בית פורומים עצור כאן חושבים

מה הוא הצורך הרוחני של התקופה

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-20/9/2012 15:59 לינק ישיר 
מה הוא הצורך הרוחני של התקופה


הכותרת נראית יומרנית וגם מניחה הנחה סמויה שאכן יש כזה דבר צורך רוחני - וננסה להבהיר

הופעת משנה תורה אמנם עוררה התנגדות אבל חוללה מהפכה בעולם היהודי ההלכה כולה כונסה, וכמות החיבורים שחוברה לאחר מכן וכן השתת השו"ע על הרמב"ם היו האישור לצורך בספר זה וגרמו למפנה. כך גם המורה נבוכים.

לרמב"ם היו מניעים שונים אבל הוא זיהה צורך וכך כתב בהקדמת משנה תורה כתב: "ובזמן הזה תכפו צרות...ואבדה חכמת חכמינו...לפיכך אותם הפירושים...שחברו הגואנים..אין מבין עניינהם...ומםני זה נערני אני חצני...לחברעד שתהא התורה שבע"פ סדורה בפי הכל".

גם מרן הבית יוסף זיהה צורך ואחר שבהקדמה לספרו מסביר את הבעיה בספרות שקדמה לו כותב: "לחבר ספר כולל כל הדינים...בביאור שורשיהם...עם כל חילוקי הסברות...איש לא נעדר".

במקביל: הבעש"ט והחסידות זיהו צורך רוחני והתפשטות החסידות ענתה על הצורך, וכך גם הראי"ה קוק זיהה שוני בין התקופות שיש לתת לו מענה רוחני וניסה להציע משנה הגותית שתתמודד עם השוני, ומשנתו הפכה לבסיס לזרם דתי.

בדוגמה קטנה ניתן אולי לראות גם בהופעת ספר שמירת שבת כהלכתה שפשט בישראל כסוג של מענה לצורך - התמודדות כוללת עם השבת המודרנית בשפה נגישה לכל נפש מתוך הנמקה עיונית לת"ח.

כל אחת מהדוגמאות חוללה תמורה בעולם הדתי וחיצרה תגובות נגד ותגובות משנה.

קיצרתי בדוגמאות, ניתן להציע פרשנויות שונות למה דווקא אישים אלו הצליחו וודאי היו סיבות רבות - ואיני רוצה להיכנס לכך - אבל נראה לי שנדרש תנאי בסיסי שהוא זיהוי צורך יסודי שיש לתת לו מענה וחוללה באומץ מהלך חדשני.

 השאלה היא האם יש בידינו לאתר את צורך התקופה /החברה הדתית?



דווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-20/9/2012 16:21 לינק ישיר 

לא נסעת לאומן?



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-20/9/2012 16:57 לינק ישיר 

שח לי מרכזניק ותיק, ת"ח רציני ומכובד, שהרב צבי יהודה הצליח בזמנו לתת מענה לצעיר הדתי שרצנ להיות גם ציוני. מסתבר שבינתיים זרמו הרבה מים.

הצורך הרוחני, כפי שרמז לו צעג, הוא "התחברות". הצורך הזה הולך ובא. בישיבות הד"ליות יש מושג של שחנ"שים. ייתכן וגם בחרדיות. איני יודע. אם הבנתי נכון אזי גם הטרנד של המשפיעים בחסידות, נובע אף הוא מאותו צורך.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-20/9/2012 17:44 לינק ישיר 

התחברות זה מינוח לא מוגדר שאינו מסביר מה הבעיה ואת הצורך.

אולי התכוונת לתחושה של חוויה דתית, וגם אז יש לשאול למה הכוונה, מהי החוויה הדתית שמחפשים?
אולי הבעיה היא שההלכה נראית בלתי רוולנטית ולא מחוברים להלכה?
או שהכוונה שהדתיות הפכה לפורמליסטית ולא מחוברים אליה?
או שחיי החול הפכו להיות עשירים-תרבות הפנאי ולא נראה שיש קשר בין דתיות לחיי החול שממלאים חלק ניכר מהחיים?
 

 



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-20/9/2012 18:22 לינק ישיר 

הערה שלא נוגעת למהות האשכול.
ככל הנראה, פסיקתית הלך השו"ע על פי רוב לפי הרמב"ם (לעיתים אפילו כדעת מיעוט, באופן חריג), אך עדיין בסידור ובעריכת ספרו, הוא התחקה אחר הטור.
גם את המהפיכה הלשונית שהרמב"ם ביצע הוא לא "קנה" ועדיין נצמד ללשון הגמרא.


תוקן על ידי patros ב- 20/09/2012 18:23:34




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-20/9/2012 19:33 לינק ישיר 

patros כתב:
הערה שלא נוגעת למהות האשכול.
ככל הנראה, פסיקתית הלך השו"ע על פי רוב לפי הרמב"ם (לעיתים אפילו כדעת מיעוט, באופן חריג), אך עדיין בסידור ובעריכת ספרו, הוא התחקה אחר הטור.
גם את המהפיכה הלשונית שהרמב"ם ביצע הוא לא "קנה" ועדיין נצמד ללשון הגמרא.


