בית פורומים עצור כאן חושבים

ונהפוך הוא - התחפשות גברים לנשים וההפך

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-7/2/2003 06:15 לינק ישיר 
ונהפוך הוא - התחפשות גברים לנשים וההפך

בהגהות הרמ"א לשו"ע נאמר:

"ומה שנהגו ללבוש פרצופים בפורים, וגבר לובש שמלת אשה ואשה כלי גבר, אין איסור בדבר מאחר שאין מכוונים אלא לשמחה בעלמא" (או"ח, תרצו, ח)

ידוע גם שהדברים לא התקבלו בכל המקומות ושהיו ויכוחים נוקבים בעניין (ב"ח שם, טו"ז ליורה דעה קפב, ועוד).

רציתי לשאול אתכם מה דעתכם בעניין הזה:

א - מהי הפונקציה של התחפשות בין מגדרית?
ב - מהן הסכנות הממשיות והסכנות הסימליות הכרוכות בדבר?
ג - מה דעתכם בנידון?

תודה



דווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-7/2/2003 15:00 לינק ישיר 

הפונקציה היא כפי שהגדרת 'ונהפוך הוא' - משמח.
הסכנות - ניצול להסתננות בלתי מוסרית.

מעניין אבל, מה עוד מותר מפני שמכוונים לשמחה?




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-7/2/2003 16:26 לינק ישיר 

שחרית

אני יודע, לא זו היתה הכוונה הראשית במה שכתבת.
אבל איני יכול להתעלם מצמד המלים המשמעותי כל כך:
"ומה שנהגו".
אין זה לכתחילה. אין זה חיוב. אין זו מעלה. זה רק שאין למחות ביד מי שעושה כן, שיש לו הצדקה מסויימת.
פה, בפורים, זה מנהג של ילדים קטנים. בכמה מקומות נוספים אנו מוצאים שאותו "מה שנהגו" הפך לקודש קודשים, ואיני מתכוון במובן החיובי של הביטוי?

שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-8/2/2003 16:58 לינק ישיר 

I asked Rav Nevansel once about the subject. He said you can do so if you wear at least one item that is a clear Beged Ish. He continued to say "For example, you could dress up and wear a Shtreimel, a kapoteh, a gartel and some pants"



*****

למען "והייתם נקיים", אציין כי מושב הכותב הוא במקום שבשעת כתיבתו כבר היה לאחר צאת השבת!

תוקן על ידי - ווטו1 - 2/9/2003 9:44:04 AM



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-8/2/2003 20:35 לינק ישיר 

מכיוון שאיני חושבת ששייך לדון על תחפושת-שהרי היא מכוונת לשמחה-אולם בכל זאת -אם יש ספק בליבכם על הסתננות ניצול מוסרי- הרי אולי צריך ל"אסור" תחפושות מסוג זה?



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-8/2/2003 23:59 לינק ישיר 

נקודת מחשבה על המהות(העיקר):

ולפעמים התחפושת יכולה להתחלף במהות,
בהתחלפות התפקידים...


ועל זה לא קיים שום איסור הלכתי,מחשבתי
ובזה מקיים הכתוב על בשרו,ומצוה גדולה
היא עוד יותר...






דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-9/2/2003 05:12 לינק ישיר 

בקשר למה שאמרו בוגי ודגלתד, לגבי אפשרות של ניצול מוסרי לרעה,

אולי דווקא זו הסיבה שלא אסרו על מנהג זה, שכן הוא נותן מן פרצה קטנה ומבוקרת של התנהגות לא לפי הנורמות הנוקשות, פרצה שאמורה לעמוד כתריס בפני התנהגות כזו בשאר ימות השנה ובאופן לא מבוקר. נותנים לאנשים "לשחרר קיטור" כדי להוציא מן המערכת שלהם רגשות ותחושות לא נורמטיביים.

הרי מנהגי התחפשות והוללות במועדים קבועים, מוכרים דווקא בחברות בעלות קוד נורמטיבי מאד נוקשה. קחו לדוגמה את מנהגי הקרניבל בימי הביניים באיטליה.

צר לי שאיני זוכרת כרגע את שמו של החוקר שטען, שהפונקציה של "סטיות" כאלה היא דווקא לאשש את הנורמות הקיימות.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-9/2/2003 06:05 לינק ישיר 

With regards to my previous comments, I am not sure if I made it clear that Rav Nevansal was essentialy suggesting in a jocular way that one dress up as a Hassid instead.

