בית פורומים עצור כאן חושבים

חרדים, צבא והסתגרות

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-20/6/2018 10:55 לינק ישיר 
חרדים, צבא והסתגרות

מדוע החרדים אינם מתגייסים לצבא?

זו שאלה תמימה וכואבת, שיכולה להעיק על המצפון (אצל כותב שורות אלו למשל). וזו שאלה שאינה פשוטה, מפני שצריך לברר לא רק מדוע לא מתגייסים או מדוע לא חייבים או שאסור להתגייס, לפי גישה חרדית כזו או אחרת, אלא גם מפני שצריך לברר מדוע כן להתגייס. איזו חובה היא זו? אזרחית, משפטית, דתית הלכתית (מלחמת מצוה ופיקוח נפש), ערבות במובן הרחב (השפעה על החברה והמדינה) או תרומה לקידום ביאת המשיח במובן שמדינת ישראל היא התחלת או המשך הגאולה?

(הכנתי מאמר ארוך והדפדפן נתקע והמאמר אבד, אז אשמור את הניתוח שלי לאחר כך).

תחילת הדיון כאן בשלושה מאמרים. כולם התפרסמו באתר של ערוץ 7. הראשון הוא של דובר המגזר החרדי, חיים ולדר, שיש לו רעיונות מצויינים ויכולת כתיבה מרשימה, אבל במקרה זה אני מסתייג ממה שכתב. אניח עם זאת לשני מבקריו לבטא את עצמם.

אתם מוזמנים לקרוא, לחשוב ולהגיב.

רק בבקשה בבקשה להיזהר מויכוח פוליטי ומכל מה שאינו בסגנון הפורום. אני יודע שזה קשה.



דווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-20/6/2018 10:57 לינק ישיר 

המאמר של ולדר נקרא


צוחקים על כולם בעיניים

אם יש 70% לוחמים דתיים, 50% מחטי"ם דתיים ו-40% מסיימי קצונה דתיים, אז כמה אחוז דתיים צריכים להיות בפיקוד הבכיר?

חיים ולדר , ד' בתמוז תשע"ח


.

זה שהצבא לא מקום מתאים לאנשים דתיים, זה דבר ברור מאליו. החרדים ידעו את זה תמיד ולכן הדירו רגליהם משם. הדתיים לאומיים דגלו בשירות בצבא אם מתמימות ואם משום שראו בצבא ערך גבוה כל כך ששווה את הסכנה הטמונה בו לאורח חיים דתי.

אבל מרוב שגורמים אנטי דתיים עסוקים בלנסות לגייס את החרדים לצבא (ומעניין מתי הם סוף סוף יבינו שזה בחיים לא יקרה), פתאום התגלו כמה נתונים מעניינים מאד.

לא רק חרדים לא מתגייסים. גם שמאלנים משתדלים להשתמט מהצבא, ואם כבר מתגייסים זה ליחידות שאין להם סיכוי להיהרג, ולעומת זאת יש להם סיכוי לרכוש מקצוע ולהתעשר לאחר השירות.

ועדיין זה לא היה איכפת לחובשי הכיפות מפני שהם אמרו "יופי שילכו השמאלנים ואנחנו נישאר ונשלוט בצבא ומי ששולט בצבא שולט גם במדינה".

אז הם התגייסו בהמוניהם עד כדי כך, שביחידות הקרביות ישנם 50 אחוזים לוחמים דתיים ביחידה המובחרת מגל״ן 70% מהלוחמים דתיים. זאת ועוד: כל קורס קצינים קרבי בצה״ל מונה בין 30% ל - 40% חובשי כיפה. וחמישים אחוז מהמח"טים (מפקדי חטיבות) הם דתיים.

אז החזון הגדול התגשם לא? אוטוטו הצבא יהיה דתי (אם חובש כיפה נחשב אוטומטית לדתי). אז זהו שלא.

2.
השבוע התברר כי הכל נעצר שם. בדרגת המחטי"ם. ברגע שזה עולה לכיוון שדרת הפיקוד הבכיר המספרים מצטמצמים באופן מבהיל.

בואו נעשה הערכה קטנה: אם יש שבעים אחוז לוחמים דתיים חמשים אחוז מחטי"ם דתיים וארבעים אחוז מסיימי קצונה דתיים, אז כמה אחוז דתיים צריכים להיות בפיקוד הבכיר?
חמישים אחוז?
אין חמישים אחוז!
שלושים אחוז?
אין שלושים אחוז!
עשרה אחוזים דתיים?
אין עשרה אחוזים דתיים!
שני אחוזים?
אין אפילו שני אחוזים.
אז כמה??? כמה אחוזי דתיים יש בפיקוד הבכיר של הצבא?
אתם לא תאמינו: אפס אחוזים!!!

