משפט הסיום של הכתבה הוא: כתות יכולות להיות בכל מקום, חשוב שאנשים יהיו מודעים וידעו להיזהר
הדבר באמת מעורר את השאלה מהי ההגדרה של כת. אין הגדרות ברורות לתופעה (ראו ויקי. אך ראו גם באתרים של האגודות למלחמה בכתות וחילוצים מהן), אבל כולם מסכימים שהיא קיימת. יש שמזהים גם דתות כסוג של כתות, ויש בזה משהו. ובכל זאת, התחושה שלי היא שיש זרמים מסויימים ביהדות שאינם זרמים אלא כתות (בפרפרזה על שם ספרו של אברהם קורמן ז"ל). השאלה היא כיצד מגדירים כת לעניין זה, ומה בין דת לכת, אם בכלל? (אני יודע שמיד ייכנסו כאן אלה שישושו על הזיהוי הזה כמוצאי שלל רב).
אציע כאן כמה מאפיינים חשובים (לסדר אין משמעות): 1. קיומו של מנהיג כריזמטי. 2. חוסר ביקורת כלפיו (הוא לעולם לא טועה). 3. שליטה שלו על חברי הכת (בממונם או גופם, ניצול מיני ואחר). 4. חוסר אפשרות להיחלץ (לפחות בלי פעולות קומנדו ברמה הפיסית או המנטלית). 5. הזיות לא רציונליות. 6. כפיית שפה אזוטרית (כללים ומושגים) על המציאות, תוך התעלמות מזה שהמציאות לא באמת מצייתת לכללים ולמונחים הללו. כחלק מזה: תירוצים דחוקים, נוסח לנין וסטלין, מדוע הכל במציאות מתאים לשפה האפריורית שלנו. 7. קבלת החלטות הזויה ולא רציונלית בגלל שיקולים אזוטריים. 8. חוסר עקביות (אפילו לשיטתם). 9. חריגה מההלכה (שמוצדקת בכך שכך המנהיג אומר). זה כמובן ייחודי לכת ביהדות. 10. גישה סלקטיבית למקורות (רק בהנחייה ותחת פרשנות של הפרשנים המוסמכים בעלי חכמת-על, שבד"כ מעוותים את המקורות בהתאם לאידיאולוגיה ולמגמות, לאו דווקא האינטרסים במובן הצר). 11. הוספת כתבי קודש ייחודיים להם (כמובן נוגע ליהדות). 12. סיפורי ניסים על המנהיג וראייתו כסוג של אל או מלאך (או משיח). 13. מסוכנות לחברי הכת או לסביבה. 14. ניתוק מהמשפחה ומהחברה הקודמת. 15. מגלומניה (העולם עומד עלינו). 16. ראיית מזימות בכל מה שסביבם (האנטיכריסט, או האיחוד האירופי). 17. ראיית המציאות במשקפיים מטפיזיות (אי התייחסות למה שקורה, אלא רק דרך התופעות והכוחות המטפיזיים שמאחורי המציאות).
אני מניח שיש עוד מאפיינים, ואשמח להשלמת הרשימה. ברור שלא כל המאפיינים הללו קיימים בכל כת, וברור שחלקם מופיעים גם בקבוצות שאינן כתות. ועדיין דומני שזה השדה הנכון לאפיין את התופעה. זה גם לא אומר שכל אחד שם הוא חבר בכת, אלא שהקבוצה מתנהלת ככת במידה כזו או אחרת של הומוגניות. יתר על כן, ייתכן שכל המאפיינים הללו לא רלוונטיים. השאלה היא האם האמונות הללו נכונות ולא האם המאפיינים הם כאלה. מי שחושב שהוא המשיח בד"כ נוטים לאשפז אותו, אלא אם הוא באמת המשיח. לכן לחשוב את עצמך למשיח אינו בהכרח מאפיין של חולי. וכך לגבי מאפייני הכתות. האמונה במנהיג או בכתבי הקודש שלהם יכולה להיות נכונה ואז זו לא כת.
ומכאן לשתי דוגמאות: דומני שקבוצות כמו הר המור (ישיבות הקו), או חלקים נרחבים בחב"ד (לא רק המשיחיים), הן לגמרי כתות במובן הזה (כמובן לא כל המאפיינים קיימים בהן, ולא בכל חבר בהן, וכנ"ל).