As for the last comment about the fact that Purim allows you to express surpressed desires (e.g. Cigarrettes for kids - another topic!!!). I knew of a guy in one of the better Mizrahi Yeshivas that dressed up as a woman every Purim. In his room, he had everything from Sheitel to Lipstick to high heeled Shoes which he had the whole year long (and seemingly tried them on from time to time) - So maybe it's really not the best of costumes after all (How about a Shtreimel 'vechulei'...) eb


טעות

תוקן על ידי - ווטו1 - 2/9/2003 7:40:31 AM



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-10/2/2003 07:45 לינק ישיר 

מבחינת לשון המקרא "לא יהיה כלי גבר [משמע כלי גבריות כמו כלי זיין, ולא נאמר בגד] ולא ילבש גבר שמלת אשה, כי תועבת השם כל עושה אלה".

הלשון תועבה נאמר לגבי עבודה זרה והצורות המעוותות ביותר של עריות - זכר ובהמה.

מאחר והסיווג בין זכר לנקבה נהיה כה חד וביטויו הוא "כלי הגבריות" ו"שמלת הנשיות", הרי יש בעיוותו תועבה.

גם אם המקרא המפורש מתייחס אך לדרגה החריפה של העיוות, זה לא סותר להמשכת הציווי לדרגות קלות יותר, כמו שגדי בחלב אמו נמשך לכל מיני בשר וחלב.

אי לכך, סביר שהקולא בפורים באה מכך ש"תחפושת" אינה בדרגת "כלי" או "לבוש" הקבוע כמאפיין את הנושא ואת הלובשת.

זה לא אומר שברור לנו שלו היו שואלים את חז"ל, שהם היו סובלים את מנהג התחפושת ובפרט שנוספת לפעמים הבעיה הנזכרת של צניעות. אך בכל אופן, החילוק האמור המורה שמדאורייתא אין תחפושת בכלל הציווי, מספיק כדי להצדיק בדיעבד מנהג שהשתרש.



תוקן על ידי - ווטו1 - 2/10/2003 7:49:10 AM



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-3/3/2003 09:58 לינק ישיר 

שאלה אחרת מענינת.

מה עם מישהו או מישהי שנעשה להם ניתוח בלתי הפיך להיות נראה כמין השני [דנה אינטרנשיונל וכו'], איך להם להתלבש לפי ההלכה?

אולי זה דומה להיתר ההתחפשות בפורים מאותו העיקרון שכאשר אין ענין הבגד לטשטש, אלא להתחפש או להתאים למצב הקיים בדיעבד, אז אין בעיה?


תוקן על ידי - ווטו1 - 3/3/2003 10:01:11 AM



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-4/3/2003 00:35 לינק ישיר 

ווטו,

השאלה שלך מזכירה את הבדיחה על ההוא שהתחתן עם גויה, ובא לשאול את הרב אם הוא יכול להמשיך לשיר 'אשת חיל' בלילות שבת.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-4/3/2003 00:38 לינק ישיר 



לכן כתבתי "בלתי הפיך" דהיינו אפילו ישובו בתשובה!



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-27/2/2004 11:44 לינק ישיר 

נראה לי שהאיסור נועד למנוע התערבות בין מינית והדרדרות, במקרה של פורים כיון שבדובר רק לשם שמחה וכשברור מהו מינו של העומד/ת מולינו אין סיבה לאסור,
מצד שני אם כבר מדברים על זה, האם היום בעידן הunisex בכלל קיים האיסור,



דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מנותק
נשלח ב-29/2/2004 12:17 לינק ישיר 

לשאלותייך.. שחרית..
הפונקציה של תחפושת מגזרית.. בעצם כל תחפושת נועדה לאפשר למתחפש לבטא איזו זהות ..יתכן וסמויה שלו.. ביום אחד בשנה... אני לא מצוי בטרמינולוגיה הסוציולוגית אך דומני שתחושותיי לא מפקששות הרבה בטיעון שלי לעייל.
באשר לסכנה.. אם אכן הטיעון שלי נכון. הרי הסכנה היא נגזרת ראשונה של הטיעון.. אם אינו נכון הטיעון הרי הסכנה היא ביצירת לגיטימציה להתערבות שני המינים.. בפורים.. תהליך שאינו רצוי.. בעצם היותו משחרר רסן חברתי..שחרור המלווה בקלות דעת.. לא רצויה..