3.
צריך לשפשף את העיניים כדי להאמין. מכל מאות אלפי החיילים הקצינים המחטי"ם לא מצאו אפילו חובש כיפה אחד לשים אותו במטכ"ל.

שימו אחד. מה כפת לכם. לקישוט, לניראות, להרגשה טובה. הרי אפילו באיראן יש חבר פרלמנט יהודי, וכולנו יודעים כמה הם אוהבים יהודים אבל חשוב להם לתת אפילו לעצמם הרגשה שהם לא שונאים יהודים. אבל בצבא? לא חשוב להם להראות כלום. חשוב להם שלא יהיה אפילו חובש כיפה אחד במטכ"ל.

אז היה אחד שכמעט הגיע לשם, תת אלוף מרדכי כהנא (תא"ל זו הדרגה שלפני אלוף). רגע לפני שהיה צריך להתמנות מצאו אצלו אקדח חלוד שנשאר בקראוון שלו, והעיפו אותו כמו כלום מהצבא.

וכעת עוד אחד בשם עופר וינטר שפיקד על חטיבת גבעתי, עליו לא מצאו אפילו אקדח חלוד או מחסנית חלודה או קליע או תרמיל, ואפילו לא חלודה באוטו. אבל הוא לא מונה לאלוף כי בצבא לא רוצים אף כיפה בפיקוד הבכיר. במקומו מצאו אחד בשם פינקלמן, שהוא כמעט חסר ניסיון קרבי, ואפילו ננזף חמורות בגלל שנגנבו ממנו 33 כלי נשק, אבל מצד שני אין לו כיפה. אותו קידמו במקום וינטר.  

כעת תשאלו מה העניין שלי בכיפות שיש או לא בצבא שאנחנו החרדים ממילא לא הולכים אליו?

4.
העניין שלי הוא בהוכחה שיש כאן (אם בכלל צריך הוכחה) לכוונת המכוון של השליטים האמיתיים כאן – אנשי השמאל.

שימו לב שאלה שמטיחים כנגד החרדים "למה הילדים שלכם לא נהרגים בצבא" – הם עצמם או שלא שרתו בקרבי (יאיר לפיד) או שלא שירתו בכלל (כמו בכיר מפלגתו יעקב פרי שגם עמד בראש הוועדה לשוויון בנטל).   
(אני כמובן לא מכליל. יש אנשי שמאל שאיבדו ילדים במלחמות, אך רוב רובם של אנשי השמאל לא משרתים בקרבי. והדברים ידועים.)   

מכיוון שצבא חייב להכיל אנשים שמוכנים להיהרג, והם לא. הם חייבים כמה שיותר אנשים חדורי אידיאולוגיה שיהיו מוכנים להיהרג בשבילם.

אנשי הציונות הדתית מתאימים לזה כמו כפפה לאגרוף והם אכן הפכו לבשר תותחים ואחוז האבידות מביניהם הוא הגבוה ביותר בצבא כבר עשרות שנים.

5.
ברם, כידוע לכל דבר יש מחיר. כשאנשים לוחמים ואף מקיזים דם הם אמורים להתקדם בסולם הדרגות. טבעי היה שהדתיים המשרתים בצבא, יתפסו אחוזים ניכרים בהנהגתו.

אבל את המחיר הזה השמאל לא מוכן לשלם. ולא רק את המחיר הזה. אפילו מחיר כלשהו. הם לא יכולים להעלות על הדעת שישב במטכ"ל אלוף שיתחשב בצרכיהם הדתיים של החיילים, או שיחליט למשל שלחיילים מותר להגן על חייהם מפני מחבלים המבקשים לדקור אותם, לסקול אותם, ולזרוק עליהם לוח שיש מקומה רביעית.

המטכ"ל הוא מקום בו צריך לשים קבוצה של אנשים שיפקחו על העניינים. עם כל הכבוד לזה שהענקנו לכם את הזכות להיהרג לא ייתכן שניתן לכם גם להגן על עצמכם. ולכן החובש המצטיין אליאור עזריה ישב בכלא ופינקלמן שנגנבו ממנו 33 כלי נשק יקודם וישב במטכ"ל.
בתור פיצוי, הם גם מגרשים ברישעות את אנשי הציונות הדתית מבתיהם ומישוביהם, מה שלעולם לא היו עושים חלילה לערבים. והם גם עושים את זה בצורה הכי צינית שניתן להעלות על הדעת (אפילו יותר מהטור הזה). יש חריגה של ארבעים סנטימטר ב"דרך האבות"?, אנחנו נוריד חמישה עשר בתים.

