בית פורומים עצור כאן חושבים

עיונים בשיטת הרמב"ם בנושאים מחשבתיים

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-8/12/2019 12:42 לינק ישיר 
עיונים בשיטת הרמב"ם בנושאים מחשבתיים

בהודעה הבאה נרכז רשימה של נושאים מחשבתיים, שמקובל היום בעולם להצביע עליהם כדברים שבהם טעה הרמב"ם. הדברים נכתבו למטרה לימודית, ולא להפחית מכבודו של הרמב"ם, כי גדול האיש מאוד מאוד, גם אם מצאנו נקודות שלא דקדק בהם, כי זהו טבעו של עולם, וזהו טבעו של לימוד.

1.      הגדרת הנשמה. הרמב"ם סבר כמו אריסטו, שההשכלה של האדם נהפכת למציאות. כתוצאה מכך הוא חשב, מה שנשאר מהאדם לאחר המוות זה 'השכל הנקנה', כלומר מאגר ההשכלות שרכש האדם. ועוד סבר הרמב"ם, שיש 'שכל פועל', כלומר מאגר עולמי של כל ההשכלות הקיימות בעולם, כי כאמור אצל הרמב"ם ההשכלה היתה נחשבת למשהו מציאותי. והשכל הנקנה של האדם מתחבר למאגר ההשכלות, לשכל הפועל, וזהו עולם הבא לדעת הרמב"ם.

כיום הוכח, שהאדם משכיל במוח, והשכלת האדם אינה יוצרת מציאות. ועוד הוכח שאין שכל פועל, ואין מאגר השכלות עולמי שאליו מתחבר האדם.

בתלמוד ברכות י,א נאמר שיש לאדם נשמה הנמצאת בכל גופו, והיא רואה ואינה נראית, והיא תשבח את ה', ולפיכך אמר דוד חמש פעמים ברכי נפשי. [הני חמשה ברכי נפשי כנגד מי אמרן דוד? - לא אמרן אלא כנגד הקדוש ברוך הוא וכנגד נשמה: מה הקדוש ברוך הוא מלא כל העולם - אף נשמה מלאה את כל הגוף; מה הקדוש ברוך הוא רואה ואינו נראה - אף נשמה רואה ואינה נראית; מה הקדוש ברוך הוא זן את כל העולם כלו - אף נשמה זנה את כל הגוף; מה הקדוש ברוך הוא טהור - אף נשמה טהורה; מה הקדוש ברוך הוא יושב בחדרי חדרים - אף נשמה יושבת בחדרי חדרים; יבא מי שיש בו חמשה דברים הללו וישבח למי שיש בו חמשה דברים הללו]. נשמה היא מציאות רוחנית הקיימת באדם מיום היוולדו, והיא מעורבת עם גופו, כי האדם מורכב מגוף ונשמה, ובמותו של האדם תצא ממנו נשמתו לעולם הנשמות, וגופו ייקבר באדמה.  

בתלמוד ברכות ס,ב נאמר, כשמתעורר האדם משנתו יאמר אלהי נשמה..., כי כאמור האדם מורכב מגוף ונשמה, והנשמה היא המשבחת את ה'. לפי הרמב"ם נשמה היא נשימה, כח החיות, ומה שנשאר מהאדם זה הנפש, השכל הנקנה, וכאמור, אין לדברים אלו אחיזה במציאות ובחז"ל.

2.      הגדרת עולם הבא. היוצא מהאמור בסעיף הקודם, לפי הרמב"ם השכל הנקנה, הנפש, היא הזוכה לעולם הבא. והיא מתחברת למאגר הנפשות, כלומר לאותם מציאויות שנוצרו מהשכלתם באלהות. ותגבר השגתם עוד ועוד בעולם הבא, באלהות. וזהו שכר העולם הבא.

לפי חז"ל בתלמוד, נשמתו של האדם עולה למעלה לעולם הנשמות, ושם היא פוגשת את כל הנשמות שנפטרו, והיא מגיעה למדור הראוי לה, ועל פי מעשיה והשכלתה תקבל שכר או עונש. היהדות אינה דוגלת רק בהשכלה, גדול תלמוד שהתלמוד מביא לידי מעשה. על פי המעשים, ועל פי הידע שיש לאדם, הוא מתקן את נשמתו או מטנפה, וכך הוא מקבל שכר בעולם הבא.  

3.      הנבואה. מאחר שהרמב"ם סבר שיש שכל פועל, מאגר השכלות עולמי, היוצא מכך, גם הנביא יקבל את השגתו על ידי התחברות לאותו מאגר השכלות עולמי.

לפי התנ"ך, ולפי חז"ל, האל מנבא את האדם ישירות, ואם תירצה אמור מדע המגיע מהאל ללב האדם, אבל שכל פועל לא נזכר בכל התנ"ך וחז"ל.

4.      תורת התארים השליליים. בסוגיה זו של תורת התארים, צדקו דברי הרמב"ם שאין לתאר את ה' בתארים גשמיים, כי הוא דבר והיפוכו, אם יש לה' תארים גשמיים אם כן הוא גשמי. ולא ניתן לתאר את ה' בתארים גשמיים, ומצד שני לומר שאינו גוף.