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-2/3/2004 11:07 לינק ישיר 

לבוגי:

שאלת: <"מעניין אבל, מה עוד מותר מפני שמכוונים לשמחה?">

לפניך הלכה נוספת, בסימן התחפושות שאליו ציינה שחרית.

מצאתי הועתק תשובה אחת (מהרי מינץ סימן יז) וז"ל: שמעתי מה"ר טוביה בשם ריב"א, שכל מאכל שלוקחים הבחורים זה מזה אפילו שלא ברשות, משום שמחת פורים משעת קריאת המגילה עד לילה סעודת פורים, שהן שני לילות ויום אחד, אין בהם משום גניבה ולא משום גזילה. ואין להזמינו לבית דין ואין חוששין עליו, ובלבד שלא יעשו שלא כהוגן על פי שבעה טובי העיר".

********
לשחרית.

כתבת: <"הרי מנהגי התחפשות והוללות במועדים קבועים, מוכרים דווקא בחברות בעלות קוד נורמטיבי מאד נוקשה. קחו לדוגמה את מנהגי הקרניבל בימי הביניים באיטליה">

נראה לי שמסקנתך אינה מדוייקת, קחי לדוגמא את משחקי ההימורים, שהותרו בימים קבועים בקהילות נגועות, מפני שלא יכלו לאסור את המשחקים לגמרי, הימים המותרים היו מעין Safety Walve לשחרור הלחצים, בצורה מבוקרת ומוגבלת, במשך הזמן הפכו "מנהגים" אלה ל"מנהגים עם טעמים קבליים", שהרי טעמים הלכתיים אין להם, ייתכן שכך הןא גם "מנהג" ההתחפשות, שלא יכלו לבטלו ומצאו טעם להתירו, עד שייצור התחפושות הפך למלאכת מצווה.

נראה לי שהשנה בפורים יהיו הרבה סאדאם חוסיין עם זקן בציבור החרדי. חצי התחפושת כבר ישנה.

*******

ווטו,

בדיחתך, הזכירה לי מכיר ישראלי, שהתחתן עם שיקסע, שכשסיפר לי שהיא מבשלת בבית רק כשר, אמרתי לו, שמכיוון שהיא מאכילה אותו כשר, היא מאכילה אותו גם בישול עכו"ם, הוא נפגע מתשובתי,
ושאל: "מה עקום בבישולים שלה" ?!

********

למיימוני,

אינך יכול להתעלם מצמד המלים המשמעותי כל כך: "ומה שנהגו".

נכון, אין זה לכתחילה. אין זה חיוב. אין זו מעלה. כך הוא לשונו של הרמ"א, במקומות שהוא מצדיק מנהג שלא נראה "כהוגן".

לפניך מדברי הרב עובדיה יוסף (שו"ת יחווה דעת חלק ה סימן נ, וראה גם את דבריו בשו"ת יביע אומר חלק ה-יו"ד סימן יד).

שאלה: בדבר המנהג שנתפשט לאחרונה בחוגי הישיבות, שבחורי הישיבה בוחרים להם רב פורים, אשר כטוב לבו ביין משמיע דברי ביקורת תוך כדי הטחת עלבונות אישיים בדברי היתול וליצנות על חשבון ראשי הישיבה והמורים והמחנכים, והשומעים ממלאים פיהם שחוק ומתבדחים בשומעם את דבריו. האם מנהג זה יכון על פי ההלכה?.

