בית פורומים עצור כאן חושבים

ביקורת תהיה - פרשה קרח יפה מפורשת

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-19/6/2017 00:36 לינק ישיר 
ביקורת תהיה - פרשה קרח יפה מפורשת

על פי בקשתו של אברהם העברי [כאן], אני פותח אשכול זה לבדוק את פרשת קרח, האם יתכן שזה נכתב על ידי סופר אחד או לא.

אדגיש כי הדיון אינו:
מי כתב את התורה
האם התורה מן השמים
האם יש בתורה פסוקים שנכתבו מאוחר
האם יש בתורה תיקוני טעויות.

 הדיון הוא אך ורק האם יש אפשרות שפרשת קרח הוא מקור אחד או לא.

הוסיף ואציין שהדיון הוא דיון מקומי, ולכן תגובות כמו 'ומה תגיד לפרשנ פלונית' אינה תשובות.

 

ודבר אחרון: אני מבקש מכל המגיבים לא להגיב מה שיש להם לומר עלי, אם אני חכם טיפש צדיק רשע או משוגע, זה לא מעניין את אף אחד מה אני באמת. ולספר לכם סוד שאין בכלל בן אדם כזה שנקרא 'שלוםטוב', ולכן התגובות צריכים להיות למה שכתוב ולא למי שכתב.
בתודה מראש

  

*****

 

כאן המאמר של אברהם העברי על פרשת קרח.  

לפני שנעשה ביקורת על מה שהוא כתב, אני יציג את פרשת קרח מנקודת המבט שלי.

אחרי זה אני יעשה ביקורת על דברי אברהם. וכמובן אבקש מאברהם לבקר את מה שאני יכתווב, כי אני מודע לזה שהרבה דברים במאמרי שפתוחים לדיון, והרבה דברים צריכים להעמיד על דיוקם, ומיני ומינך תסתיים שמעתתא




תוקן על ידי שלוםטוב ב- 19/06/2017 01:06:30





דווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-19/6/2017 00:37 לינק ישיר 

הנחה: כל פעם שכתוב בתורה העדה, עדת בני ישראל, הכונה לבכורי ישראל.
אני לא יאריך עכשיו איך ולמה הגעתי למסקנה הזו אבל תעשה חיפוש בתורה ותבדוק אותי.

 

אחרי שבני ישראל יצאו ממצרים ה' אומר למשה:

קדש לי כל בכור פטר כל רחם בבני ישראל באדם ובבהמה לי, ..... ויהי כי הקשה פרעה לשלחנו ויהרג ה' כל בכור בארץ מצרים מבכר אדם ועד בכור בהמה, על כן ... כל בכור בני אפדה.

 

עד חטא העגל הבכורים היו האנשים הקרובים אל ה', בדרגת הלווים. (ואולי אפילו כהנים, אולי מה שכתוב בהר סיני שהכהנים יעלו להר הכונה לבכורים)

 

כשחטאו בני ישראל בחטא העגל החליט ה' להעביר את קדושת הבכורים ללויים.
[במדבר ג יא]: ואני הנה לקחתי את הלוים מתוך בני ישראל תחת כל בכור פטר רחם מבני ישראל והיו לי הלוים
  כי לי כל בכור ביום הכתי כל בכור בארץ מצרים הקדשתי לי כל בכור בישראל מאדם עד בהמה לי יהיו אני ה'

 

כפי שמתואר שם, היו 22 אלף לויים (לא כולל בכורי הלויים), ובכורי ישראל היו 22,273.

ולכן צוה ה': ואת פדויי השלשה והשבעים והמאתים העדפים על הלוים מבכור בני ישראל ולקחת חמשת חמשת שקלים לגלגלת בשקל הקדש תקח עשרים גרה השקל ונתתה הכסף לאהרן ולבניו פדויי העדפים בהם

 

הבכורים שלא היו לווים שהחליפו אותם הרגישו שיש כאן אי צדק. כי מילא אלו שהיה לוי נגדם, הבכורה עבר ללוי, אבל שהבכורה תחול על הכסף, את זה לא 'רצו' להבין. אבל לא היה התקוממות כי לא היה להם סיבה אמיתי לצאת נגד משה.

 

מה-273 מינו שנים עשר לנשיאים. נשארנו עם 261.

הנחה: כשהיו צריכים לשלוח מרגלים זה היה מתבקש שימנו את כל המרגלים מעדת הבכורים. אבל משה לקח את יהושע שלא היה בכור, ולקח רק 11 בכורים.

 

****

 

אני לא אכנס עכשיו לפרשת שלח, אבל כמה נקודות שבאים על מקומם לפי הנחה זו, ונצרכים להבין את פרשת קרח:

שלח לך אנשים ויתרו את ארץ כנען אשר אני נתן לבני ישראל איש אחד איש אחד למטה אבתיו תשלחו כל 'נשיא'

וישבו מתור הארץ מקץ ארבעים יום  וילכו ויבאו 'אל משה ואל אהרן' ואל 'כל עדת בני ישראל' אל מדבר פארן קדשה וישיבו 'אותם' דבר ואת 'כל העדה'

הם חזרו מתור הארץ, הם מגיעים למשה ולאהרן ולכל הבכורים ומעבירים דוח מה שהם ראו.

 

 ויהס כלב את העם אל משה ויאמר עלה נעלה וירשנו אתה כי יכול נוכל והאנשים אשר עלו עמו אמרו לא נוכל לעלות אל העם כי חזק הוא ממנו ויוציאו דבת הארץ אשר תרו אתה אל בני ישראל לאמר הארץ אשר עברנו בה לתור אתה ארץ אכלת יושביה וגו'

הס מלשון הסתה, הוא הסית את העם להיות עם משה, ['העם' הכונה לכל בני ישראל].

כאן לא דיבר יהושע כי כאן דברו להעם, ותמיד הבכורים הם שהיו מדברים להעם, ולכן נתן לכלב לדבר.

 

ותשא כל העדה ויתנו את קולם ויבכו העם בלילה ההוא וילנו על משה ועל אהרן כל בני ישראל ויאמרו אלהם כל העדה לו מתנו בארץ מצרים או במדבר הזה לו מתנו 

הבכורים נתנו את קולם, והעם המשיך אחריהם. העם התלונן על משה אבל הם לא דברו למשה אלא הבכורים היו מעבירים את התלונה למשה.

 

 ויפל משה ואהרן על פניהם לפני כל קהל עדת בני ישראל

אם הבכורים ירגעו, גם העם ירגע בעקבותיהם.

 

 ויהושע בן נון וכלב בן יפנה מן התרים את הארץ קרעו בגדיהם ויאמרו אל כל עדת בני ישראל לאמר הארץ אשר עברנו בה לתור אתה טובה הארץ מאד. ויאמרו כל העדה לרגום אתם באבנים וכבוד ה' נראה באהל מועד אל כל בני ישראל

כאן גם יהושע מדבר, כי כאן הוא לא מדבר אל העם, אלא המרגלים מדברים אל הבכורים.

 

ויאמר ה' אל משה עד אנה ינאצני העם הזה ועד אנה לא יאמינו בי בכל האתות אשר עשיתי בקרבו אכנו בדבר ואורשנו ואעשה אתך לגוי גדול ועצום

כיון שכל העם בכה ה' רוצה להרוג את כל העם

סלח נא לעון העם הזה כגדל חסדך וכאשר נשאתה לעם הזה ממצרים ועד הנה ויאמר ה' סלחתי

משה מבקש שה' יסלח לעם, וה' סולח לעם. אבל -

ואולם חי אני וימלא כבוד ה' את כל הארץ  כי כל האנשים הראים את כבדי

(הרבה פעמים כשמוזכר עדת בני ישראל או העדה מוזכר שם וירא אליהם כבוד ה', וחלק יובא בהמשך)

ואת אתתי אשר עשיתי במצרים ובמדבר וינסו אתי זה עשר פעמים ולא שמעו בקולי אם יראו את הארץ אשר נשבעתי לאבתם וכל מנאצי לא יראוה ועבדי כלב עקב היתה רוח אחרת עמו וימלא אחרי והביאתיו אל הארץ אשר בא שמה

כאן הוא לא מזכיר את יהושע, כי ה' אומר שכל הבכורים ימותו ולא יכנסו לארץ חוץ מכלב. יהושע לא היה בכור ולכן לא הזכיר אותו כאן.

