בית פורומים עצור כאן חושבים

האדם נוף מולדתו- תפיסת ההלכה אצל הרב סולובייצ'יק וא.י. השל

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-27/9/2013 01:47 לינק ישיר 
האדם נוף מולדתו- תפיסת ההלכה אצל הרב סולובייצ'יק וא.י. השל

'האדם נוף מולדתו' זה משפט שאם איני טועה נאמר ע"י טשרניחובסקי. בשורות הבאות אני רוצה להראות איך משפט זה מסביר את השוני שיש בתפיסת עולם ההלכה בין משנתו של הרב סולובייצ'יק [בוסטון], לבין משנתו של א.י. השל.

לשני הוגים אלו ישנן תכונות/רקע דומים. שניהם היו מחד, בעלי רקע פילוספי עשיר, מחוברים לתרבות הארופאית ולאחריה האמריקנית. מאידך שניהם היו יהודים, בעלי תודעה דתית עמוקה, תלמידי חכמים, שהגיעו מרקע דתי-מסורתי ופרצו לעולם דתי-מודרני. או אפילו יצרו עולם דתי מודרני. שניהם בסופו של דבר השפיעו על המודרן-אורתודוקס, הגם שלא.י. השל הייתה השפעה גם על התנועה הקונסרבטיבית, המובחנת מהאורתודוקסיה המודרנית.
שניהם גם צאצאים למשפחות רבניות מובהקות, אפשר לומר ששניהם הגיעו מהמיינסטרים היהודי-דתי-מסורתי.
והנה לכשנתבונן בעמדתם אודות עולם ההלכה היהודי-מסורתי נווכח בעמדות שונות, בשורשו של עולם ההלכה, בתוכנו, ובמהותו.
לכשהתבוננתי בהבדלים נוכחתי לראות בסופו של דבר, שאף שהניסוחים הם מודרניים, פילוסופיים, אפילו אוניברסליים ולא יהודיים דווקא [בעיקר אצל השל, אבל גם אצל הרב סולובייצ'יק], אבל בסופו של דבר כל אחד מהם חזר למורשת אבותיו.

במה דברים אמורים? אנסה להציג את עמדותיהם כפי שהבנתיהם, וכפי שזכרוני יסייע בעדי. הרושם הכללי שיצא לי מקריאת דבריהם יוצג. אין הספרים והכתבים תח"י כרגע, לכן גם לא אוכל לדקדק בהבאת המקורות, אבל הרושם הכללי שלי הוא כדלהלן. 

השל בספרו אלוקים מאמין באדם שם דגש משמעותי על סוגיות היחסים בין האדם לאלוקים במנותק מעצם ההלכה. בהלכה הוא רואה רק אמצעי, או סולם, להגיע לאלוקים. אך אין אלוקים 'טמון' במצוות או בתורה. אלוקים לדעתו של השל הוא מעבר למצוות.
התורה והמצוות אליבא דהשל הינם רכיב חשוב ביהדות, אך זהו רכיב מתוך מערכת כוללת של 'קדושה' או רליגיוזיות. הייתי מקצין ואומר -ואקווה שאדייק- המצוות הינן פריפרייליות [מלשון-פריפיריה] למערכת הכוללת הקרויה יהדות או דת.
בספר שלו על שבת כמעט ולא נזכרות הלכות. וכאן נכנס הרב סולובייצ'יק לתמונה. קראתי בשמו של הרב סולובייצ'יק [בשמו של הרב זקס מאנגליה בהספדו על הרב סולובייצ'יק] וכך אמר:
"בעבר פילוסופיה יהודית וההלכה היו שני דברים נפרדים. הן היו מנותקות. האמת היא שיש רק דבר אחד, ודבר זה הוא ההלכה. קראת את ספרו של פרופ' השל על השבת? זהו ספר יפיפה, לא כן? למה הוא קורא שבת? ל'מקדש בזמן'. זהו רעיון של משורר. זהו רעיון נהדר. אולם מהי שבת? שבת זה ל"ט מלאכות ותולדותיהן. רק מתוך ההלכה, ולא מתוך שירה יש לבנות את התאוריה של השבת. 
יש כאן ניגוד מהותי בין הרב סולובייצ'יק לה.י. השל בתפיסת ההלכה, היהדות, הדתיות, ואולי אף בתפיסת האדם וההומניזם של כל אחד מהם. אני אתמקד רק בפן ההלכתי. ישמע חכם ויוסף לקח.
הרב סולובייצ'יק לא מוכן להפריד בשום פנים ואופן את התורה והמצוות מאלוקים. אלוקים אימננטי למצוות, [לכה"פ ביחס לאדם], בניגוד להשל, שרואה באלוקים משהו טרנסצדנטי, אותה טרנסצדניות מתקיימת גם בייחס למצוות. אלוקים גם מחוץ לתורה ולמצוות. המצוות הם דרך גישה אליו. אך אין הם מבטיחות את נוכחותו. [דומני שישנם גם מקומות שמתשמע שאפשר לגשת לאלוקים ללא מצוות, אך זה רדיקלי מידי בשביל להסתמך על הזיכרון].
כמובן שבכדי לבסס את הנ"ל אני צריך להרבות במקורות. אך כפי שכתבתי אין באפשרותי כרגע. אך זה הרושם שנוצר לי בעקבות המפגש עם כתבי שניהם.