אולם בכל מה שהאריך הרמב"ם לומר שיש לתאר את ה' בתארים שליליים ולא חיוביים, יש להטוטנות מחשבתית ולא יותר. אם אני מתאר את ה', שהוא חי ולא כחיי בני האדם, משמעות הדברים בעיני בני האדם היא זהה כמו שאומר שה' הוא לא מת. אם אני אומר ה' חכם ולא כחכמת בני האדם, משמעות הדברים בעיני בני האדם היא זהה כמו שאומר שה' אינו טיפש. ואדרבה התיאור החיובי הגדיר וכיוון את המחשבה בצורה יותר ממוקדת.

5.      המלאכים. לפי דעת הרמב"ם אין בעולם מציאות של מלאך, שליח, שהוא שליחו של האל, והוא בדרגה מעל דרגת בני האדם. שקיומו העיקרי הוא בעולם הנשמות, ושם ניתן לראותו ולשומעו, ולפעמים הוא מגשים את עצמו גם לעולמנו השפל, והוא נגלה לעיני בני האדם כאן בעולם הזה, כפי שכתוב בתנ"ך. אלא לפי הרמב"ם כל מלאך הוא כח בעולם, כגון כח המדמה או כח האש, וכדומה. הרמב"ם קורא למלאכים שיכלים נבדלים, שוב, השכל הוא מציאות, אלא שהם שיכלים הנבדלים מחומר, נבדלים מגשמות.

התנ"ך וחז"ל מלאים בתיאור המלאכים, המלאכים נפגשו עם האבות, ועם הרבה בני אדם כמו מנוח וגדעון, ועוד הרבה. הם נראו לנביאים ישעיהו ויחזקאל בחזונם, כתיאור מצב, מה שיש בעולם העליון. בני אדם שמתו מוות קליני ראו אותם בשמיים, גם בימינו אלה.

מאחר שכך היא השקפתו של הרמב"ם, הוא היה צריך לעקור הרבה מקראות מפשוטם, ולבארם בצורה מתפתלת, וכאמור אין לדברים צורך.

6.      עולם הנשמות. כפי שכתבנו בסעיף 2, לפי הרמב"ם אין עולם נשמות, אלא יש עולם של שיכלים, שיכלים נקנים, הנקראים נפשות. כיוון שכן, אין אפשרות להעלות אדם באוב מעולם הנשמות, כי אין נשמות. וכשהגיע הרמב"ם למסופר בתנ"ך על בעלת האוב ושאול, הוא נדחק בפרשנות מאוד, כי כיצד ייתכן ששאול ילך לבעלת אוב שתעלה לו את שמואל מעולם הנשמות.

לפי התנ"ך יש מציאות הנקראת מעלה באוב, ושאול העלה את שמואל מעולם הנשמות, והוא העביר לו מסר מחר אתה מת, וכך היה. גם בתלמוד בבא מציעא נו-נז מסופר על אונקלוס שהעלה באוב את טיטוס בלעם וישו. [אונקלוס בר קלוניקוס בר אחתיה דטיטוס הוה, בעי לאיגיורי, אזל אסקיה לטיטוס בנגידא, אמר ליה: מאן חשיב בההוא עלמא? אמר ליה: ישראל. מהו לאידבוקי בהו? אמר ליה: מילייהו נפישין ולא מצית לקיומינהו, זיל איגרי בהו בההוא עלמא והוית רישא, דכתיב: היו צריה לראש וגו', כל המיצר לישראל נעשה ראש. אמר ליה: דיניה דההוא גברא במאי? א"ל: [דף נז עמוד א] במאי דפסיק אנפשיה, כל יומא מכנשי ליה לקיטמיה ודייני ליה, וקלו ליה ומבדרו אשב ימי. אזל אסקיה לבלעם בנגידא, אמר ליה: מאן חשיב בההוא עלמא? א"ל: ישראל. מהו לאידבוקי בהו? א"ל: לא תדרוש שלומם וטובתם כל הימים. א"ל: דיניה דההוא גברא במאי? א"ל: בשכבת זרע רותחת. אזל אסקיה בנגידא לפושעי ישראל, א"ל: מאן חשיב בההוא עלמא? א"ל: ישראל. מהו לאדבוקי בהו? א"ל: טובתם דרוש, רעתם לא תדרוש, כל הנוגע בהן כאילו נוגע בבבת עינו. א"ל: דיניה דההוא גברא במאי? א"ל: בצואה רותחת; דאמר מר: כל המלעיג על דברי חכמים נידון בצואה רותחת. תא חזי, מה בין פושעי ישראל לנביאי אומות העולם עובדי ע"ז].

7.      רוחות שדים וכשפים. לפי דעת הרמב"ם, אין בעולם רוחות שדים וכשפים, וכל הסיפורים המופיעים בתלמוד שבהם נזכר מציאותם של דברים אלו, הם או דעת יחיד שאין צורך לסבור כמותו, או סיפורים הטומנים בתוכם רעיון עמוק, ויש לבארם שלא על פי פשוטם.

אליבא דאמת, הלהטוטנות הפרשנית בסוגיה זו מיותרת, העולם קצת יותר מורכב ממה שנראה לבני אדם בהסתכלות ראשונה, ויש בעולם גם כוחות נסתרים, וגם בימינו יש טירות שוממות באירופה רדופות שדים, ויערות באנגליה רדופות מזיקים. מאחר ואמונתם של בני האדם בכוחות אלו פחתה, גם מציאותם של כוחות אלו פחתה, כי הם שואבים את כוחם מהאמונה של בני האדם, אבל גם בימינו עדיין ניתן למצוא להם שרידים המוכיחים את מציאותם בצורה ודאית.




