בית פורומים עצור כאן חושבים

הדפסת כסף

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-16/10/2011 01:37 לינק ישיר 
הדפסת כסף

בתקופת התנ"ך, התלמוד, וגם כנראה דורות רבים אחר-כך, אמצעי התשלום היו מבוססים על כסף וזהב, שכמותן בערך קבועה. כך, כשאדם הלווה בלי ריבית, הוא באמת קיבל בחזרה את אותה כמות כסף שהלווה.

בדורות האחרונים, בוטלה ההצמדה לכסף וזהב, והממשלות נוהגות להדפיס שטרות לפי שיקול דעתן. כתוצאה מכך, כמות אמצעי התשלום גדלה במהירות רבה (בישראל, כמות השקלים גדלה כמעט פי 4 ב-8 שנים:

http://www.bankisrael.gov.il/press/heb/110920/110920z.htm ), ומכאן שגם הערך שלהם יורד. כך למשל, אדם שהלווה בלי ריבית בשנת 2002, למשך 8 שנים, קיבל בחזרה כסף שערכו פי 4 פחות ממה שהלווה.

למרות ההבדל המשמעותי הזה, ההלכה - עד כמה שידוע לי - עדיין מתייחסת לשטרות כאל הבסיס להלוואה. למעשה, בימינו, מי שילווה מטבעות העשויים מהמתכת כסף, ייחשב למלווה בריבית, כי המתכת כסף נחשבת "פירות"!

האם ידוע לכם על דיונים הלכתיים מקיפים בסוגיה זו? אני מתעניין במיוחד בשתי שאלות:
א. האם בכלל מותר לממשלה להדפיס כסף בלי הגבלה? לכאורה, כאשר הממשלה מדפיסה כסף, היא פוגעת במלווים (או גם בכל מי שמחזיק שטרות) וגורמת לכך שהכסף שלהם שווה פחות.
ב. במצב שבו הממשלה מדפיסה כסף, האם הלוואה בריבית אכן צריכה להיות לפי השטרות (שערכם אינו קבוע)? או אולי במצב זה ראוי להלוות על-בסיס מתכות יקרות כמו פעם?




דווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מחובר
נשלח ב-16/10/2011 02:20 לינק ישיר 

1.יש להפנות את השאלה לכלכלנים,אך על קצה המזלג אומר שממשלה שומרת על התקציב ,וזה בדיוק הכוונה "לא מדפיסים כסך ללא הגבלה!
2.המתכות עצמן ערכן עולה ויורד לפי התנודות בעולם.ממילא לא פתרת כלום!
ע"כ יש ללמוד הלכות ריבית בספר שמסכם הלכות בשפה עכשווית..חפש בחנויות הספרים!!



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-16/10/2011 07:29 לינק ישיר 

הסיבה שהחישוב הזה לא מדויק היא שרוב ההון והנכסים שלנו הם לא בכסף מזומן או בפקדונות עו"ש. תחשוב כמה אתה "שווה", ותבין שרוב ההון והנכסם שלך הם בנדל"ן, מכונית, כל מיני תוכניות חסכון בבנק, קרנות פנסיה, קופות גמל, שאף אחד מכל הנכסים האלה לא נכנס לקטגוריה של "כמות הכסף"/M1, לעומת זאת סך הכסף המזומן והעו"ש שיש לך הוא שבריר ביחס לשווי ההון והכנסים שלך. וזה נכון לכל המשק.

במלים אחרות, העובדה שממחר תחזיק דרך קבע בארנק שלך 400 שקל במקום 100 שקל לא אומרת ש"הכסף שלך גדל פי 4", כי השווי הכולל של הנכסים שלך (שכולם נזילים ברמה כזו או אחרת) יישאר פחות או יותר אותו הדבר.

עם זאת, אכן ניתן לראות מהקישור הבא שבנק ישראל הגדיל ב-80% את כמות המטבעות והשטרות שבמשק בשנים 2006-2010, וזו אכן "הדפסת כסף" פר אקסלנס:




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-16/10/2011 08:10 לינק ישיר 

"המתכות עצמן ערכן עולה ויורד לפי התנודות בעולם"

בתורה נקבע, ש"מוהר הבתולות" הוא חמישים שקל כסף.