אז נכון שאין אף ערבי שמתלונן שלקחו לו משהו, ונכון שאפשר לגמור את העניין בפיצוי, אבל אתם הדתיים לאומיים הרי הולכים לצבא, נכון? ובתמורה לזה שאתם משרתים כלוחמים ושופכים דם, אנחנו לא ממנים אתכם לשום תפקיד פיקודי בכיר, נכון? אז למה שנפצה את הערבים שאפילו לא התלוננו על גזילת קרקע אם אפשר לפצות אתכם אחרי שנפנה אתכם מביתם ונגרש אתכם מישובכם? 

6.   
כי השמאל רוצה רק דבר אחד. לשלוט. ואת זה הוא עושה הכי טוב מאז קום המדינה, וגם אחרי המהפך הפוליטי שהעלה את הימין לשלטון לפני ארבעים שנה. יבואו בגין ושמיר ושרון ונתניהו אבל מי שישלוט יהיה תמיד השמאל.

וכדי לשלוט, לא צריך מיליון איש ואפילו לא אלף איש. רק כמה עשרות קודקודים שישבו בבית המשפט, במטכ"ל, בראשות המשטרה ובפרקליטות. כל השאר הם נתינים. זו יכולה להיות גם אוכלוסיה של עשרות מיליונים כמו בצפון קוריאה. מה שחשוב זה "קים ג'ונג און" כלשהו שישלוט על כמה עשרות שישלטו על כמה מאות שישלטו על כמה אלפים שישלטו על כל המיליונים.

וכדי לשלוט צריך להשפיל את נתיניך ולזרוע בהם אימה. איך משפילים? לא נותנים אפילו ייצוג של כיפה אחת במטכ"ל. הרי יכולנו לעשות את זה כדי שתרגישו טוב, אפילו באיראן עושים את זה. יהודי אחד שיושב על כיסא. אבל זהו, שאנחנו לא רוצים שתרגישו טוב.

כי אם תרגישו טוב אולי יהיה לכם כוח להתארגן ולעשות לזה סוף. לכן אנחנו שוברים אתכם במיליוני צורות. מגרשים אתכם, הורסים את הישובים שלכם, לוקחים נער שלכם בן 16 עם כיפה ופיאות שלא עשה דבר, ומענים אותו בעינויים שאפילו מחבלים ערבים לא מענים, כי אנשי השמאל לא אוהבים שמענים ערבים. זה לא בא להם טוב. אבל ילד יהודי? מתנחל? עם כיפה? שיענו מה רע? 

ומה שבעיקר עושים אנשי השמאל, זה לצחוק להם מול העיניים. שיבינו את מקומם ולא יעלו על דעתם באמת לקבוע כאן את הלך הרוח.

7.
אני כותב את הדברים בציניות שמחרידה אפילו אותי. ואם למישהו נראה שהדברים נכתבים מתוך איזושהי שמחה לאיד, אינו מעלה על דעתו איזו סערה פנימית מתחוללת בתוכי. כאב נורא שמקורו בתחושת אי צדק, עצב וכעס אין אונים. על אחים יקרים שסובלים מהתעללות נוראה מצד אנשי השמאל.

בשעת כתיבת הדברים נכנסו לחדרי שני אנשים וראו במו עיניהם את הסערה שאני שרוי בה. האם אני רואה משהו שלא רואים בנט ושקד ונתניהו? מדוע הם שותקים? מדוע הם נותנים לדברים שכאלה להתרחש. מדוע הם נותנים שיצחקו עליהם ועל תומכיהם בעיניים.

ובה בשעה, אני חושב על גדולי הדור שלאורם הלכנו מאז ומעולם. כשאף אחד לא ראה את מה שהם הזקנים, החכמים ראו. לפחות אנחנו לא נמצאים במשחק הציני הזה מאז הקמת המדינה. הם יכולים לשנוא חרדים בגלל שהם לא הולכים לצבא כמו שהם שונאים דתיים לאומיים למרות (או בגלל) שהם כן הולכים.

הם יכולים להצר את צעדינו, להוריד את זכויותינו ולרדוף אותנו, אבל לפחות יש לנו את עצמנו. ומעולם לא השתייכנו לעולמם. לפחות איננו בובות בתאטרון שהם יצרו. לכן היכולת שלהם לפגוע בנו באמת אינה קיימת. ויש בי מעט נחמה.

באדיבות "יתד נאמן"





דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-20/6/2018 10:59 לינק ישיר 

"גזורו" איננה אופציה - תגובה לחיים ולדר

בנימין שיינברג , ו' בתמוז תשע"ח


https://www.inn.co.il/Articles/Article.aspx/17739

מאמרו של חיים ולדר שפורסם כאן אתמול קומם אותי מבחינות רבות כל כך.

