בית פורומים עצור כאן חושבים

דרשנים, היזהרו בדרשותיכם

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-22/10/2016 19:38 לינק ישיר 
דרשנים, היזהרו בדרשותיכם

לאור חשיבות הנושא, אני הופך דיון באשכול הקישורים לאשכול בפני עצמו.

אפריםבן

קראתי את הדרשה שנשא הרב אבינדב אבוקרט לפני יום הכיפורים. לא יאמן איזה צמצום אופקים מגלה אותו רב ועוד בערב יום כיפור:    

   *על צמיג וצמיד - סיפור לפני נעילה* אבינדב אבוקרט, גבעת שמואל.

בשעה קדושה וטהורה זו, שבה השערים ננעלים והלבבות נפתחים, איני מבקש לדרוש. איני רוצה ללמוד אתכם פסוקים או לעיין עמכם בקטע תלמוד. אני רוצה לספר לכם מעשה של חולין שאירע עמי. את סליחתכם אני מבקש אבל חושבני, שאף על פי שסיפור זה הוא מעשה חולין, רוח של קודש יש בו.

לפני כחודשיים נולדה לנו בת. מוצאי שבת הייתה ושעת חצות הייתה ולידה קשה ולחוצה הייתה. אחרי שלוש שעות, יצאתי מבית החולים, מותיר מאחור את אשתי הישנה ובתי הקטנה. לחניון המרוחק הלכתי, שם המתינה לי מכוניתי שרכשתי שבוע לפני כן. התנעתי את המכונית, שעה רביעית אחרי חצות הוצגה בשעון הדיגיטלי ונסיעתי החלה, בעוד רבע שעה אגיע לביתי. אחרי עשר דקות, אולי פחות, אורות אדומים וצהובים החלו להבהב, צפצופים הפריעו את שקט הלילה הדומם. ציור של צמיג נדלק כסימן בלתי מוכר בלוח השעונים.

הדאגה בלבי מתחילה לפנות את רגשות השמחה, העייפות והבדידות ממלאים אותי בחרדה. הכול מתחיל לרוץ בראש, תוהה על העבר שמא קניתי רכב מקולקל, דואג על העתיד כיצד אתמרן מחר בין המוסך לבית החולים ומתלבט על ההווה שאיני יודע מה אעשה בו. הכביש שומם, השעה מאוחרת. אני לבד. אני יוצא מהמכונית, בוחן את הצמיגים ורואה שהם שלמים, מקווה שמתחת לנראה לעין לא מסתתרת בעיה חמורה. כמי שאין לו מה להפסיד אני ממשיך לנסוע לתחנת הדלק הסמוכה. שם מחכים לי שני בחורים ושולחן, עליו בקבוקי בירה ופלאפון עם מוזיקה רועשת, ספק אדישות ספק תימהון על פניהם כשהמכונית שלי גולשת מול עיניהם. השעה כבר כמעט חמש, המכונית חונה מול משאבת האוויר ואני רוכן מול הגלגלים. ידיי מתחילות להשחיר אט אט, מכנסיי מתאבקות באבק מהול בדלק וחולצתי מיוזעת מכעס. כעס על הגורל שזימן אותי למציאות האבסורדית הזו. בין הגלגל הראשון והשני אני מתלבט אם המתדלקים יודעים שלפני ארבע שעות הייתי בחדר לידה - במקום הכי נקי בעולם, בחוויה הכי טהורה בעולם, בשמחה הכי עצומה בעולם. בגלגל השלישי אני מוסיף לשאול אם הם יודעים שהפכתי שוב הלילה ל-'אבא', שאינני סתם בחור שהגיע מבילוי או פועל שבא מתורנות לילה משמימה. אני נזכר איך לפני כמה שעות היו ידיי שטופות בחומר חיטוי וגופי היה מולבש בחלוק סטרילי. בגלגל הרביעי, נזכרתי גם בו - בבורא עולם - ושאלתי - למה?. למה אני פה, בלכלוך ובזוהמה, בשעה שהיא לא יום ולא לילה, עם תקלה לא ברורה. למה כל זה קורה לי כאן ועכשיו?. כמה הייתי נותן להישאר שם, מול ילדתי הרכה, בעולם שכולו צח ונקי, זך וטהור. כמה הייתי נותן להיות זה שכל עובר אורח מברך אותו ברכת ''מזל טוב'', במקום להיות בתחנת דלק מוכתמת ונטושה. והאל, אולי כפריווילגיה השמורה לאבות טריים, ענה לי באשר אני שם. ***