מעל 1000 שנים אחר-כך, בזמן התלמוד, נקבע שכתובה של בתולה היא 200 זוז, שהם חמישים שקל כסף (שקל = 4 זוז).

מכאן, שכוח הקנייה של הכסף לא השתנה במשך מעל 1000 שנים!

לעומת זאת, כוח הקניה של ה"שקל" שלנו יכול לרדת באופן מאד משמעותי בזמן מאד קצר.

מכאן שיש הבדל עצום בין הכסף של פעם לבין ה"כסף" של היום, ולכן תמהתי, מדוע ההלכה לא התייחסה לכך.



דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מחובר
נשלח ב-16/10/2011 08:12 לינק ישיר 

עכשיו גיליתי שיש מי שהתייחס לנושא בהרחבה:

אני מתחיל לקרוא...



דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מחובר
נשלח ב-16/10/2011 08:16 לינק ישיר 

אני לא מבין את שאלתך מתחילה, הרי גם כסף וזהב אמיתי לא שווה ממש, רק כי האנושות הסכימו לכן, כלומר אותו דבר יכולים להחליט על נייר כל שהוא,

אם המושג כסף (מכל סוג שהיא) היא המצאת האנושות ?! אז מה לי איך ובמה החליטו להשתמש ?

התורה דיברה מתחילה על סמך זה שהחברה קובעת את הערך, במילא אין כאן ריבית כלל,
חוץ מזה תשאל גם על הכסף וזהב שהם כהיום בערך גבוה רק בגלל שאין אימון בדולר וביורו, שמבצב היו טוב הכסף והזהב היה דיי למטה, ואז תשאל שאני מחזיר עכשיו זהב אז אני משלם ריבית ??



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-16/10/2011 08:47 לינק ישיר 

אראל

אכן אין מספיק התייחסות לשאלות כלכליות וחברתיות בתקופתנו ולמעשה מזה דורות.

(יש יוצאי דופן. כמו תקנה לא לבזבז על חתונות ועל הזמנת מי שאינם קרובים בדרגת פסולי חיתון, כוונתי לתקנה מימי הנודע ביהודה - לפני מאתיים שלוש מאות שנה - וגם אז לא שמעו לו - אבל אלו יוצאי דופן).

לגבי השאלה הראשונה, כמדומה שהיא לא יכלה לעלות. מי ישאל? ממשלה יהודית שיכולה להתעניין בשאלות כאלו לא היתה קיימת עד לפני כמה עשרות שנים. דוק ותשכח (=חפש ותמצא. כלומר כולנו יודעים כמה זמן קיימת המדינה ועד כמה לצערנו היא אינה חיה רק לפי ההלכה).

כמו כן, התופעה של הדפסת כסף היא חדשה. וכדי להעריך זאת צריך לסקור את התפתחות הכסף.

זאת לא אעשה, ואולי מישהו אחר יעשה זאת. אולי אפשר אפילו להפנות לויקי למקום שיש.

במקום זה אציין להגדרות היסודיות כפי שהן עולות מן הגמרא.

הכסף אצלם היה מורכב ממתכת שנשאה חותמת של המלכות. נסכא (=חומר הגלם) + טבעא (=החותמת).

מטבעות יכלו לשנות ערך, יכלו גם להיפסל בידי המלכות. וזה יצר מקרי בינים שבהם היה צריך לדון ולא רק לגבי ריבית (האם מי שמחזיר חוב במטבע שפסלה מלכות אבל עדיין יוצא באופן חוקי למחצה תוך העלמת עין ייקרא מחזיר חובו?).

חז"ל דרשו את הפסוקים על איסור הלואה בריבית ומצאו בהם שני רכיבים:

1. ריבית. אסור שהמלוה יתכנן מראש את ההלוואה ויתנה כך שממונו יגדל על ידי ההלוואה.