 

 וידבר ה' אל משה ואל אהרן לאמר עד מתי לעדה הרעה הזאת אשר המה מלינים עלי את תלנות בני ישראל אשר המה מלינים עלי שמעתי  אמר אלהם חי אני נאם ה' אם לא כאשר דברתם באזני כן אעשה לכם  במדבר הזה יפלו פגריכם וכל פקדיכם לכל מספרכם מבן עשרים שנה ומעלה אשר הלינתם עלי אם אתם תבאו אל הארץ אשר נשאתי את ידי לשכן אתכם בה כי אם כלב בן יפנה ויהושע בן נון

'העדה הרעה' הכונה רק למרגלים כמו שמוכח מן הפסוקים (וחז"ל דרשו מכאן שעדה הם עשרה, שימו לב שלא דרשו מותשא כל העדה ויתנו את קולם, כי שם מדובר על הבכורים ולא על המרגלים), וה' אומר שכל המרגלים ימותו במגיפה חוץ מכלב ויהושע.

 

והאנשים אשר שלח משה לתור את הארץ וישבו וילונו עליו את כל העדה להוציא דבה על הארץ  וימתו האנשים מוצאי דבת הארץ רעה במגפה לפני ה'  ויהושע בן נון וכלב בן יפנה חיו מן האנשים ההם ההלכים לתור את הארץ

כאן שוב מדבר על האנשים שתרו את הארץ ולכן הוא מציין שגם יהושע וגם כלב ניצלו.

 

לא תירצתי את כל הקושיות של פרשת שלח - אעשה את זה בהזדמנות אחרת - אני רק הבאתי מה שנוגע לפרשת קרח.

 

 *

 מדרש תנחומא:

על ידי מה נחלק?, על ידי אליצפן בן עוזיאל אחי אביו, שנעשה נשיא על משפחתו, שנאמרונשיא בית אב למשפחות הקהתי אליצפן בן עוזיאל. אמר קרח: ארבעה אחים היו אחי אבא, שנאמרובני קהת עמרם ויצהר חברון ועוזיאל. עמרם הבכור, זכה אהרן ובניו לכהונה, ומשה אחיו למלכות. מי ראוי ליטול את השניה לא השני?!. ואני בנו של יצהר, הייתי ראוי להיות על משפחתי נשיא. והוא עשה בנו של עוזיאל קטן של אחי אבא יהא גדול עלי. הריני חולק ומבטל כל מה שנעשה על ידו. לפיכך הייתה מחלקותו.


אבל לקרח לא היה טענה ממשית כשיתווכח עם משה, כי אם טענתו  היא שצריך ללכת על הסדר, אם כן משה כל הלויה צריך לחזור לשבט ראובן, כי ראובן הוא הראשון.

כנראה שקרח עבר כל יום ליד משה והתריס נגדו: למה לא מנית אותי. ומשה משיבו מה אתה רוצה? אם אתה טוען שצריך ללכת על הסדר, אתה צריך לפרוש לגמרי מן הלויה. ולכן הוא עשה קשר אחד עם דתן ואבירם מבני ראובן, שכאשר משה אומר לו שיחזור לבני ראובן הם יטענו: אכן תחזיר את הבכורה לבני ראובן. קואליציה של "זה הוא או אנחנו".

 

אבל כשננתח את טענתם של דתן ואבירם אין להם טענה.

במדבר כו, ה: ראובן בכור ישראל בני ראובן חנוך משפחת החנכי לפלוא משפחת הפלאי. וגו' ובני פלוא אליאב. ובני אליאב נמואל ודתן ואבירם.

אם הם רוצים סדר הרי שהבכורה צריכה לעבור לחנוך. ואפילו לאביהם לא היו בכורים, נמואל היה אח הגדול שלהם.

 

ולכן לא היה התקהלות סביב משה, היה רק ויקומו לפני משה. הם התסיסו את הרוחות, אבל לא היה טענה ממשית שיצליחו לעשות מחלוקת בקנה מידה גדול.

 

אבל אחרי פרשת המרגלים הבכורים שלא קבלו מינוי ולא החליפו אותם בלויים יצאו נגד משה על שמינה את יהושע לרגל את הארץ.

התורה מספרת לנו על 250 אנשים

מ273 הורדנו 12 נשיאים ו-11 מרגלים, ונשארנו עם 250 בכורים.

 

-

לפי דברי חז"ל אחד מן ה250 היה אליצור בן שדיאור, לפי מה שכתבתי אם כן זה היה צריך להיות 251

כדי לישב את זה נעבור לפרשת צלפחד: אבינו מת במדבר והוא לא היה בתוך העדה הנועדים על ה' בעדת קרח כי בחטאו מת.

משמע מדבריהם שהיתה לו סיבה להיות מעדת קרח, למדנו מכך שצלפחד היה אחד מ250 הבכורים אבל הוא לא השתתף במרד,
ומי כן הלך: אליצור בן שדיאור.

-

 

הטענה של ה250 אנשים היה שאם היה ממנה כל המרגלים מעדת הבכורים היינו שותקים, אבל אם שלחת את יהושע שלא היה בכור, אנחנו מערערים על כל הדבר של החלפת הבכורים בלוויים, ולא ה' ציוה אתך לעשות את זה, וכמו שמבואר מדברי משה בהמשך שזה היה הטענה עליו.

 

הטענה של הבכורים:

ויקהלו על משה ועל אהרן ויאמרו אלהם רב לכם כי כל העדה כלם קדשים ובתוכם ה' ומדוע תתנשאו על קהל ה'

'כל העדה' = כל הבכורים, כולם קדושים, כמו שנאמר קדש לי כל בכור, ומדוע תתנשאו על קהל ה'.

 

כאן הם טענו טענה שמשה לא יכול לענות להם חוץ מלהגיד שכך ציוה לו ה'. אבל לא היה לו הוכחה שאכן ה' ציוה לו כן.

כאן מצא קרח דתן ואבירם מקום לעשות קשר אחד נגד משה : "זה אנחנו או הוא".

 

ויקח קרח ודתן ואבירם ואון בן פלת בני ראובן ויקומו לפני משה.

הם לא התקהלו על משה כי בטענות של אחד נגד אחד משה היה מנצח,

וזה לשון המדרש תנחומא:

אין את מוצא שהשיבו דבר, לפי שהיה פקח ברשעתו. אמר: אם אני משיבו, יודע אני בו שהוא חכם גדול, עכשיו 'יקפחני בדבריו' ומקלקלני, ואני מתרצה לו בעל כורחי. מוטב שלא אזקק לו

 

ואנשים מבני ישראל חמשים ומאתים נשיאי 'עדה' קראי מועד אנשי שם

גם הם קמו לפני משה, אלא שחילק בין קרח דתן ואבירם כי הוא ממשיך אחר כך ויקהלו, כנראה שרק ה250 איש נתקהלו על משה, כלומר הם הלכו בראש וקרח בעיקר התסיס את בני ישראל אבל לא התוכח עם משה עצמו.

אבל מכיון ש250 גם הם קמו נגד משה לכן כתב באופן שאנשים מבני ישראל קאי גם על ויקומו וגם על ויקהלו.

 

במדרש תנחומא:

מיד ציוה ועשה מאתים וחמישים טליתות תכלת, ונתעטפו בהן אותן חמישים ומאתים איש ראשי סנהדראות.