הוא מקומם בגלל הנחות היסוד שלו. ולדר כותב על כך ש"ברור מאילו שהצבא אינו מקום מתאים לאנשים דתיים", ומתעלם מהערך העצמי של הצבא. "עזרת ישראל מיד צר" היא מלחמת מצווה. במשך אלפיים שנה היינו מנועים מלקיים את המצווה הזו. בדורות האחרונים סוף סוף יש לנו היכולת להגן על עצמנו, למנוע שפיכת דם יהודי ובעיקר לחסוך את חילול ה' העצום שבדבר. כל זה איננו מתאים לאדם דתי?

המאמר מקומם בגלל נקודת המבט שלו, מבט של עין רעה. ולדר בוחר לשים זכוכית מגדלת על כל הבעיות בצבא ובחברה ומתעלם מכל מה שטוב בהם. הוא גם אינו מתייחס לציר הזמן שבו בבירור ישנה התקדמות גדולה. כאשר אבא שלי התגייס לצבא לפני כחמישים שנה הוא בקושי מצא אוכל כשר. על מניין לתפילות הוא אפילו לא חלם.

היום בכל בסיס יש בית כנסת וזמני התפילה מעוגנים בפקודות מטכ"ל, וזו כמובן רק דוגמא. האם ולדר לא שמע על שטחי כינוס שבהם גדודים שלמים נושאים 'תפילה לפני יציאה קרב', על חיילים מסורתיים שדורשים ציציות, על טקסי יום הזכרון שהופכים מערב מלנכולי לאירוע מחזק ומרומם? כל זה קורה בגלל עשרות שנים ומאות אלפי חיילים דתיים שממלאים את השורות. עין טובה יכולה לראות תהליכים כאלה גם באזרחות, כגון בטקס חגיגות השבעים שמתחיל את הסיפור הישראלי במעמד הר סיני.

אבל במיוחד מקומם המאמר בגלל המסקנה שהוא מציע. נניח שנסכים עם ולדר לגבי ניתוח המציאות, נניח שאכן המצב חמור ואף הולך ומדרדר. מה הנגזרת המעשית של הניתוח הזה? ההצעה של ולדר היא "שוברים את הכלים ולא משחקים". אם דברים אינם הולכים כפי שאנחנו רוצים אז אנחנו פורשים, עוזבים את המגרש ועולים ליציע. כך הוא מחמיא לחרדים שזיהו מראש את הכשלון הצפוי ובז לדתיים הלאומיים שמנסים לפעול.

וכאן הבן שואל – איך נביא את השינוי המיוחל, זה שגם אנחנו וגם החרדים חפצים בו? האם בכך שנשב בצד ונקטר יהפוך הצבא ל'חיילות בית דוד'? האם בכך שנחזור שוב ושוב על כל החסרונות, בכך נקדם במשהו את שינוי צביונה של המדינה?

בעומק נובעים דבריו של ולדר מגישה מהותית יותר. לא סתם הוא מציע גישה פסיבית, כזו שאינה מוכנה 'לשאת בעול עם חברו'. השיח של ולדר מלא ב'הם ואנחנו'. 'הם' רעים, 'אנחנו' טובים. 'הם' מנסים לפגוע 'בנו'. אם זו הגישה אז מובנת המסקנה – לא ניתן להם להשתמש בנו, נשב בצד ונראה איך הם מתבוססים בבוץ של עצמם.

צר לי, זו לא הערבות ההדדית עליה גדלתי, לא כך למדתי על משמעות המושג 'ציבור'. אנחנו גדלנו על משל הספינה, שבו חור שעושה אדם בחדרו הפרטי מטביע את כולנו. אנחנו למדנו שעם ישראל הוא גוף לאומי אחד שבו אי אפשר לוותר על אף איבר.

אנחנו שמענו את ההבטחה לאברהם "ואעשך לגוי גדול", ראינו שלידת עם ישראל קודמת למתן תורה ונוכחנו שהעם כציבור הוא זה שקיבל תורה והולך להגשים אותה בחיים במרוצת הדורות. לכן השאלה האם לקחת חלק במפעל הציוני איננה שאלה טקטית – איך נשיג יותר עבור אנ"ש – אלא שאלה מהותית. האם עבור אינטרסים כאלו ואחרים, אפילו אינטרסים רוחניים, אני מוכן לפרק את החבילה הלאומית?

עבורי, ודומני שעבור הציבור הדתי לאומי כולו, "גזורו" איננה אופציה. נמשיך לשאת בעול, נמשיך להאמין בעם ישראל ולפעול איתו ולמענו, "ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ".







דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-20/6/2018 11:00 לינק ישיר 

אנשים שלא מספרים על עצמם

הבנים שלנו לא משרתים בצבא קודשנו 'כדי להיהרג' כמו שכתבת. הם מקדשים את החיים. מכתב אישי לסופר חיים ולדר.