איך זה קרה?
לדעתי כך: השל הוא צאצא לשוללת חסידית. החל בבעש"ט, עבור דרך ר' לוי יצחק מברדיטשוב, וכלה באוהב ישראל.
הרב סולובייצ'יק הוא צאצא לשוללת ליטאית. משפחת סולובייצ'יק דמן בריסק.
אף ששניהם חרגו מהצורה בה דיברו אבותהים, ובתכנים בהם עסקו אבותיהם. שניהם נחשפו לעולם הידע והדעת המודרני.
אך בסופו של דבר חזרו שניהם לתפיסת אבותיהם. בלשון מערבית. בתכנים מודרניים. אבל היסודות, אולי אף הייתי מרחיק לכת ואומר-המניעים, הינם ממש צמודים למסורת אבותיהם.
הוויכוח בינהם ממש מקיים את הצמד של חסיד\מתנגד.
'האדם נוף מולדתו' כבר אמרנו?


תוקן על ידי דה_וינצי2 ב- 27/09/2013 02:01:58




דווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-27/9/2013 01:52 לינק ישיר 

רעיונות לא מחייבים לדיון.
א] האם אכן הנגדה זו בין השל לרב סולוביצ'יק נכונה?
ב] האם הפרשנות שניתנה לניגוד זה, גם נכונה?
ומכאן לשאלה כללית;
ג] האם יש דרך לבצע שינוי אמיתי? שינוי רדיקלי, שורשי, רבולוציוני? או שמא נגזר על השינויים להיות אבולוציוניים, מתפתחים, הדרגתיים? עקב בצד אגודל, צעד אחד קדימה, חצי צעד אחורה?



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-27/9/2013 07:37 לינק ישיר 

דה וינצ'י,
הטענה שהאדם הוא תבנית נוף מולדתו יש לה משמעות במאי דמתקרי 'מדעי רוח', או בשירה, אבל אין לה משמעות מדעית אמיתית כל עוד היא לא נבדקת.
גם אם תגלה שיש להשל נטיה חסידית (זה ברור) ולגרי"ד נטיה ליטאית (גם בזה יש ממש), האם זה אומר שהאדם הוא תבנית נוף מולדתו? הרי גם אם הסיכוי לתוצר חסידי או ליטאי הוא שווה (כלומר לא תלוי בבית הגידול) עדיין המצב שנוצר כאן הוא אחד מארבעה מצבים אפשריים. אז מה ניתן להוכיח מזה שהשל הוא חסיד והגרי"ד ליטאי? אם היית מגלה שהמצב הועא הפוך, האם נכון היה להסיק שהאדם אינו תבנית נוף מולדתו?
הדרך להתקדם לבחינת טענתך היא לבדוק מסה של הוגים מכל אחד משני בתי הגידול הללו, ולראות האם התוצרים קשורים (סטטיסטית) באופן מובהק לבית הגידול שלהם.
וגם אז המסקנה היא מסובכת, כי יש מוטיבים חסידיים בתוך הגות ליטאית ולהיפך (כידוע אצל הגרי"ד שיש הרבה מוטיבים חסידיים, והוא עצמו תולה זאת במלמד החב"דניק שלו).



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-27/9/2013 12:56 לינק ישיר 

האם אופי האדם תולדות של נוף מולדתו או שמא נוף המולדת השתקפות של יושביה? האין זה ההבדל בין האימפרסיוניסטים לאקספרסיוניסטים ביחסם למציאות?

מכל מקום, יש משמעות למקום בו חכמים גרו בילדותם ונערותם ובו קנו את חכמתם. כבר חז"ל עמדו על כך באומרם שיחזקאל דומה לבן כפר שראה את המלך וישעיה לבן כרך שראה את המלך. היו חכמים, שהיתה להם זיקה גדולה למסורתה של עיר הולדתם או שהיה להם תפקיד ציבורי חשוב בעיר, עד שנקראו על שמה. לדוגמא אנטיגנוס איש סוכו, יוסי בן יועזר איש צרידה, יוסי בן יוחנן איש ירושלים, ניתאי הארבלי, רבי אלעזר איש ברתותא, רבי לויטס איש יבנה, רבי נתן בן רבי יחיאל מרומי, רבי יהודה הברצלוני, רבי יונה גירונדי, הגאון מוילנא, ועוד.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-27/9/2013 13:05 לינק ישיר 