משמע שרק ה250 איש הם התווכחו עם משה עצמו

 

המחלוקת היה נגד החלפת הלויים במקום הבכורים, אבל כל אחד הגיע מכיון אחר. היה כאן שלש טענות נגד משה:

בכורים: החלפת הבכורים היה מליבו של משה ולא ה' צויהו, ולכן על כל העדה (=הבכורים) לחזור לשרת את ה'. הם גם ערערו על ההנחה שמהקדושים יהיה אחד שהוא יותר קדוש ויתמנה לכהן גדול, אלא כל העדה כולם קדושים, וכל הבכורים צריכים להיות כהנים.

קרח: קרח עצמו היה בכור וגם לוי. ולכן קרח לא טען שכל החלפת הלווים במקום הבכורים מפוברק, וגם לא ערער על היות כהן אחד גדול משאר הלווים. טענתו היתה שבשלמא אם משה היה עושה את זה על הסדר אהרן כהן וקרח נשיא ללווים, הוא היה מבין שהוא לוקח את אהרן לפניו, אבל כשמינה את אלצפן אני רואה שאין שום סדר, ואם כן אני רוצה להיות הכהן הגדול ולא אהרן. ואם מפני שאהרן הוא בכור גם קרח היה בכור.

בני ראובן: טענתם לא היה טענה רק אחרי טענתו של קרח, ומשה ענה לקרח שאם על הסדר הרי אנחנו צריכין לחזור לראובן, ולכן באים מבני ראובן וטוענים אכן כך תחזיר לנו את הבכורה.

 

התשובה על טענותיהם:

לבני ראובן: קדושת הבכורים לא הגיע אליהם מפני היותם בכורים אלא מפני שה' הרג כל בכור בארץ מצרים, ובזה אין שום עדיפות של ראובן על פי שאר הבכורים. במיוחד דתן ואבירם שאין להם צד של בכורות לא שלהם אביהם ולא של פלוא.

אמנם דתן ואבירם יכולים לטעון שנכון שאין להם טענה למה הם ישמשו ככהנים, אבל גם לאהרן אין סיבה על פני שאר עם ישראל להיות כהן.

בעיקרון זה טענה, אבל לא מוצדקת כי תמיד אפשר לטעון נגד מי שעומד בראש למה אתה כן. אותו טענה יהיה גם אם דתן ואבירם יעמדו בראש, ובעצם נגד כל מי שיהיה בראש.

 

לקרח: ממה נפשך אם ה' ציוה הרי שעליך לסתום את טענותיך, כי כך ה' ציוה. אם ה' לא ציוה: אם על הסדר אנו הולכים הרי שאנחנו צריכים להחזיר לראובן, אם אתה מבין שהלויים צריכים להיות קדושים ולא צריך ללכת על הסדר, אם כן מה הטענה שמיניתי את אליצפן בן עוזיאל, בכל אופן אין לך טענה שאתה צריך להיות ולא אליצפן, וכן נגד כהונתו של אהרן, אין סיבה שאתה תהיה ולא אהרן.

מה שקרח כן יכול לטעון, שאולי מותר שיהיה שני כהנים גדולים ולא רק אהרן. ולטענתו לכן ציוה ה' שאליצפן יהיה הנשיא ללויים ודילג על קרח, כי קרח צריך להיות כהן גדול.

 

לבכורים: לכאורה טענתם טענה כי משה לא הוכיח שה' ציוה אותו להחליף את הלויים במקום הבכורים. וגם לא הוכיח שרק אהרן מותר לו להיות כהן גדול.

 

נחזור לסיפור:

ויקהלו על משה ועל אהרן ויאמרו אלהם רב לכם כי כל העדה כלם קדשים ובתוכם ה' ומדוע תתנשאו על קהל ה' 

וישמע משה ויפל על פניו 

 

ההתקהלות על משה ועל אהרן היה רק מה250 בכורים, אבל מכיון שקרח עמד בראש המרד והתסיס את כולם, לכן משה קורא לקרח והוא מדבר אליו ואל כל עדתו [= ה250 בכורים]:

וידבר אל קרח ואל כל עדתו לאמר בקר וידע ה' את אשר לו ואת הקדוש והקריב אליו ואת אשר יבחר בו יקריב אליו זאת עשו קחו לכם מחתות קרח וכל עדתו  ותנו בהן אש ושימו עליהן קטרת לפני ה' מחר והיה האיש אשר יבחר ה' הוא הקדוש

משה עונה להם כך: הרי לפי טענתם הם לא פוסלים את אהרן מלהיות כהן, אלא שהם רוצים שגם הם ישמשו ככהנים, ולכן הוא אומר קחו לכם מחתות קרח וכל עדתו, ושימו עליהן קטרת לפני ה', מחר. והיה האיש אשר יבחר בו ה' הוא הקדוש, מי שה' יקבל את הקרבת ההקטרת ישמש גם כן ככהן לצד אהרן, כי לקרבנו של אהרן כבר שעה ה' בויקרא ט.

אם ה' לא ישעה לאף אחד ממקריבי הקטרת, זה יהיה סימן שהם לא ראויים להיות כהנים.

 

נדמיין לעצמינו סערה שלפני בחירות, ובערך זה מה שהיה שם טענות ויכוחים קולות, וכולם מתקבצים מסביב, וכמובן כל הבכורים מגיעים גם שאר הבכורים לא רק ה250.

ולכן כשמשה מציע דבר זה, משה יודע שמיד תעלה טענה שגם אם לא ישהה ה' לקטורת של ה250 בכורים, זה עדיין לא יהיה הוכחה שרק אהרן צריך להיות כהן.

וננתח את זה כך: ה250 איש היו מכל השבטים חוץ מלוי, ואם כן כשמכל השבטים לא היה אחד שה' קיבל את קטורתו זה ראיה שהשבטים אינם ראויים להיות כהנים, למרות שעדיין יש להניח שרק ה250 האנשים הם ספציפית לא ראוים. אבל זה טענה לא הגיונית כי צריך להסתכל על סטטיסטיקה, והרי לא נבחרו משום איזשהוא סיבה, [ואם מפני היותם בכורים, הרי גם אהרן הוא בכור ולמרות זה ה' קיבל את קרבנו.]

אבל לגבי שבט לוי היחיד שיקטיר קטורת יהיה קרח, אבל אם ה' לא יקבל את הקטורת של קרח זה לא יהיה הוכחה לכל שבט לוי. כי בקרח כבר ראינו שה' לא רצה בו  ולא מינה אותו לנשיא, ולכן יתכן שרק קרח אינו רצוי לפני ה', אבל שאר הבכורים משבט לוי עדיין יתכן שהם ראויים להיות כהנים לצד אהרן.

ולכן משה פונה מיד לבכורים של בני לוי (יתכן שיש כאן חלק סמוי בסיפור שאכן הם טענו כך, אבל יותר נראה לי כמו שפירשתי)

רב לכם בני לוי 

ויאמר משה אל קרח שמעו נא בני לוי  המעט מכם כי הבדיל אלהי ישראל אתכם מעדת ישראל להקריב אתכם אליו לעבד את עבדת משכן ה' ולעמד לפני העדה לשרתם 

אנחנו רואים שהוא מדבר רק לבכורי שבט הלוי שה' הבדיל אותם משאר עדת בני ישראל (=הבכורים), ששאר הבכורים הוא הריחיק ואתכם הוא השאיר לעמוד במקום ה'עדה'.

משה אומר (=אמירה רכה) מילא הבכורים שוה להם לנסות, כי הם ירדו מגדלותם ואין להם כלום עכשיו, ולען שוה להם להסתכן, אבל אתם הרי נשארתם לויים, ולמה שוה לכם לבקש כהונה, כי אז תאבדו הכל גם מה שיש לכם עכשיו.

(במדרש תנחומא: אח נפשע מקרית עוז, זה קרח שחלק כנגד משה ומרד וירד מן כבוד שהיה בידו.)