תשובה: לכאורה היה מקום להליץ על המנהג, לפי מה שכתבו התוספות (סוכה מה ע"א) מיד התינוקות שומטים לולביהם ואוכלים אתרוגיהם, כלומר, שהגדולים שומטים אותם מידם של התינוקות, ואוכלים את אתרוגיהם, ואין בדבר משום גזל ולא משום דרכי שלום, שכך נהגו מחמת שמחת החג. כן פירש רש"י. ויש ללמוד מכאן לאותם בחורים שרוכבים בסוסים לקראת חתן וכלה, ונלחמים בשחוק זה עם זה, וזה קורע בגדו של חבירו, וזה מקלקל לו סוסו, שהם פטורים, מפני שכך נהגו מחמת שמחת חתן וכלה. ע"כ. (ודברי רש"י הם בסוכה מו ע"ב והוכיח כפירושו מהמדרש פרשת בחקותי פרשה לז. ועיין בפסקי הרא"ש שם סימן ד', ובקרבן נתנאל שם. ע"ש). וכיוצא בזה כתב בשו"ת תרומת הדשן (סימן קי) בשם תשובת ריב"א, שבחורים שחוטפים מאכל ומיני מתיקה זה מזה משום שמחת פורים, אין בזה משום גזל, ובלבד שלא יעשו דבר שלא כהוגן על פי טובי העיר. ע"כ. וכן כתב הרמ"א בהגה /א"ח/ (סוף סימן תרצו) בשם מהר"י מינץ בתשובה (סימן יז). ע"ש. וכן כתב הרמ"א /א"ח/ (בסימן תרצה סעיף ב'), שאם הזיק אחד את חבירו מכח שמחת פורים פטור מלשלם. ע"ש. אולם באמת שאין לזה דמיון כלל, כי שם מדובר שההיזק נעשה שלא בכוונה, כמו שכתב בספר האגודה (פרק לולב וערבה סימן מא), מה שאין כן כשנעשה הדבר מתוך שנאה שמצא לו בעל חוב לגבות את חובו. וכן מתבאר בפסקי מהרא"י (סימן רי). ע"ש. ובלאו הכי מצינו להרמ"א בחשן משפט (סוף סימן שעח), שלאחר שהביא דברי התוספות סוכה (מה ע"א) הנ"ל, כתב, שאם נראה לבית דין לעשות סייג וגדר בזה הרשות בידם, וכתב בביאורי הגר"א, מפני שיש צורך שעה לגדור גדר בזה, כי כמה קלקולים יוצאים על ידי כך. ע"כ. והאליה רבה (סוף סימן תרצו) כתב בשם השל"ה: ושומר נפשו ירחק מזה, שזוהי שמחת הוללות, ולא בזה בחר ה'. ובשו"ת בית דוד (חלק אורח חיים סימן תצד) הוכיח במישור מתשובת הרא"ש (כלל קא סימן ה') שחולק על התוספות סוכה (מה ע"א) הנ"ל, ושכן פוסק הטור חשן משפט (סימן שעח), ושכן דעת הרמב"ם. ע"ש. וראה עוד בספר חינא וחסדא חלק א' (דק קכד ע"ג וד'). ע"ש.