2. נשך. אסור שההלוואה תתוכנן ותותנה כך שממונו של הלווה יתחסר על ידי ההלוואה.

חז"ל גם אסרו מצבים שבהם יש "צד אחד בריבית" (יש אפשרות של ריבית או נשך), או אפילו שיש בהם שתי צורות הסתכלות על ההלוואה, ולפי צורת הסתכלות אחת נוצרת כאן ריבית, אם כי זה לא כך באמת.

לכן לא התירו להלוות פירות בפירות כיון ששווי הפירות משתנה, ובצורת הסתכלות זו יש כאן כעין ריבית.

דוגמא להמחשה: מי שהלווה לחברו מאה סאה חיטה ומקבל אותם אחרי חצי שנה (יש שינויי מחיר עונתיים), קיבל בדיוק מה שהלווה. אבל שווי הסאה השתנה. ואפשר, למעשה סביר, שיקבל מה ששווה יותר.

אמנם אם יצא השער בזמן ההלוואה או שיש ללווה מן הפירות, ההלוואה מותרת.


כאשר יש כמה צורות מטבע, המשנה דנה איזו מהן תחשב ל"מטבע" כלומר כסף ואלו לעומתה ייחשבו ל"פירות". ושוב, זו תקנה של חכמים.

בשעתו, כאשר הדולר היה אסור בהחזקה, וגם כעת, כאשר זה חוקי, הלוואה של דולרים מצריכה שיהיה שער או שללווה יהיה לכל הפחות דולר אחד כדי להימלט מאיסור ריבית מדבריהם. אחרת הלווה יוכל לטעון שיחזיר לפי השער של השקל הנמוך כדי להינצל מאיסור... או שהמלוה יחשוש לקבל את ההחזר מאותה סיבה. יש צדיקים כאלו. (האם השאלה רלוונטית היום כאשר השקל חזק יותר מהדולר?)

אלו יסודות שעליהם נבנות ההלכות ומהם ניתן להסיק כמעט את כל השאר. (רק כמעט. כפי שציינו צריך ללמוד עוד. אולם ההלכה בנויה מאיסורי התורה, מתקנות חכמים, ומצורות לעקפם בשל צרכי הכלכלה והחברה, כגון היתר עסקה. מטא הלכה, אכן).

לאחר הקדמות אלו, אני חוזר אל שאלותיך:


א. האם בכלל מותר לממשלה להדפיס כסף בלי הגבלה? לכאורה, כאשר הממשלה מדפיסה כסף, היא פוגעת במלווים (או גם בכל מי שמחזיק שטרות) וגורמת לכך שהכסף שלהם שווה פחות.

הממשלה, כפי שכבר כתבו, משתדלת להגן על המשק ולא לפעול לטובת ציבור מסויים של  מלוים (אם כי יש לחשוד לפעמים...). כיון שתמיד יהיו נפגעים וטובת הכלל קודמת, אזי הממשלה פועלת כפי מה שהיא יכולה. כך זה בתיאוריה (הכותב אינו כלכלן ואולי תמים מדי).

מצד שני, קשה להניח שהחיבור בין צעדי הממשלה לבין תוצאות לגבי מלוים הוא כה פשטני. הדבר צריך תלמוד וביאור בידי מומחים.


ב. במצב שבו הממשלה מדפיסה כסף, האם הלוואה בריבית אכן צריכה להיות לפי השטרות (שערכם אינו קבוע)? או אולי במצב זה ראוי להלוות על-בסיס מתכות יקרות כמו פעם?

האם כוונתך לעצה פרטית לאדם מסויים שמלוה או לקביעת צורת התנהגות במשק?

האם ידוע לכם על דיונים הלכתיים מקיפים בסוגיה זו? - לא... אבל זה לא אומר שאין.






דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-16/10/2011 09:58 לינק ישיר 

"אני לא מבין את שאלתך מתחילה, הרי גם כסף וזהב אמיתי לא שווה ממש, רק כי האנושות הסכימו לכן, כלומר אותו דבר יכולים להחליט על נייר כל שהוא"

האנושות הסכימה על כסף וזהב, לא באופן שרירותי, אלא משום שהכמות שלהם פחות-או-יותר קבועה. אמנם המחיר שלהם בשוק עולה ויורד, אבל כל עוד הכמות קבועה, בטווח הארוך גם הערך קבוע.

עקרונית, אילו היו מסכימים על נייר כלשהו שכמותו קבועה (לדוגמה, היו מדפיסים פעם אחת כמות גדולה של שטרות, ומכאן והלאה קובעים שאסור להדפיס שטרות נוספים), אז באמת לא היה שום הבדל בין זה לבין כסף או זהב. כך היה המצב בארה"ב עד לפני כ-40 שנה, בתקופת תקן הזהב:

אבל ברגע שמשתמשים בנייר שכמותו יכולה להשתנות בכל רגע, המצב שונה לגמרי כי ערך הנייר אינו קבוע.

---

מקור מעניין שאפשר ללמוד ממנו על התפתחות הכסף הוא שטרות ישנים, למשל זה:
כתוב שם "בנק אנגלו פלשתינה בע"מ ישלם למוכ"ז לירה ארץ ישראלית אחת".

רגע, אבל השטר הזה הוא עצמו לירה ארץ ישראלית, לא?

לא!

בעבר השטר לא נחשב כ"כסף", אלא כשטר ממש - שטר חוב.

המשמעות של השטר היא בדיוק מה שכתוב עליו - הבנק חייב למחזיק השטר את הסכום הרשום על השטר.

אם כך, אולי אפשר לדון בנושא הדפסת כסף מדין שטרות.

נניח שבמצב ההתחלתי כולם משתמשים רק במטבעות כסף טהור. ואז יום אחד קם בנק ומאפשר לכולם להפקיד בו את הכסף הטהור תמורת שטרות בערך המתאים. במצב זה, כל בעלי השטרות הם נושים של הבנק, והמצב עדיין תקין לחלוטין.

ואז הבנק מתחיל להדפיס שטרות חוב נוספים, ולחלק אותם לאנשים. כאן לדעתי כבר יש בעיה הלכתית, שכן ע"פ ההלכה, השטרות המוקדמים קודמים לשטרות המאוחרים. אם יבואו כל בעלי השטרות לגבות את חובם (=הכסף הטהור המופקד בבנק), הבנק חייב לתת עדיפות לבעלי השטרות המוקדמים. אבל מכיוון שעל השטרות אין תאריך, הבנק לא יוכל לעשות זאת.

למעשה (תקנו אותי אם אני טועה), ע"פ ההלכה אסור לכתוב שטר בלי תאריך, בדיוק מהסיבה הזאת - שטר בלי תאריך עלול לגרום לגזל.

אם כך, לכאורה השטרות של ימינו מנוגדים להלכה, כי הם שטרות חוב בלי תאריך.

מה דעתכם?



דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מחובר
נשלח ב-16/10/2011 11:17 לינק ישיר 

אראלסגל כתב:

1.
בתקופת התנ"ך, התלמוד, וגם כנראה דורות רבים אחר-כך, אמצעי התשלום היו מבוססים על כסף וזהב, שכמותן בערך קבועה. כך, כשאדם הלווה בלי ריבית, הוא באמת קיבל בחזרה את אותה כמות כסף שהלווה.

2.
בדורות האחרונים, בוטלה ההצמדה לכסף וזהב, והממשלות נוהגות להדפיס שטרות לפי שיקול דעתן. כתוצאה מכך, כמות אמצעי התשלום גדלה במהירות רבה (בישראל, כמות השקלים גדלה כמעט פי 4 ב-8 שנים:
http://www.bankisrael.gov.il/press/heb/110920/110920z.htm ), ומכאן שגם הערך שלהם יורד.

3.
כך למשל, אדם שהלווה בלי ריבית בשנת 2002, למשך 8 שנים, קיבל בחזרה כסף שערכו פי 4 פחות ממה שהלווה.

