בכלל זה ...".

 

_________________

עולם הפוך אני רואה




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-1/1/2008 12:24 לינק ישיר 

הרמב"ם אכן פסק, בהלכות עבודה זרה וחוקות הגוים, פרק ט, הלכה ד: "הנוצרים ― עובדי עבודה זרה הן". וכן כתב בפירוש למשנה, עבודה זרה, פרק א, משנה ג, ובעוד מספר מקומות. אמנם התוספות במסכת סנהדרין סג ע"ב, ד"ה אסור (וכן הוא במספר מקומות נוספים), כתבו: "שמה שמזכירין עמהם שם שמים וכוונתם לדבר אחר, מכל מקום אין זה שם עבודת כוכבים, גם דעתם לעושה שמים ואף על פי שמשתפין שם שמים ודבר אחר ... בני נח לא הוזהרו על כך". לשיטת בעלי התוספות האמונה הנוצרית היא עבודה זרה בשיתוף המותרת אמנם לבני נח, אך בודאי אסורה ליהודים. מן השיטה שהנצרות מותרת לבני נח, נגזר, לדוגמא, שמותר (וחובה) להציל נוצרי ואפילו בשבת (ראו בתשובת  הגאון ר' נחום אליעזר רבינוביץ' שליט"א, בשו"ת מלומדי מלחמה, סימן מג). אולם ברור שמבחינת הלכות עבודה זרה, הפולחן הנוצרי אסור ליהודים, ומכך נגזר שאין להיכנס לכנסייה ואין להנות מחפצים של עבודה זרה.

 

כבר בתקופה קדומה התקיימו כתות נוצריות שונות ומעמדן ההלכתי היה שנוי במחלוקת. בימינו מחולקים הנוצרים לקבוצות רבות, אולם כבר הוכיח הגאון ר' יהודה הרצל הנקין שליט"א בשו"ת בני בנים, חלק שלישי, סימן לה, שאפילו הנוצרים המכונים "פרוטסטנטיים" הנם עובדי עבודה זרה ורק קבוצות שוליים יחידאיות, ניתן להגדיר שאינם עובדי עבודה זרה. נמצא אפוא שלכל דבר ועניין, כל דבר שנעשה כחלק מהפולחן הנוצרי ― חל עליו שם עבודה זרה.


מעניינת הפסיקה של הרמ"א בשו"ע יורה דעה, סימן קמח, סעיף ה: "אסור לשלוח דורון לעובד כוכבים ביום חגם, אלא אם כן נודע שאינו מודה בעבודת כוכבים ואינו עובדם". ואמנם בסעיף יב, שם, נתבאר: "יש אומרים שאין כל דברים אלו אמורים אלא באותו זמן, אבל בזמן הזה אינם עובדי עבודת כוכבים לפיכך מותר לשאת ולתת עמהם ביום חגם ולהלוותם וכל שאר דברים".

יש גם את דעה המיקלה של היעב"ץ שהנוצרים הם בכלל לא עובדי ע"ז.



תוקן על ידי ארנטרוי ב- 01/01/2008 12:27:04




דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מנותק
נשלח ב-1/1/2008 12:36 לינק ישיר 

במתותא לאחר כל הדיון החשוב הזה כאן האם מישהו מחכמי הפורום יוכל להגדיר בשפה מדוברת מה זאת עבודה זרה? איך היא עבודתה ואמונתה? בעיקר אלו העובדים אותה בימנו?

בבקשה בשפה מדוברת ובעברית מובנת לכל אחד, ובלי ציטוטים של זה או אחר, הפורום נקרא עצכ"ח, מה אנחנו חושבים? ולא מה שאחרים חשבו,--- אם אפשר בכלל לקבל תשובה כזאת.

ולמען הבהרה נוספת, הגמרא בסנהדרין, עומדת על צורות השונות של ע"ז. למשל -למרקוליס- היו זורקים אבנים, לפעור- היו פוערים. למולך- היו מעבירים באש, לבעל- היו נלחמים לפניה בחרב עד זוב דם, ומות. וכו.
 מה מאפין את הע"ז היום של הנוצרים למשל?