תוקן על ידי דרום_חוקר ב- 08/12/2019 10:44:40




דווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-8/12/2019 13:54 לינק ישיר 

מחכים להמשך !

תוקן על ידי בעלבעמיו ב- 08/12/2019 11:53:25




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-8/12/2019 14:05 לינק ישיר 

זאת מצאתי



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-8/12/2019 16:22 לינק ישיר 

אלראזי

אצל הרמב"ם על פי הפילוסופיה האריסטוטלית

כל דבר בעולם מורכב מחומר וצורה, צורה הוא הגדרת הדבר, ייחודיותו, והצורה היא המקיימת את החומר, כי במציאותה יש לחומר קיום והגדרה.

כיוצא בכך, צורת האדם היא נפשו, היא השכלתו, ובהשכלתו קיבל האדם את הגדרתו הייחודית.

בימינו לא רגילים לחשוב כך, החומר אינו מוגדר מחמת ייחודיותו, אלא מחמת תירוכובתו האטומית, ואף האדם אינו מוגדר מחמת השכלתו, אלא מחמת תבונתו האנושית, הנובעת לדעת החוקרים מגופו בלבד, ולדעת אנשי הדת, מההרכבה עם נשמתו.

כך או כך, השכלת האדם אינה מציאות, אלא תיאור מצב, אדם זה השכיל בשכלו ולמד כך וכך ספרים, אולם אותה השכלה אינה מציאות, אלא היא שוכנת במוחו.

והנראה לי כתבתי.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-9/12/2019 09:21 לינק ישיר 

בעקבות פרסום הדברים, קיבלתי תגובות, מניין לך שכך היא דעת הרמב"ם, שאתה הולך ועורך מאמר כנגד שיטתו.

מאחר והתברר מדברי המגיבים שהם אינם בקיאים בפילוסופיה, ואינם יודעים מהם מקורותיו של הרמב"ם, ולמה ירמזון מיליו, החלטתי להפנות למאמר מסכם, שבו התבררה שיטת הרמב"ם כראוי, לכל עומקה והיקיפה.

מהותו ותפקידו של השכל הפועל
לפי תורת הרמב"ם

ד"ר יוסף אליהו הלר (ז"ל)

(לונדון-וומבלי)









דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-11/12/2019 00:51 לינק ישיר 
המשך

 

8.      סיבוב הגלגלים וידיעתם. לפי שיטת הרמב"ם בעקבות אריסטו, הכוכבים הנראים בשמים, אינם מרחפים ברחבי החלל באופן עצמאי, אלא הם תקועים בתוך גלגלים. נתאר לעצמנו גלגלי אופניים זה לפנים מזה, גלגל גדול ובתוכו גלגל קטן, ובתוכו גלגל יותר קטן, וכן על זו הדרך, ובכל גלגל תקוע כוכב, או כמה כוכבים, ובסיבוב הגלגלים מסתובבים אותם כוכבים. בנוסף לכך, חומר הגלגלים אינו כמו החומר של העולם שלנו, המורכב מארבעה יסודות, אלא הוא חומר חמישי, הקיים לעולם. בנוסף לכך, לכל גלגל יש נפש וידיעה והשכלה. בנוסף לכך, סיבוב כל גלגל, הוא מחמת התשוקה הקיימת בו לדעת את ה', והוא נע לכיוון השכל הנבדל הרוחני, הצמוד אליו, שבקרבתו יזכה להתקרב לידיעת ה', ומאחר והגלגל הוא עגול, אם כן תנועתו לכיוון השכל הנבדל גרמה שתהיה לו תנועה סיבובית (מו"נ ב,ד).

אין צריך להאריך, שבימינו תיאור זה תלוש מהמציאות. הכוכבים מרחפים בחלל באופן עצמאי ללא גלגלים. בנוסף, חומר הכוכבים זהה לחומר העולם שלנו. בנוסף, אין לכוכבים דעה והשכלה. בנוסף לכך, אין לכוכבים תשוקה. וגם ההקשר שבין העולם הגשמי [=הכוכבים] לעולם הרוחני [=השיכלים הנבדלים] אינו ברור, כיצד תשוקה להשכלת דבר רוחני, גורמת לגוף גשמי לנוע, והרי הם נמצאים בשני מישורים שונים של מציאות, ובשתי איכויות שונות של מציאות.

9.      ארבעה יסודות, הגלגלים, ומרכבת יחזקאל. כבר הזכרנו בסעיף 8 את שיטת הרמב"ם אודות הגלגלים. בנוסף לכך, הרמב"ם סבר בעקבות אריסטו, שכל מה שנמצא בעולם מתחת הירח, מורכב מארבעה יסודות, אש רוח מים עפר. מאחר שכך הם פני הדברים, הרמב"ם ביאר במו"נ (ג,א-ח), שמה שהתכוון הנביא יחזקאל בנבואתו, הוא, לתאר את עולם הגלגלים, והעולם השפל המורכב מארבעה יסודות. הנשר רומז לירח, השור רומז לשמש, האדם רומז לכוכבי הלכת, והאריה [או הכרוב] רומז לכוכבי השבת (שם טוב, מו"נ ג,א). ומה שנאמר ביחזקאל, שהוא ראה גוף אחד תחת החיות צמוד בהן, ואותו הגוף דבק בארץ, הכוונה בכך לארבעת היסודות (שם טוב, מו"נ ג,ב). הרמב"ם סבר, שבאופן זה עלה בידינו לבאר את דברי הנביא יחזקאל, מבלי שנצטרך לסבור שיש בעולם הנשמות מלאכים מרחפים בעלי כנפיים.