ד"ר חנה קטן , ו' בתמוז תשע"ח


אני רציתי לספר לך כמה דברים שחשוב שתדע. אולי תרצה לגוון קצת את סיפוריך ולהתחיל לכתוב על אנשים מיוחדים שלא מספרים על עצמם, ולכן אני מספרת לך עליהם.

אבל רציתי לגלות לך סוד קטן - זה לא כמה אנשים. זה אלפי בחורים, ומשפחותיהם, ונשותיהם, ואמותיהם, וילדיהם וקרוביהם. והם כל כך צדיקים שהם אפילו לא מרגישים צדיקים. הם הבעלים שלנו והבנים שלנו.

הבנים שלנו לא משרתים בצבא קודשנו 'כדי להיהרג' כמו שכתבת. הם מקדשים את החיים. וכאנשי אמונה, הם מבינים שהכול בידי שמיים, והם שלוחי מצווה במקום שההיזק לצערנו מצוי, ולכן אין להם הבטחה שהם אינם ניזוקים.

אכן הם נכנסים לסכנה גדולה בעת מלחמה כשהם נקראים אליה, וגם בימים שקטים יחסית הם מתייצבים למילואים במשך עשרות שנים, גם כשהמשפחה גדלה, ועוזבים חמישה ילדים ויותר ואשה ופרנסה למשך שבועות ארוכים כל שנה.

והכל מתוך בחירה, מתוך שליחות, מתוך אהבת ישראל, אהבת התורה, ואהבת הארץ, ומתוך מידות נעלות של מסירות נפש צרופה, בענווה, ללא תחושת 'קורבנות' וללא שמץ של גאווה. וזה שהם לא רואים בזה סיפור, הופך את זה לסיפור מיוחד במינו.

שנים ארוכות אני מקריאה לילדי מפרי עטך על אנשים שדווקא מספרים על עצמם ועל 'מעשי צדקות' - למשל על איש שנתן סכום גדול לצדקה מסיבה מסוימת ועזר וסייע.

אז רציתי שתדע שהבנים והחתנים שלי  ושל חברותיי נותנים את גופם ואת כל מאודם, ומוותרים על ממונם על התקדמות מקצועית, ומשרתים במשך 24/7, לאורך שנים (וכן, הם גם נותנים צדקה, הרבה ממנה למוסדות חרדיים).

ויש סיפור שסיפרת על ילד שוויתר על שנת לילה כדי לשמור על סבא; רק רציתי שתדע שהבנים שלנו במשך שנים ואח"כ במשך חודש כל שנה מחליפים שנת לילה במיטה נוחה עם שמיכת פוך, בלינה בשטח בחברתם של היתושים ושל השמש הקופחת. אלו הם מעשים גדולים.

אז אולי תכתוב סיפורי צדיקים על בחורים צעירים ששוכבים 12 שעות רצופות במארבים על אבני הבזלת בגולן ועל טרשי גבול לבנון ובחולות עוטף עזה, ללא תזוזה, רק כדי שאחרים שהם אינם מכירים [אבל זה ממש לא משנה להם] יוכלו לישון שנת לילה דשנה?  ויש סיפור על אדם שעבד בארגון 'הצלה' ויצא מביתו כדי לסייע בהצלת חיים. כן, וזה מידי יום או שבוע. אבל, הרב ולדר, הוא חוזר למיטתו החמה ולאשתו ולילדיו והוא לא מסכן את נפשו.

רציתי לספר לך שהבחורים המיוחדים האלו מגיעים הביתה פעם בשלושה שבועות, לאחר לילות לבנים, בחום ובקור, בחושך ובגשם, כשהגעגוע למרק חם של אימא או לחיבוק של האח הקטן מדגדגים בנשמה, ולפעמים גועה הגעגוע לסתם תפילה בבית כנסת מסודר שמתנהלת בנחת, במקום תפילה חטופה בשטח בין משימה למשימה. ופעמים אינספור הם שוכבים על הגדר, כפשוטו, עבור חברים, כי אין כמו אחוות חברים שאכלו מאותו המסטינג... ולא משנה מה צבע הכיפה של אותו חבר, ואולי זאת כיפה שקופה, אבל מלאכי שמיים עולים ויורדים לברכם גם מתחת לכיפת השמיים.

ובזה העסק לא תם - חלק ניכר מהבחורים הנפלאים האלו תורתם אומנותם, ולמרות כך - הם משרתים בצבא. עם הפרידה הקשה מהסטנדר. הם מלטפים את הגמרא הענוגה ומבטיחים לחזור אליה בקרוב, ובינתיים אורזים בתוך תיק הזית סט משניות לשינון ולימוד יומי בין שמירה לנמנום ולהקפצה. וכשהשירות נגמר הם חוזרים בלב משתוקק וברעב אמתי לתורה להיכל הישיבה לשנים רבות ומתוקות של לימוד, ומקימים בתים שמאירים את העולם במתיקותם. הם בוחרים בתורה מתוך ישוב הדעת ואהבת ה' ונפש טהורה. הם לא מוותרים על אהבת עולם.

