זרמים וכתות ביהדות

הדברים נכתבים בעקבות כמה זוויות שחודדו אצלי לאחרונה, ובעקבות הכתבה הקצרה הזאת:
http://www.bhol.co.il/Article.aspx?id=55581

משפט הסיום של הכתבה הוא:
כתות יכולות להיות בכל מקום, חשוב שאנשים יהיו מודעים וידעו להיזהר

הדבר באמת מעורר את השאלה מהי ההגדרה של כת. אין הגדרות ברורות לתופעה (ראו ויקי. אך ראו גם באתרים של האגודות למלחמה בכתות וחילוצים מהן), אבל כולם מסכימים שהיא קיימת. יש שמזהים גם דתות כסוג של כתות, ויש בזה משהו. ובכל זאת, התחושה שלי היא שיש זרמים מסויימים ביהדות שאינם זרמים אלא כתות (בפרפרזה על שם ספרו של אברהם קורמן ז"ל). השאלה היא כיצד מגדירים כת לעניין זה, ומה בין דת לכת, אם בכלל? (אני יודע שמיד ייכנסו כאן אלה שישושו על הזיהוי הזה כמוצאי שלל רב).

אציע כאן כמה מאפיינים חשובים (לסדר אין משמעות): 1. קיומו של מנהיג כריזמטי. 2. חוסר ביקורת כלפיו (הוא לעולם לא טועה). 3. שליטה שלו על חברי הכת (בממונם או גופם, ניצול מיני ואחר). 4. חוסר אפשרות להיחלץ (לפחות בלי פעולות קומנדו ברמה הפיסית או המנטלית). 5. הזיות לא רציונליות. 6. כפיית שפה אזוטרית (כללים ומושגים) על המציאות, תוך התעלמות מזה שהמציאות לא באמת מצייתת לכללים ולמונחים הללו. כחלק מזה: תירוצים דחוקים, נוסח לנין וסטלין, מדוע הכל במציאות מתאים לשפה האפריורית שלנו. 7. קבלת החלטות הזויה ולא רציונלית בגלל שיקולים אזוטריים. 8. חוסר עקביות (אפילו לשיטתם). 9. חריגה מההלכה (שמוצדקת בכך שכך המנהיג אומר). זה כמובן ייחודי לכת ביהדות. 10. גישה סלקטיבית למקורות (רק בהנחייה ותחת פרשנות של הפרשנים המוסמכים בעלי חכמת-על, שבד"כ מעוותים את המקורות בהתאם לאידיאולוגיה ולמגמות, לאו דווקא האינטרסים במובן הצר). 11. הוספת כתבי קודש ייחודיים להם (כמובן נוגע ליהדות). 12. סיפורי ניסים על המנהיג וראייתו כסוג של אל או מלאך (או משיח). 13. מסוכנות לחברי הכת או לסביבה. 14. ניתוק מהמשפחה ומהחברה הקודמת. 15. מגלומניה (העולם עומד עלינו). 16. ראיית מזימות בכל מה שסביבם (האנטיכריסט, או האיחוד האירופי). 17. ראיית המציאות במשקפיים מטפיזיות (אי התייחסות למה שקורה, אלא רק דרך התופעות והכוחות המטפיזיים שמאחורי המציאות).  

אני מניח שיש עוד מאפיינים, ואשמח להשלמת הרשימה. ברור שלא כל המאפיינים הללו קיימים בכל כת, וברור שחלקם מופיעים גם בקבוצות שאינן כתות. ועדיין דומני שזה השדה הנכון לאפיין את התופעה.
זה גם לא אומר שכל אחד שם הוא חבר בכת, אלא שהקבוצה מתנהלת ככת במידה כזו או אחרת של הומוגניות.
יתר על כן, ייתכן שכל המאפיינים הללו לא רלוונטיים. השאלה היא האם האמונות הללו נכונות ולא האם המאפיינים הם כאלה. מי שחושב שהוא המשיח בד"כ נוטים לאשפז אותו, אלא אם הוא באמת המשיח. לכן לחשוב את עצמך למשיח אינו בהכרח מאפיין של חולי. וכך לגבי מאפייני הכתות. האמונה במנהיג או בכתבי הקודש שלהם יכולה להיות נכונה ואז זו לא כת.

ומכאן לשתי דוגמאות: דומני שקבוצות כמו הר המור (ישיבות הקו), או חלקים נרחבים בחב"ד (לא רק המשיחיים), הן לגמרי כתות במובן הזה (כמובן לא כל המאפיינים קיימים בהן, ולא בכל חבר בהן, וכנ"ל). 

אשמח לדיון בכמה מישורים:
א. השלמת רשימת המאפיינים.
ב. ערעורים על חלק מהם.
ג. הצעות להגדרה כמה מהם צריכים לאפיין קבוצה כדי שתיקרא כת.
ד. התייחסות לקבוצות קונקרטיות (כמו שתי אלה שהצעתי כאן למעלה).

אני חושב שדיון בשאלה מה מוצדק לעשות בהנחה שאכן מדובר בכת (עד כמה מוצדקים מעשים קיצוניים, או חוסר סובלנות, או הוצאת לשון הרע ושם רע) הוא דיון אחר, ולא כדאי להיכנס אליו כאן.

תוקן על ידי mdabraham ב- 13/06/2013 14:55:58