בית פורומים עצור כאן חושבים

בד"ה: הרב יהודה עמיטל

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-9/7/2010 07:36 לינק ישיר 
בד"ה: הרב יהודה עמיטל


http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%A2%D7%9E%D7%99%D7%98%D7%9C


_________________



דווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-9/7/2010 08:21 לינק ישיר 

בד"ה



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-9/7/2010 08:28 לינק ישיר 

ברוך דיין האמת.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-9/7/2010 09:13 לינק ישיר 

מתוך הערך הנ"ל:




 כשתינוק בוכה

היסוד הבסיסי בהגותו הוא הסיפור אותו שמע כל אחד מתלמידיו לפחות פעם אחת:

"מעשה באדמו"ר הזקן בעל התניא, שישב ולמד בחדרו. לפתע שמע תינוק בוכה בעריסתו. סגר האדמו"ר את הגמרא, ניגש לחדרו של התינוק והרגיעו. לאחר מכן הלך האדמו"ר לחדר הסמוך, ומצא שם את בנו, כשהוא יושב שקוע בלימודו. האדמו"ר תמה על בנו: מדוע לא קמת להרגיע את התינוק הבוכה? הבן הנבוך הרים את מבטו וענה לאביו: הייתי כל כך שקוע בלימוד, עד שלא שמעתי כלל את קול הבכי. העיר לו אביו: אם אדם לומד תורה ואיננו שומע קול של תינוק יהודי בוכה, משהו פגום בלימוד זה".[3]

הסיפור אף הפך לסיסמא: "כשתינוק בוכה, סוגרים את הגמרא" ומטרתו להביע את הרעיון שצריך להיות קשובים לצרכים של עם ישראל, שפני הלומד צריכים להיות מופנים החוצה לעזור לציבור שסביבו ולא להתרכז בעצמו. מתוך גישה זו, הוא תומך ומעודד פעילויות חברתיות בתחומים שונים.

 אחריות אישית

יסוד חשוב נוסף מתבטא בשם ספרו "והארץ נתן לבני אדם". הוא מדגיש את המוסר הטבעי של האדם שצריך להדריך אותו בחייו. צריך להתנהג לפי המוסר הטבעי של האדם, כאשר התורה לא באה להחליף אותו, אלא להוסיף עליו רמה התנהגותית גבוהה יותר.

במקרים של התנגשות, הרב עמיטל סבור שיש להדגיש שני דברים: א. התורה שבעל פה מעדנת את הבנתנו הראשונית ומסייגת את הדינים המופיעים בתורה. ב. יש הבדל בין יכולתו של הקב"ה לשלנו:

"הקב"ה ממית ומחיה, והוא יכול לדרוש מאדם לקחת חייו של מישהו. ולכן, גם כאשר התורה מצווה אותנו לפעול בניגוד למוסר הטבעי שלנו, אין הכוונה שעלינו לתקן את הגישה המוסרית שלנו ולהתאים אותה לציווי של התורה...".[4]

מתוך החשיבות שהוא מייחס למוסר הטבעי, הוא קובע כי ישנם איסורים בסיסיים, שדווקא כיוון שהם יסודיים, לא נכתבו בתורה אלא הם קודמים לה - כגון אכילת בשר אדם שאף שאינם איסורים מן התורה שבכתב, אולי אף יגברו על איסורים כאלו במצבים מסוימים.

ספרו של הרב עמיטל, "והארץ נתן לבני אדם".

הרב עמיטל רואה חשיבות גדולה בעמידה טבעית מול הקב"ה ועשיית המצוות מזווית אישית, אם כי תוך מחויבות למסגרת ההלכתית המקובלת על כל פרטיה. מתוך עמדה זו, הרב עמיטל מדגיש את הצורך ביכולת החלטה עצמאית של האדם, כדי שיגיע למסקנותיו בעצמו ולא מתוך כניעה לדעת אחרים. הוא הביע את גאוותו על כך שבבית המדרש שגידל יכולים התלמידים לחלוק גם על ראש הישיבה, למרות מעמדו.