אולם דא עקא, עולם הכוכבים אינו מתחלק לארבע כפי סברת הקדמונים. כמו כן, אין בעולם רק ארבעה יסודות, אלא העולם מורכב מ- 118 יסודות כימיים, כאשר ההגדרה של כל יסוד נקבעת על פי מספר הפרוטונים (ויקפדיה, ערך, יסוד כימי). בנוסף לכך, והרי גם הנביא ישעיהו ראה את אותם מלאכים, ותיארם בקיצור, וכי נדרוש את דברי הנביא ישעיהו ונחפש בהם רמזים לעולם הגלגלים, ותרכובת ארבעה יסודות. על כורחנו, הדברים כהווייתם, יחזקאל צפה בעולם הנשמות, ושם ראה את המלאכים ושירתם, ותיאר בדיוק את מה שראה, וגם הנביא ישעיהו צפה באותו עולם, וגם בימינו אלו שחזרו ממות קליני מתארים את מראה המלאכים באופן זהה.  

10.      קדמות העולם. הרמב"ם במורה נבוכים (ב,כה) כתב, שמצד ההיגיון והחקירה, אין להכריע האם העולם קדמון, או מחודש, ואין ראיה שהעולם מחודש, וכן אין ראיה שהעולם קדמון. אולם יש עדיפות לאמונה בחידוש העולם, כי בכך תהיה אפשרות לעשיית ניסים ולנתינת התורה.

בימינו ראו המדענים שהעולם מתפשט ומתרחב, והוא נוצר בנקודת זמן מסוימת, ומאז הוא משתנה, כך שכיום אין מי שסובר שהעולם קדמון ללא התחלה.

אליבא דאמת, מי שיתבונן קצת בראי המדע בן ימינו, יראה שהאמונה בעולם קדמון ללא התחלה היא בלתי הגיונית בעליל. קדמות ונצחיות הם תכונות אלוהיות, מי שהוא כל יכול, המנהיג שאינו מונהג, הוא גם קדמון נצחי. ואילו העולם מונהג, אין בו פעולות עצמאיות לפי רצונו, אלא כל פעולותיו מוטבעות בו מיני קדם, והוא פועל על פי חוקי הטבע, כיוון שכן, יש מי שטבע בו את חוקי הטבע, כיוון שכן לא יתכן שיהיו בעולם תכונות אלוהיות של קדמות ונצחיות. כל מה שכתבנו זה שלא יתכן שיהיה העולם קדמון ללא התחלה, אולם יתכן שהוא יתקיים במתכונתו הנוכחית לנצח, אם הבורא אותו ירצה בכך.



תוקן על ידי דרום_חוקר ב- 10/12/2019 23:09:05




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-11/12/2019 04:41 לינק ישיר 


https://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?cat_id=24&topic_id=3160895&forum_id=1364

"ונפרש בזה דברים, כי האלוהות רוחנית היא, אבל אף על פי שמהותה רוחנית, מכל מקום היא שכל רוחני הפועל בגשמי, ולכן האדם שמאדמה נברא אינו נכנס לעוה"ב כי אם ע"י פעולת השכל הרוחני שפועל בגשמי, דהיינו הכוח הרוחני הספיציפי שפעל בגשם ספיציפי זה, במוח זה של האדם הספיציפי, ולא במוח המחשבה, כי אם המוח הוא הנפעל מהמחשבה הרוחנית, והמשכן לעצם הרוח הוא בכוח המדבר שבאדם, בינה ליבא הבנת דבר מתוך דבר, הבנת דבר מתוך דיבור, שהדיבור אינו עצם המציאות כי אם רמז שמתוכו יובן המכוון שאליו התכוון המדבר, אבל אין הדיבור עצם הדבר, ועל כן בינה ליבא הוא הכוח המושל באדם, ועל כן המתחכם להשליט מוחו, בחוץ הוא עומד ובחוץ יעמוד, והמתחכם להשליט בכוח בינתו על חכמתו יעמוד חוץ לכל המחנות החיצוניים, עדי ידע שמוחו נפעל, ואין הנשמה נפעלת שהיא רוחנית ומעל הלב, שהיא מכירה עצם המציאות לפני הלב, אבל מוח האדם תמיד נפעל אחרי הלב, ולא לפניו, ועל כן המשליט מוחו על ליבו הרי הוא יורד מתחת לדרגת מדבר, והמשליט ליבו על חכמתו חוסם מעצמו ראיית "מהו מדבר", רק ידע שליבו פועל מעצמו ברצונו, לא בשלטון, כי אין שלטון כוח לבינה כי אם שלטון רצון והכרה, ועל ידי תארים שליליים לשכל דמטה, למוח גשמי, ויעלה לבינה גשמית, שהיא החשיבה האנושית, ומעל זאת יאמין במציאות הבינה כדבר, דהיינו מציאות השפע הרוחני של השכלה פועלת, משם יזכה להכיר שכל דמעלה מעלת חכמה והיא נבואה, מכוח הנשמה עצמה השולטת במוח דרך הלב, ויהיה מוחו נפעל, וזהו המציאות שיוצרת הנבואה, יוצרת מציאות במוחו, והם מראות הנבואה ומראות המלאכים ומראות השדים, בין בדרך הנבואי בין בדרך כישוף ואוב וידעוני, הכל פעולות הנפעלות, כשם שכל מחשבות המוח אינם אלא מציאות נפעלת ממחשבה רוחנית, לא מציאות אמיתית ממשית, לבד החושים עצמם שהם מציאות, אבל כל אדם ידע שהחושים למטה הם מחוש הדעת העליון המכיר בבינה, ומפרש עומק הדבר לאשורו יותר מהחוש, דרך משל ידע האדם בוודאות שתחזית המטאורולוגיה עולה על הנראה מקרוב למי שאינו צופה למרחוק, וידע האדם לבכר תבונתו ודיברתו, שמהם מראות חכמה עמוקה למרחוק, כמ"ש ששלטון הבינה בשלטון הרצון וההכרה והביטחון והשאיפה וכל מידה טובה, ומהם נפעל הכל, ולא יזניח עניין החכמה שממנו תוצאות הכל להשפיע לבינה, רק יאמין בו ע"י הבינה, ופשוט למאוד מאוד. "