לפני שאספר מה ענה לי הקב"ה, אני מבקש לעצור את הסיפור, לעצור ולהסביר שכולנו מרגישים עכשיו כמוני באותו לילה. כולנו כעת בחדר לידה - רופאים ומיילדות, עובדים סניטריים ואחיות רחמניות. לובשים לבן, נקיים וברים, זכים וטהורים. ידינו נקיות מכל חטא ועוון וגופנו טהור מכל פשע ורשע. מה אנו יולדים? אתם שואלים, ובכן, אנו יולדים את עצמנו. מחדש. עוד כמה דקות, נאמר בברכת הלבנה 'לֵב טָהוֹר בְּרָא לִי אֱלֹהִים וְרוּחַ נָכוֹן חַדֵּשׁ בְּקִרְבִּי'. לב חדש יוולד בתוכנו, נפשנו תגיח שוב אל עולם המעשה - טהורה ונקיה כתינוק ביום היוולדו. כשנצא מבית הכנסת - חדר הלידה שבו שהינו ביממה האחרונה, לבושים בלבן כחלוקי מנתחים, נאמר את ברכת ה'מזל טוב' על לידתו מחדש של עם ישראל - 'יָבֹאוּ וְיַגִּידוּ צִדְקָתוֹ לְעַם נוֹלָד כִּי עָשָׂה'. אבל, אחיי ואחיותיי, בעוד כמה שעות, אולי ימים ואולי שבועות, נמצא את עצמנו עם הברכיים על האדמה המאובקת, עם ידיים מפוחמות בגריז משומן, בבגדי חול מיוזעים. פתאום נראה שאנחנו מתעסקים במכונות, בברזל ופלסטיק, מוקפים באנשים ריקים, עם בקבוקים ריקים ומוזיקה ריקנית לא פחות. אז, כמותי באותו לילה, נשאל את עצמנו איך הגענו לשם? איך הידרדרנו מאיגרא רמא לבירא עמיקתא?. אולי גם נשאל - למה? למה שוב אנו מוצאים את עצמנו במקומות האפלים, החשוכים והשוממים האלה?. איך המרנו את הבגדים הטהורים, את הטלית המבהיקה בבגדים טמאים וחולצה מאובקת?

. *** אומר לכם, אחיי ורעיי - השאלה קשה, אבל אולי התשובה שענה האלוקים לי בשאלתי האישית תועיל גם לשאלתנו הכללית. בשעה שסגרתי את הפקק של הצמיג האחרון שמתי לב אליו - אל הצמיד. הצמיד שקיבלתי בסיום הלידה והוא מהודק לידי, צמידים זהים לו מהודקים באותה שעה על זרועותיהן של אשתי ושל בתי. צמיד שמעיד - אני אבא!. הבנתי שלא משנה מה אעשה ואיפה אהיה - הצמיד יזכיר לי ולכל הסובבים אותי מהיכן באתי - מחדר הלידה, מבית הכנסת, מהחלוק, מהטלית. לא זו בלבד לימדני הצמיד ההוא; הוא הזכיר לי, שאתו אני יכול להיכנס שוב אל הקודש, אל חדרי התינוקות ומחלקות היילודים. לא משנה מה אלבש, כמה מלוכלך אהיה, בכל עת שארצה, ללא שעות ביקור או אישורים מיוחדים - אוכל לחזור לשם. נכון, החיים הובילו אותי למקום מטונף בשולי תחנה נטושה אבל ברגע אחד אוכל לחזור לליבה של מחלקת תינוקות בוהקת. ***