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-9/7/2010 10:16 לינק ישיר 



http://www.bhol.co.il/forum/topic.asp?topic_id=2456973&forum_id=19616



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-9/7/2010 10:43 לינק ישיר 

איש האמת


"הרב עמיטל בחר, חקר, התבונן ומול ריבונו של עולם ותורתו ומול עם ישראל וארצו הגיע לממצאים של אמת ודבק בהם גם אם שילם על כך מחיר אישי". מאיר בן מאיר, בוגר ישיבת הר עציון, מספיד בכאב את רבו


לעולם לא אשכח את השבת הראשונה שלי בישיבת הר עציון. נרגש כמו יתר חברי סיימתי את תפילת ליל השבת הראשונה שלי בישיבה. זרם התלמידים נשטף ממעלה בית המדרש לאולם שמתחתיו. מאות תלמידים נעים בקצב אחיד ושרים כאיש אחד בלב אחד: "...וטהר ליבנו לעבדך באמת". קול השירה רעם וקדושת השבת שפעה טוב על כולנו. ואז הבחנתי בו. בראש הישיבה שלי, הרב יהודה עמיטל. ובפעם הראשונה הבנתי שלא מדובר בשיר, במילים מקודשות, במנגינה נעימה וסוחפת. שראיתי את הרב יהודה עמיטל שר "וטהר ליבנו לעבדך באמת" הבנתי שזו דרך חיים. בעיניים שלו, בקול המתוק שלו בתנועות גופו הוא שידר שבשבילו זו משימה, אידאה, האתגר הגדול מכולם. ובאותה שניה ידעתי גם ידעתי שהוא לעולם ישאר ראש הישיבה שלי. איש האמת.


 

בהזדמנויות רבות לאחר מכן, במהלך שנות לימודי בישיבה, הרב עמיטל התפרץ בבכי לא פעם בעודו שר בדבקות שוב ושוב: "וטהר ליבנו לעבדך באמת". בבכי הכה אנושי ורגיש הזה, היתה שזורה, מן הסתם, גם ההסטוריה האישית של הרב עמיטל. משאיר מאחוריו באימת השואה באירופה עולם שלם חרב, ובונה בעמל רב ובכשרון עצום עולם חדש ומופלא של תורה, יצירה רוחנית וחינוך במדינת ישראל הריבונית בה ראה התגשמות חלום דורות. אבל עבורי כתלמיד, בבכי הזה היה בעיקר מסר חינוכי וערכי לכולנו: תמיד, אבל תמיד, חפשו אחר האמת ותדבקו בו. גם אם יש לכך מחיר, ובדרך כלל יש ועוד איך מחיר. ואת המסר הזה הרב עמיטל לא רק העביר לנו בשיעוריו העמוקים, בשיחותיו המרתקות, בכתביו המופלאים. את המסר הוא העביר לנו בעיקר במעשיו מדי יום.

 

הרב עמיטל אהב את עם ישראל אהבה גדולה ללא גבולות ומיצרים. את משפחתו, את תלמידיו, וכל אדם באשר הוא כצלם אלקים חיים. אבל החבר והידיד הקרוב ביותר של הרב עמיטל היה האמת. איתו הוא תמיד צעד יד ביד. לאורך כל הדרך. הרב עמיטל לא גר מאיש. הוא לא חשש מאדם. הרב עמיטל פחד רק מדבר אחד ובו ראה את האוייב הגדול מכולם: השקר. הוא תיעב את בני דודיו הקרובים של השקר: הצביעות, החנופה, העמדת הפנים. פיו וליבו תמיד, אבל תמיד, היו שווים. לגמרי. בשאלות היסוד בהם התחבטה החברה הישראלית. הרב עמיטל בחר, חקר, התבונן ומול ריבונו של עולם ותורתו, מול עם ישראל וארצו, הגיע לממצא ומסקנה של אמת. והוא דבק בה גם אם שילם על כך מחיר אישי כבד. כך היה גם שקיבל החלטה אישית כה נדירה להזמין את הרב אהרן ליכטנשטיין שיבדל לחיים טובים וארוכים לעמוד לצידו בראשות הישיבה, כך היה בשנים הראשונות לגיבושו של צה"ל כצבא העם, כך היה לאחר אירועי סברה ושתילה במלחמת שלום הגליל בה דרש מוסרית לחקור את האירוע, כך היה בביקורת החריפה והבלתי מתפשרת שלו על המנהיגות הרוחנית של הציוניות הדתית בעקבות רצח יצחק רבין. וכך היה בכל שיעור יומי קצר, בכל שיחה בין כתלי בית המדרש, בכל מפגש מזדמן איתנו התלמידים. את האמת ביקש מאיתנו הרב עמיטל. את האמת.