תוקן על ידי patros ב- 20/09/2012 18:23:34


הערה:
זהירות גדולה אשכול כל כך חשוב, נא לא להוסיף בו דברים שאינם מעניין האשכול.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-20/9/2012 20:00 לינק ישיר 

אולי כדי להבין מה הצורך יש למפות תחילה סיפטומים של בעיות דתיות כדי לזהות את הבעיות המרכזיות?



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-20/9/2012 20:09 לינק ישיר 

אנחנו בתקופה שאין צורך רוחני במובן הרגיל שהתרגלנו אליו.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-20/9/2012 21:32 לינק ישיר 

ראשית, הערה. לענ"ד היומרות לנסות לגלות את "צורך הדור" נכשלו עד כה.
הרמב"ם כלל לא קלע נכון ל"צורך" של הדור. לא במשנה תורה - ויעידו כל ההתנגדויות אליו. אנשים אהבו והסתדרו עם סדר הלימוד בישיבות עד אז.
בטח שלא עם "מורה נבוכים" שוודאי בעיות אלו בניסוח זה לא כ"כ הטריד את ה"דור".
למה בכל זאת הספרים הללו קיבלו השפעה אדירה? זו שאלה היסטורית אחרת.
ק"ו קרוכמל, ב"מורה נבוכי הזמן" שנשאר טמון לו אי שם, וגם הרב קוק ב"לנבוכי הדור" שאפילו לא זכה להוצאה מסודרת בניגוד לכתבים רבים אחרים שלו.

אחרי סייג זה, אנסה להצביע על צורך מסויים שאני מרגיש אצל אנשים.
הראשון - מהי תורה. אם פעם הסתפקו בטקסט עצמו ונלוויו(גמרא, ראשונים), הרי שהיום נוכח שיטת הביקורת ונוכח המדע, הדיון עולה מחדש. 
יש נסיונות לעשות רדוקציה לבעיה, ולהסתפק בשאלה - מה היחס בין האמונה X לאבולוציה. או לביקורת המקרא. לענ"ד היא לא תצלח.
צריך לנתח - מהי באמת התורה. האם היא טקסט מקודש גם מצד האינפורמציה שלו, גם מצד המוסר שלו וכד', או שמא העיקר זה תורה ומצוות?

צורך שני הוא היחס בין מערכת התורה לכל מערכת אחרת בעולם המודרני. 
אני מרגיש, אולי בעקבות לייבוביץ', שחוסר ההבנה של המערכת התורנית נובע מהשונות האקוטית שלה מכל מערכת אחרת בעולם המודרני. הציווילזציה מחנכת לפרגמטיזם, לתועלתניות עצמית, לנוחות.
בניגוד לפעם, שצו חיצוני היה דבר נפוץ, וכפייה היתה דבר מקובל - בין אם בדת, בין אם במסגרת היומיומית של הפועלים, המשרתים וכו', הרי שהיום אין זה כך.
ה"חופש", מילה מטעה משהו, הוא הנס הגבוה של הציוויליזציה. הלכך התורה, כמערכת חוקים כפויה מבחוץ, סותרת כל תפיסה מודרנית וכל חינוך מקובל.
ההבנה הזו, והפתרון שלה - האדרת החובה(ובזה יש להאריך), לענ"ד יענו על הרבה בעיות נוכחיות.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-20/9/2012 21:53 לינק ישיר 

כיצד תאדיר את החובה?
החופש הוא צורך בסיסי של אנשים כיום, לפחות אלו שלא גרים בחברה כופה, וגם הם מנסים לעתים  לערוק.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-20/9/2012 22:30 לינק ישיר 

לייבוביץ' האריך בזה הרבה.
תורף הדברים - חובה היא מלאת פאתוס. אנשים מעריכים קושי. גם קאנט דיבר על זה לא מעט כאשר כונן את הצו הקאטגורי שלו.
גם הרבי מלובביץ', באחת מהאגרות, מדבר על הבעיה בחינוך ל"פשרה" - שזה גורם לחניך לזלזל בתוכן. החניך אוהב אמת מוחלטת, גם אם היא קשה.
יש משהו מרומם והרואי בהשתעבדות. מה לנו דוגמה גדולה יותר מחיילים בצבא, שעם כל הקושי, ההשתעבדות שלפעמים היא אבסורדית ומטומטמת, סיכון החיים ועוד - ובכל זאת חיילים במדינה שלנו הם אולי האנשים הכי מוערכים והצבא הוא כמעט הקונצנזוס היחיד(ובכלל זה הכעס על החרדים כה גדול).



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-20/9/2012 22:35 לינק ישיר 

נ"ד
צר לי אך קשה לי לקבל את דבריך. החובה אמורה לתת לאדם תחושה שהוא חלק ממשהו גדול, לא חובה מטומטמת כמו זו של י"ל.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-20/9/2012 22:43 לינק ישיר 

מה אינו צורך, בעולם של התפוצצות מידע, אנשים לא צריכים עוד ריבוי אינפורמציה.