4.
למרות ההבדל המשמעותי הזה, ההלכה - עד כמה שידוע לי - עדיין מתייחסת לשטרות כאל הבסיס להלוואה. למעשה, בימינו, מי שילווה מטבעות העשויים מהמתכת כסף, ייחשב למלווה בריבית, כי המתכת כסף נחשבת "פירות"!

האם ידוע לכם על דיונים הלכתיים מקיפים בסוגיה זו? אני מתעניין במיוחד בשתי שאלות:
א. האם בכלל מותר לממשלה להדפיס כסף בלי הגבלה? לכאורה, כאשר הממשלה מדפיסה כסף, היא פוגעת במלווים (או גם בכל מי שמחזיק שטרות) וגורמת לכך שהכסף שלהם שווה פחות.
ב. במצב שבו הממשלה מדפיסה כסף, האם הלוואה בריבית אכן צריכה להיות לפי השטרות (שערכם אינו קבוע)? או אולי במצב זה ראוי להלוות על-בסיס מתכות יקרות כמו פעם?




אתה חייב ללמוד מעט יותר על התפתחות כסף, וכלכלה בכלל. מדבריך עולה, ולא בפעם הראשונה, כי יש לך פערי ידע משמעותיים בנושא.

כמה הערות לדבריך - לפי המספור שלמעלה:


1.
לא מדוייק. ראה, למשל, כבר בפרק הראשון של קידושין את הדיון בשינוי ערכי הכסף.

2.
דבר זה קרה כבר בתקופות קדומות, ואינו המצאה חדשה, ועיין שוב בהערה 1. לעיל. המקבילה הקדומה של "הדפסת כסף" היתה סגסוג המתכת (למשל - הוספת בדיל למטבעות כסף), הפחתת המשקל בלי שינוי הערך הנקוב, ועוד כהנה וכהנה. הדפסת כסף היתה מקובלת מאד בתקופת המשנה והתלמוד (1).


3.
חוששני שהתבלבלת בין כמות הכסף לבין האינפלציה. כמות הכסף אמנם גדלה כפי שאמרת, אך ערכו לא ירד כפי שאמרת. לפי דבריך, אדם שהילווה 100 ש"ח בשנת 2002, איבד שלושה רבעים מכח הקניה של הכסף הזה כשקיבלו בחזרה שמונה שנים לאחר מכן.

למעשה, אותו אדם איבד כ-20% (במקום 75% כדבריך) מערך כספו, וזאת בהתאם למדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלמ"ס. לכמות הכסף במשק אין קשר ישיר מהסוג אותו קבעת למעלה.

לשם הדוגמא: אם גילו מאגר נפט במרכז תל אביב, והמדינה מייצאת אותו לחו"ל תמורת ממון רב, כמות הכסף במשק גדלה. אם למרות הגידול בכמות הכסף, מסיבות שונות, רמת המחירים נותרה ללא שינוי - גם ערך הכסף נותר ללא שינוי.

4.
לא מדוייק. אינני חושב שניתן להשוות הלוואת "סאה בסאה" להלוואת כסף בכסף, אבל לא כאן המקום להאריך בכך.

כאן אוסיף שאתה, בדבריך לעיל, מחזיק מדי פעם את החבל בשני קצותיו. אם המתכת היא סחורה לכל דבר, עד כדי כך שאתה חושש ל"סאה בסאה", אתה לא יכול לחשוב על הלוואה-צמודת-ערך-המתכת; וכן הלאה.


אגב, גם תקופות קדומות ידעו שינויים בשווי המתכות. ראה, למשל, את התיאור של מלכות שלמה שהכסף לא נחשב בה מאומה. או, בתקופות מתועדות יותר, צניחת ערך הכסף (SILVER) בעולם - כולל באימפריה העת'מאנית, לאחר גילוי אמריקה ומכרות הכסף הגדולים מהם ייבאו הספרדים כמויות גדולות של המתכת.