 

שנים לאחר סיום לימודי בישיבה החיים העמידו בפני התלבטויות רבות וחיבוטי נפש. תמיד חשבתי מה היה הרב עמיטל אומר עכשיו, מה הוא היה עושה בסיטואציה דומה. המסקנה היתה ברורה מאליה: מבין כל האופציות שעמדו בפני, הבחירה של הרב עמיטל היתה נופלת על הדרך הקשה יותר, על הפתרון המורכב והמאתגר יותר, על ההחלטה שיש בה מחיר אישי. לעיתים דבקתי בדרך בה היה הרב עמיטל הולך, דרך האמת, ולעיתים כשלתי, אבל לפחות גם התביישתי. כי ראיתי את הרב עמיטל ניצב שם מולי, מנעים בשירה, ועל לחייו שוטפות הדמעות: "וטהר ליבנו לעבדך באמת".

 

אנו נפרדים היום ומלווים לדרכו האחרונה את הרב יהודה עמיטל. ראש הישיבה שלנו. ראש הישיבה שתמיד כיוון אותנו לאמת. יותר לא נשמע אותו שר ובוכה: "וטהר ליבנו לעבדך באמת". אבל את השיר והדמעות נמשיך להעביר הלאה לילדינו, והם לבניהם אחריהם. בדרך כלל תלמידי ישיבה מעריצים את ראש הישיבה שלהם, מכבדים את ראש הישיבה שלהם, אפילו סוגדים לו. אנחנו פשוט אהבנו את ראש הישיבה שלנו. אהבנו כל כך את הרב יהודה עמיטל. 

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3917374,00.html
 



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-9/7/2010 11:27 לינק ישיר 


לזכרו של רבי ומורי הרב יהודה עמיטל
 

מאת הרב ד"ר בנימין לאו.


בחודש אלול תשל"ט (79), לפני שלשים ואחת שנה, הכרתי לראשונה את הרב עמיטל. היינו תלמידים צעירים והוא ראש ישיבה בשיא כוחותיו, מנהיג של ישיבת הסדר המושכת מאות תלמידים ומסמלת את הזן החדש של גידולי הארץ. גאוות יחידה של "ישיבות ההסדר" המחברות את העמל בתורה עם המצוינות הצבאית. 

השיעור הראשון ששמעתי ממנו היה על "המספד בירושלים" –  דברי הרב קוק לאחר מותו של הרצל. השיעור הילך עלי קסמים. פעם ראשונה שנפגשתי עם תורתו של הרב קוק בתיווכו של הרב עמיטל.
שני שיאים אני זוכר משיעור זה.
האחד – היחס המכבד לכל המהפכה הציונית הרואה בה חלק מרכזי במהלך הגאולה של ישראל. לא לעג של ראש ישיבה על ה"חילונים", לא גבהות לב של איש דת המתאר "עגלה מלאה מול עגלה ריקה". כבוד!
השני – הסברו של הרב עמיטל את פרק לז ביחזקאל, המתאר את חיבורם של עץ אפרים ועץ יוסף. הרב עמיטל לימד אותנו את הפרק על פי תורתו של נגה הראובני, איש נאות קדומים. זה היה לימוד חדש המחבר את תורת הבוטניקה עם התנ"ך ומשם לעומק המחשבה המקורית של עם ישראל.
בסופו של השיעור הזה ידעתי שמצאתי לי רב.

את תפילותיו של הרב עמיטל בימים נוראים לא אשכח לעולם. הם נחרטו בתוכי ומילאו אותי בעוצמה של התרגשות דתית. התפילה בקעה ממנו. לא בחנפנות, לא בגנדרנות ולא בהתבטלות. הוא עמד לפני קונו ושפך את ליבו.
בסופם של הימים הנוראים ידעתי שמצאתי לי רבי.

