בית פורומים עצור כאן חושבים

'כוח"ט' עד יום כיפור ולא 'גח"ט', כדעת הר' שטיינמן ז"ל

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-7/10/2019 21:35 לינק ישיר 
'כוח"ט' עד יום כיפור ולא 'גח"ט', כדעת הר' שטיינמן ז"ל

מקובל כי החל מלאחר התקיעות ביום א' דר"ה מפסיקים לאחל בלשון 'כתיבה וחתימה טובה' ומאחלים 'גמר חתימה טובה'. אך נראה כי מנהג זה, שמקורו אינו ברור, מנהג של בורות הוא. לפני שנים ראיתי שהר' שטיינמן ז"ל אמר שיש להמשיך ולאחל 'כתיבה וחתימה טובה' עד יום כיפור, והביא ראיה מנוסח התפילה הממשיך 'כתבנו' ורק בנעילה מתחלף ל'חתמנו'. אני באופן אישי שיניתי ממנהגי לאחר שראיתי דבריו הנכוחים. לפעמים אני אומר 'שנה טובה', אך לעולם לא 'גמר חתימה טובה'. חוץ מזה שגם הנוסח 'גמר חתימה טובה' תמוה - מה שייך כאן 'גמר'? החתימה פעם אחת היא. וכאן המקום להעיר על טימטום נוסף - רבים מאחלים 'גמר חתימה טובה' גם לאחר צאת הצום, ובכלל זה הרדיו הישראלי המושתן. על טימטום זה אין טעם להכביר מילים. האיחול הראוי לאחר צאת הצום הוא 'חג שמח', כמפורש בפוסקים שמוצאי יו"כ יש לו דין יו"ט לעניין שמחה.



דווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-8/10/2019 11:05 לינק ישיר 




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-8/10/2019 14:49 לינק ישיר 

אכן אמירה תמוהה, אבל טיפשי ביותר לטרוח לשנות. זה מזכיר לי את ר' יואל בן נון ודומיו שאומרים פורים שמחים, שהרי פורים שמח אינו אמירה הגיונית (מה מונע מהם לומר חג פורים שמח איני יודע). כמובן שגם האמירה חנוכה שמח אינה הגיונית. ומהו פסח כשר ושמח? מילא פסח כשר שלא ימצא חכם דוקין בעינו או שתימצא סרכה בריאתו, אך למי בכלל יש פסח? ומה בכלל שייך לומר על כבש או עז שיהיה שמח?
אלה דקדוקים לבעלי נערווים, או לעמי הארצות המחפשים דרך להראות את חכמתם ה'מרובה'. יש מי שצועק 'כלו' במלרע בברכת מודים ויש מי שמתקשקש עם איחולים.

נ.ב. לאחרונה ראיתי במקרה אדם מאחל לר' יואל בן נון מזל טוב (כנראה להולדת נכד). ענה לו "זה מואבית בשבילי". וכנראה רצה לפתוח בנאום על מזלות שזה אלילות וכדומה, אך המאחל לא התבלבל וענה לו "אבל אתה מבין מואבית, נכון?".



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-9/10/2019 21:11 לינק ישיר 
'כוח"ט' עד יום כיפור ולא 'גח"ט', כדעת הר' שטיינמן ז"ל

יש3 כתב:
אכן אמירה תמוהה, אבל טיפשי ביותר לטרוח לשנות. זה מזכיר לי את ר' יואל בן נון ודומיו שאומרים פורים שמחים, שהרי פורים שמח אינו אמירה הגיונית (מה מונע מהם לומר חג פורים שמח איני יודע). כמובן שגם האמירה חנוכה שמח אינה הגיונית. ומהו פסח כשר ושמח? מילא פסח כשר שלא ימצא חכם דוקין בעינו או שתימצא סרכה בריאתו, אך למי בכלל יש פסח? ומה בכלל שייך לומר על כבש או עז שיהיה שמח?
אלה דקדוקים לבעלי נערווים, או לעמי הארצות המחפשים דרך להראות את חכמתם ה'מרובה'. יש מי שצועק 'כלו' במלרע בברכת מודים ויש מי שמתקשקש עם איחולים.