וודאי, השכל הפועל אשר פעל חכמתו במוח האדם, כמו כן פעל חכמתו בהרכבת היצורים כולם, ודאי ופשיטא בבעלי חיים אשר בהם נאמר "ורדו בדגת הים ובעוף השמים ובכל חיה הרומשת על הארץ", ומיקרו נפש ונשמת רוח חיים באפיו, ושכל פועל בגופם ודאי, אבל גם בהאבקת פרחים הלוא נדע בודאי כי שכל פועל בהם כידוע, ובהתאמת הצמחים לאקלים ולאדמה, ודאי שכל גדול הוא פועל בהם, ולמה לא יפעל השכל גם בגלגלים ובכוכבים, ונדע בודאות שהשכל פועל גם בגשמי הדומם ממש, שהלוא חוקי הפיזיקה והכימיה ודאי עקביים הם עד למאוד, ומי פועל בהם אם לא השכל אשר בידו הכוח ("כוח", מושג מדיד בנוסחאות בפיזיקה) ובידו היכולת ("אנרגיה", מושג מדיד בנוסחאות בפיזיקה, ואדאתינן להכי "השכל הפועל", פעולה דהיינו "עבודה" שוב מושג מדיד בנוסחאות בפיזיקה) ויאמר אדם אין זה שכל פועל, רק דבר אחר, ומה איכפת לי, יקרא לזה פעולת היקום, או פעולת הטבע, או פעולת האבולוציה, או כל שם נחמד אחר שיקרא לזה, הרי סוף כל סוף דבר פועל הוא, ובעל חיות פעילה אשר פעולתה תמידה, ומסובב הגלגל בכוח שאין לו הפסק, ומסובב וממשיך כל פעולות הטבע בכוח שאין לו הפסק, והאדון הנכבד הזה האדון "הטבע" שברא את האבולוציה, בעל חכמה ופעולה עקבית הוא, וודאי חכמה ובינה יש לו, ואי ברא אדם בעל חכמה ובינה כאלו, ודאי יתר הוא על האדם, אשר האדם עמל שנים רבות לתאר ולעקוב בדיוק אחר תכונת כל הטבע, וגם אם יאמר החכם לדעת לא יוכל למצוא, אך ידע בוודאות כי הדור אחריו ימצא עוד, ויוסיף חכמה, והתיאורים הסכימתיים והגשמיים והתיאוריים אשר נמצאים בתורת הקבלה, למה יגרעו מנוסחאות פיזקליות בשפה מתמטית אשר מודדות "כוח" ו"אנרגיה" ו"עבודה", ודאי גם תיאור הספירות בקבלה ומעקב אחר המלאכים והשמות לא גרע מכך בחכמה ובבינה, 

זאת ועוד, אשר המזלות בימיהם הוא כמו לוח שנה בימינו, ותיאור אופי האדם על פי מזלות, כבחינת אופי האדם על פי קורות חייו, וזה כמו זה אסרה התורה, כי אין האדם פעולת נוף מולדתו, כי אם בידיו הבחירה ע"י הבינה להטות כוחותיו לכאן או לכאן, ונוף מולדתו אינו אלא כלי בידיו, והמוח רובוט הנתון בידי רצונותיו, ואם יאמר האדם מה לי מזל שור מה לי מזל גדי, וכי יש בשמים שור או גדי, אף אתה אמור לו, ובתורתו של פרויד, מה לי שלב אוראלי או שלב אנאלי, וכי יש שלבים אלו בתינוק, וכי יש אצלו עניינים אלו כלל וכלל, ואין הכי נמי, שהתורה אסרה עניין המזלות, והכי נמי יש לאסור בחינת שלבים כאלו של שלב אוראלי או שלב אנאלי, אבל לעניין לדעת אם היה במחשבתם איזה דבר אשר הוא ניתן להבנה, ודאי ניתן להבנה שלב אוראלי או שלב אנאלי, וגם אם אינו כלל במציאות מ"מ זה דרך למיפוי אישיותו של האדם, וכל אשר בעל המפה רואה את הגדרותיו כדרך למיפוי המציאות, אין לומר שאינו צודק במציאות, רק הוא צודק ודאי במציאות, אלא שלא עלתה בינתו על חכמתו, ועל כן הוא עודנו מכניס מוחו בדברים אשר לא יבין כלל, ואין מבוא לדעת אם אמת בהם אם לאו, אבל ודאי לעניין מיפוי - מיפוי מיקרי. וכן לעניין היסודות והגלגלים, מיפוי אמת הוא, אלא שלא ירד לסוף הדברים, ומכל שכן עניינים כמרכבה, אשר הם מכוח שפע הבינה כאמור, והוא מעל השגת המוח, כי אם המוח הוא נפעל בהם על ידי ההכרה ועומק הדעת, מהחכמה העליונה אשר לא תרד לאדם כי אם על ידי הבינה, ולא מצד עצמה