תוקן על ידי ירוחםשם ב- 01/01/2008 12:52:17

מודה ועוזב




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-1/1/2008 14:23 לינק ישיר 

חוששני שבניתוח זהיר של התיאולוגיה הנוצרית והשוואתה לכל מיני השקפות נפוצות ביהדות זמננו, תעלה שאלה ששאלה מידת הדין בקריעת ים סוף.

 
 
 
-------
מאיר



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-1/1/2008 14:55 לינק ישיר 

מאיר- נרך יאיר

ואת זאת אני מנסה להבליט. כי כסוסים עוורים אנחנו.

_________________

מודה ועוזב




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-1/1/2008 16:52 לינק ישיר 

Lets look at the history of christanity and you will see that its clearly like the ramba"m wrote ,they are all idol holidays
After he died his disciples were all jewish and they continued to spread his word in the jewish communtities mostly .They were prosecuted by the Romans just like all the other jews .
Until the fourth  century when there was a major battle in rome who should be the empror .The chrsitans that were a minority in rome sided with Constantine and they gave him some sort of prophecy or dream that he will win the war .When he actually won he accepted  christanity and made it the state religion

Constantine was a loyal follower of the sun god.  The Roman Empire was less than ten percent Christian.  He knew that he could not change their beliefs and traditions.    He elected to adopt the pagan doctrines into Christianity by giving them Christian names.


J was never mentioned as being a god like figure and he was actually born in April not in December,but December 25 was a holiday for the Sun god because its the day that the days starts to become longer and so is Jan 1 a holdiay for the sun for some other reason.That is also the reason the first day of the week was called Sunday in honor of the sun,and many other beliefs they have today come from the Sun  .

Many chritians today have come to realize this and have joined new cults like the mormons and J witness .

But regrading to us its clear these holidays are idol holidays without any question at all

The only Heter is that most of these parties have nothing to with any religion at all ,they are mostly secular with no religus beliefs in anything  
,  

_________________




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-1/1/2008 21:55 לינק ישיר 

מאחר שגם חג המולד וגם הסילווסטר מאחרינו, והשאלה כבר אינה הלכה למעשה, יואילו המקלים לספר לנו לפחות איך היה במסיבה?...

_________________

אוי לשכן
ואוי לשכנו




דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מחובר
נשלח ב-2/1/2008 11:59 לינק ישיר 

ירוחם, מה רע בניסוחו הבהיר של הרמב"ם?

הלכות עבודה זרה פרק ב

א  עיקר הציווי בעבודה זרה, שלא לעבוד אחד מכל הברואים--לא מלאך, ולא גלגל, ולא כוכב, ולא אחד מארבע היסודות, ולא אחד מכל הנבראים מהם.  ואף על פי שהעובד יודע שה' הוא האלוהים, והוא עובד הנברא הזה על דרך שעבד אנוש ואנשי דורו תחילה--הרי זה עובד עבודה זרה.


ומאיר, עקרונות האמונה הנוצרית כפי שנוסחו בניקיאה הן שישו הוא חלקה מהאלוהות כחלק מהשילוש הקדוש.
בלי להכנס לויכוח אם השילוש הוא פוליתאיזם או שלוש פנים של אמונה מונותאיסטית, מדובר בעבודה של אחד מהברואים.  (בהנחה שלא נקבל את הקרידו שמדגיש שישו לא נברא אלא נולד והוא קדום כאב)

לצערנו יש הרבה תופעות פסולות שרווחות אצל יהודים אבל בשום מקום לא ראיתי תפיסה שאדם ילוד אישה הוא אל.




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-2/1/2008 12:16 לינק ישיר 

אלי
מקום לא ראיתי תפיסה שאדם ילוד אישה הוא אל.         לא ראית כנראה הכל! אבל אתה יכול להסתובבה קצת בין המשיחיסתים.

אלי- זה שלא הבאת את הלכה א. של הרמב"ם איך התחילה בכלל ע"ז-- זה-רק מקרה ?
עד כמה שהבנתי את מאיר- הוא התכון לפעולות הדתיות שעושים הנוצרים בפולחנם( וכך גם אנו ), ולא באמותם.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > השתתפות במסיבות חג המולד
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
1 2 3 לדף הבא סך הכל 3 דפים.