כשסיימתי למלא אויר בצמיגים, פסקו הצפצופים וכבו המנורות. כנראה, שרק זו הייתה התקלה אני עונה לשאלתי המנקרת. המנורות ברכב כבו אבל אורה של השמש התחיל לעלות. עם אור השמש גם האיר אורה של התשובה והצמיד הלבן בידי הבהיק בצחותו. אני מאחל לנו, בשעה הזו, שבה בכיים של יהודים שנולדים מחדש ממלא את חלל העולם, שנזכה לעשות לנו צמידים, שנזכה לכתוב עליהם את שמותינו ומהותנו, את עצמנו. שנהדק אותם טוב לידינו. אנו מוכרחים לעשות זו "למען נחדל מעושק ידינו".

הקטעים ההזויים בפסט הזה הם רבים ולא אפרט את כולם אלא רק מקצתם. 

נתחיל בזה שהוא מתאר את הבעיה בצמיגים של מכוניתו  כאילו סוף העולם הגיע. כאילו אין תאונות דרכים קשות ה' ירחם,כאילו אין הרוגים  בדרך מחתונה או אחרי לידה. הוא מתלונן כמו ילד קטן ופונה לאל :אוי אוי איך אלוקים הבאת אותי מחדר לידה החדר הטהור (שבעצם יותר טמא ומזוהם יותר מכל מוסך) לתוך גרז' אוי אוי אוי.
אחר כך הוא מתאר את אנשי המוסך כאנשים ריקים וזה כבר הרבה מעבר לטיפשות ילדותית  בערב יום הכיפורים הוא מפגין  התנשאות על אנשים עמלים לפרנסתם שיתכן והם מלאים מצוות כרימון .מן הסתם התגייסו לצבא ותרמו יותר מכל לובשי החולצות הלבנות הטהורות והזכות כשלג.

והצמיד הטהור והלבן הזכיר לו שהוא אבא. מזל  שהוא השאיר את הצמיד ולא הוריד אותו  כמו שמורידים כולם מיד כשיוצאים מבית החולים . אחרת היה שוכח שהוא אבא.

בברכת צמידים צחורים כשלג סיים הרב המגיד את דרשתו .

ועל זה הוא קיבל  בפ"ב יותר ממאה לייקים.






דווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-22/10/2016 19:39 לינק ישיר 

צופרהנעמתי

בחוויה הכי טהורה בעולם?
????
הוא לא למד פרשת תזריע?

*************

מצדרביעי

אני חושב- שהרעיון יפה-

אפילו שאני מבין חלק מהביקורת,

[אבל כמעט כל רעיון [במיוחד רגשי] 

אפשר למצוא מה לבקר,]


ואני לא מתנצל על זה...





דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-22/10/2016 19:39 לינק ישיר 

מיימוני

אפרים בן

תודה על הדרשה של הרב אבינדב.

קראתי ובניגוד לך ולאחרים כנראה, מצאתי גם דברים טובים.

עד כמה שהבנתי, הוא רצה לתאר את הפער שקיים בין הציפיות והתקוות שלנו לבין המציאות שלא תמיד נוחה. רגע של לידה הוא רגע של התחלה, של תקוות, של מה שיכול להיות טהרה - מפני שלרך הנולד אין עבירות. (איך יהיו לו).

נכון שצמיגים בלי מספיק אויר מחייבים התייחסות, ורכינה בתחנת דלק יכולה ללכלך את המכנסים יותר מאשר מעילה בקופה ציבורית (פרפרזה על אפרים קישון, ברור שגניבה היא עוון חמור). נכון עוד יותר שטכנולוגיה חדשנית ולא מובנת שמתריעה על תקלה יכולה להלחיץ. (כמה דוגמאות יש לפעמים במחשב שממאן להתחבר לפורום או מדווח על תקלות לא מובנות, מפחידות).

נכון שיש צרות הרבה יותר גדולות בחיים, כמו מי שלא זכה כלל לילדים, או שאין לו מכונית להתלונן על תקלה בלתי מוסברת בה, או שאין לו בית כנסת משלו כדי לשאת דרשות.