זה לא תשובה לטענתם ולכן לא כתוב וידבר, אלא ניסה ללכת בדרכי שלום להסביר להם שלא שוה להם לנסות.

 

ויקרב אתך ואת כל אחיך בני לוי אתך ובקשתם גם כהנה 

והוא ממשיך לקרח ספציפית, שבזה שבחר משה בלויים הוא הקריב את כל אחיך בני לוי, גם אלו שהם לא בכורים, והרי אתה לא רוצה שאני יקח את הלויה מכל אחיך כי בזה אתה מסכים שתשאר הלויה לאחיך בני לוי.

וחוזר לכל בכורי לוים כולל קרח: ובקשתם גם כהונה?!

מה שוה לכם להכנס לזה

 

והוא מסיים:

לכן אתה וכל עדתך הנעדים על ה'

הרי הסיבה שאתה וכל עדתיך הם הנועדים על ה' - ולא שאר בני ישראל, היא בגלל שהקרבתי את כל אחיך, ואם כן

ואהרן מה הוא כי תלונו [תלינו] עליו

בהיות אהרן כהן אין שום טענה: הוא לוי וגם בכור וגדול ממך בסדר, כך שאין שום טענה להוריד את אהרן.

 

תשוה עכשיו את דברי המדרש תנחומא:

רב לכם בני לוי. ויאמר משה אל קרח שמעו נא בני לוי יש לך אדם שמדבר עם יוסף ואומר לשמעון, שמע נא?!

יש אומרים: שהיה מבקש ממנו שיחזיר בו, ואמר לפניו דברים רכים. כיון שראה שלא שמע לו, אמר: עד שלא ישתתפו אחרים עמו, התחיל מזרז בהן, שמעו נא בני לוי, הקטן הוא הכבוד שבידכם, שנאמר: המעט מכם כי הבדיל אלהי ישראל אתכם מעדת ישראל.  חזר על קרח.  ויקרב אותך ואת כל אחיך בני לוי שהיה גדול שבשבט, שנעשו אחיו טפל לו.

 

נמשיך בסיפור -

במדרש תנחומא:

כל הדברים האלה פייס משה לקרח, ואין את מוצא שהשיבו דבר, לפי שהיה פקח ברשעתו. אמר: אם אני משיבו, יודע אני בו שהוא חכם גדול, עכשיו יקפחני בדבריו ומקלקלני, ואני מתרצה לו בעל כורחי. מוטב שלא אזקק לו.

כשראה משה שאין בו תועלת, פירש הימנו.  וישלח משה לקרא לדתן ולאבירם אף הם עמדו ברשען ולא נזדקקו להשיבו.

 

משה רואה שקרח לא משיב ולא רוצה להתרצות, לכן הוא מנסה להשקיט את הרוחות מהצד השלישי: דתן ואבירם.

 

וישלח משה לקרא לדתן ולאבירם בני אליאב ויאמרו לא נעלה

על ביטוי לא נעלה אפשר לעמוד במה שכתוב בהמשך העלו מסביב למשכן קרח דתן ואבירם, וכן ויעלו מעל משכן קרח דתן ואבירם. כנראה שמקום משכנם של דתן ואבירם  - וקרח לצידם, היה נמוך משאר המחנה.

 

המעט כי העליתנו מארץ זבת חלב ודבש להמיתנו במדבר כי תשתרר עלינו גם השתרר  אף לא אל ארץ זבת חלב ודבש הביאתנו ותתן לנו נחלת שדה וכרם העיני האנשים ההם תנקר

רשב"ם: העיני האנשים ההם תנקר כסבור אתה שאלו האנשים אשר מתרעמים עליך אין להם עינים לראות המכשול הזה, שמארץ מצרים ארץ טובה העליתנו למות במדבר, כי לא השלמת תנאי שלך להביאנו אל ארץ זבת חלב ודבש, אבל באלו ארבעים שנה ימותו במדבר. לא נעלה - לפיכך לא נעלה אליך. כלל ופרט וחזר וכלל לא נעלה אמר תחלה ואחר כך פירש למה וחזר וכלל לפיכך - לא נעלה.

בעצם טענת דתן ואבירם היא: נכון שאין לנו טענה למה אנחנו כן, אבל גם לך אין תשובה למה אתה כן. ואם תשיבנו שמותר לך להשתרר עלינו בגלל שהוצאתנו מצצרים, על זה טענו שלא די שהוצאתנו ממצרים מקום זבת חלב ודבש גם לא הבאתנו לארץ המובטחת ולא נתת לנו נחלת שדה וכרם. אתה חושב שאנחנו עיוורים. במילים אחרות הם טוענים נכשלת בהבטחה שלך, תפרוש מהמנהיגות.

 

ויחר למשה מאד

(כעס או הצטער, זה לא כל כך משנה עכשיו.)

משה חרה לו מאוד, וכי ארץ מצרים ארץ זבת חלב ודבש היא, הלא עבדים למצרים היו, ולכל היותר הם צודקים שלא הבאתי לארץ ישראל. אבל מה שבטוח היא שהוצאתי אותם ממצרים.

ואם ננתח את טענתם של דתן ואבירם אין להם שום טענה, הכל בלוף אחד גדול לחרחרח ריב ומחלוקת.

 

ולכן משה פונה לה': אל תפן אל מנחתם.

מכיון שמשה הציע שיעשו מחר קטרת, ומשה לקח את האפשרות שיתכן שאכן ה' יבחר באחד או אפילו יותר מאחד מכל המקטירים שישמש ככהן גדול עם אהרן. אז הוא פונה לה' שאם דתן ואבירם ירצו גם כן להקטיר קטורת אל תפן אל מנחתם, כי בשלמא הבכורים יש להם טענה, אם כי לא מוצדקת כי אליהם להאמין לי, אבל בכל זאת טענה. אבל דתן ואבירם הם מחרחרי ריב ומחלוקת בלי שום סיבה.

ויאמר אל ה' אל תפן אל מנחתם לא חמור אחד מהם נשאתי ולא הרעתי את אחד מהם 

רשב"ם: אפילו חמור אחד לא נשאתי מהם כשאר משתוררים על העם. ואם כן למה מפשיעים אותי בשררה?! 

משה טוען אם הייתי משתרר עליהם או הייתי עושה להם איזשהוא דבר רע, עדיין אפשר ללמד זכות למה הם יוצאים נגדי, ומחפשים ריב. אבל לא השתררתי עליהם, לא הרעתי להם, הוצאתי אותם ממצרים, בטענת הבכורה אין להם שום טענה, אז למה הם עושים מחלוקת ומנצים עלי. ולכן הוא אומר לה' שאם הם יביאו קטרת אזי גם אם באמת היו ראויים להיות כהנים אל תפן אל מנחתם, מפני המחלקת שהם עשו בלי שום סיבה.

 

משה ראה שאין שום התקדמות, המחלוקת בעיצומה, האופוזיציה מתחזקת, הכרזות ממלאים את המחנה, וקרח דתן ואבירם והבכורים כולם צועקים "זה אנחנו או הם", וממה שאמר משה ואהרן כי תלינו עליו אנחנו לומדים שהם טענו שאהרן לא ראוי לשמש ככהן. לכאורה אין טענה למה אהרן לא יהיה כהן, חוץ מטענת דתן ואבירם, שאין הוכחה לאהרן שהוא כן יהיה כהן.

 

לכן למרות שבהתחלה לא אמר משה שאהרן יקח מחתה, עכשיו הוא אומר שגם אהרן יקח מחתה שבכך יתברר הכל וישקוט המחלוקת, ולכן:

ויאמר משה אל קרח אתה וכל עדתך היו לפני ה' אתה והם ואהרן מחר  וקחו איש מחתתו ונתתם עליהם קטרת והקרבתם לפני ה' איש מחתתו חמשים ומאתים מחתת ואתה ואהרן איש מחתתו  ויקחו איש מחתתו ויתנו עליהם אש וישימו עליהם קטרת ויעמדו פתח אהל מועד ומשה ואהרן

עכשיו שגם קרח וכל עדתו וגם אהרן יקטירו קטורת, אם ה' יפנה רק לקטרת של אהרן זה ישקיט את הרוחות.