נ.ב. לאחרונה ראיתי במקרה אדם מאחל לר' יואל בן נון מזל טוב (כנראה להולדת נכד). ענה לו "זה מואבית בשבילי". וכנראה רצה לפתוח בנאום על מזלות שזה אלילות וכדומה, אך המאחל לא התבלבל וענה לו "אבל אתה מבין מואבית, נכון?".
משמשי אהובי! ראשית, שלום עליכם, ושנת שימוש מוצלחת ופוריה! ועתה לדבריך. קודם כל, אינו דומה עניין ר' יואל בן נון לכאן. 'פורים שמח' ו'חנוכה שמח' ודומיהם, תרגום מיידיש הוא, שנעשה בידי ראשוני הציונים וגרוריהם המזרחיים, שאכן היו עמי-הארץ גדולים. ולדוגמה, 'חנוכה שמח' מה עניינו? בשלמא 'פורים שמח' אכן מצינו בפורים דין משתה ושמחה, אך בחנוכה לא מצינו לכאורה דין שמחה. וא"כ, למה 'שבת שלום' ולא 'שבת שמחה'? אך בין תבין, משמשי, כי אותם הציונים והמזרחים שיסדו איחולים אלו לא ניחנו בבינה יתירה, ממש כמוך. 'שבת שלום' אולי לקחו מדוברי הלאדינו וכיוצא, ובין כך ובין כך הכל דברי בורות. ועוד, שמא ביידיש אכן היו אומרים 'גוט פורים' בלשון רבים, ואלו הארורים קבעוהו בלשון יחיד - למה? ככה. ועוד, שאף עתה יש ליישב, משמשי, דהאומרים 'פורים שמח' ר"ל חג פורים שמח, ולשון קצרה נקטו. וכן לעניין מה שהקשית על 'פסח כשר ושמח', אף כי אני מעולם לא איחלתי בלשון זו, הדומה עלי כצדקנות יתירה; ועם כל זה, אותם המאחלים כן, משמשי, לחג הפסח מכוונים כדכתיבנא, ולא לקרבן שחסרנו בעוונותינו, עד ביאת גואל במהרה בימינו. ומה בין אלו לאיחולי גח"ט? בהמשך אשיבך, משמשי, ובינתיים התבונן במה שכתבתי, וכולי האי ואולי.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-9/10/2019 21:29 לינק ישיר 
'כוח"ט' עד יום כיפור ולא 'גח"ט', כדעת הר' שטיינמן ז"ל

ומעתה אשיבך לעניין גח"ט. וקודם אמחה בך על שכתבת, וז"ל הסרוחה: אלו דקדוקים לבעלי נערווים או לעמי הארצות וכו', ע"כ לשונך הסרוחה. תיפח רוחך, משמשי! התינח בכבודי, רבך, שבעוונותיך הרבים כבר נתלמדת לזלזל, ועבר ושנה נעשה לו כהיתר, אך איך תהין לפעור פיך כך על גדול בדורנו, הרב שטיינמן זצוק"ל, ועוד במוצאי יום כיפור?! בוש והיכלם!! וכל שכן, שפטפוטים של כלום עומד אתה ומפטפט. וכבר ביארתי לך, שאותם כ'פורים שמח' יש ליישבם בדוחק, אבל 'גמר חתימה טובה' אין בו שום צד לזכות. וכל שכן אחר שחיפשתי עתה מעט באינטרנט ומצאתי יש אומרים ורגליים לדבר, שסורחן זה מטיפשי חב"ד נתפשט בעולם! ואותם הפתאים היו מאחלים עד יו"כ 'חתימה טובה' ומיו"כ עד הו"ר 'גמר חתימה טובה' על שם אמונת הפתק, ובעוונותינו הרבים, כשם שפשטו רוב סרחונותיהם בעולם עד שאין נודע מאיזה מקור נרפש יצאו, כך אירע גם בזה, ולא אפונה כי מעשה שטן הוא. ומה יש להאריך בזה? בכל מקום מקובלנו כי דעת חב"דיים היפך מדעת תורה, והנה לך עוד ראיה לזה, כיהודה ועוד לקרא. לפי דעתי, כל מי שנגע יראת א' בקרבו מחוייב לקבל עליו מעתה להזהיר סביבתו על שטות 'גח"ט' ולהודיעם מקורו אשר לא טהור, ואם יביא להשומע ראיית הרב שטיינמן זצוק"ל מסדר התפילה, מובטחני שייכנסו דבריו אל הלב יהיה השומע מי שיהיה, שהרי הכל מוחזקים בתפילתם באמירת כתבנו וכו'. ומעתה, כל המאחל 'גח"ט' אחר שנודע מקורו הטמא, עובר משום ושם אלוהים אחרים לא תזכירו; והמזהיר חבריו להחזירים לאיחול 'כוח"ט' כדין מקיים מצבותם תשברון ואשריהם תשרפון באש וגו', וינוחו לו ברכות על ראשו.