ואנחנו האימהות, אימהות לחמישה וששה ושבעה ושמונה חיילים קרביים, עומדות ומתפללות לשלומם. האם יש עוד ציבור בו אימהות נושאות על כתפיהן כל כך הרבה בנים חיילים, ותפילותיהן עליהן אהבה בשבתן בביתן, בלכתן בדרך ובשוכבן ובקומן? נדמה לי שזה ממש יכול להיות מעניין אם תכתוב על זה סיפור קטן. מה אתה אומר, הרב ולדר?









דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-20/6/2018 11:06 לינק ישיר 

מיימוני
כמו בהרבה דברים, קודם נורה החץ ואחר סומן העיגול. לא מתגייסים, כי לא בא לנו. מפעם לפעם משתנים התירוצים.

אני במיוחד אוהב לראות את החרדים שממליצים בכל לב על צבא מקצועי.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-20/6/2018 11:28 לינק ישיר 

יש לי הרבה מה להוסיף. אשתדל להיות שיטתי וקצר ככל האפשר.

למעשה, ולדר עוקף את השאלות החשובות והאמיתיות שיש כאן. הצבעתי עליהן בפתיחת האשכול.

מה החובה להתגייס? מי חייב? ומדוע? באיזה תחום יש לחפש את התשובה? משפטית, מוסרית, הלכתית, יהודית-רעיונית? האם יש זכות לפטור מנימוקים של התחום? (למשל, פציפיסטים פטורים משירות קרבי או בכלל, וזה מצד החוק).

אם יש חובה להתגייס ולתרום, מה הפטור? האם זה רק פטור או גם איסור? לאילו חלקי אוכלוסיה זה מיועד?

האם החובה/הפטור/האיסור מותנים במצב ענינים כלשהו בצבא? האם זה משתנה לפי הנסיבות, ובמשך הדורות?

ולדר אינו עונה על אף אחת משאלות אלו אבל זה בסדר. לא זוהי מטרתו - אם כי זוהי בהחלט מטרה באשכול הזה.

הוא כן מבצע כמה דברים ואותם הוא מבצע היטב היטב, עד כדי כך שהוא מקומם.

אני מעתיק חלק מראשית דבריו כדי לדון בהם ובהנחות היסוד מאחוריהם.

זה שהצבא לא מקום מתאים לאנשים דתיים, זה דבר ברור מאליו.

כאן מובלעת הנחת יסוד. הגיוס לצבא תלוי בשאלה אם זה "מתאים לדתיים". למעשה, זו עקיפת הנושא. באיזו מידה "מתאים" משפיע על הקביעה אם יש חובה להתגייס? ובכלל, מה זה "מתאים"?

אפשרויות: בצבא אי אפשר לשמור מצוות באותה הקפדה כמו בבית או בישיבה. נכון מאד. ויש פטורים. מנטילת ידים לפני אכילת לחם, למשל. ובכלל, אורח החיים החרדי אינו זהה לשולחן ערוך המחייב. כאשר נתקלים במאמר (ולדר לא כתב את השטות הזו) שבו חרדי מגוייס מתלונן שלא מאפשרים לו מקוה כל בוקר, נראה שהוא לא למד להבדיל בין מעלה של קדושה (למי שהולך בדרך הזו) לבין חובה.

ולדר גם מתעלם מהנושא המרכזי. האם מותר לא להתגייס ולא לתרום להגנה על עם ישראל בכללותו? מה עם ערבות? מה עם מלחמת מצוה? איני טוען שהעקרונות האלו חלים אוטומטית ומצדיקים גיוס. הם כאן מצריכים דיון.

אבל ולדר אינו מתכוון באמת לדון בהם. מטרתו במאמר היא לתקוף (או ללעוג? קשה להאמין. זה לא הסגנון שלו) את הדתיים לאומיים שכן מתגייסים.


החרדים ידעו את זה תמיד ולכן הדירו רגליהם משם.הדתיים לאומיים דגלו בשירות בצבא אם מתמימות ואם משום שראו בצבא ערך גבוה כל כך ששווה את הסכנה הטמונה בו לאורח חיים דתי.

כאמור, הניסוח כאן יוצר רושם שגיוס הוא ענין של רצון אישי והתנדבות, לא שאלה הלכתית וגם לא משפטית חוקית החלה על אזרחים. לכן החרדים היו פיקחים ולא התגייסו. (המילה "הדירו רגליהם" היא מונח מכובס יותר ל"השתמטו" מה שנשמע גרוע ומבוסס על הנחות אחרות).