(1) ראה למשל את המאמר הבא: http://mises.org/daily/3663





דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-16/10/2011 12:29 לינק ישיר 

בב"ק צז. דנו במלוה על המטבע והוסיפו עליו, פשט הדברים הוא שחל פיחות בערך המטבע וכעת הוא שוה פחות, והלוה רוצה לפרוע במטבע שלוה אע"פ שערכו הורד. רש"י ותוס' פירשו באופן אחר, אבל בתשובות הגאונים הרכבי תכד' ובספר התרומה מו' יח' וכן נראה דעת הרמב"ם הלואה ד' יא' (עי"ש מגיד משנה) שהכוונה כמו שנתבאר. וכיו"ב בחי' הראב"ד לב"ק, ועי' גם במאירי שמביא פירוש כזה.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-20/10/2011 19:33 לינק ישיר 

תודה רבה,

באמת מעניין שגם בתקופת התלמוד נהגו הממשלות להפחית את ערך המטבע.

קראתי עכשיו בספר "מעשר כספים" תשובה מעניינת של הרב משה פיינשטיין. השאלה היתה, אם מישהו קנה דירה, ולאחר כמה שנים מכר אותה במחיר גבוה יותר, אבל ההבדל במחיר נבע רק מירידת ערך השטרות, האם הוא צריך לתת מעשר על העליה במחיר? הרמ"פ ענה שלא, כי זה לא רווח אמיתי. וכתב שם, שרק למתכות כסף וזהב יש ערך אמיתי, אבל לשטרות שלנו אין ערך אמיתי. ומה שבדיני ריבית אנחנו הולכים לפי השטרות שלנו, זו גזירת הכתוב, שלא לקחת יותר מסכום ההלוואה, גם אם ערך השטרות ירד. אבל במעשר כספים הולכים לפי ערך אמיתי.



דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מחובר
נשלח ב-20/10/2011 22:53 לינק ישיר 

צדיק: שוב לא שזהב וכסף יש להם ערך אמיתי, רק כרגע (ולפני מיליון רגעים היית) שווה כי כך קבעו האנושות,
יש דברים אחדים שהם באמת שווים, אוויר מים ואוכל, כל השאר הם רק לצורך להקל על המסחר וכדומה,
יש עוד דברים שהם נדירים ביקום וגם יכולים להחליט עליהם אותו דבר כמו על הזהב והכסף,
יש מעלה לזהב כי היא משתמרת לעולמים מעצם טבעו, מה שאין כן הרבה דברים נדירים אחרים שלא משתמרות כמו זהב, אבל ביום שימצא הרבה מזה אז לא נוכל להמשיך להשתמש עם זה, כך זה לגבי יהלומים,



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-21/10/2011 08:44 לינק ישיר 

אראלסגל כתב:
"אני לא מבין את שאלתך מתחילה, הרי גם כסף וזהב אמיתי לא שווה ממש, רק כי האנושות הסכימו לכן, כלומר אותו דבר יכולים להחליט על נייר כל שהוא"

האנושות הסכימה על כסף וזהב, לא באופ;ן שרירותי, אלא משום שהכמות שלהם פחות-או-יותר קבועה. אמנם המחיר שלהם בשוק עולה ויורד, אבל כל עוד הכמות קבועה, בטווח הארוך גם הערך קבוע.

עקרונית, אילו היו מסכימים על נייר כלשהו שכמותו קבועה (לדוגמה, היו מדפיסים פעם אחת כמות גדולה של שטרות, ומכאן והלאה קובעים שאסור להדפיס שטרות נוספים), אז באמת לא היה שום הבדל בין זה לבין כסף או זהב. כך היה המצב בארה"ב עד לפני כ-40 שנה, בתקופת תקן הזהב:

אבל ברגע שמשתמשים בנייר שכמותו יכולה להשתנות בכל רגע, המצב שונה לגמרי כי ערך הנייר אינו קבוע.

---...

מה דעתכם?