על כל פנים בנידון דידן אין ספק שהעושים כן נכשלים באיסור חמור, וגדול עונם מנשוא, שהם שמים את ראשי הישיבה ומוריה ומחנכיה ללעג וקלס בדברי ליצנות והיתול, ועליהם נאמר: כמתלהלה יורה זיקים חצים ומות, ואמר הלא משחק אני (משלי כו יח). וכבר אמרו חז"ל (שבת קיט ע"ב): לא חרבה ירושלים אלא על שביזו בה תלמידי חכמים, שנאמר ויהיו מלעיבים במלאכי האלקים ובוזים דבריו ומתעתעים בנביאיו עד עלות חמת ה' בעמו עד לאין מרפא. מאי עד לאין מרפא? אמר רב, כל המבזה תלמידי חכמים אין לו רפואה למכתו. וגם השומעים לא ינוקו מעון חמור זה, וכמו שאמרו בבבא מציעא (פד ע"ב), במעשה של רבי אלעזר ברבי שמעון שנענש על ששמע זלזול תלמיד חכם ושתק. ומכל שכן אלה השומעים ומתבדחים ונהנים מבזיון של תלמידי חכמים שעונשם גדול. ואף בסתם לשון הרע, שהוא גם כשהדברים נכונים (כמבואר בפסחים קיג ע"ב), יש עונש חמור לאומרו ולמקבלו, והמקבלו יותר חמור מן האומרו, כמבואר בערכין (טז ע"ב). וכן פסק הרמב"ם (בפרק ז' מהלכות דעות הלכה ג'). וסיים הרמב"ם, שאסור לדוד /לדור/ בשכונתו של בעל לשון הרע, וכל שכן לשבת עמו ולשמוע את דבריו. ולכן חלילה להשתתף במושב לצים זה, כי אין להעלות על הדעת שבשביל שמחת פורים יהיה מותר לעבור על איסורים חמורים כאלה, וכמו שכתב בספר מטה משה (סימן תתריב), שאף שנדמה לרוב ההמון שהותר לבני אדם בפורים לפרוק עול תורה ומצות מעליהם, וכל המרבה בשחוק והיתול הרי זה משובח, אבל בלי ספק ענין זה הוא רע ומר, ועון פלילי הוא, שלא הותר לנו בפורים אלא שמחה של מצוה, ולא שחוק וקלות ראש. וכן כתב המאירי (מגילה ז ע"ב) שלא נצטוינו בפורים על שמחה של הוללות ושל שטות, אלא על שמחה ותענוג שמגיעים מהם לאהבת ה'. וכן כתב המשנה ברורה בביאור הלכה (סימן תרצה) בשם החיי אדם, שהיודע בעצמו שאם ישתה יין לשכרה יגרום לזלזול באיזו מצוה שהיא, או שיתבטל מתפלה, או שינהוג קלות ראש וליצנות, מוטב לו שלא ישתה. ע"ש. ומה שיש שבאים בטענה ממאמר חז"ל (ירושלמי ריש פרק השוכר את הפועלים) מנהג מבטל הלכה, זהו דוקא במנהג ותיקין, אבל מנהג שאין לו ראיה ברורה מן התורה אינו אלא כטועה בשיקול הדעת, כמבואר במסכת סופרים (פרק יד הלכה יח), ובמרדכי (ריש פרק ז' דבבא מציעא). ע"ש. וכן אמרו בגמרא (ראש השנה טו ע"ב) כי נהגו במקום איסורא מי שבקינן להו? וכתב בשו"ת הריב"ש (סימן מד וסימן קכב), שאם נהגו העם להקל באיזה דבר שהוא אסור, אפילו אין איסורו אלא מדרבנן, יש לבטל המנהג. וכן כתב הפרי חדש (סימן תצו). וכן הסכימו הגאון רבי יוסף אירגאס בשו"ת דברי יוסף (סימן כז), והגאון רבי יהודה עייאש בשו"ת בני יהודה (דף קצ ע"א). וראה עוד בשו"ת פרח שושן (חלק אורח חיים כלל א' סימן ז'), ובשו"ת זרע אמת חלק ג' (חלק אורח חיים סימן סא וסימן עו), ובשו"ת זרע יעקב בן נאיים (סימן ה'), ובשו"ת לב חיים חלק ב' (סימן ט'). ואכמ"ל. ולכן הרוצים להקל בטענה שהם עושים כן לשחוק ולשמחת פורים, אין להם על מה שיסמוכו, ועל זה נאמר: לשחוק אמרתי מהולל ולשמחה מה זו עושה (קהלת ב ב). וכל שכן אם נמצא באותה מסיבה התלמיד חכם כשמדברים עליו דברי בוז ולצון, שזה בכלל מה שאמרו חז"ל (בבא מציעא נט ע"א) המלבין פני חבירו ברבים כאילו שופך דמים. ואין לו חלק לעולם הבא. וכתבו התוספות (סוטה י ע"ב) שעון הלבנת פנים הוא מהעבירות שאמרו עליהם יהרג ואל יעבור, שזהו בכלל רציחה, וכמו שאמרו (כתובות סז ע"ב) נוח לו לאדם שיפיל עצמו לכבשן האש ואל ילבין פני חבירו ברבים. וכן כתב רבינו יונה בשערי תשובה (שער ג' סימן קלט). וראה עוד בספר פני מבין חלק ב' (דף קסו ע"א), ובשו"ת בנין ציון חלק א' (סימן קעב). ע"ש. וראיתי כתוב שהגאון רבי שמעון סופר (מחבר הספר שו"ת מכתב סופר, ובנו של הגאון החתם סופר), נפטר מרוב עגמת נפש עקב דברי עלבונות שהוטחו כלפיו על ידי רב פורים. השם הטוב יכפר בעד. ולכן חלילה להמשיך במנהג זה, ובפרט בחוגי הישיבות הקדושות, שצריכים לשמש דוגמא ומופת באהבת התורה כבודה ומוראה. ומצוה למחות בכל תוקף ולבטל כליל מנהג רע זה, שהוא אותיות גהנם. ואפילו אם הרב שמדברים עליו דברי היתול ושחוק אומר בפירוש שהוא מוחל על כבודו, אינם רשאים להתלוצץ ולומר דברי היתול עליו, שהרי מבואר בשו"ת הריב"ש (סימן רכ) בשם הראב"ד, שאף על פי שהרב שמחל על כבודו כבודו מחול, זהו דוקא בדבר שאין בו משום בזיון, אבל על בזיונו אסור לו למחול. ע"ש. ועיין עוד בספר טורי אבן מגילה (כח ע"א), ובברכי יוסף (סימן רמ סק"ח). ע"ש. ובספר מועדים וזמנים חלק ב' (סימן קצא) בהערה, הביא מה שמצא בקונטרס, על בני תורה שקובעים מסיבת פורים ומתלוצצים על רבנים ותלמידי חכמים, ועוברים על איסור חמור של לשון הרע וביזוי תלמידי חכמים והלבנת פנים ברבים, שהעושה כן אין לו חלק לעולם הבא. ואפילו לסתם אנשים כשרים שבישראל אסור לבזותם. ולצערם משום שמחת פורים. וכן מבואר בנימוקי יוסף (מגילה ז ע"ב), שזה שאמרו חייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי, היינו לומר מילי דבדיחותא ולשמוח בשמחה של מצוה, ולא שישתגע בשכרותו וימשך אחר שחוק וקלות ראש וניבול פה, שאין זה שמחה אלא הוללות וסכלות וכו'. עכת"ד. וכן כתב בשו"ת קנין תורה חלק ב' (סימן קכה). ע"ש. והדברים ברורים. ולשומעים ינעם ועליהם תבוא ברכת טוב.