נכון גם שחיילים המסכנים את חייהם כדי להגן על רבנים יש להם מצוה.

אבל

גם לרבנים יש מצוות.

והדוגמא, גם אם היא בעיה של עשירים ושמחים, עדיין מדגימה יפה, לדעתי, את הפער, את המעבר בין הרגע המאושר שהוא גם מאפיין כ"נקי" לבין המציאות שמחכה לנו אחרי הרגע הזה.

וכאשר יורדים מן ההר אל העולם, צריך חכמה כדי לקחת מה שאפשר מן הרגע של האושר ותחושת הנקיון-טהרת הנפש אל החיים היומיומיים שכרוכים בעמל, לכלוך פיזיקלי (אבל לא נפשי ולא הלכתי), וטרחה. ודאגות ומתח.

למרות שניתן לבקר את הטעם של הדרשן, המסר לגבי המעבר מיום הכיפורים של תחושת הסליחה וההיטהרות (הנפשית) אל החיים של הירידה הבלתי נמנעת - למסר הזה יש ערך.

אולי היה כדאי בשל ריבוי התגובות לפתוח אשכול חדש על דרשות, ועל מה שיש למצוא בהן ועל מה שיש לתקן בהן.

חג שמח



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-22/10/2016 19:40 לינק ישיר 

אפריםבן

כשהוא קורא לאנשים שעמלים לפרנסתם אנשים ריקים והוא איננו מודע להתנשאות שבדבריו בעיני הוא עצמו אדם ריק.
כל הדרשה שלו היא דרשה ילדותית (שמלת השבת של חנהלה שהתלכלכה אוי אוי אוי ) אבל,לצערי, זה כנראה התאים לרמה הילדותית של שומעיו.




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-22/10/2016 19:41 לינק ישיר 

אליקים7241

אפרים

שמע האמת ממי שאמרה



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-22/10/2016 19:52 לינק ישיר 

האמת היא באמצע. כלומר, כולם צודקים.

צדק הרב אבינדב כאשר דן על המעבר מתחושה של זוך, טוהר, קדושה, מחילה, התחלה חדשה, לובן, נקיון - יום כיפור והרגע שבו האדם חש: טרחתי, עמלתי, השתדלתי להשתנות, וה' הבטיח למחול.

הנה קטע יפהפה שאני מעתיק:

...לפני שאספר מה ענה לי הקב"ה, אני מבקש לעצור את הסיפור, לעצור ולהסביר שכולנו מרגישים עכשיו כמוני באותו לילה.
כולנו כעת בחדר לידה - רופאים ומיילדות, עובדים סניטריים ואחיות רחמניות. לובשים לבן, נקיים וברים, זכים וטהורים. ידינו נקיות מכל חטא ועוון וגופנו טהור מכל פשע ורשע.
מה אנו יולדים? אתם שואלים, ובכן, אנו יולדים את עצמנו. מחדש. עוד כמה דקות, נאמר בברכת הלבנה 'לֵב טָהוֹר בְּרָא לִי אֱלֹהִים וְרוּחַ נָכוֹן חַדֵּשׁ בְּקִרְבִּי'.
לב חדש יוולד בתוכנו, נפשנו תגיח שוב אל עולם המעשה - טהורה ונקיה כתינוק ביום היוולדו.
כשנצא מבית הכנסת - חדר הלידה שבו שהינו ביממה האחרונה, לבושים בלבן כחלוקי מנתחים, נאמר את ברכת ה'מזל טוב' על לידתו מחדש של עם ישראל - 'יָבֹאוּ וְיַגִּידוּ צִדְקָתוֹ לְעַם נוֹלָד כִּי עָשָׂה'.

אני מוסיף: המשל שבו האדם מוליד את עצמו נקי וזך הוא נפלא ועד כמה שאני יכול לזהות, הוא מקורי!

וכן ההנגדה שכולנו חייבים לעבור במוצאי יום הסליחה.

אבל, אחיי ואחיותיי, בעוד כמה שעות, אולי ימים ואולי שבועות, נמצא את עצמנו עם הברכיים על האדמה המאובקת, עם ידיים מפוחמות...



וגם צדק אפריםבן שלנו בביקורתו שהרב היה אמור למצוא המחשה נקיה יותר לניגוד שבו הרב אבינדב מציג את המשל שלו.

אין ראוי להתייחס לאנשים כאל "ריקים" גם אם יש מקום לקביעה הזו. ואפילו לקרוא למקום עבודה כמו תחנת דלק או מוסך בתור "איגרא עמיקתא". האם העולם נברא רק לתלמידי חכמים או לאברכים של כולל?

האם המסר שאמור ללוות את הנכנסים והיוצאים ליום הכיפורים הוא התעלות על חשבון האדם ה"ריק" שאין לו אלא מוזיקה רעשנית? נכון, אני איני מתחבר למוזיקה כזו והיא עלולה להפריע לי, אבל האם עלי להתגאות בכך או להתנשא על אחרים? האם לא אמרו חז"ל שאין ראוי לי לבוז לאחרים ולנצל את מה שזכיתי ללמוד כדי להסתכל עליהם מלמעלה למטה?

נכון שהרב רוצה להשתמש בדרשה גם כדי להבליט על מעלתה של התורה אבל לא זו הדרך הראויה.

ואם כבר אז כבר. לכמה רבנים יש מכוניות? ואם יש, האם זה שהרב אינו מתמצא בנבכי הטכנולוגיה זה לזכותו או לבושתו?

יש הרבה מה להעיר על הדרשה. וחלק מזה תפס אפריםבן נכונה.

וכמדומה שראוי היה לשלוח מייל לרב אבינדב, לציין לשבח את המסר שלו, אבל גם לשאול אותו האם לא היה אפשר לבטא את הרעיונות הגדולים שלו בצורה זהירה יותר.

וזה לקח לכל מי שמנסה לעסוק בדרשנות...




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-22/10/2016 23:45 לינק ישיר 

מיימוני,ממה אתה מתפעל עדיין לא הבנתי. הרי כל ההסתכלות שלו על חדר לידה היא הסתכלות ילדותית רק ילד שלא מכיר את המציאות כהוויתה נכנס ורואה חלוקים לבנים של רופאים ואחיות ומתרשם מן הלבן. אבל אדם בוגר מבין ויודע שכל הלובן הזה מטעה ולא כאן המקום להאריך ולפרט מהי התמונה האמיתית שקיימת (בחדרי לידה בפרט ובבית חולים בכלל )מתחת ללובן המדומה.

ולגבי לידת אדם את עצמו זה ביטוי מופרך כי שמות הפועל האפשריים של השורש י.ל.ד הם  להוליד או ללדת (אחרים ) ואין בנמצא שם פועל להתיילד במשמעות הנידונה כאן.( כשאומרים על פלוני שהוא מתיילד הכוונה שהוא מתנהג כילד).

אם הרב לא יכול היה להמנע מתאור חוויותיו האישיות לאחר לידת בתו הוא יכול היה  לתאר את תחושותיו בחדר הלידה כשראה את בתו לראשונה וחשב כמה טהורה היא מחטא  ואז עצם היציאה לרחוב הסואן מביאה את הלם הקונטרסט .







pasting



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-22/10/2016 23:57 לינק ישיר 

זה חבל מאוד שיש אנשים שבחדר לידה - במקום לראות את הנקיון והשמחה - רואים כאב ולכלוך, אמר הנשיא לינקולן: אנו יכולים לקבול על כך שבשיח הורדים יש קוצים, או לשמוח ל כך שבשיח הקוצים יש ורדים. האם מבט בוגר הוא הסתכלות על הרע והעלמת עין מהטוב כאילו הוא מקרי ולא יציב? אני חושב שמבט בוגר הוא הסתכלות על עוד יותר טוב, תוך שימת לב לשלילי. כך בדיוק חשב קהלת "אין טוב לאדם תחת השמש כי אם לאכול ולשתות ולשמוח".