כפי שכבר הזכרתי לעיל, כמויות הכסף והזהב המשמשות בעולם - אינן קבועות. הדוגמא ההיסטורית הטובה ביותר שאני מכיר היא זרימת הזהב והכסף לספרד אחרי גילוי המרבצים הגדולים במרכז אמריקה, במאות ה-15 ןה-16.


זרימת המתכות הללו גרמה לעושר בלתי נתפס - ולאינפלציה דוהרת בספרד - שחלק ממנה זלג למדינות שכנות. סוחר צרפתי בן התקופה הגדיר זאת כך: "בספרד הכל יקר, חוץ מאשר כסף (המתכת) (1).




(1)   Quoted in Fernand Braudel, The Wheels of Commerce, vol. II of Civilization and Capitalism 15th–18th Centuryu 1979:171.





דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-21/10/2011 10:24 לינק ישיר 

אינפלציה* מתועדת קדומה יותר אירעה באמצע ימי הביניים, מסיבה הפוכה. בזמן פריחת התרבות המוסלמית, היה העולם המסחרי בארצות האיסלאם מפותח הרבה יותר מזה שבאירופה. הביקוש לזהב בארצות האיסלאם היה גבוה מאוד, וגרם ל"בריחת הזהב" מאירופה למזרח, שם הותכו המטבעות האירופיים והוטבעו מחדש בערכים המזרחיים. באירופה המאד מפגרת, נעלם כמעט הזהב לגמרי, ומעט מטבעות הזהב היו מטבעות ערביים שלא הותכו, אלא נטבעו מחדש על גבי ההטבעה הישנה. גם מטבעות ערביים מקוריים היו בשימוש, לפי משקל הזהב שבהם. נדמה לי שכונו סולידיס, או שם דומה. באותה התקופה עלה מאוד מחיר מתכת הכסף באירופה, ששימשה תחליף להטבעת מטבעות. המחיר היקר של הכסף גרם לעליית מחירים, שכן עלות הנפקת המטבעות התגלגלה על הסוחרים והצרכנים.
הפיקוח על המחירים משתקף בתעודות המצטטות צווים של שליטים מקומיים המקפיאים מחירים, וכן מעדויות על עונשים שהוטלו על מפקיעי השערים.
אינני מכיר מקורות בספרות ההלכה והראשונים באירופה המתייחסים לענין זה.


* לא ממש "אינפלציה" במונחה המודרני

_________________

אוי לשכן
ואוי לשכנו




דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מחובר
נשלח ב-22/10/2011 18:12 לינק ישיר 

מואדיב כתב:

זרימת המתכות הללו גרמה לעושר בלתי נתפס - ולאינפלציה דוהרת בספרד - שחלק ממנה זלג למדינות שכנות. סוחר צרפתי בן התקופה הגדיר זאת כך: "בספרד הכל יקר, חוץ מאשר כסף (המתכת) (1).




(1)   Quoted in Fernand Braudel, The Wheels of Commerce, vol. II of Civilization and Capitalism 15th–18th Centuryu 1979:171.




בהחלט צודק. יש עוד דוגמות לכך בהיסטוריה (אם כי זו שהבאת היא כנראה הדרמטית מכולן), לדוגמה סחר התה בין אנגליה לסין, שהביא לזרימה אדירה של כסף מהמערב לסין, וסחר האופיום המאוחר יותר ששינה את המגמה.

אישית מאד אהבתי את "עלייתו של הכסף" של ניל פרגוסון, שלדעתי רלוונטי מאד לאשכול.




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-23/10/2011 23:26 לינק ישיר 

לפני כמה שנים שאלתי את ר' יצחק ברנד (עמנואל), מה דעתו על היתר עיסקה.
והוא ענה לי שהערמה לא מועילה, וכדברי רב יוסף גאון וכו', אך נראה לו שאין איסור ריבית בכסף של היום, כיוון שערכו אינו אמיתי (אינו בתקן הזהב, או צמוד לסחורה ממשית כלשהי).



דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מחובר
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > הדפסת כסף
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
1 2 3 ... 18 19 20 לדף הבא סך הכל 20 דפים.