תוקן על ידי אלראזי ב- 09/10/2019 19:29:10




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-10/10/2019 05:32 לינק ישיר 
נישטאיך

<אך בחנוכה לא מצינו לכאורה דין שמחה>

אם יגעת ולא מצאת, תאמין שלא מצאת, אך לא שלא מצינו.

________________

מקור מצוות שמחה בחנוכה 

http://www.ybm.org.il/Admin/uploaddata/LessonsFiles/Pdf/394.pdf



תוקן על ידי נישטאיך ב- 10/10/2019 03:51:04




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-10/10/2019 06:56 לינק ישיר 

וואו, כמה טרחנות. אבל לפחות זה הביא ללינק יפה של נישט.
ולמעשה, שכל אחד יברך איך שבא לו. הנורמלים ימשיכו בחייהם, הטרחנים ימצאו הזדמנות לטרחן, והמנוזלים ימצאו הזדמנות לצעוק בפאותס, ובא לציון גואל.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-10/10/2019 09:20 לינק ישיר 
'כוח"ט' עד יום כיפור ולא 'גח"ט', כדעת הר' שטיינמן ז"ל

נישטאיך כתב:

<אך בחנוכה לא מצינו לכאורה דין שמחה>

אם יגעת ולא מצאת, תאמין שלא מצאת, אך לא שלא מצינו.

________________

מקור מצוות שמחה בחנוכה 

http://www.ybm.org.il/Admin/uploaddata/LessonsFiles/Pdf/394.pdf



תוקן על ידי נישטאיך ב- 10/10/2019 03:51:04

אני כתבתי "לכאורה לא מצינו", ולא החלטתי הדבר. ועדיין אני טוען דלכאורה לא מצינו. אמנם כתוב ברמב"ם אבל יש הרבה רמב"ם תמוהים, וכל זמן שלא נתברר מקורו הוא נשאר תמוה. בגמרא כתוב "*אין* שמחה אלא בבשר ויין", ומכאן דכשאין בשר ויין אין שמחה. הראיה שהובאה במאמרו של הרב רבינוביץ' מ"זה היום עשה ה'" ודאי אינה כלום - לפ"ז אתה יכול להוציא גם אבלות בחנוכה ממה שאומרים בהלל "צרה ויגון אמצא". ועוד, לדבריך, יאמר משמשי הסרוח 'יש 3' גם "ראש חודש שמח", שהרי "נגילה ונשמחה בו" ישנו גם בחצי הלל שאומרים בר"ח?



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-10/10/2019 09:52 לינק ישיר 

הלל בר"ח הוא מנהג ולא דין. תפסיק לעשות לעצמך בושות.
היום בבוקר בטח צעקת אא"א כשהחזן התחיל ויהי בנסוע. יש לזה תרופות.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-10/10/2019 10:26 לינק ישיר 
'כוח"ט' עד יום כיפור ולא 'גח"ט', כדעת הר' שטיינמן ז"ל

יש3 כתב:
הלל בר"ח הוא מנהג ולא דין. תפסיק לעשות לעצמך בושות.
היום בבוקר בטח צעקת אא"א כשהחזן התחיל ויהי בנסוע. יש לזה תרופות.
ומה בכך, משמש שוטה? וכי יום אידכם שאתה מאחל בו 'חג עצמאות שמח' הוא דין יותר מר"ח? הרי אפילו לפי דעתך הסכלה, תקנת בן גוריון ויצחק אייזיק הרצוג לא עדיפא ממנהג המוזכר בגמרא.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-10/10/2019 14:00 לינק ישיר 

מה הקשר ליום העצמאות? הלל ביום העצמאות לא נסמך על תקנת בן גוריון אלא על הודאה על הנס. אתה כמובן יכול להתווכח עם הטענה הזו בכל מיני דרכים, אבל זה פשוט לא קשור למנהג של ר"ח.
נחזר לענייננו, הטענה של ריצ"ג היא שאם יש דין הלל, הרי שיש דין שמחה. אתה מקשה על זה מיום העצמאות?
נסה לחשוב מעט לפני שאתה כותב כאן.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-10/10/2019 17:21 לינק ישיר 
נישטאיך