לאור האמור יש לדון גם במה שיש נוהגים לעשות הצגות במסיבות פורים, ובתוך ההצגה מופיעות נערות בלבוש גברים, וכן ליהפך נערים בלבוש נשים, ועוברים על מה שנאמר בתורה לא יהיה כלי גבר על אשה ולא ילבש גבר שמלת אשה. ובשו"ת הגאון מהר"י מינץ (בסוף הספר דף לא ע"א) כתב ליישב המנהג שנהגו כן במדינות אשכנז, על פי מה שכתבו הפוסקים, שאף על פי שמוכח מהירושלמי שאסור לאיש להסתכל במראה, משום לא ילבש גבר שמלת אשה (וכמו שכתבו התוספות עבודה זרה כט ע"א), זהו דוקא במקום שרק הנשים מסתכלות במראה לייפות עצמן, אבל במקום שגם האנשים נוהגים להסתכל במראה, אין בזה איסור. (וכן כתב הרשב"א בתשובה חלק ה' סימן קכא, והר"ן במסכת עבודה זרה כט ע"ב, ובבית יוסף יורה דעה סימן קנו. וכן פסק הרמ"א בהגה שם). וכן בשמחת פורים שהכל נוהגים בלבוש זה אנשים ונשים כאחת מותר. ועוד יש לומר לפי מה שכתב הריב"א, שמה שחוטפים הבחורים זה מזה דברי מאכל משום שמחת פורים אין בו משום גזל, וכן כאן כיון שאינם מתכוונים לשם ניאוף אלא לשמחת פורים מותר. ע"כ. והרמ"א בדרכי משה (סימן תרצו) כתב לדחות דברי המהר"י מינץ, שאין ראיה כלל מדברי הריב"א, ששם מדובר לענין ממון, והממון ניתן למחילה, שהפקר בית דין הפקר, מה שאין כן לענין איסור, אלא שכבר פשט המנהג להקל בזה, כיון שאינם מתכוונים אלא לשמחה בעלמא. וכן כתב הרמ"א בהגה שם /א"ח סי' תרצ"ו/. ע"ש. אולם גם לגבי ממון כבר ביארנו לעיל בשם שו"ת בית דוד (חלק אורח חיים סימן תצד) שכתב שהרמב"ם והרא"ש והטור חולקים על הריב"א בזה. ע"ש. וכל שכן לענין איסור. צא ולמד ממה שכתב רבינו אליעזר ממיץ בספר יראים (סימן צו): ואפילו באופן עראי ודרך שחוק אסור לאיש ללבוש בגדי אשה, וכן להיפך, שהרי לא חילק הכתוב בין דרך קבע לעראי. והוצרכתי לזה לפי שראיתי בני אדם שלובשים דרך עראי מלבושי נשים במשתאות של חתן וכלה. ע"כ. וכן כתב הרמב"ם בתשובה שהובאה בתחלת ספר מעשה רוקח (דף א' ע"א), בדבר מה שיש נוהגים שהכלה תצנוף מצנפת או כובע (של גבר) ולוקחת בידה סייף, ויוצאת במחול לפני אנשים ונשים, שאין להעלות על הדעת שמפני היותה כלה יותר לה איסור תורה בתועבה זו, וכבר היו נוהגים לעשות כן במצרים עד שביטלנו אותו ומחינו זכרו. וכן היו נוהגים שהחתן יוצא לאשה המקשטת שתקשט אותו, וזה מכלל עדי אשה שאסור לאיש לעשותו, וראוי גם כן להזהר בזה, ולא יסמכו על הנשים שאין להן לא דעת ולא תבונה. ע"כ. והבית חדש ביורה דעה (סוף סימן קפב), הביא דברי מהר"י מינץ הנ"ל, וכתב, שאין ספק שנעלם ממנו מה שכתב בספר יראים הנ"ל, שיש להחמיר גם בשמחת חתן, והוא הדין שיש להחמיר בשמחת פורים. ואין לדמות דין זה למה שכתב הריב"א, שבממון קיימא לן הפקר בית דין הפקר, אבל בדבר איסור אין כח ביד שום בית דין להתיר אפילו איסור של דבריהם משום שמחת פורים. ולכן כל ירא שמים יזהיר לשומעי לקחו ואנשי ביתו שלא יעברו על איסור לא ילבש גבר שמלת אשה, לא בפורים ולא בשמחת חתן וכלה. ע"כ. וכן הסכים לזה מרן החיד"א בספר שיורי ברכה יורה דעה (סימן קפב סק"ג), והביא גם תשובת הרמב"ם הנ"ל. ע"ש. וכן כתב הגאון רבי יאשיהו פינטו בשו"ת נבחר מכסף (סימן טז). וכתב, שבמקום שאינם שומעים לקול מורים, ירא שמים יצא משם ובקהלם אל יחד כבודו. ע"ש. וכן כתב הגאון רבי שמואל אבוהב בספר הזכרונות, והובא בכנסת הגדולה אורח חיים (סוף סימן תרצה). גם הגאון רבי דוד פארדו בספרו ספרי דבי רב פרשת כי תצא (דף רסג ע"ג) כתב לאסור, ושכן העלה מר זקנו הגאון מהר"ש אבוהב הנ"ל. ע"ש. וכן הגאון מהר"א ישראל בספר כסא אליהו אורח חיים (סימן תרצו סק"ג) הביא בקצרה דברי הבית חדש והכנסת הגדולה שדחו דברי מהר"י מינץ והעלו לאסור. וכתב, ודבריהם אמת וצדק, וכל הירא את דבר ה' יתרחק מדברים אלה. ע"כ. ובספר יד הקטנה (דף רפ ע"ב) הרעיש מאוד על זה, וסיים, שראוי ונכון לכל גדולי ישראל למחות בחרמות גדולים ובכל מיני כפיות לבער המנהג הרע הזה, ולא תמצא מכשלה גדולה כזאת בישראל ח"ו. וישתקע הדבר ולא יאמר. וכן הסכים הרה"ג רבי עקיבא יוסף שלזינגר בספרו בית יוסף חדש (דף פג ע"ד). וכן העלה הגאון רבי חיים פלאג'י (בשו"ת סמיכה לחיים חלק אורח חיים סימן א', דף יא ע"ב, ובשו"ת חיים ביד חלק יורה דעה סימן א', דף י' ע"א, ובספר תוכחת חיים פרשת בראשית עמוד נב, ובספר משא חיים חלק המנהגים מערכת ל' אות קיג), שיש לבטל המנהג הרע הזה שנוהגים בפורים וכן בשמחת חתן וכלה, שאיש לובש בגדי אשה, וכן להיפך, ועוברים על לא יהיה כלי גבר על אשה ולא ילבש גבר שמלת אשה. ע"ש. וכן כתב הגאון בעל מתא דירושלים בשו"ת חמדת אריה להרעיש על הסומכים על דברי מהר"י מינץ הנ"ל להקל בזה בפורים. ע"ש. ועיין עוד בספר חיים עד העולם (בדרוש ט' לשבת תשובה דף לב ע"ד, ושם דף צז ע"ד). ע"ש. והני מילי מבעי לן לממרינהו בניחותא כי היכי דליקבלו (שבת לד ע"א). ודברי חכמים בנחת נשמעים.