באופן פארדוקסלי אחד המאפיינים הבולטים של העולם הדתי היום הוא ריבוי עצום של ספרי אינפורמציה עוד ועוד ספרי ליקוטי הלכה וסיכומי הלכות עוד ועוד ספרי סיכומי שיעורים של ישיבות / דרשות, עוד ועוד הוצאות מחודשות של ספרי שותי"ם של קדמונים, שהמיטב שמתוכם כבר הובא בספרי הבאים אחריהם - זה ודאי אינו צורך מלבד אולי סל סוחרים.

אם החופש הוא צורך, האדרת החובה לא תועיל, כי אי אפשר לספק מה שאינו צורך, ולחילופין לנסות להילחם ולהוכיח שהצורך אינו אמיתי גם זה לא רוולנטי כלל האצבע הוא שאינך יכול להילחם מלחמה של הדור של אתמול.

[נחלת דוד - כדי לא להסיט את האשכול לא אכנס לדיון מורחב בטענותיך. העובדה הפשוטה היא שספרו של הרמב"ם פשט בישראל ונהיה ספר יסוד לפסיקת השו"ע, ושהראי"ה קוק הפך להיות הדמות המרכזית שהציונות הדתית רואה בו את מנהיגה - שניהם זיהו צורך של תקופה - לא של החברה - ואדרבה אע"פ שבדורם היו שהתנגדו, דור או שנים לאחר מכן התגלה שהם קלעו לצורך יסודי. אבל כאמור הם לא הנושא, אלא ההבנה שבתקופות מסוימות מתגלה שבר/צורך שצריך לזהותו כדי לבנות משהו חדש בעולם הדתי]



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-21/9/2012 02:31 לינק ישיר 

הצורך הרוחני של הדורות האחרונים הינו לשוב לפרטיות אחרי שממסדי השלטון והדת רמסו את הפרטיות במשך דורות רבים בשם הכלליות. לפיכך, בתחילה התעוררו אומות העולם להפריד בין מדינה לדת, כדי להמעיט מכוחם של ממסדים דתיים מושחתים. אח"כ החליפו בהרבה מדינות את השלטון המלוכני בשלטון דמוקרטי למען ייטיב לכל שכבות הציבור. אח"כ השתדלו לבטל את העבדות למען החירות וחיזוק האחווה הכלל אנושית. אח"כ החלו לעסוק בהתייחסות הוגנת לאשה, לילד, לזר, ולכל אלה שהוזנחו לאורך הדורות. אח"כ הלאומים נלחמו על עצמאותם מדיקטטורות ששלטו בהם. אח"כ החלו רוב הפרטים לעסוק בתיקונים פרטניים של נפש הפרט. התהליך כולו נמשך כבר כשלוש-מאות שנה. ביטויו ביהדות הינו תורת הרמח"ל.



 


תוקן על ידי מ80 ב- 21/09/2012 02:42:18




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-21/9/2012 02:56 לינק ישיר 

בעל,

לא באתי לשמש שופרו של לייבוביץ'. ואם חובתו "מטומטמת", אולי אחת תיטב ממנה.
הרעיון על האדרת החובה כפול - ראשית, זה גם מתחבר לשאיפה לחופש. ה"חופש" של מעשים על פי היצר בלבד, הוא לא חופש. הוא סבילות. הטלת צו על האדם, היא מה שעושה אותו חופשי. אומנם, לא במובן המקובל, אבל על כל פנים "אוטונומי"

מצד שני, החובה הדתית כשלעצמה, גם בלי להיות חלק מ"דבר גדול" יש בה פאתוס. אני תופס את המוסר התורני המתבטא בהלכה כדבר נעלה מאוד, גברי, ריאלי. כעקרונות נפלאים ומלאי און.
הרי גם הציבור החילוני מטיל על עצמו חובות. שיקרא לזה הומניזם או ליברליזם או זכויות טבעיות ושאר חרטוטים. בסופו של דבר, אלו חובות שהוא הטיל על עצמו, ובגלל הטוטאליות שלהן, בגלל רוח האדם העולה מהם, הוא גם מקדש את חובות אלו ונהנה מהם.

דבר אחרון, אחרי כל זה, אפשר גם להסביר היטב מדוע ציבור שלם שיאחוז בדרך זה יביא לשינויים מהפכניים ויהיה באמת ובתמים חלק מ"דבר גדול".

אני לא רוצה להאריך יותר, כי אני לא בטוח שזו כוונת האשכול וגם אני לא מוכשר דיי, אבל אלו עיקרי הדברים.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-21/9/2012 07:46 לינק ישיר 



בעל ונחלת
נגעתם בנקודה, מה שחסר זה תכלית וחזון, מהם יווצר גם פאתוס. (יצירת פאתוס באופן מלאכותי היא אחת הטעויות הגדולות של הרבה מהגישות המודרניות שהביאו לפוסט ולכך שהיום קשה הרבה יותר להקים חזון בר קיימא)



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > מה הוא הצורך הרוחני של התקופה
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
1 2 3 ... 9 10 11 לדף הבא סך הכל 11 דפים.