המפגש האישי הפרטי איתו היה קשה. באמצע חודש שבט נכנסתי לחדרו על מנת לקבל ברכת הדרך לצאתי לצבא. בחרתי לצאת למסלול צבאי רגיל ולא למסלול ה"הסדר". הרב עמיטל גער בי על שתפסתי מקום של מישהו שהיה יכול להשתלב במסלול הייחודי הזה. בעיניו (באותם שנים) תלמידי ישיבות ההסדר היו חוד החנית. כל דרך אחרת הייתה "דיעבד" בעיניו. הפשרה הייתה ממנו והלאה.  במהלך שנות הצבא, כשראה שאיני ניתק מעולמה של הישיבה, הוא האיר פניו וקירב אותי כבראשונה.

בהיותו איש שקרוץ ממידת האמת הצליח להוביל את עצמו ואחריו את תלמידיו למהפך הגדול של מוצאי מלחמת לבנון (82). יחד עם ראש הישיבה הרב אהרן ליכטנשטיין שיבדל"א, הקים הרב עמיטל את הזרם ה"מימדי" בתוך הציונות הדתית. עבורנו זה היה רגע של מהפכה. מצאנו עצמנו קרועים בתוך משפחות ובין חברים, בין הזרם הדבק ב"גוש אמונים" לבין הזרם החדש שמרסן את חדוות ההתיישבות ודורש להעצים את התודעה החברתית והמוסרית בתוך העם.
תנועת מימד לא התכוונה להיות תנועה "שמאלנית". היא ביקשה להיות תנועה שעל דיגלה חרותה האחריות לכלל ישראל, לשאלות של מוסר וחברה ושמבקשת להקדים את האחריות לעם לשלמות הארץ. הרב עמיטל שילם על ההנהגה הזו מחיר כבד של בדידות. הוא הפך להיות לסמל של הפניית עורף למפעל החלוצי של הציונות הדתית – "גוש אמונים".
תלמידו הקרוב חנן פורת שיבדל"א הפך להיות ראש המחנה האחר. אני זוכר לוויה של אחד מראשי הישיבות שבהן הלכתי לצידו של הרב עמיטל. אלפים הלכו באותה לוויה והרב עמיטל הילך בצידי הלוויה, איש בודד. הוא לא וויתר על דרכו והשקפתו והמשיך לצעוד בה – גם כשההמונים גינו וביזו.

במהלך השנים הפכו חלק מתלמידיו, ואני בתוכם, לרבני קהילות וראשי ישיבות. עינו הטובה אלינו ועלינו הייתה למקור של חוסן ובטחון. הוא סמך עלינו שנמשיך את הקו שאותו התווה לנו. "לא הכל הלכה" היה נוהג לומר. "תשתמשו בשכל הישר שלכם הקפיד לדרוש". איש של אמת, איש של דבקות ואיש של אחריות לכלל ישראל.

סיפורים רבים אוכל לספר כאן אך אבחר בתמונה אחת. לפני מספר שנים הותקפתי על ידי קבוצת לומדי תורה בנושא מסוים. כחלק מהשיח הדתי המקובל במחוזותינו הם שאלו אותי "מי הרב שלך"? (במילים אחרות – על מי אתה סומך בהוראותיך ההלכתיות). עניתי באופן ספונטאני – "הרב עמיטל". למחרת נכנסתי אליו, סיפרתי לו על המעשה וביקשתי את סליחתו על שהשתמשתי בשמו בלי לשתף אותו בדיון ההלכתי עצמו. הוא חייך את חיוכו הקורן והגיב בדרכו החותכת: "אתה רשאי לומר תמיד שאתה סומך עלי". ככה, במשפט קצר ומדויק, העניק לי הרב עמיטל את החוסן הדרוש להנהגה רבנית ורוחנית.
כשרבי עקיבא נפרד מרבי אליעזר בן הורקנוס, שהלך לעולמו מנודה מכל עולם חכמי יבנה, קרע בגדיו ואמר: "אבי אבי, רכב ישראל ופרשיו, הרבה מעות יש לי ואין לי מעות להרצותן".