ונראה שהגדולים מוזהרים על הקטנים שלא להלביש הילדים בגדי ילדות, וכן להיפך, משום מצות חינוך, שהרי אפילו באיסור מדברי סופרים אסור למספי ליה בידים, וכמו שפסק הרמב"ם (הלכות מאכלות אסורות פרק יז הלכה כז), שאסור להאכיל את הקטן בידים דבר איסור, ואפילו דברים שאיסורם מדברי סופרים, ואביו מצווה עליו לגעור בו ולהפרישו מן האיסורים כדי לחנכו בקדושה, שנאמר חנוך לנער על פי דרכו גם כי יזקין לא יסור ממנה. וכן פסק מרן בשלחן ערוך אורח חיים (סימן שמג). וכתב הגאון מהר"י עייאש בשו"ת בית יהודה (חלק יורה דעה סימן מה), שמטעם זה אסור להלביש את התינוק המוטל בעריסה בגד שעטנז, וכן אסור להציעו תחתיו, כי הדבר ברור שאין חילוק בזה בין איסורי מאכל לשאר איסורים, שהרי בגמרא (יבמות קיד ע"א) למדו מהפסוק אמור אל הכהנים בני אהרן, ואמרת אליהם, להזהיר גדולים על הקטנים, כלומר אסור לאדם להכניס תינוק כהן לאהל המת ולטמאו. ע"ש. (ועיין עוד בשו"ת בית יהודה חלק ב' סימן צה. ודו"ק). וע"ע בשו"ת עונג יום טוב (סי' צו). ובשו"ת מנחת יצחק ח"ב (סי' קז). ע"ש. ולכן גם לענין איסור לא יהיה כלי גבר על אשה ולא ילבש גבר שמלת אשה, יש להזהיר גדולים על הקטנים. וכן מבואר בתשובת הרמב"ם שבראש ספר מעשה רוקח (דף א' ע"א), שכתב, וכן התינוקות לפעמים יקשטו אותם בקישוטי הנשים, ויצבעו ידיהם בצבע שהנשים צובעות בו את ידיהן, וזה היפך ממה שציוו רבותינו מעתיקי השמועה (ביבמות דף סב סע"ב), שהאדם צריך להדריך את בניו בדרך ישרה, וזוהי דרך עקומה, וכן אמר הנביא (משלי ב') למען תלך בדרך טובים, וזו דרך חטאים. והדבר נעשה בפרהסיא בתוך קהל ועדה מישראל, ואין איש שם על לב. ואולי יתנצלו לומר שהם סומכים על מאמר חז"ל (יבמות קיד ע"א) קטן אוכל נבלות אין בית דין מצווים עליו להפרישו. אבל אין הנידון דומה לראיה, שזהו דוקא כשהתינוק אוכל מעצמו לתאות נפשו, אמנם זה המסכן הם מאכילים אותו בידים. ועוד שלא אמרו אלא שבית דין אינם מצווים עליו, וזה אביו מחנכו ומרגילו. ע"כ. והמזהיר והנזהר ירבה שלומם כנהר.