התפוח לא נופל רחוק מהעץ. אין בכך שום חידוש ולא צריך להפליג עד טשרניחובסקי.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-27/9/2013 13:23 לינק ישיר 

האדמו"ר מליובאויטש זצק"ל במאמר שבת בראשית תשכ"ז מבאר שתי בחינות בתורה א. כפי שהיא "מורשה" רמב"ן דברים פרק לג פסוק ד תורה צוה לנו משה - הטעם, שישא תמיד ויאמר תורה צוה לנו משה, והיא תהיה מורשה לקהלת יעקב, כי לדורות עולם כל בני יעקב יירשוה וישמרו אותה, כי לא תשכח מפי זרעו. ובחינה ב. היא כפי שהיא את אשר איננו פה היום רש"י דברים פרק כט פסוק יד ואת אשר איננו פה - ואף עם דורות העתידים להיות: כלומר בחינה אחת שהחיוב הוא מצד ירושה והבחינה השניה קבלה אישית ומבאר: בחינה אחת היא בחינת התורה ששיכת לקיום מצוות והבחינה השניה היא בחינת התורה שלמעלה מעינין המצוות שזוהי בחינת התורה כפי שהיא נעלמה מעין כל חי איוב פרק כח פסוק כא וְנֶעֶלְמָה מֵעֵינֵי כָל חָי וּמֵעוֹף הַשָּׁמַיִם נִסְתָּרָה: ועל זה האופן מאריך שם



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-27/9/2013 13:24 לינק ישיר 

ליאונרדו
ראית את "בתורתו יהגה" של הרב שג"ר?



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-27/9/2013 13:34 לינק ישיר 

דה וינצי

לשני הרבנים לא היתה כל מולדת - הם ברחו ממקום הולדתם באונס- ואל מולדתם הטבעית הם לא הגיעו מרצון חופשיו
לכן על איזו תבנית אפשר לדבר. וליחס אותה אליהם.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-27/9/2013 13:36 לינק ישיר 

בעלבעמיו כתב:
ליאונרדו
ראית את "בתורתו יהגה" של הרב שג"ר?
לא. במאי קמיירי?



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-27/9/2013 13:38 לינק ישיר 

ירוחםשמ כתב:
דה וינצי

לשני הרבנים לא היתה כל מולדת - הם ברחו ממקום הולדתם באונס- ואל מולדתם הטבעית הם לא הגיעו מרצון חופשיו
לכן על איזו תבנית אפשר לדבר. וליחס אותה אליהם.
לא דנתי במולדת גאוגרפית.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-27/9/2013 13:43 לינק ישיר 

הרב מיכי. אתה צודק. רק שהשימוש שלי במשפט הנ"ל היה רק דרך לדון בתורותיהן של השנים (אילוסטרציה בלע"ז). לא באתי לאשש מדעית את דברי טשרנחובסקי. כמו"כ הייתי שמח אם תצביע על מוטיבים חסידיים במשנתו של הגרי"ד. (האם החסידות שבאה לידי ביטוי אצלו היא חב"ד, ולא החסידות העממית?)

תוקן על ידי דה_וינצי2 ב- 27/09/2013 13:58:48




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-27/9/2013 14:09 לינק ישיר 

אדם שלא יכול לחיות במולדתו מאונס, אפשר  לקרא למולדתו  מולדת מטאפיסית,
 אבל לא כשמרצון הוא לא מרגיש כל רגש למולדתו הגיאגרפית- אדם כזה הוא חסר מולדת גיאוגרפית ו ופילוסופית.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-27/9/2013 14:23 לינק ישיר 

בדרך כלל האדם הוא אכן נוף מולדתו אלא אם כן היו לו מניעים לשינוי כפי שכתבתי כאן לא מזמן ,ובכ,א הנוף הוא רחב וישארו בדרך כלל ניצנים גם אצל המשנים,



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-27/9/2013 14:32 לינק ישיר 

בד"כ חכמים בני חכמים ממשיכים את מסורת אבותיהם. אולם באשר לרב סולובייצ'יק יליד בלארוס ולאברהם יהושע השל יליד ורשה, הייתי מייחס יותר את ההבדלים ביניהם לאופיה של היהדות בארצות הולדתם. יהדות ליטא היתה שכלתנית עוד לפני שושלת בריסק, ויהדות פולין היתה לבבית עוד לפני תנועת החסידות.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-27/9/2013 14:37 לינק ישיר 

מ80 אתה מציע בעצם פרשנות מעניינת להולדתה של החסידות, כמו גם להתנגדות הליטאית.

תוקן על ידי דה_וינצי2 ב- 27/09/2013 14:43:25




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-27/9/2013 14:44 לינק ישיר 

ובאה חבד הרוסית עם 9 שעות דביקות וטרפה את הקלפים,



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > האדם נוף מולדתו- תפיסת ההלכה אצל הרב סולובייצ'יק וא.י. השל
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
1 2 3 לדף הבא סך הכל 3 דפים.