תוקן על ידי אליקים7241 ב- 11/12/2019 02:42:08




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-11/12/2019 10:22 לינק ישיר 
קצת מקורות על השכל הפועל

הרמב"ם כתב במורה נבוכים (ב,ו), שמלאך הוא כח, וכוחות הטבע נקראים מלאכים, ואף ארבעת היסודות שמהם מורכב העולם השפל נקראים מלאכים, אולם בשום פנים ואופן אין לסבור שהמלאך הוא יצור אימתני בעל כנפים.

ועוד כתב במורה נבוכים (ב,ד), שמציאותם של עשרה שיכלים נבדלים, נוצרה כדי להנהיג את עולם הגלגלים, ואת השכלת בני האדם. לפי מושגי הקדמונים, יש בעולם תשעה גלגלים, וכנגדם יש תשעה שיכלים נבדלים המנהיגים אותם, מחמת תשוקת כל גלגל להשיג את השכל הנבדל הקשור אליו. ואילו השכל העשירי הוא השכל הפועל, והוא נוצר כדי להשכיל את בני האדם, כי לא יתכן שישכיל האדם אם לא יתחבר למשהו שהוא ממינו, והשכל בכוח של האדם, שהוא הכוח ההוגה, מוח בלשוננו, מתחבר לשכל בפועל, השכל הפועל, שהוא מאגר השכלות עולמי, וכך ישכיל האדם וידע ויבין.    

ועוד כתב במורה נבוכים (ב,ו), שהשכלים הנבדלים נראים לנביאים במראה הנבואה, ובהלכות יסודי התורה (ב,ז) הגדיר את הדברים יותר, שהכוונה למעלה העשירית של המלאכים הנקראת אישים, והיא הנגלית לנביאים במראה הנבואה. כפי שכתבנו בפסקה הקודמת, המעלה העשירית של המלאכים היא השכל הפועל, ואם הרמב"ם כותב שהשכל הפועל הוא הנגלה לנביאים בנבואה, הוא מתכוון בעצם לומר, שהנביא מתחבר למאגר ההשכלות העולמי, וכך הוא מתנבא. וזהו שכתבנו בהודעות הקודמות בקיצור, וכאן הרחבנו קצת.

להלן המקורות בלשונם:

מורה נבוכים ב,ו

וכבר ידעת כי עניין מלאך - שליח, נמצא שכל מוציא פקודה לפועל הוא מלאך, עד שאפילו תנועות החי, ואף אותו שאינו הוגה, אמר בו הכתוב שהוא על ידי מלאך, אם הייתה אותה התנועה מלוי רצון ה' אשר נתן בו כוח שהניעו אותה התנועה. אמר: אלהי שלח מלאכה וסגר פום אריותא ולא חבלוני.

ותנועות אתון בלעם כולם על ידי מלאך.

עד שאפילו היסודות נקראים גם הם מלאכים, עשה מלאכיו רוחות משרתיו אש לוהט.

 ויתבאר לך כי מלאך נאמר על השליח מבני אדם וישלח יעקב מלאכים.

ונאמר על הנביא ויעל מלאך ה' מן הגלגל אל הבוכים, וישלח מלאך ויוצאנו ממצרים.

ונאמר על השכלים הנבדלים הנראים לנביאים במראה הנבואה,

ונאמר על הכוחות הנמצאים בבעלי חיים כמו שנבאר.

וכמה חמור עוורון הסכלים, וכמה מזיק הוא. אילו אמרת לאדם מאותם המדמים שהם חכמי ישראל, כי ה' שולח מלאך, נכנס בבטן האשה ומצייר שם את העובר, היה הדבר מוצא חן בעיניו ומקבלו, ורואה שזו עצמה ויכולת ביחס לה' וחכמה ממנו יתעלה. על אף שהוא סבור כי המלאך גוף של אש בוערת שיעורו כדי שליש העולם בכללותו, וייראה לו כל זה אפשרי ביחס לה'.

אבל אם תאמר לו כי ה' נתן בזרע כוח מצייר, הקובע תבנית אברים אלו ותוארם, והוא המלאך; או שכל הצורות מפעולות השכל הפועל, והוא המלאך, והוא שרו של עולם שמזכירים חכמים תמיד, ירתע מכך. מפני שאינו מבין עניין העצמה והיכולת האמיתית הזו, והיא המצאת הכוחות הפועלים בדבר אשר אינו נישג בחוש.

יסודי התורה ב,ז

ומעלה עשירית, היא מעלת הצורה שנקראת אישים, והם המלאכים שמדברים עם הנביאים ונראים להם במראה הנבואה; לפיכך נקראו אישים, שמעלתם קרובה ממעלת דעת האדם.