האם אינך מכיר את הביטוי "נולדתי מחדש"?



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-23/10/2016 00:25 לינק ישיר 

אתה מערבב מין בשאינו מינו . כאשר מחפשים דימוי הדימוי צריך להיות מדויק ואין כאן עניין של לראות את הטוב בכל דבר.

ולגבי "נולדתי מחדש "שוב אתה טועה. כשאומרים נולדתי מחדש אין הכוונה שילדתי את עצמי . בדיוק כמו כשאתה אומר נולדתי בבני ברק אתה לא מתכוון שהולדת את עצמך בבני ברק.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-23/10/2016 01:58 לינק ישיר 

אפרים אתה נתפס לתיאורים השוליים שהוא הוסיף, כשברור שעיקר כוונתו לעמת את הרגשתו כשעמד "מול ילדתי הרכה, בעולם שכולו צח ונקי, זך וטהור" לעומת הסיטואציה המאובקת והמשומנת שנקלע אליה כעת,
זה החלק של לימוד הזכות.

אבל מה שבעקר אני תוהה, למה אתה סבור שתיאור רגשי שאדם מביע אמור להיות מדוייק גם למי שעומד מהצד ושופט את התיאור ביחס לטוב ורע "אמיתיים" ?



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-23/10/2016 03:58 לינק ישיר 

אפרים

אני מצטרף לתמיהה. נכון שאפשר להאחז בפגמים שונים בתיאור, אבל יש הבדל בין אמירות שמבטאות התנשאות לבין אמירות לא מדוייקות או שמציגות תמונה חד צדדית של אירוע. וכבר כתבו קודמי היטב בנושא.

אני מבקש להגן על הביטוי "להוליד את עצמי". זה דווקא ביטוי מוצלח, לדעתי, וכמדומה שיש לו מקבילה גם בשיח הפסיכולוגי. האם לא היה זה אריק אריקסון, פסיכולוג ומייסד אסכולה, שעסק בנושא. יש אומרים, כמדומה, שהוא גם בחר לו את שם המשפחה "אריקסון" מפני שבא לומר שהוא זה שיצר את עצמו. (אולי הפועל "יצר" עדיף בעיניך על "הוליד"? אני מסכים שהוא נוח יותר).

על אריקסון:




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-23/10/2016 13:05 לינק ישיר 

מיימוני, לגבי אריקסון אם כי לא מצאתי את הביטוי בקישור שהבאת אני נוטה להסכים אתך שאפשר בהשאלה להשתמש בביטוי של לידה מחדש. אמנם הוא מדבר על התפתחות האדם בשלבים השונים של חייו.

בכל מקרה נושא הלידה או הלידה מחדש אכן מסמל טוהר רוחני ובנקודה הזאת יש הסכמה בינינו. לכן כתבתי שאם הרב היה מרחיב בנושא הטוהר של התינוקות  וההלם של היציאה לרחוב המלוכלך והסואן הדימוי היה נכון.

אבל הדימוי של חדר לידה הוא גרוע  כי הוא פשוט לא נכון. הרי בכל המחלקות בבית חולים יש קירות לבנים וחלוקים לבנים. האם זה הופך את בית החולים לסמל של טוהר? 

תינוק הוא סמל לטוהר רוחני כי מעולם לא חטא. אילו הדרשה היתה סובבת סביב הטוהר (הרוחני ) של התינוק ניחא. אבל רק בגלל שתינוקות נמצאים בחדר לידה אין זה אומר שחדר לידה הוא הדימוי המתאים לטוהר.

אבל כשאדם מתאר אנשים עמלים לפרנסתם כאנשים ריקים כל הטוהר שהוא תאר התפוגג בעיני ברגע אחד. זה מה שרב מביא בערב יום הכיפורים לכלל שומעיו.?
הרי כתוב פשוט נבלה בשוק ואל תצטרך לבריות . את זה הוא לא שמע? הרי כל החולצות הלבנות והטהורות כביכול נזקקות לבריות גם אחרי התפילות והזעקות של יום הכיפורים. אז מי הטהור כאן?




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-23/10/2016 15:42 לינק ישיר 

ניתן לדרוש ההיפך. תינוק שנולד הוא היצור הפחות תורם שבעולם, האגואיסט ביותר והפחות יצירתי. מהו לעומת אדם המתקן רכב!

מדוע להלביש רעיונות (נכונים או לא) במשלים ילדותיים. זה תורם להבנה?



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-24/10/2016 21:31 לינק ישיר 

תלמיד אתה טועה. התינוק הנולד הוא היצור התורם הגדול ביותר להוריו אבל אני בהחלט מצטרף לביקורת על הדרשה של הרב עמינדב. הם אולי חיובים במישור הפרטי אבל לא כדרשה בבית הכנסת הדימויים .



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-25/10/2016 12:35 לינק ישיר 

תיתי לך מיימוני שפתחת אשכול לדרשנים שנמצאים בהמוניהם בפייסבוק כדי שנוכל כולנו להתבשם מחכמתם ומחכמת המלייקים להם (והם נמצאים ת"ל בשפע רב.)
נחזור לדרשן חובב סרטי האימה למיניהם הד"ר משה רט שכל פוסט שלו הוא סרט אימה בפני עצמו.
הנה לדומה דרשתו מלפני שלוש שעות :



 Moshe Ratt 3 hrs · א: אני לא מאמין שאתאיסטים קיימים. אני א-אתאיסט.

ב: מה זאת אומרת? הנה, אני אתאיסט.

א: תוכיח.

ב: מה להוכיח? אני אומר לך שאני אתאיסט!

א: פחחחח. ואתה רוצה שאאמין שאתאיסטים קיימים רק על סמך זה שאתה אומר את זה?! אתה יודע כמה שטויות אנשים אומרים? תכף תרצה שאאמין לאנשים שמספרים שחייזרים חטפו אותם...

ב: ואיך בדיוק אני אמור להוכיח שאני אתאיסט?

א: מה זאת אומרת? כמו שמוכיחים כל דבר: בניסוי כפול סמיות מבוקר שיפורסם בכתב עת רציני ויעבור ביקורת עמיתים, כמובן! אגב, יש מכון של ספקנים שמבטיח מיליון דולר למי שיוכיח להם בתנאי מעבדה שהוא אתאיסט אמיתי. אף אחד עוד לא לקח את הפרס. זה לא נשמע לך חשוד קצת?...

ב: אבל אני באמת אתאיסט, חי דרווין הקדוש! הנה אני שורף את התנ"ך! מקלל את אלוהים! מקטיר קטורת לפסלו של דוקינס!

א: הו, אין ספק שאתה אכן נראה ומתנהג כמו אתאיסט. אבל מראית עין עלולה להטעות, כידוע. אסור לסמוך עליה בלי הוכחות מוצקות.

ב: ולמה שאטען שאני אתאיסט אם אני לא אתאיסט?

א: נו באמת, חסרות סיבות? בלבול, הזיות, שיגעון, מחלות נפש, סתם שרלטנות... יכול להיות שאתה אפילו מאמין בכנות שאתה אתאיסט, אבל זה לא מוכיח שאתה אכן כזה. המוח האנושי הוא דבר מתעתע: לא כל מה שנראה לנו נכון הוא באמת כזה.

ב: אבל אני אומר לך ברצינות שאני אתאיסט, למה כל כך קשה לך להאמין לי?


א: כי זה פשוט נשמע לי לא הגיוני. שאדם בוגר ורציונלי יהיה אתאיסט? לא יכול להיות. זה ממש מגוחך. האמונה בקיומם של אתאיסטים החלה בזמנים קדומים, בהם אנשים האמינו לכל מה שמישהו אמר להם בלי להיות ביקורתיים וספקנים. היום אנחנו יודעים יותר טוב. אפשר להסביר את כל העובדות גם בלי להניח שאתאיסטים קיימים.


ב: (משתגע ומתחיל לצרוח) אבל אני כן אתאיסט!!! אני כן!!!