<אני כתבתי "לכאורה לא מצינו", ולא החלטתי הדבר. ועדיין אני טוען דלכאורה לא מצינו. אמנם כתוב ברמב"ם אבל יש הרבה רמב"ם תמוהים, וכל זמן שלא נתברר מקורו הוא נשאר תמוה. בגמרא כתוב "*אין* שמחה אלא בבשר ויין", ומכאן דכשאין בשר ויין אין שמחה>

לא כתבת שלא מצאנו את מקורו של הרמב"ם, אלא כתבת שלא מצינו בחנוכה דין שמחה, וע"כ כתבתי שמצאנו כן בדברי הרמב"ם. ואף שמקורו של הרמב"ם לא ידוע לנו, או שההלכה שלא כמותו, או שמשמעות השמחה בחנוכה, שונה ממשמעותה ביו"ט, האם הוא נגד ההלכה לאחל לאדם שימי החנוכה יהיו ימי שמחה עבורו, יותר מכל יום אחר?



תוקן על ידי נישטאיך ב- 10/10/2019 15:22:43




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-10/10/2019 18:28 לינק ישיר 
'כוח"ט' עד יום כיפור ולא 'גח"ט', כדעת הר' שטיינמן ז"ל

נישטאיך כתב:

<אני כתבתי "לכאורה לא מצינו", ולא החלטתי הדבר. ועדיין אני טוען דלכאורה לא מצינו. אמנם כתוב ברמב"ם אבל יש הרבה רמב"ם תמוהים, וכל זמן שלא נתברר מקורו הוא נשאר תמוה. בגמרא כתוב "*אין* שמחה אלא בבשר ויין", ומכאן דכשאין בשר ויין אין שמחה>

לא כתבת שלא מצאנו את מקורו של הרמב"ם, אלא כתבת שלא מצינו בחנוכה דין שמחה, וע"כ כתבתי שמצאנו כן בדברי הרמב"ם. ואף שמקורו של הרמב"ם לא ידוע לנו, או שההלכה שלא כמותו, או שמשמעות השמחה בחנוכה, שונה ממשמעותה ביו"ט, האם הוא נגד ההלכה לאחל לאדם שימי החנוכה יהיו ימי שמחה עבורו, יותר מכל יום אחר?



תוקן על ידי נישטאיך ב- 10/10/2019 15:22:43

מה אתה מתנפח? אני מראש כתבתי בזהירות "לכאורה לא מצינו" - באוסטרליה שם אתה מבין מילה בעברית, "לכאורה"? כתבתי "לכאורה" בדיוק מחשש זה, שמישהו יקריץ איזה מקור שיש שמחה בחנוכה. וה"לכאורה" לא השתנה גם עתה, כי לכאורה מפורש בגמרא שאין שמחה *אלא* בבשר ויין, וא"כ אין בחנוכה שמחה. ישנו רמב"ם תמוה, והמאמר שהבאת עוסק בדיוק בכך שהרמב"ם תמוה ומנסה לפתור אותו, והפתרון מ"זה היום עשה ה'" אינו כלום לכאורה, וכפי שכתבתי. אני לא מחוייב לפני תגובה בפורום לסרוק את כל התורה ראשונים ואחרונים, ורשאי לכתוב "לכאורה" על סמך מאמר הזכור לי מן הגמרא. אם הייתי עורך תשובה להלכה ודאי הייתי מגיע לרמב"ם ושוקל אותו. וזה עכ"פ ברור שאלו עמי-הארץ שהנהיגו לאחל 'חנוכה שמח' לא עשו זאת עם מראה-מקום לרמב"ם התמוה. ביידיש מן הסתם היו אומרים 'גוט חנוכה', ואם היו כאלו שהיו אומרים 'א פריילאכן חנוכה' הקושיא גם עליהם, ואם כן מסתמא חסידים הם שהיו מאחלים כן, ולא ע"ה חסיד. אם על הרמב"ם הזה אתה סומך, אתה יכול גם לאחל 'בוקר שמח' ולהסתמך על ר"נ מברסלב כי מצוה גדולה להיות בשמחה תמיד.