מורה נבוכים ב,ד

אבל מה שאמרו אחרוני הפילוסופים, כי השכלים הנבדלים עשרה, לפי שהם מנו העיגולים המכוכבים והמקיף, ואף על פי שבמקצת אותם העיגולים מספר גלגלים, והעיגולים לפי מנינם תשעה, המקיף את הכל, וגלגל הכוכבים הקבועים, וגלגלי שבעת הכוכבים, והשכל העשירי, הוא השכל הפועל, אשר הורה עליו יציאת שכלנו מן הכוח אל הפועל, ומציאות צורות הנמצאים ההווים ונפסדים, אחר שלא היו בחומר שלהן כי אם בכוח. וכל היוצא מן הכוח אל הפועל יש לו בהכרח מוציא מחוצה לו, וצריך שיהא המוציא ממין המוצא.



תוקן על ידי דרום_חוקר ב- 11/12/2019 08:22:28




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-13/12/2019 08:10 לינק ישיר 
תלמידטועה

ד"ח

אני מתלבט האם הרמב"ם ידע שהוא עושה מהפיכה וחולק על הנובע מדברי חז"ל והגמ', כפי שנראה, או להאמין לו כשהוא מתחנייק וטוען שהכל טמון כבר ברמזים בדברי חז"ל

אגב – לגבי התארים השליליים, כפי הנראה כוונת הר"מ היתה פשוטה, שאין לנו שום מושג על ה' מלבד היותו ופעולתו בעולם




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-13/12/2019 09:19 לינק ישיר 

תלמיד טועה

לגבי מודעותו של הרמב"ם ובנו ראב"ם, אני התרשמתי מקריאת דבריהם, שהם משוכנעים שזהו עומק הפשט הטמון בחז"ל, כי הם האמינו שחז"ל היו אנשים חכמים, ודיברו במליצות. לא ניתן לחבר ספר שלם כמורה נבוכים, כאשר מחברו יודע שכל ביאוריו אינם כוונת האומר שאותו הוא מתיימר לפרש, והכל שקר.

גם הרמבמיסטים בימינו, משוכנעים בכל נימי נפשם ונשמתם שזהו עומק פשט דברי חז"ל. ואף אני הייתי כמותם, עד שהתברר לי, בעקבות פולמוסים על גבי פולמוסים, שחז"ל לא התכוונו לכך, ולא התכוונו לפילוסופיה אריסטוטלית.

הספר הראשון שהנחה אותי היה "עמודי המחשבה הישראלית" של שמחה בונים אורבך, הוא מסכם את שיטותיהם המחשבתיות של רס"ג, כוזרי, הרמב"ם, חובות הלבבות, בעל העיקרים, ור' חסדאי קרשקש, ומכריע כשיטת האחרון ר' חסדאי קרשקש, שלדעתו הפילוסופיה שלו היא היותר נכונה. 

כאשר שמחה בונים אורבך מסכם את המורה נבוכים, הוא זורק לאורך סיכומו נקודות המוקשות בשיטת הרמב"ם, כגון שמראה יחזקאל בדעת הרמב"ם מתייחס לתורת הגלגלים והיסודות שסברו אז, וכבר בטל אותו מדע, וממילא הפרשנות כבר לא רלוונטית, ועוד הרבה הערות מחכימות.

לגבי תורת התארים השליליים, אכן איננו יודעים על ה' כלום, אלא שהוא נמצא, והוא שלם בכל השלמויות, אולם מה שכתבתי, שמבחינת השפה העברית, אין הבדל אם תאמר, ה' אינו טיפש, לבין אם תאמר, ה' חכם ולא כחכמת בני האדם, ואדרבה נראה שהתיאור החיובי הרבה יותר מגדיר את חכמת ה' מאשר התיאור השלילי.


תוקן על ידי דרום_חוקר ב- 13/12/2019 07:19:44




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-13/12/2019 10:59 לינק ישיר 

"לגבי תורת התארים השליליים, אכן איננו יודעים על ה' כלום, אלא שהוא נמצא," אם אתה לא יודע על ה', איך אתה יודע שהוא נמצא?



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-13/12/2019 11:20 לינק ישיר 

שלישישי

איננו יודעים להגדיר את ה', אבל ברור שהוא נמצא. וכי יעלה על דעתך שנוצרת מפיצוץ? וכי חיבורי המוח העדינים שלך, 10,000,0000,000,000 במספר, נוצרו סתם כך, כי עלה ברצונם להתחבר? או כי היה פיצוץ? וכן על זו הדרך.

ההוכחה למציאותו של ה', זהה להוכחה למציאותם של גלי רדיו, את שניהם לא ניתן לראות בחושים, אולם יש הוכחות שהם נמצאים.

ואין זה נושא האשכול, אבל כתבתי לך קצת.