א: אה, נגמרו לך הטיעונים ההגיוניים אז אתה עובר להשתוללות פנאטית? ממך ציפיתי ליותר... LikeShow more reactionsShare



אמנם לא צריך הרבה מילים כדי להוכיח את האבסורד בטיעונים של הד"ר רט אבל אחרי הכל הוא קיבל כבר קרוב ל300 לייקים אז בכל זאת אעשה זאת. 
מעבר לעובדה שאתאיסט לא צריך להוכיח כלום כי מי שצריך להוכיח הוא המאמין.
 ניתן פשוט להפריך את הפוסט על ידי הצבה הפוכה של דתי מול אתאיסט

 · א: אני לא מאמין שדתיים קיימים. אני אתאיסט.

ב: מה זאת אומרת? הנה, אני דתי.

א: תוכיח.

ב: מה להוכיח? אני אומר לך שאני דתי

 א: פחחחח. ואתה רוצה שאאמין שדתיים  קיימים רק על סמך זה שאתה אומר את זה?! אתה יודע כמה שטויות אנשים אומרים? תכף תרצה שאאמין לאנשים שמספרים שחייזרים חטפו אותם...

ב: ואיך בדיוק אני אמור להוכיח שאני דתי?

א: מה זאת אומרת? כמו שמוכיחים כל דבר: בניסוי כפול סמיות מבוקר שיפורסם בכתב עת רציני ויעבור ביקורת עמיתים, כמובן! אגב, יש מכון של ספקנים שמבטיח מיליון דולר למי שיוכיח להם בתנאי מעבדה שהוא דתי  אמיתי. אף אחד עוד לא לקח את הפרס. זה לא נשמע לך חשוד קצת?...

ב: אבל אני באמת דתי  חי משה רבנו.הנה אני שורף בתפילתי הטהורה את כל הקירות בבית הכנסת ! מברך 100 ברכות ביום ! מנתץ כל יום את פסלו של דוקינס!

א: הו, אין ספק שאתה אכן נראה ומתנהג כמו דתי .אבל מראית עין יכולה להטעות, כידוע. אסור לסמוך עליה בלי הוכחות מוצקות.

ב: ולמה שאטען שאני דתי אם אני לא דתי?

א: נו באמת, חסרות סיבות? בלבול, הזיות, שיגעון, מחלות נפש, סיפסט נישט ,סתם שרלטנות... יכול להיות שאתה אפילו מאמין בכנות שאתה דתי , אבל זה לא מוכיח שאתה אכן כזה. המוח האנושי הוא דבר מתעתע: לא כל מה שנראה לנו נכון הוא באמת כזה.

ב: אבל אני אומר לך ברצינות שאני דתי . למה כל כך קשה לך להאמין לי?

א: כי זה פשוט נשמע לי לא הגיוני. שאדם בוגר ורציונלי יהיה דתי? לא יכול להיות. זה ממש מגוחך. האמונה בקיומם של דתיים החלה בזמנים קדומים, בהם אנשים האמינו לכל מה שמישהו אמר להם בלי להיות ביקורתיים וספקנים. היום אנחנו יודעים יותר טוב. אפשר להסביר את כל העובדות גם בלי להניח שדתיים קיימים.

ב: (משתגע ומתחיל לצרוח) אבל אני כן דתי אני כן !!!

א: אה, נגמרו לך הטיעונים ההגיוניים אז אתה עובר להשתוללות פנאטית? ממך ציפיתי ליותר... 

(האמת,ממשה רט לא ציפיתי ליותר)



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-25/10/2016 13:37 לינק ישיר 

תלמיד, אדם מספר על תחושות סובייקטיביות לחלוטין בעקבות מעשה שהיה, ומנסה להעביר את החווייה כמות שהיא לציבור שומעיו, למה להפוך את זה לרעיון מופשט ולהקשות למי זה תורם?



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > דרשנים, היזהרו בדרשותיכם
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
1 2 3 ... 9 10 11 לדף הבא סך הכל 11 דפים.