בסיכום: המנהג שנתפשט באחרונה בחוגי הישיבות, שבחורי הישיבה בוחרים להם רב פורים, אשר כטוב לבו ביין משמיע ביקורת על ראשי הישיבה מוריה ומחנכיה, תוך כדי הטחת עלבונות אישיים בדברי שחוק והיתול, הוא מנהג רע, ויש לבטלו כליל, ומצוה למחות בידם עד שיבטלו מנהג רע זה, שלא הותרה בפורים אלא שמחה של מצוה, ולא שמחה של הוללות וסכלות. ואסור אף להשתתף במושב לצים זה. וכן אסור לנערים ללבוש בגדי נשים, וכן לנערות ללבוש בגדי גברים, אף לשמחת פורים, שלא הותר לעבור על איסור תורה בשביל שמחת פורים. והגדולים מצווים לשמור על הקטנים, שלא להלביש אפילו לילד קטן בגדי ילדה, וכן להיפך. ושומע לנו ישכון בטח.

**********
מסתברא.

הייתי מביא מ"ויואל משה", אבל לא ידוע לי אם כתב בנושא.


תוקן על ידי - נישטאיך - 02/03/2004 11:18:41



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-2/3/2004 11:51 לינק ישיר 

אני שמעתי שכתוב שראשונים שאסור ללבוש בגד אשה כי אז ישב בין הנשים ויגיע לזנות איתן.לא ראיתי שזה הובא כאן אז אם מישהו יודע שזה לא כך שיאיר עיני.
למרות שהטעם הפשוט שהובא כאן יותר הגיוני.ומתאים ל"תועבה".



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > ונהפוך הוא - התחפשות גברים לנשים וההפך
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
1 2 לדף הבא סך הכל 2 דפים.