באשר לבני לוי, כנראה שבני לוי לא יצאו בטענה וזה היה רק הקדמה של משה אם הם יטענו, וכמו שאמרו במדרש, ומכיון שאכן הם לא אמרו כלום, לכן לא הציע שגם בכורי לוי יקטירו קטורת.

נשים לב: שה250 איש הקטירו קטורת אבל אהרן לא הקטיר עדין הוא עמד לידם ביחד עם משה.

 

ויקהל עליהם קרח את כל העדה אל פתח אהל מועד וירא כבוד ה' אל כל העדה

קרח הקהיל את כל העדה, לא רק עדתו שהם ה250 בכורים, אלא את 'כל' הבכורים.

שאר הבכורים אכן לא לקחו חלק בהתקוממות, אבל עמדו מן הצד לראות איך יפול הדבר. אלא שבסופו של דבר זה היה חיזוק לקרח, הם הגיעו בגלל שקרח הקהיל אותם, וזה היה ברור לכל שהם בצד של קרח למרות שהם שתקו.

 

וידבר ה' אל משה ואל אהרן לאמר  הבדלו מתוך העדה הזאת ואכלה אתם כרגע

ה' אומר אל משה ואל אהרן שעמדו ביחד עם הבכורים כמו שכתוב לפני כן ויעמדו פתח אהל מועד ומשה ואהרן (על הענין שה' צריך להגיד להם יבדלו עיין מפרשים), ומכיון שלכל העדה מזדהים עם קרח אני אכלה אותם כרגע, את כל הבכורים 22375 [ואם צלפחד כבר מת 22374]

 

ויפלו על פניהם ויאמרו אל אלהי הרוחת לכל בשר האיש אחד יחטא ועל כל העדה תקצף

משה ואהרן טוענים, שאי אפשר להגיד שהבכורים חטאו, הרי סוף כל סוף כל החלפת הלויים היה דבר שהם צריכים להאמין, לא הביאו להם הוכחה שזהו אכן רצון ה'. הסיבה שכולם באו זה בגלל שקרח חטא. וכמו שנתבאר, ה250 היה להם טענה אבל קרח לא. ולכן האיש אחד יחטא ועלך כל העדה תקצוף

 

ואכן ה' מסכים אתו ולכן אכן הוא הולך להעניש רק את אלו שאין להם טענות ענינות, והם קרח דתן ואבירם:

וידבר ה' אל משה לאמר  דבר אל העדה לאמר העלו מסביב למשכן קרח דתן ואבירם ויקם משה וילך אל דתן ואבירם וילכו אחריו זקני ישראל  וידבר אל העדה לאמר סורו נא מעל אהלי האנשים הרשעים האלה ואל תגעו בכל אשר להם פן תספו בכל חטאתם  ויעלו מעל משכן קרח דתן ואבירם מסביב ודתן ואבירם יצאו נצבים פתח אהליהם ונשיהם ובניהם וטפם 

ויאמר משה בזאת תדעון כי ה' שלחני לעשות את כל המעשים האלה כי לא מלבי  אם כמות כל האדם ימתון אלה ופקדת כל האדם יפקד עליהם לא ה' שלחני  ואם בריאה יברא ה' ופצתה האדמה את פיה ובלעה אתם ואת כל אשר להם וירדו חיים שאלה וידעתם כי נאצו האנשים האלה את ה'  

הוא לא מדבר עכשיו האם טענתם של הבכורים צודקת או לא, הוא אומר רק שבשעת מחלוקת כבר אי אפשר להתווכח, כל אחד שומע מה שהוא רוצה, ולכן נעשה סימן מבחוץ, אם ופתח הארץ את פיה תדעו שהאנשים האלו ניאוו, כלומר חרחרו ריב בלא שום טענה, ולכן תדעו שלא מלבי עשיתי כל הדברים האלה, קרי: מניית הלוויים, אהרן לכהן, אליצפן לנשיא, ויהושע לרגל.

 

ויהי ככלתו לדבר את כל הדברים האלה ותבקע האדמה אשר תחתיהם  ותפתח הארץ את פיה ותבלע אתם ואת בתיהם [הכונה לנשיהם וטפם ולא לרכוש שמוזכר אחר כך] ואת כל האדם אשר לקרח ואת כל הרכוש  וירדו הם וכל אשר להם חיים שאלה ותכס עליהם הארץ ויאבדו מתוך הקהל  וכל ישראל אשר סביבתיהם נסו לקלם כי אמרו פן תבלענו הארץ

וכל האדם אשר לקרח פירוש כל אלו שלא היו בכורים והחזיקו עם קרח.

 

ואש יצאה מאת ה' ותאכל את החמשים ומאתים איש מקריבי הקטרת

כמו שדייקתי מקודם אהרן עדיין לא הקטיר קטורת, ובאמת עכשיו כבר לא צריך בכלל את הקטרת הקטורת, כי כבר פצתה הארץ את פינ , וכבר התברר לעיני כל, שלא מלבו עשה משה את כל הדברים

אבל ה250 כבר הקטירו את הקטרת לפני כן, ולכן נשרפו כי הזר הקרב במיתה.

 

ומה היה עם קרח עצמו?

במדבר כו: ובני אליאב נמואל ודתן ואבירם הוא דתן ואבירם קרואי העדה אשר הצו על משה ועל אהרן בעדת קרח בהצתם על ה' ותפתח הארץ את פיה ותבלע אתם ואת קרח במות העדה באכל האש את חמשים ומאתים איש ויהיו לנס ובני קרח לא מתו

פירוש קרח נבלע כשה250 איש נשרפו [עין בהעמק דבר ותמצא נחת]

 

עכשיו כולם ידעו שקרח ודתן ואבירם ניצו על ה'.

אבל:

וילנו כל עדת בני ישראל ממחרת על משה ועל אהרן לאמר אתם המתם את עם ה' 

הבכורים הגיעו בטענה שעדיין לא התברר שהבכורים אינם ראויים להיות לויים, כי הסיבה שה250 מתו הוא משום שהקטירו קטרת והזר הקרב יומת. ולכן טענו על משה ואהרן שזה היה באשמתם שהציעו לעשות קטרת, והיה להם לנסות עם עבודת הלויים ולא עם עבודת הכהנים.

ויהי בהקהל העדה על משה ועל אהרן ויפנו אל אהל מועד והנה כסהו הענן וירא כבוד ה'  ויבא משה ואהרן אל פני אהל מועד

 וידבר ה' אל משה לאמר  הרמו מתוך העדה הזאת ואכלה אתם כרגע

עכשיו כבר לא יכלו להגיד האיש אחד יחטא כי כל העדה התלוננו, ולכן-

ויפלו על פניהם

לעיל כתוב: ויפלו על פניהם ויאמרו אל אלהי הרוחת לכל בשר האיש אחד יחטא ועל כל העדה תקצף, אבל כאן כתוב רק ויפלו על פניהם, כי לא היה להם שום פתחון פה.