תוקן על ידי אלראזי ב- 10/10/2019 16:30:26




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-10/10/2019 19:30 לינק ישיר 

נו, עכשיו רמב"ם ורא"ש זה מקור מוקרץ. אין על הבקיאות של כ"ק אדמו"ר שליט"א.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-10/10/2019 19:58 לינק ישיר 
'כוח"ט' עד יום כיפור ולא 'גח"ט', כדעת הר' שטיינמן ז"ל

יש3 כתב:
נו, עכשיו רמב"ם ורא"ש זה מקור מוקרץ. אין על הבקיאות של כ"ק אדמו"ר שליט"א.
לא אמרתי שזה לא מקור, אבל הכי אתה, משמשי, בקי בכל דברי הרמב"ם בע"פ? אפילו אם מקיים אתה תקנת הלובביצ'ר ומצפצף כתוכי את הג"פ בכל יום, לא תגיע מזה לזכור כזה דבר. המאמר 'אין שמחה אלא בבשר ויין' לעומת זאת רגיל על לשונו של כל אחד, ומהמאמר הזה יוצא לכאורה שאין שמחה בחנוכה, ואף מאמרו של הרב רבינוביץ' נדחק ביישוב הרמב"ם *התמוה* - הא למדת שהפשטות היא שאין בחנוכה שמחה, וזה מה שמצופה מכל אחד לענות בהשקפה ראשונה.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-11/10/2019 06:38 לינק ישיר 

אלראזי 

<מה אתה מתנפח? אני מראש כתבתי בזהירות "לכאורה לא מצינו" - באוסטרליה שם אתה מבין מילה בעברית, "לכאורה"? כתבתי "לכאורה" בדיוק מחשש זה, שמישהו יקריץ איזה מקור שיש שמחה בחנוכה. וה"לכאורה" לא השתנה גם עתה, כי לכאורה מפורש בגמרא שאין שמחה *אלא* בבשר ויין, וא"כ אין בחנוכה שמחה. ישנו רמב"ם תמוה, והמאמר שהבאת עוסק בדיוק בכך שהרמב"ם תמוה ומנסה לפתור אותו, והפתרון מ"זה היום עשה ה'" אינו כלום לכאורה, וכפי שכתבתי...">.

אם כתבת "לכאורה" בגלל החשש שמישהו יקריץ איזה מקור שיש שמחה בחנוכה, מדוע לא חששת ממאמר חז"ל זה:

"למד לשונך לומר איני יודע, שמא תתבדה ותאחז", (ברכות, ד, א), וברש"י שם: "שתהא נאחז ונכשל בדבריך".


 האם גם אילו ידעת את הנאמר ב"אנציקלופדיה תלמודית" כרך טז, ערך חנכה [טור רלט], היית כותב את דבריך?

 טז. משתה ושמחה. ימי החנוכה, יש מן הראשונים סוברים שקבעו אותם אף למשתה ושמחה924, לפי שבאותם הימים היתה חנוכת המזבח על ידי החשמונאים925, ועוד שבזמן הזה נגמרה מלאכת המשכן926 וכן אומרים בהלל: זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו927.

_________________________

 

924 מרדכי הארוך, הובא בד"מ ורמ"א תרע ובחי' אנשי שם על המרדכי פסחים סי' תרה, ושכ"נ מרש"י שבת כא ב ד"ה ה"ג, שלא נתמעט אלא מעשיית מלאכה, עי' להלן; תוס' תענית יח ב ד"ה הלכה; שו"ת הרשב"א ח"א סי' תרצט שיש בהם שמחה ועונג, וביש"ש ב"ק פ"ז סי' לז, הובא בב"ח תרע, כ"כ בד' הרמב"ם חנוכה פ"ג ה"ג שהם ימי שמחה והלל, וכ"כ בהגהות מהרי"א ובנין שלמה בד' הרמב"ם שאין שמחה אלא בבשר ויין, ובמגילת אנטיוכוס: לעשות שמונה ימים האלה ימי משתה ושמחה כו'.

925 מרדכי הארוך שם. ועי' לעיל: השם חנוכה.

926 מג"א שם ס"ק ג ע"פ המדרש שהובא לעיל שם, ועי"ש בבאור הגר"א. ובב"ח הוסיף שיש לעשות יו"ט כשם שהנשיאים עשו כל אחד ביומו יו"ט.

927 עי' רא"ש מו"ק פ"ג סי' פז, הובא לעיל ציון 892.

האם לדעתך המלאה, הפתוחה והרחבה, די במקורות אלה להצדיק את האיחולים של "חנוכה שמח"?



תוקן על ידי נישטאיך ב- 11/10/2019 04:40:11




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > 'כוח"ט' עד יום כיפור ולא 'גח"ט', כדעת הר' שטיינמן ז"ל
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
1 2 לדף הבא סך הכל 2 דפים.