אשמח לדיון בכמה מישורים: א. השלמת רשימת המאפיינים. ב. ערעורים על חלק מהם. ג. הצעות להגדרה כמה מהם צריכים לאפיין קבוצה כדי שתיקרא כת. ד. התייחסות לקבוצות קונקרטיות (כמו שתי אלה שהצעתי כאן למעלה).
אני חושב שדיון בשאלה מה מוצדק לעשות בהנחה שאכן מדובר בכת (עד כמה מוצדקים מעשים קיצוניים, או חוסר סובלנות, או הוצאת לשון הרע ושם רע) הוא דיון אחר, ולא כדאי להיכנס אליו כאן.
תוקן על ידי mdabraham ב- 13/06/2013 14:55:58
נשלח ב-13/6/2013 15:13
איך היית מגדיר את החרדיות?
נשלח ב-13/6/2013 15:30
האקדמיה היא לא כת?
נשלח ב-13/6/2013 15:38
צעג. המין האנושי הוא לא כת?
נשלח ב-13/6/2013 15:46
הרב מיכי.
נראה שנכנס כאן לעניינים איזה מנהל שמטפל באשכולות הגולשים להתכתשיות לא ענייניות. תודה לו. כולי תקווה שאשכול זה לא יתדרדר מידי מהר לשם.
יש כאן שאלות חשובות אם הם ידונו בצורה מכובדת.
אבל הפרדת הדיון של מה ראוי לעשות אם קבוצה מסויימת עומדת בהגדרות של 'כת' לדעתי 'מסרסת' את הדיון.
בגלל שה'תיחום' אינו צודק לכשעצמו, אין לו משמעות מופשטת, כל משמעותו היא ההשלכות הקונקרטיות של אותו שיפוט.
כעין הדיון מה נקרא מחלת נפש? האם אפשר לדון עליו בצורה מופשטת? כל הדיון הוא בעקבות ההשלכה הטיפולית [ולא משנה איזה טיפול].
אולי כדאי שתסביר מה משמעות השאלה מהי כת במנותק ממה שיש לעשות עימה.
בכדי לסבר את האוזן.
אם הטיפול בכת היה מחייב עונש מוות. דומני שאף כת לא הייתי מגדיר ככת. רק כתות שהיו הורגות בתוך עצמם.
אם הטיפול בכת היה מחייב רק סנקציות כלכליות, בקלות הייתי מגדיר קבוצות מתוך החברה החרדית ככתות. [ואני חושב שהממשלה הנוכחית מתיימרת לטפל ע"י סנקציות כלכליות בכל מיני כתות המשתייכות למגזר החרדי, למשל כתות המחזיקות ת"תים הגורמים לתלמידהם שלא יוכלו להתפרנס כראוי נגד רצונם].
תוקן על ידי דה_וינצי2 ב- 13/06/2013 16:07:59
נשלח ב-13/6/2013 15:56
במבט ראשון נראה שהנקודה המרכזית היא חוסר היכולת המנטלית להתנתק.
נשלח ב-13/6/2013 15:58
הרב מיכי,
אני מניח הנחה שברור לי שלא כולם מסכימים לה והיא שאנחנו מצווים למידה גדולה של סובלנות בבואנו לדון דיני נפשות של קבוצות. מבין שלל האפיונים שציינת (שחלקם הם ללא ספק תפורים ובעלי כתובת מסויימת) אני רוצה להתמקד במספר 13. כדי שכת לא תוכל ליפול תחת שמיכת הסובלנות שלנו היא צריכה להזיק ולהיות מסוכנת. כאן צריך להתחיל מהברור כלומר היזק פיזי לחבריה ולזולת. לגבי היזק נפשי התמונה נעשית הרבה פחות ברורה ומאד תלויית תרבות. לכן מישהו יכול לחשוב שהעדר לימודי ליבה גורם היזק נפשי וכלכלי לחסרי ישע ובודאי מהווה סוג של כת. כדי שהביטוי כת יהיה שימושי כלומר לא סתם מילת גנאי שכל קבוצה משתמשת כנגד חברתה צריך להגדירו באופן הגנתי - רק כלפי אותן קבוצות בעלות רמת סיכון מובהק.
נשלח ב-13/6/2013 15:59
בעל. אתה מכיר מאן דהו שמסוגל להתנתק ממולדתו. היינו שיעבור ארץ וישכח מבחינה מנטלית מהארץ שגדל בה עד גיל 20? [למשל]. למה חוסר יכולת להתנתק ממארג חברתי כלשהו מגדיר את אותו מארג חברתי ככת?