 

ולכן:

ויאמר משה אל אהרן קח את המחתה ותן עליה אש מעל המזבח ושים קטרת והולך מהרה אל העדה וכפר עליהם כי יצא הקצף מלפני ה' החל הנגף  ויקח אהרן כאשר דבר משה וירץ אל תוך הקהל והנה החל הנגף בעם ויתן את הקטרת ויכפר על העם  ויעמד בין המתים ובין החיים ותעצר המגפה  ויהיו המתים במגפה ארבעה עשר אלף ושבע מאות מלבד המתים על דבר קרח  וישב אהרן אל משה אל פתח אהל מועד והמגפה נעצרה

[כאן צריך לדון למה מתו מן העם והרי רק העדה חטאו, ויתכן שזה משום כשהמשחית יוצא אינו מבחין בין טוב לרע. אבל יש כאן עוד כמה נקודות כי משה אמר לאהרן שיתן קטרת וירוץ אל העדה, ואהרן רץ לתוך הקהל, לא לתוך העדה, ורק שם הוא שם את הקטרת]

 

וידבר ה' אל משה לאמר  דבר אל בני ישראל וקח מאתם מטה מטה לבית אב מאת כל נשיאהם לבית אבתם שנים עשר מטות איש את שמו תכתב על מטהו  ואת שם אהרן תכתב על מטה לוי כי מטה אחד לראש בית אבותם  והנחתם באהל מועד לפני העדות אשר אועד לכם שמה  והיה האיש אשר אבחר בו מטהו יפרח והשכתי מעלי את תלנות בני ישראל אשר הם מלינם עליכם 

ה' אומר שעכשיו נעשה מעשה שישוך את כל התלונות,

 

וידבר משה אל בני ישראל ויתנו אליו כל נשיאיהם מטה לנשיא אחד מטה לנשיא אחד לבית אבתם שנים עשר מטות ומטה אהרן בתוך מטותם  וינח משה את המטת לפני ה' באהל העדת  ויהי ממחרת ויבא משה אל אהל העדות והנה פרח מטה אהרן לבית לוי ויצא פרח ויצץ ציץ ויגמל שקדים  ויצא משה את כל המטת מלפני ה' אל כל בני ישראל ויראו ויקחו איש מטהו  ויאמר ה' אל משה השב את מטה אהרן לפני העדות למשמרת לאות לבני מרי ותכל תלונתם מעלי ולא ימתו  ויעש משה כאשר צוה ה' אתו כן עשה

הוא אמר שיכתבו על המטות את שם השבט ובכך שלא הציץ ופרח המטה זה יראה שכל השבט אינו ראוי. אבל על שבט לוי אמר שיכתוב את שמו של אהרן, כי אם יכתוב לוי, עדין לא יהיה ראיה שאהרן יש לו מעלה נגד שאר השבט, ולכן ציוה לכתוב את שמו של אהרן בכך להראות שאהרן ראוי להיות כהן.

 

אבל שימו לב שאת הבחירה לא לקח, עדיין יש פירצה קטנה, כי הלויים יכולים לטעון שאהרן ראוי וגם הם ראויים, ואכן הפסוק אומר והשכתי מעלי את תלנות בני ישראל. אבל לא את תלנות של שבט לוי.

אלא שבני לוי לא טענו את זה כמו שכתבתי בתחילת הפרשה וגם כאן הפסוק מציין את תלנות בני ישראל אשר הם מלינם עליכם, הטענות שמלינים עליכם , אבל הטענות שלא מלינים עליכם זה ישאר עלום, למי שירצה לחרחר ריב עדיין יש בחירה.

 

****

 

יש עדיין הרבה מה לדון ולהעמיד הדברים על דיוקם, אבל נראה לי שיש כאן בסיס חזק שאפשר לבנות עליו.

 

 




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-19/6/2017 07:10 לינק ישיר 

כבר בתחילת הפיליבסטר האינסופי לעיל כתבת את המשפט התמוה הבא:

הנחה: כל פעם שכתוב בתורה העדהעדת בני ישראל, הכונה לבכורי ישראל. 
אני לא יאריך עכשיו איך ולמה הגעתי למסקנה הזו אבל תעשה חיפוש בתורה ותבדוק אותי.

אז בדקתי אותך ונמצאת חסר, וכבר בראש פרשת במדבר מוכח שלא כדבריך: "שְׂאוּ אֶת רֹאשׁ כָּל
עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְמִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם" (במ' א) – האם ספרו רק את הבכורים? והרי ספרו את ראשי כל המשפחות! הלאה – "דַּבְּרוּ אֶל כָּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר בֶּעָשֹׂר לַחֹדֶשׁ הַזֶּה וְיִקְחוּ לָהֶם אִישׁ שֶׂה לְבֵית אָבֹת שֶׂה לַבָּיִת" (שמ' יב) – האם הפסח נעשה ע"י הבכורים בלבד?! "וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה אֶת כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר צִוָּה ה' לַעֲשֹׂת אֹתָם" (שמ' לה) – האם ציווי השבת היה רק לבכורים? ומה עם "וְאִם כָּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל יִשְׁגּוּ"? או עם "הָאָרֶץ אֲשֶׁר הִכָּה ה' לִפְנֵי עֲדַת יִשְׂרָאֵל"?.. ויש עוד.

בקיצור, סתם זרקת משהו, שגם מוריד את כל האמון והמוטיבציה להמשיך לקרוא את דבריך, וגם צועק באוזני הקורא משהו כמו "אין לי מושג איך להסביר את הבעיות, בוא נזרוק על הדף את כל הרעיונות שעלו לי אי פעם ואולי יצא איזה עגל זהב..."
אבל למרות זאת, אנסה להתייחס לשברי הדברים שהצלחתי להבין:

א) מספר הבכורים וכו' – הוורט לגבי 250 = 273-12-11 ראוי לדרשת שבע ברכות או משהו כזה... איברא, גם אני בזמנו לא בחלתי בכך ועמדתי על הדמיון המפליא בין 17 הכהנים הברהמינים שניהלו את טקס חנוכת משכן אֵל האש ההינדי Agni, לבין 17 המשתתפים בטקס חנוכת המשכן הישראלי במדבר (12 נשיאים + אהרן + 4 בניו). כך שהכל אפשרי אם מתאמצים מספיק – אלא שאתה לא התאמצת מספיק, וטעית בשני דברים:
  1) הנחת שיהושע לא היה בכור (כדי שיסתדר לך המספר), בעוד שלפי ספר דברי הימים שכנראה לא הגעת אליו עדיין, משתמע
שדווקא הוא היה בכור: "נוֹן בְּנוֹ יְהוֹשֻׁעַ בְּנוֹ" (דה"א ז).
  2) לגבי צלפחד החלטת שהוא דווקא כן בכור, בעוד שמפורש שם שהוא
לא היה בכור: "וְשֵׁם הַשֵּׁנִי צְלָפְחָד" (שם).

ב) הקשר בין החלפת הבכורים בלויים לטענת קורח ועדתו – החלפת הבכורים בוצעה כנראה אחרי חטא העגל. בינתיים עברו כמה חודשים – למה הם נזכרו עכשיו?!
התירוץ שלך – שהוא לב כל הפיליבסטר – הוא פשוט חסר כל היגיון: היו 22,273 בכורים, מתוכם 22,000 הוחלפו ע"י לויים. לדבריך, כל ה- 22,000 היו שמחים ומרוצים ורק ה- 273 המסכנים התלוננו.
עכשיו תסביר לי \ לקוראים ששרדו עד כאן
למה ה- 22,000 בכורים שהוחלפו בלויים יהיו מרוצים, וה- 273 שהוחלפו בכסף לא יהיו מרוצים?!?! (ראיתי את 'תירוצך, שהם "לא הבינו" את ההחלפה בכסף. נו, באמת).
אגב, 22,273 הבכורים נמנו
מבן חודש ומעלה (במ' ג, מ) – סביר להניח שבין ה- 273 היו כמה וכמה תינוקות \ ילדים – גם הם התלוננו שלא בחרו בהם לנשיאים?...
*[if !supportLineBreakNewLine]>
*[if]>

ג) הקשר של דתן ואבירם לכל הסיפור – פה אפילו אתה הבנת שדתן ואבירם לא היו בכורים כמפורש בכתוב, אז כדי להסביר את חלקם במרד כתבת את המשפט המפותל הבא (אחד מני רבים): "אמנם דתן ואבירם יכולים לטעון שנכון שאין להם טענה למה הם ישמשו ככהנים, אבל גם לאהרן אין סיבה על פני שאר עם ישראל להיות כהן. בעיקרון זה טענה, אבל לא מוצדקת כי תמיד אפשר לטעון נגד מי שעומד בראש למה אתה כן. אותו טענה יהיה גם אם דתן ואבירם יעמדו בראש, ובעצם נגד כל מי שיהיה בראש."
אתה הבנת את זה, ברוך? כי אני לא. בכל מקרה, ההסבר של חוקרי המקרא הרבה יותר הגיוני –דתן ואבירם שייכים לסיפור שאירע מייד בסוף פרשת המרגלים, והסיפור שלהם "הודבק" כאן כדי לאחד את כל המחלוקות על משה, זה הכל.