תוקן על ידי דרום_חוקר ב- 13/12/2019 09:26:37




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-13/12/2019 15:21 לינק ישיר 

אז מה אתה כן מקבל בשיטת הרמב"ם בנושאים מחשבתיים ?
אגב, אם אתה לא מקבל את תורת הנבואה של הרמב"ם, למעשה אתה שולל גם את שיטת ההשגחה שלו 


דרך אגב, 
גם בגמרא ודברי חז"ל גם אפשר למצוא הרבה טעויות - בטח בעניינים הטבעיים,
גם הם דיברו על 4 יסודות
לפי הגמרא הארץ עומדת במקומה וכל הקוסמוס סובב אותה
במסכת נידה מתואר רחם אישה - והקשר בין התיאור הזה לרחם האישה תלוש מהמציאות - ולמה הם טעו ?
כי מכיוון ולא יכלו לנתח גופת אישה הם ניתחו גופת בהמה והסיקו ממנה בשגגה
בגמרא גם כתוב שהסלמנדרה (סוג של לטאה) נוצרה מהאש
וכו' וכו'  שלל דברים שכיום אחרי מאות ואלפי שנים נתבררה טעותם 



 




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-14/12/2019 18:59 לינק ישיר 

ב עקנין

אני מקבל את האמת ממי שאמרה, הרמב"ם או חז"ל, ודוחה את מה שאני חושב לא נכון.

בנוגע לרמב"ם גדולה זכותו שהחדיר ליהדות את אי גשמותו של ה', ושאין לתארו בתארים גשמיים.

ועוד יותר, גדולה זכותו שסידר את התלמוד בספרו הגדול משנ"ת, וכעת הלכות התלמוד סדורות דבר דבור על אופניו, על פי מסורת הגאונים שהגיעה לידיו. בהרבה מקומות חכמי התוספות שואלים ומתרצים ומעמידים אוקימתות, והרמב"ם קבע דברים ברורים, על פי הפרשנות שהגיעה לידיו, מהגאונים וממי שלפניהם, והוא עמוד תורה שבעל פה. צריך לדעת לעיין בתלמוד, בכדי למצוא את צפונותיו של הרמב"ם, ולהבין את שיטתו.

השאלות שמקשים על הרמב"ם מהתלמוד, יתורצו כי הוא הלך אחר פשט המשנה והברייתא והמימרות. כדרכם של כל הפוסקים שהם מתקנים ומשפצים את שלפניהם על פי ראות עיניהם. וכך עשה השו"ע בעמודי ההוראה שקבע לפסוק על פיהם. וכך עשה הגרע"י בשו"ע, וכך עשה הרמב"ם בתלמוד. 

גם מה שהשמיט הרמב"ם מהלכותיו את ענייני רוח רעה, ואמונות שעבר זמנם, יש ללכת בעקבותיו, כי כיום אין לדברים אלו שום כוח, ואין טעם לפסוק את הדברים להלכה, ואף חכמי התלמוד לא אמרו את הדברים כהלכה, אלא כהמלצה כיצד להינצל מאותם נזקים. ובימינו אין נזקים ואין צורך לעשות מעשים כנגד מה שאינו קיים.





תוקן על ידי דרום_חוקר ב- 14/12/2019 17:16:12




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-14/12/2019 21:05 לינק ישיר 

את אי- גשמיות האל, ושלילת כל תואר גשמי - בזה כבר רבים הקדימו את הרמב"ם, ואין הוא חידש בזה.
למשל אונקלוס (שהרמב"ם מרבה לשבחו במו"נ על הקפדתו עניין זה)

לגבי מה שאמרת - גם מה שהשמיט הרמב"ם מהלכותיו את ענייני רוח רעה, ואמונות שעבר זמנם, יש ללכת בעקבותיו,  - זה לא מנוגד למה שכתבת בסע' 7 ?






דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-14/12/2019 21:26 לינק ישיר 

בסעיף 7 כתבתי שדברי חכמי התלמוד נאמרו כפשוטם, ובתקופתם בני אדם ניזוקו מרוח רעה וזוגות ושאר עניינים מזיקים, שלא כדברי הרמב"ם שביאר שגם בתקופת התלמוד לא היו ניזוקים מכך, וכל הנאמר בתלמוד הוא לפי דמיון המדמים.

ועוד כתבתי, שבימינו שבטל כח המזיקים, ממילא כל הפתרונות שבתלמוד אינם נצרכים.

ממילא, נפגשנו עם שיטת הרמב"ם, כי כיום אין צורך לאותם פתרונות כנגד אותם כוחות.

וזה לשון תורה תמימה (יט,לא הערה רלח): "ודע שכתב מהר"ש אלגזי, דעתה קרוב לאחרית הימים שיתפשט האור האלהית על כל בשר וראו כל בשר כי אין עוד מלבדו לכן האור הזה כבר הבקיע ובא והטומאה כליל תחלוף ונתבטלו כחות הטומאה ואין גם אחד אשר כח בידו לקסום ולכשף, והאמונה באלה תקונן כעת רק במוחי השוטים והתינוקת, עכ"ל כפי המובא בתפארת ישראל (סנהדרין פ"ז מ"ז) וכפי הנראה צ"ל מהר"י חאגיז במקום מהר"ש אלגזי כי כן הוא בפירושו עץ החיים בשנוי לשון ע"ש. ויתכן שעל יסוד דברים אלו החליט בעל נחלת שבעה (סי' ט"ו) להתיר להמון העם השואלים למכשפים ע"ד גניבה וחולה וכדומה, אחרי כי עתה אין כישוף בעולם והכל הבל, ולהמון העם יש בזה קורת רוח".





תוקן על ידי דרום_חוקר ב- 14/12/2019 19:27:39




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > עיונים בשיטת הרמב"ם בנושאים מחשבתיים
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
1 2 3 4 5 6 לדף הבא סך הכל 6 דפים.