נשלח ב-13/6/2013 16:00
ליאונרדו אתה צודק, אני צריך לחדד את ההגדרה, לכשירחיב.
נשלח ב-13/6/2013 16:11
בפילוסופיה של המוסר מקובל לדבר על כרטיס יציאה מחברה, כלומר הכלים שהחברה נותנת לאדם כך שהוא יוכל לעזוב אותה ויוכל ללכת לחיות בחברה אחרת. אינטואיטיבית, אני חושב שלשם בעלבעמיו מכוון, וזה נראה לי הקריטריון הראשון (אם כי לא היחיד) לכת.
נשלח ב-13/6/2013 16:13
לארוצים. אשמח אם תפרט או תפנה למידע על המונח שהבאת.
נשלח ב-13/6/2013 16:28
זה מונח רגיל בתיאוריות פילוסופיה פוליטית המתייחסות לרב תרבותיות, זכויות של מיעוטים ותרבויות מיעוט. למשל וויל קימליקה WILL KYMLICKA כותב על הזכויות של קבוצות מיעוט תרבותיות ואתניות לחנך על פי תרבותן ועל החשיבות של הפלורליזם התרבותי. הטיעון של קילמליקה הוא שרב תרבותיות מאפשרת לאנשים לבחור מתוך מגוון אופציות ומעשירה להם את החופש ולכן היא מוצדקת. אבל כאן עולה השאלה - האם כל תרבות היא לגיטימית, האם אין גבולות למה שאנחנו כחברה צריכים לאפשר? אחד האמצעים המאפשרים להבחין בין תרבויות הוא מושג "כרטיס היציאה". במילים אחרות, בתור מי שגדל בחברה X כמה קל לצאת ממנה ולבחור חברה אחרת בעלת אורח חיים אחר. לדוגמא לא ברור כמה חברה קיבוצית היפותטית שאין בה כסף ואף פעם לא השתמשו בה בכסף, שגם לא נותנת לאנשים מענק כספי על עזיבה מאפשרת לעזוב אותה, ובנוסף מחנכת את כל האנשים להיות נהגי טרקטורים. נראה שמי שרוצה לעזוב צריך להוותר בחוסר כל ובנוסף נשללו ממנו היכולות הבסיסיות של ניהול כסף (לא בטוח שהוא יודע מה בנק) ובנוסף המקצוע שלו רלבנטי כמעט אך ורק בקיבוץ, כך שאין לו ידע רלבנטי לכמעט שום חברה אחרת. זו חברה שאין ממנה כרטיס יציאה נוח ושעזיבה שלה עולה בהרבה קשיים לעוזב. אם ניקח דוגמא רלבנטית - אפשר להמשיג את הויכוח על לימודי הליב"ה כויכוח על כרטיס יציאה מהחברה החרדית. בהמשגה כזו לימודי הליב"ה (בנוסף לשאר ההשפעות שלהם) מאפשרים לאנשים לעזוב את החברה החרדית כי הם מלמדים אותם יכולות רלבנטיות גם מחוץ לעולם החרדי, לעומת לימודי קודש בלבד המשאירים את תחום הידע של האדם בסביבות הישיבה. קימליקה טען שרב תרבותיות מוצדקת רק בהנתן כרטיס יציאה נח מכל תת החברות וזה אחד הקריטריונים לזכות המיעוט לחינוך לתרבותו. כתות הן חברות שכרטיס היציאה מהן הוא יקר מאוד.
נשלח ב-13/6/2013 17:00
קריטריון חשוב ששכח מיכי הגודל. ככל שמספר אנשיך גדול אתה פחות כת ויותר זרם
קריטריון חשוב ששכח מיכי הגודל. ככל שמספר אנשיך גדול אתה פחות כת ויותר זרם
אני חושב שזה עולה על כולנה. כל כת, שתגדל מספיק היא תיהיה "זרם".
נשלח ב-13/6/2013 20:34
מיכי בעולם הפוליטיקלי קורקט כבר מזמן הגיע למסקנה הזאת שאין הצדקה לקריאת חברות מסוימות כתות בשונה מחברות אחרות שמתקבלים כלגיטימיות בעוד שאין ביניהם הבדל מהותי. במידה ויש פשע או אלימות יש לדכא את זה כמו בכל חברה אחרת, אבל לגבי עצם אופן התנהלות האנשים מותר להם בדיוק כמו לכל אחד לבחור לנהל את חייהם בכל צורה מטורללת שיברחו.