וגם מי שכן התגייס, הדתיים הלאומיים, עשו זאת בהתנדבות מפני שהמשתמע הוא שאין חובה להתגייס.

הנקודה האחרונה היא הצעה לבדיקה עצמית של המתגייס. האם היה שווה לו לסכן את עצמו?

וכאן יש לשאול. מהו אותו סיכון? עד כמה הוא קיים? האם הוא נובע מהצבא או מהחינוך שקודם לצבא? האם הסיכון אינו מאיים על כל חברה דתית במאה העשרים ואחת? אולי לפנינו, כך אני משער, חלק משאלה כללית יותר של גישה. האם ניתן לשמור על הדור הבא שישמור מצוות גם תוך השתתפות בחיים מחוץ לגטו שאנו החרדים בוחרים בו מרצון? האם אפשר להישאר יהודים שומרי תורה לא רק בעולם הישיבה, או ביישוב חרדי, בלימודים או בעבודה עם חרדים בלבד? תוך הפרדה בין גברים לנשים באוטובוס? תוך הימנעות מכל החשפות לעולם החיצוני, כולל אינטרנט, כולל אנגלית ואפילו חשבון ולימודי ליבה בכלל?

זה מביא מהר מאד לשאלה איך מתמודדים עם המודרנה.

שאר המאמר של ולדר נועד להראות לדתי לאומי הנדיב והערכי שהוא מסכן את חייו לשווא, מפני שלא יתנו לו הזדמנות להשתלב באמת, ולקבוע בצבא במובן של התקדמות במסלול פיקודי.

כפי שהעירו לו מבקריו, ניתן להיות יהודי ערכי ולתרום לצבא בלי לצפות לתמורה פיקודית.

ולדר מזכיר ששמאלנים לא בהכרח מתגייסים (או שהם מתגייסים לתפקידי "שמנת"). זו דרך לא רק לבקר את המתנדבים לתפקידים מסוכנים מהמגזר הדתי הלאומי, אלא גם להצדיק ואולי לנקות את המצפון לחרדי. לא רק אנחנו משתמטים. גם הם. השמאלנים. אלו שנלחמים למען גיוס חובה.

סוף המאמר של ולדר מכיל את הנקודה האופיינית (ראו באשכולי על יוחנן דוד סלומון): גדולי הדור צדקו. הם תמיד צודקים. והם אמרו לא להתגייס.

מי הם אותם גדולים שהתנגדו לגיוס ומה היו הטעמים שלהם? מעניין לבדוק ולפרט. ואם זו הכרעה הלכתית, אז צריך להכיר את הנימוקים שלה וללמוד אותם כמו בכל סוגיה.

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < type="text/">document.write("");




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-20/6/2018 12:17 לינק ישיר 

צדדים לאסור גיוס:

1) סכנה רוחנית - בדומה לאיסור ללכת  פתח אשה זונה.

2) סכנה גופנית -  כיום המציאות בצבא שמסכנים חיי חיילים בשביל אמות מוסר שהעתיקו מהגויים לדוגמא יעדייפו לסכן  חיי חייל מאשר לפגוע ב"חפים מפשע"

3) כנראה  שאם כל החרדים יתגייסו  יגרם נזק גדול לעולם התורה - שבעיני המאמין לא  פחות חשוב מגיוס לצבא

4) אחוז גבוהה מהחרדים לא מתאימים לצבא בכל מקרה, והעלות להכשיר אותם  יקרה יותר מהתועלת שיתנו - באופן תאורתי אני מאמין שאם כל החרדים היו אומרים מחר שהם רוצים להתגייס הצבא היה מוותר על רובם


צדדים להתיר

1) מלחמת מצווה  - טעון בירור הלכתי האם המצב כיום מוגדר כמלחמת מצווה 

2) לשאת בעול עם חברו וערבות הדדית


באופן מעשי אני חושב שהפיתרון הנכון כיום הוא שרות אזרחי שבהרבה מקרים ניתן לתרום בו לא פחות מאשר בצבא 

ולבסוף טיפ קטן למיימוני  , מתי שאתה כותב מאמר או טקסט ארוך לכתוב אותו דרך  הדרייבר של גוגל כך כל כתיבה נשמרת לך בזמן אמת (וגם יש לך גישה לטקסט מכל מחשב)



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-20/6/2018 13:06 לינק ישיר 

בעל

עד שהמאמר שלי נכתב ונמחק ושוב נכתב, כתבת את תגובתך וראיתי אותה כעת. תודה. כמובן, רבים מאיתנו כותבים בשיטת עיגול אחרי החץ. השאלה בסוף היא לא המניע אלא התקפות. האם הדברים נכונים, ואיך בודקים שהם נכונים, ולא המניע של הכותב (גם אני קצת נכשלתי בזה בהערה על ולדר).