הרב עמיטל לא ביקש שנהיה תלויים בו. הוא רצה לתת לנו את הכוח לפעול למען כלל ישראל ולמען שם ה' שיתקדש בעולמו. השיר שליווה את הרב עמיטל בכל שנותיו, בהיותו מוקף רבבות עם ובהיותו מהלך בבידוד חברתי היה אותו שיר: "וטהר לבנו לעבדך באמת". עם השיר הזה אנו – אלפי תלמידיך ותלמידי תלמידי - הולכים אחר מיטתך, רבנו ומורנו. 
   
 
(נתקבל במייל)



תוקן על ידי במ ב- 09/07/2010 11:28:28




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-9/7/2010 12:48 לינק ישיר 




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-9/7/2010 13:02 לינק ישיר 

אכן, איש אמת. חבל על דאבדין. אזל גברא דמיסתפינא מיניה. היה נטוע (גם משפחתית) בעולם הישיבות המסורתי, וביחד עם זה לא פחד מכלום, ותמיד אמר את דעתו (בד"כ מקורית ואמיצה). העמיד דמות שונה של גדול בתורה (לא רק מדקלם קצותים, ולא רק צדיק, אלא גם מקורי ואמיץ ועם חשיבה ישרה), ואני מקווה ומאמין שהיא תמשיך ותתעצם.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-9/7/2010 13:10 לינק ישיר 

והנה סרטון עם קטעי וידיאו ממנו.

http://www.inn.co.il/News/News.aspx/206646



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-9/7/2010 14:18 לינק ישיר 

הערך אודותיו בוויקיפדיה לא משהו. קצת שיניתי אותו הבוקר, אבל יש מקום לשיפור.

במעמד זה אפשר להזכיר עוד עיקרון מרכזי במשנתו - אי ייחוס כל חשיבות לטבע. לדבריו אין שום מעלה בדבר רק כי הוא טבעי יותר. בטבע יש הרבה עוולות שורשיות, כך שהוא לא מראה על שום דבר טוב.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-9/7/2010 14:31 לינק ישיר 

הספדו של הרב בני לאו מרגש עד דמעות .

רק טעות קטנה (נדמה לי )יש בציטוט הבא:

"הרבה מעות יש לי ואין לי מעות להרצותן "

וצ"ל-"הרבה מעות יש לי ואין לי שולחני להרצותן"



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-9/7/2010 15:42 לינק ישיר 

מהרב עמיטל זצ"ל למדנו שאפשר לשני מלכים שישתמשו בכתר אחד 

ברוחב ליבו הזמין את ר' אהרון ליכטשטיין שליט"א לשמש עמו בכתר אחד והאמת והשלום אהבו

תופעה זו הינה יוצאת דופן במקומותינו ויכולה להאיר את דמותו הייחודית של הרב עמיטל זצ"ל



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-9/7/2010 15:44 לינק ישיר 

לא רק זה, אלא שהרב ליכטנשטיין האפיל עליו מבחינה למדנית, כך שמדובר בצעד באמת יוצא דופן בעצמתו.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-9/7/2010 15:58 לינק ישיר 

ועל ההזמנה הזו אמר הרב ליכטנשטיין:
מי ראה כזו? מי שמע כאלה? -שמים את המפתחות על השולחן והולכים...



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-11/7/2010 02:29 לינק ישיר 

לא זכיתי כמעט להכיר את הרב עמיטל זצ"ל.

האם מישהו מתלמידיו כאן יכול להסביר למה התכוון ב"לעבדך באמת" שתמיד היה חוזר ומתרגש בזה כל-כך.
מה היתה נקודת האמת אצלו?

כמו"כ רציתי לדעת מה היתה עמדתו בסוגיית "ההתנתקות" ו"הסרבנות".


תוקן על ידי וצריךעיון ב- 11/07/2010 02:36:42




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > בד"ה: הרב יהודה עמיטל
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
1 2 3 4 5 לדף הבא סך הכל 5 דפים.