ויש עוד ועוד ועוד, אבל נראה לי שמיציתי. בכל אופן, נשאר לך להסביר את פרשיית המרגלים עצמה (מקווה שתוכל לעשות את זה קצר וברור יותר), וכמובן להסביר את קבצי החוקים שבתורה והסתירות ביניהם – שזה קצת יותר בעייתי מסתירות בין סיפורים כאלו ואחרים...




תוקן על ידי אברם_העברי ב- 19/06/2017 07:10:59




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-19/6/2017 14:29 לינק ישיר 

 ראיתי את התגובה שלך
במבט ראשון לא נראה לי שהקשית קושיות המערערות את כל היסוד, ואני מכין תגובה.

אבל מקודם אתייחס קצת לחלוקה שלך:
לפי החלוקה שלךחסרים קטעים שלמים. מה שאין בפירוש המאוחד.

כתבת:
כבר המילה הראשונה בפרק, "וַיִּקַּח", מעוררת קושי בולט – את מי בדיוק לקח קורח? כל המפרשים והמתרגמים התחבטו בבעיה, אבל הפתרון המוצע הוא פשוט ואלגנטי: יש לקרוא "וַיָּקָם" במקום "וַיִּקַּח", זה הכל! והראיה, שהפסוק הבא מתחיל: "וַיָּקֻמוּ לִפְנֵי מֹשֶׁה…", כדרכו של המקרא  לחזור על הראשונות כשמשפט או עניין התארכו מעט.
אני לא מבין, אם היית אומר שזה מקור אחד, אתה מביא ראיה. אבל אם ויקומו בכלל שייך למקור אחר, איך מביאים ראיה מאחד למשנהו.
וכאן צריך לציין, לא כל הברקה מוכרחת שהיא אמת.

ורק הוסיף מה שכתב שם לוינגר בתגובות:
שסופר אחד יטעה ויכתוב 'ויקח' במקום 'ויקם', ניחא – אך כיצד גרר בטעותו את כל ישראל 'מהודו ועד כוש'. האם פצתה האדמה את פיה ובלעה את כל ספרי התורה שבכל תפוצות ישראל עד בלתי השאיר שריד לנוסחה המקורית?

 

מיד בהמשך הפסוק מופיע בחור בשם "אוֹן בֶּן פֶּלֶת" – דא עקא, שכטל בוקר משכים הולך כן אותו בחור, שכן הוא "התאייד" מייד מהפרק, ולמעשה אינו מופיע בשום מקום אחר במקרא!
וכאן הצעת התיקון היא מעט מתוחכמת יותר – כידוע, אחד מבני ראובן נקרא "פַּלּוּא" (בר' מו, ט) ולמרבה הפלא, הוא-הוא אביו של אליאב, אביהם של דתן ואבירם (במ' כו, ה). אם נעשה 1+1 נקבל את התיקון המבריק הבא: "וְדָתָן וַאֲבִירָם בְּנֵי אֱלִיאָב בֶּן פַּלּוּא בֶּן רְאוּבֵן". כלומר – לא און ולא בן  פלת כאן, אלא רק דתן ואבירם!

שוב כמו שכתבתי לא כל הברקה מוכרחת שהיא אמת.
אבל עיין בחזקוני שכתב שפלת הוא פלוא.

 

בשני פסוקים בסוף הפרק (כד, כז) מופיע הביטוי "מִשְׁכַּן קֹרַח דָּתָן וַאֲבִירָם", והקושי ברור ("משכן" הוא לשון יחיד). והנה תרגום השבעים בשני פסוקים אלו אכן לא גרס את המילים "דתן ואבירם": כד דַּבֵּר אֶל הָעֵדָה לֵאמֹר הֵעָלוּ מִסָּבִיב לְמִשְׁכַּן קֹרַח דָּתָן וַאֲבִירָם… כז וַיֵּעָלוּ מֵעַל מִשְׁכַּן קֹרֶח דָּתָן וַאֲבִירָם מִסָּבִיב…

די ברור שדתן ואבירם "תקועים" בסיפור ומהווים אפיזודה נפרדת לגמרי, וראיה מעניינת לכך נמצאת בתרגום השבעים שהבאתי לעיל, שלא גורס "דתן ואבירם" בצמוד ל"משכן קורח" (פס' כד, כז) – שכן מלשון היחיד "משכן" משתמע שהמילים "דתן ואבירם" נוספו למשפט בשלב מאוחר יותר, כדי לחבר גם אותם לסיפור שכלל במקור כנראה רק את קורח.

מה שכתוב משכן קרח בלשון יחיד אינו קושיה, כי לפעמים כך הוא הלשון כשכוללים הרבה פרטים. והרבה מצינו כך בלשון העברית.

אבל כמובן שתבקש ממני דוגמא:
לא אשקר שעדיין לא מצאתי
חיפשתי בספר בראשית שמות וויקרא ולא מצאתי
התפללתי תפלת שחרית מנחה וערבית ולא נענתי
חיפשתי באתר ויקפודיה ויקישביה וויקיטקסט וגם שם לא מצאתי
בקשתי את עזרת משה יוסי ויעקב ולא נעזרתי
אך חשבתי מהיכן יצא לי המשפט הראשון השני והשלישי, ואז הבריק לי
מקורו בתורה: משכן קרח דתן ואבירם.

והסיבה שלא מצאתי:
כי היה עלי לחפש בספרי בראשית שמות וויקרא
ולהתפלל תפלות שחרית מנחה וערבית
לחפש באתרי ויקפודיה ויקישביה וויקיטקסט
ולבקשת את עזרתם של משה יוסי ויעקב

בענין תרגום השבעים יתכן שביונית כללי הדקדוק אכן מחייבים שיהיה משכני קרח דתן ואבירם, ולכן תיקן מי שתיקן ומחק את דתן ואבירם. (לפי אחת התאוריות בתגובות באתר שלך, המשכן בכלל שייך לדתן ואבירם ולא לקרח)

 

וציטוט שלך שם במאמר:
וכמובן שמבקרי המקרא לא הגבילו את עצמם לסדר הפסוקים, והרשו לעצמם לתלוש מפה ומשם כאוות נפשם –


והיה שוה לקרוא את המאמר שלך וכמובן התגובות, רק כדי לראות את ההשערות הפרועות לכל הרוחות, בלי שום רסן. עד כדי כך שאחד המגיבים פשוט פירק את כל הכתובים ושוב הרכיב אותם. וכתבת על זה ישר כך ששברת.
בדרך זה אין לי שום בעיה לנסח מכל טקסט כל מה שאני רוצה, אני פשוט יחזיר את הטקסט לאלף בית ושוב ירכיב טקסט חדש.




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-19/6/2017 15:06 לינק ישיר 

תגוב לתגובה של אברהם, 

מספר הבכורים וכו'
 – הוורט לגבי 250 = 273-12-11 ראוי לדרשת שבע ברכות או משהו כזה...
אין לי מה לענות לך על זה, וכנראה שבגלל זה אכן אצטרך לחזור מכל דברי

לפי ספר דברי הימים שכנראה לא הגעת אליו עדיין, משתמע שדווקא הוא היה בכור: "נוֹן בְּנוֹ יְהוֹשֻׁעַ בְּנוֹ" (דה"א ז).
לא יודע מה הראיה שהוא היה בכור. ואפילו לפי דרשת חז"ל שם יתכן שלא היה פטר רחם.