משתדל

איקון ירוק על הניתוח. יפה כתבת. ואשתדל להתייחס בהמשך לכל דבריך.

לגבי הטיפ, הייתי נוהג לכתוב בוורד ולשמור ולהעתיק לאשכול. אבל יש בעיה לעשות זאת. זה מאד מסובך. לכן אני מעדיף לכתוב בתוך הדפדפן אם זה לא ארוך ואז להעתיק. הפעם זה עלה לי ביוקר.

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < type="text/">document.write("");




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-20/6/2018 20:47 לינק ישיר 

התוכן לא מתאים לבמה. הפסולת לסל - וחסל.

תוקן על ידי מנהלי_משנה ב- 24/06/2018 13:09:17




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-20/6/2018 20:48 לינק ישיר 
תלמידטועה

הבנתי מתמצית הדברים (סעיף 6) את שלשת העובדות הבאות.  השמאל מתחמן בכדי שיהיו במטכ"ל שלוחיו הסמולנים, משפיל את כל האחרים (כולל הגיבור עזריה שלא פחד מספק פגר), מענה את האחרים בעינויים שאפילו אין מענים בהם מחבלים.

 ועוד עובדה בסעיף 7 – הכותב היה שרוי בסערה ובכאב.

אני מאמין לעובדה האחרונה בדיוק כמו לשלשת הבדיות הקודמות. 




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-20/6/2018 21:01 לינק ישיר 

רובין
האינטליגנציה ושפת הביבים שלך תואמות להפליא. 



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-20/6/2018 21:01 לינק ישיר 

התוכן לא מתאים לבמה. הפסולת לסל - וחסל.

תוקן על ידי מנהלי_משנה ב- 24/06/2018 13:09:20




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-20/6/2018 21:17 לינק ישיר 

. נמחק. כרטיס צהוב


תוקן על ידי עצכח ב- 21/06/2018 08:13:48




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-21/6/2018 12:46 לינק ישיר 

http://www.bhol.co.il/mobile/Article.aspx?id=136328&cat=34

דיל גפני - טיבי, שנחשף ב'בחדרי' לפני כחצי שנה, ממשיך להתהדק, לקראת הדיונים המכריעים על חוק הגיוס. הבוקר (שלישי) בפתח הדיון בוועדת הכספים, פנה חה"כ אחמד טיבי (הרשימה המשותפת) בהצעה ליו"ר הוועדה חה"כ גפני, "אני פונה אליך ח"כ גפני לעניין ההבנות שהיו בנינו, ההבנה שאתה גילית לציפור הנפש שלנו. היום זה עולה לסדר היום בוועדה החוקה. גם ח"כ וקנין התייחס לעניין בזמנו ואמר תחתך ידי ולא אצביע בעד זה".

כעת מסתבר כי הדיל שנרקם בזמנו נמשך כעת לקראת הצבעות מהותיות נוספות, ובראשם ההצבעות על חוק הגיוס שיחלו בקרוב.

בתוך כך, יוזם התיקון לחוק הרעש, חוק המואזין, חבר הכנסת מוטי יוגב, זועם על ה'דיל' בין גפני לטיבי ומגיב בחריפות תוך שהוא מסית נגד הציבור החרדי בצורה משולחת רסן: "בכדי להמשיך להשתמט מגיוס לצה"ל, בתמורה לתמיכת הערבים בחוק הגיוס, והפלת התיקון לחוק הרעש בתמורה". 

"
החרדים ימכרו את ארץ ישראל, את מדינת ישראל, החרדים ימכרו את שנתם של אזרחי מדינת ישראל, והכל בכדי להשתמט מגיוס. אין מי שפטור מגיוס לצבא ההגנה לישראל. זו מצוה גדולה, כשם שאין מי שפטור מלימוד תורה בעם ישראל. את ה'איך' לעשות את זה ולקדם את החוק, עוד נבחן". כך (אמר) יוגב.



תוקן על ידי נישטאיך ב- 21/06/2018 12:47:15



תוקן על ידי נישטאיך ב- 21/06/2018 12:52:59



תוקן על ידי נישטאיך ב- 21/06/2018 12:53:51




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-21/6/2018 13:14 לינק ישיר 

מוטב שלא ישנו אלפי יהודים בישראל- מאשר שאמה חרדית אחת לא תישן מדאגה לבנה.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-21/6/2018 13:44 לינק ישיר 

צמד חמד. אמור לי מי הם חבריך ואומר לך מי אתה.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > חרדים, צבא והסתגרות
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
1 2 3 4 5 לדף הבא סך הכל 5 דפים.