בית פורומים עצור כאן חושבים

תזריע

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-30/3/2008 06:32 לינק ישיר 
תזריע

(אשכול זה נפתח בהתאם לנכתב כאן ובהודעה הפותחת שם)



דווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-30/3/2008 13:07 לינק ישיר 

בפרשיות אלו מפורטים דיני טומאה וטהרה.

הדרשנים בפרשיות תזריע ומצורע מתחמקים מנושאים אלו ודנים בנושאי לשון הרע, אולם יש לשאול מה המשמעות  החברתית והמשפחתית של דינים אלו.

הנחת היסוד שלי היא שחברות, כלומר הקפדה על דיני טומאה וטהרה גם מחוץ למקדש ובאכילת חולין,  היא המצב האידיאלי הרצוי לאדם מישראל. גם אם נניח שזה לא כך, כל השאלות דלהלן תקפות ביחס לכהנים כל השנה ולישראל בשלושה רגלים.

מה המשמעות של דיני טומאה מבחינת הבית היהודי, כיצד ייראה בית יהודי מבחינת חלוקת חדרים עם דיני טומאה וטהרה.?

מה משמעותם מבחינת הווי שבתות וחגים? האם ניתן להניח שחלק מבני המשפחה, אינם יכולים להשתתף בשולחן השבת והחג?

האם ניתן להעניק חינוך תיכוני ומעלה לנשים?

האם ניתן להפעיל תחבורה ציבורית כשיש בתוכנו מטמאי משכב ומושב?

המשמעות הסוציולוגית של דיני טמאה וטהרה. היחסים בין חברים לאלו שאינם חברים, ובין ישראל לכהנים.

דיני טומאה וטהרה הופכות את הסטטוס של האדם לרשות הכלל. לדוגמא, אם בהלכה נפסק שראוי לאשה להסתיר ליל טבילתה, אזי אם נוהגים דיני טומאה וטהרה רצוי שכולם ידעו מי טמאה, מי טהורה ומי טבולת יום.

דיני בעל קרי הופכים את הנושאים שבינו לבינה כמעט לרשות הכלל. ניתן לראות זאת גם מהסוגיות במסכת ברכות הדנות בתקנת עזרא. כיצד היינו מתיחסים לשאלה האם לרב מותר לעסוק כעת בתורה או לא?




תוקן על ידי צעג ב- 30/03/2008 13:08:46




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-30/3/2008 15:02 לינק ישיר 

שאלה מענינת לא פחות היא, האם אי פעם נהגו הדינים הללו, כמנהג כללי, לא בקרב קהילה סגורה של "חברים".

_________________

אוי לשכן
ואוי לשכנו




דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מחובר
נשלח ב-30/3/2008 16:28 לינק ישיר 

כפי שכתבתי, גם אם הם לא נהגו כמנהג כללי, הרי הםהיו אמורים לנהוג אצל כהנים וברגלים (ומדאורייתא).



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-30/3/2008 17:47 לינק ישיר 

תזריע מדרש לפרשה (בעל עגלה)
http://www.hydepark.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=365886

משמעות תורת הצרעת - בקשת פתרון (ווטו1)
http://www.hydepark.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=425809

_________________

בברכה




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-30/3/2008 23:23 לינק ישיר 

"וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרן לֵאמר: אָדָם כִּי יִהְיֶה בְעוֹר בְּשָׂרוֹ שְׂאֵת אוֹ סַפַּחַת אוֹ בַהֶרֶת וְהָיָה בְעוֹר בְּשָׂרוֹ לְנֶגַע צָרָעַת וְהוּבָא אֶל אַהֲרן הַכּהֵן אוֹ אֶל אַחַד מִבָּנָיו הַכֹּהֲנִים:  וְרָאָה הַכּהֵן אֶת הַנֶּגַע בְּעוֹר הַבָּשָׂר וְשֵׂעָר בַּנֶּגַע הָפַךְ לָבָן וּמַרְאֵה הַנֶּגַע עָמֹק מֵעוֹר בְּשָׂרוֹ נֶגַע צָרַעַת הוּא וְרָאָהוּ הַכֹּהֵן וְטִמֵּא אֹתוֹ" (ויקרא יג, 1 – 3).

 מהלשון שבה משתמשת התורה, נוכל ללמוד, שנגע הוא משהו שנטפל לאדם מבחוץ ונוגע בו ולא משהו שנובע מתוכו.

 במשנה נאמר: "כל הנגעים אדם רואה חוץ מנגעי עצמו" (נגעים פרק ב, משנה ה). פשט הדברים הוא שאדם אינו יכול לראות (ובודאי שכך היה בימים שהראי לא היה נפוץ בהם), את נגעיו שלו המצוים במקום שאינו גלוי, אבל נוכל לפרש גם כקביעה מוסרית - קל לזהות את מה שהזולת נגוע בו, אבל קשה להכיר בנגעים ובנגיעות של עצמנו. ר' מאיר מוסיף על כך: "אף לא ניגעי קרוביו". האהבה והמגע התדיר ששוררים בין אדם לקרוביו, משבשת עליו את הראיה של הנגעים שבהם הם נגועים.

 הנה אנו רואים בציטוט שהובא לעיל מן הפרשה, שאם פורח בבשרו של אדם נגע, הוא מובא אל אהרן הכהן או אל אחד מבניו "וראה הכהן את הנגע ... וטמא אותו" (פס' 3). הכהן הוא שצריך לבדוק את גופו החשוד בנגע.תיאורים אלה עוררו שאט נפש בעיני כמה מידידיי אשר ראו בהם התייחסות פולשנית השוללת את הזכות של היחיד לפרטיות ולאוטונומיה על גופו. תשובתי להם היא שאין הבדל רב בין האופן שבו אנו מפקידים את גופנו ורוחנו בידי הרופאים ואנשי הבריאות לבין האופן שבו הפקיד האדם המקראי את עצמו בידי הכהן.

המשנה מתמודדת עם השאלה של ראיית הנגעים במקומות הסמוים מן העין, בדברים הבאים:

"כיצד ראיית הנגע [על ידי הכהן]?
האיש נראה כעודר וכמוסק זיתים
האשה כעורכת וכמניקה את בנה כאורגת בעומדין לשחי ליד הימנית
רבי יהודה אומר אף כטווה בפשתן לשמאלית" (נגעים פרק ב, משנה ד).
 
המשנה נוקטת בלשון נקייה כשהיא מסבירה כיצד הכהן בודק את החשודים בהיותם נגועים במקומות שאינם נגלים למבט על האדם בהיותו לבוש: הכהן מביט בגבר שנגע פשה בין רגליו, כשתנוחת גופו היא של מי שעודר ובגבר שהנגע הוא תחת בית שחיו כשהוא עומד כמי שמוסק זיתים. ר' עובדיה מברטנורא מסביר: "דרך העודר מפסק רגליו, ודרך המוסק מגביה זרועותיו" ואילו על האישה הוא מביט "כעורכת את הפת, ש[כן אז היא] מפסקת את רגליה" וכמי שמניקה, אורגת וטווה בפשתן כדי לבדוק את שדה ובית שחייה.

הצורך בבדיקה גרמה מן הסתם לתחושת אי נוחות הן אצל הבודק והן אצל הנבדק, ולכן הושוו תנוחות הנבדק לתנוחות השגרתיות, בעיסוקם במלאכות הרגילות עליהם: הגבר לעוסק במלאכות הרגילות בעבורו – מסיק ועידור, והאישה לעוסקת במלאכות הרגילות בעבורה – הנקה, אריגה וטוויה.

אולי הדימויים האלה לעוסקים במלאכות הרגילות באים להרגיע את הנבדקים ולהראות להם שמה שיתבקשו לעשות בשעת הבדיקה אינו שונה מפעולותיהם היומיומיות, אבל דומה שניתן לפרש גם שהנגועים אינם אנשיםשונים ונבדלים, הם אנשים מן הישוב, אנשים שחיים ופועלים כמו כולם, ובכל זאת נוגעו בנגע. כך כל אדם יכול להיות נגוע, לא רק ה"עניים" וה"מוזנחים", לא רק ה"מלוכלכים" וה"מוקצים", לא רק אלה שבשולי החברה יכולים להיות נגועים - אלא כל אחד!






דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-31/3/2008 08:58 לינק ישיר 

שחרית

יופי של פרשנות



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-2/4/2008 05:30 לינק ישיר 

בראשונים מנומקת טומאה כמוות.
כיצד ניתן להסביר זאת בטומאת יולדת?




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-2/4/2008 14:26 לינק ישיר 

נושאי פרשת תזריע

תורת היולדת י"ב א'-י"ב ח'
נגע עור הבשר י"ג א'-י"ג כ"ח
נגע הנתק י"ג כ"ט-י"ג ל"ז
בוהק קרח וגיבח י"ג ל"ח-י"ג מ"ד
משפט הצרוע י"ג מ"ה-י"ג מ"ו
נגע הבגד י"ג מ"ז-י"ג נ"ט


סיכומי פרשת תזריע לנושאיה

פרשת תזריע ממשיכה בנושא טהרת ישראל אל מול קודש השם בטומאה היוצאת מהגוף על ידי לידה ונגעי הגוף והבגד. הפרשה פותחת בתורת היולדת על טומאתה, שסוף טהרתה במקדש. הפרשה ממשיכה בתורת הנגעים על צרעת נגע עור הבשר עצמו ואשר יפרח משחין ומכוה, נגע הנתק בראש או בזקן, טהרת וטומאת בוהק קרח וגיבח ממריטת הראש ועל משפט הצרוע אשר ייעשה למעמד הנגוע. מצרעת מגינו הבשרי של האדם, עובר המקרא בסוף הפרשה לנגע הבגד מגינו הלבושי.




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-23/4/2009 14:28 לינק ישיר 

ווטו

1. לכאורה עניין הקרח והגבח הוא המשך לעניין צרעת הראש והזקן, כלומר יש כאן שני סוגי נגעים, האחד פשוט והשני שנוצר לאחר שינוי:

בצרעת הגוף יש פרשה ראשונה של צרעת פשוטה, ושלוש פרשיות של צרעת שנוצרה לאחר שינוי: בשר חי בצרעת, מִחְיַת שחין ומִחְיַת המכוה.

ובצרעת הראש יש צרעת פשוטה, וצרעת בקרחת או בגבחת. 

ואמנם יש לשאול מפני מה הוכנסה פרשת "בהרות לבנות" בין שני פרשיות צרעת הראש והזקן.

2. דבר נוסף שיש להבינו, מדוע פרשת צרעת הבגד עם תורת טהרתו הוכנסה בין פרשת צרעת האדם וטהרתו. (ואמנם פרשת צרעת הבית הושמה רק לבסוף).

וי"ל, שהואיל והצרוע אינו יכול להיטהר כאשר הוא לבוש בגדים צרועים - לפיכך הוזכר קודם צרעת הבגד עם תורת טהרתה, ורק לבסוף יוכל המיטהר להיטהר בעצמו.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-15/4/2010 18:07 לינק ישיר 

http://www.bhol.co.il/forum/topic.asp?topic_id=2027494&whichpage=&forum_id=1364



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-16/4/2010 01:49 לינק ישיר 

הרב אורי שרקי ואראל סגל על הפרשה.
http://www.meirtv.co.il/site/content_id.asp?id=11680



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-17/4/2010 20:47 לינק ישיר 

שבוע טוב לכולם,

אבן עזרא ויקרא פרק יב פסוק ב  ורבים אמרו שהאשה מזרעת תחלה יולדת זכר, על כן וילדה זכר,
חז"ל גם: תלמוד בבלי מסכת ברכות דף ס עמוד א והאמר רב יצחק בריה דרב אמי: איש מזריע תחלה - יולדת נקבה, אשה מזרעת תחלה - יולדת זכר, שנאמר +ויקרא י"ב+ אשה כי תזריע וילדה זכר!

מה יודעים היום ??

ויקרא פרק יב (ב) דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְיָלְדָה זָכָר וְטָמְאָה שִׁבְעַת יָמִים כִּימֵי נִדַּת דְּוֹתָהּ תִּטְמָא:

עוד לא קיבלו את דיני נידה, אז מה פי' כימי נדת ???????
מעניין מאוד מה שכותב הרמב"ן זה נראה כאילו התורה התייחסה לאיך המנהג אצל בני אדם, ולכן כל הדינים, ויקרא פרק יב
והנכון בעיני, כי האשה בימי ראייתה תקרא נדה בעבור שינדוה וירחיקוה כל בני אדם, והאנשים והנשים ירחקו ממנה, ויושבת בדד לא תספר עם בני אדם כלל, כי גם דיבורה טמא אצלם, והעפר אשר תדרוך טמא להם כעפר רקב עצמות המת, והזכירו זה גם רבותינו, ואף מבט שלה מוליד היזק, וכבר הזכרתי זה בסדר ויצא יעקב (בראשית לא לה). והיה משפט הנדות לשבת באהל מיוחד. והוא מאמר רחל לאביה (שם) כי לא אוכל לקום מפניך כי דרך נשים לי, כי מנהגן שלא תלך ולא תדרוך כף רגלה על הארץ. ולכך החמירה התורה במושב הנדה והמשכב יותר מן המגע:





דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-17/4/2010 21:13 לינק ישיר 

maxmen כתב:

שבוע טוב לכולם,

אבן עזרא ויקרא פרק יב פסוק ב  ורבים אמרו שהאשה מזרעת תחלה יולדת זכר, על כן וילדה זכר,
חז"ל גם: תלמוד בבלי מסכת ברכות דף ס עמוד א והאמר רב יצחק בריה דרב אמי: איש מזריע תחלה - יולדת נקבה, אשה מזרעת תחלה - יולדת זכר, שנאמר +ויקרא י"ב+ אשה כי תזריע וילדה זכר!

מה יודעים היום ??
 


http://www.bhol.co.il/forum/topic.asp?topic_id=979774



דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מחובר
נשלח ב-17/4/2010 21:23 לינק ישיר 

"זחלץ קליח" תודה ושבוע טוב



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-18/4/2010 00:58 לינק ישיר 

המלים "ירקרק" ו "אדמדם" מופיעות בפרשתנו, והן מהוות לכאורה את הפעם היחידה בתנ"ך בה ירוק מופיע כתיאור צבע (ולא בלשון ירק השדה או יריקה).

הסיומת בה מוכפלות האותיות האחרונות משמשת בעברית מודרנית להקטנה (כלבלב) למרות שלדעת המשנה ירקרק הוא "ירוק שבירוקים". אמנם בספרי ובאבן עזרא מובאת הדעה שזו לשון הקטנה. 

_________________




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > תזריע
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
1 2 3 4 5 לדף הבא סך הכל 5 דפים.