עכשיו תסביר לי \ לקוראים ששרדו עד כאן למה ה- 22,000 בכורים שהוחלפו בלויים יהיו מרוצים, וה- 273 שהוחלפו בכסף לא יהיו מרוצים?!?! (ראיתי את 'תירוצך, שהם "לא הבינו" את ההחלפה בכסף. נו, באמת).
כתבתי שיש דברים הפתוחים לדיון. ובמאמרי התמקדתי יותר במה כתוב ולא בה'למה'

22,273 הבכורים נמנו מבן חודש ומעלה (במ' ג, מ) – סביר להניח שבין ה- 2733 היו כמה וכמה תינוקות \ ילדים – גם הם התלוננו שלא בחרו בהם לנשיאים
וגם סביר להניח שבין ה273 'לא' היו תינוקות.

הקשר של דתן ואבירם לכל הסיפור – פה אפילו אתה הבנת שדתן ואבירם לא היו בכורים כמפורש בכתוב, אז כדי להסביר את חלקם במרד כתבת את המשפט המפותל הבא (אחד מני רבים): "אמנם דתן ואבירם יכולים לטעון שנכון שאין להם טענה למה הם ישמשו ככהנים, אבל גם לאהרן אין סיבה על פני שאר עם ישראל להיות כהן. בעיקרון זה טענה, אבל לא מוצדקת כי תמיד אפשר לטעון נגד מי שעומד בראש למה אתה כן. אותו טענה יהיה גם אם דתן ואבירם יעמדו בראש, ובעצם נגד כל מי שיהיה בראש."
אתה הבנת את זה, ברוך? כי אני לא.
לא הסברת את עצמך ולכן אני לא יודע מה לענות לך,. מה לא מובן פה?

בכל מקרה, ההסבר של חוקרי המקרא הרבה יותר הגיוני – דתן ואבירם שייכים לסיפור שאירע מייד בסוף פרשת המרגלים, והסיפור שלהם "הודבק" כאן כדי לאחד את כל המחלוקות על משה, זה הכל.
למה את זה אתה לא רואה כוורט לשבע ברכות?

ויש עוד ועוד ועוד, אבל נראה לי שמיציתי. בכל אופן, נשאר לך להסביר את פרשיית המרגלים עצמה (מקווה שתוכל לעשות את זה קצר וברור יותר), וכמובן להסביר את קבצי החוקים שבתורה והסתירות ביניהם – שזה קצת יותר בעייתי מסתירות בין סיפורים  כאלו ואחרים...
איך ידעתי?
בתחילת האשכול כתבתי:

הוסיף ואציין שהדיון הוא דיון מקומי, ולכן תגובות כמו 'ומה תגיד לפרשה פלונית' אינה תשובה

 

******

מה שנשאר לי לבדוק:
לגבי צלפחד שמפורש בדברי הימים שהוא לא היה בכור: "וְשֵׁם הַשֵּׁנִי צְלָפְחָד" (שם).
שכל היחוס צריך בדיקה, כי כתוב שם: ב
נֵי מְנַשֶּׁה, אַשְׂרִיאֵל אֲשֶׁר יָלָדָה; פִּילַגְשׁוֹ, הָאֲרַמִּיָּה, יָלְדָה, אֶת-מָכִיר אֲבִי גִלְעָד וּמָכִיר לָקַח אִשָּׁה, לְחֻפִּים וּלְשֻׁפִּים, וְשֵׁם אֲחֹתוֹ מַעֲכָה, וְשֵׁם הַשֵּׁנִי צְלָפְחָד; וַתִּהְיֶנָה לִצְלָפְחָד, בָּנוֹת.
ובתורה כתוב: צְלָפְחָד בֶּן חֵפֶר בֶּן גִּלְעָד בֶּן מָכִיר בֶּן מְנַשֶּׁה
אבל בכלל לא ברור מה הכונה שם ושם השני, שני למי.
אני עדיין לא הגעתי לדברי הימים, אבל אתה הרי כבר הגעת לדברי הימים. 


על הטענה שהעדה אין הכונה בכורים והבאת את הפסוקים:
"דַּבְּרוּ אֶל כָּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר בֶּעָשֹׂר לַחֹדֶשׁ  הַזֶּה וְיִקְחוּ לָהֶם אִישׁ שֶׂה לְבֵית אָבֹת שֶׂה לַבָּיִת" (שמ' יב) – האם הפסח נעשה ע"י הבכורים בלבד?!
פסוק זה נאמר לפני יציאת ממצרים ועדיין לא נתקדשו הבכורים.
אם נבין למה נקראו הבכורים בשם עדה, אולי גם נבין למה נקראו כל בני ישראל עדה לפני יציאת מצרים

"וְאִם כָּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל יִשְׁגּוּ"
מה הבעיה לפרש הבכורים. (ובויקרא דרשו חז"ל שהעדה שישגו הם הסנהדרין)

***

על השאר אני יבדוק ואחזור עם תשובה:

או עם  "הָאָרֶץ אֲשֶׁר הִכָּה ה' לִפְנֵי עֲדַת יִשְׂרָאֵל.

 "שְׂאוּ אֶת רֹאשׁ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְמִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם" (במ' א) – האם ספרו רק את הבכורים? והרי ספרו את ראשי כל המשפחות!

"וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה אֶת כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם אֵלֶּה  הַדְּבָרִים אֲשֶׁר צִוָּה ה' לַעֲשֹׂת אֹתָם" (שמ' לה) – האם ציווי השבת היה רק לבכורים?

 

 




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-19/6/2017 15:18 לינק ישיר 

טוב, ניכר מדבריך שאתה נבהל להשיב, ולכן אתה מערב בין עיקר לטפל, שואל שלא כעניין ומשיב שלא כהלכה.
התיזה שהעלית מלאת חורים וחסרת היגיון. לו מבקר מקרא היה מציע אותה, היית טוען שזו חוכא ואיטלולא.
בזמנו היה לי ויכוח דומה עם ארתח_זוטא \ יוסיפוס \ יהושע ענבל לגבי פרשיית מעמד הר סיני - וגם הוא הטליא טלאי על גבי טלאי בניסיון נואש "להגן" על אחדות הפרשיה.
עיין כאן בתגובות ודון מינה ואוקי באתרך: 




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-19/6/2017 20:28 לינק ישיר 

מסתבר שהקישור לעיל "נחתך" במנגנון של האתר - מצ"ב קישור מקוצרר:




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-19/6/2017 23:30 לינק ישיר 

בדקתי שוב את נושא "העדה", דוקא נראה לי שיש מקום למה שהעליתי, אם כי צריך לבדוק את כל מקום בנפרד
כי זה שהעדה אין הכונה להעם הרי מפורש בתורה: במדבר כז כא וכל בני ישראל אתו וכל העדה. וזה שהעדה הם המנהיגים של העם אנחנו רואים בכמה מקומות ושפטו העדה והצילו העדה.
אני העלתי תאוריה שהם הבכורים, והייתי מודע שיש פסוקים שלא נראה במבט ראשון כך, ולכן כתבתי שתבדוק אותי.

אבל גם אם זה לא נכון
הביאור שנתתי לפרשת קרח יכול לעמוד בפני עצמו, גם בלי לקשר בין העדה לבכורים.
זה שה250 היו בכורים כבר הביאו במפרשים ללא קשר ל'העדה'
זה שיהושע לא היה בכור, כתאוריה זה ודאי לא מופרך.




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > ביקורת תהיה - פרשה קרח יפה מפורשת
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר