בית פורומים עצור כאן חושבים

מה צריך שתהא ברכת בדיקת חמץ לבטלה?

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-14/4/2003 08:34 לינק ישיר 
מה צריך שתהא ברכת בדיקת חמץ לבטלה?

אמש בישרתי לכם על הגעת קרובי המקפיד על נוהג הרמ"א ללבוש תפילין בחוה"מ!

הגיע והבוקר הלכנו לתפילה. שמה מכרו 'קיט' לבדיקת חמץ עם עשר שקיקיות ממוספרות עם קרוטונים, שקדי מרק, בייגלים ועוד אוסף של חמץ כדי לקיים בהם את המנהג שהביא הרמ"א (ס"ס תל"ב) 'להניח פתיתי חמץ במקום שימצאם הבודק כדי שלא יהא ברכתו לבטלה'.

הראתי את הדבר לקרובי בחושבי שהנה ניתן לו לקיים בהידור עוד מנהג של הרמ"א! הוא לקח את ה'מציאה' והחזירה לדוכן באומרו 'כאן טעה הרמ"א וגרם לתוספת ברכה לבטלה!'.

התווכחתי אתו (לשם הנאה) אבל טענתו חזקה שהרי כולם יודעים שכאשר הבית כבר נקי היטב זו ברכה לבטלה אז במקום לוותר על הברכה או להשאיר איזור בלתי בדוק, מנסים לשקר את האלוקים עם כל מיני תירוצים ופירורים.
מנהג הרמ"א מקובל על הרבה דעות המובאות ובאמת קשה ליישבו ביושר.

אפרופו האפשרות שאדם צדיק ות"ח יטעה נזכרתי במה ששמעתי על אחד שכתב אודות רב שבמלחמת המפרץ הורה שלא להשתדל בדרכי ההגנה המומלצים והבטיח ש'יהיה טוב'.
שאל הכותב הלא איך יכול רב לומר 'קבלו דעתי' גם נגד מומחים? תשובתו בצדו 'מכאן רואים שהיתה כאן לרב ההוא גילוי מיוחד מן השמים'. כלל לא עלה בדעת הכותב לכתוב 'מכאן רואים שגם רב יכול לטעות (מתוך הרגל חשיבה וכד')'.



דווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-14/4/2003 11:29 לינק ישיר 

הנה מה שכתבתי בפורומי על עניין עשרת הפתיתים

מנהג עשרת הפתיתים

ברור שעניין הפתיתים מגוחך. מעבר לנימוק הפשטני שאם אינו חייב מה לו להתחייב בבדיקה, ואם הוא מסופק הרי יכול לברך שעל הספק ניתקנה הבדיקה. ישנו עניין נוסף ההופך את הברכה לבטלה.

נניח שני שותפים שכל יום קונה אחד מהם את הלחם והשני שואלו איפוא שם אותו, והנה מגיע ליל הבדיקה, נשאלת השאלה, אותו לחם שקנה היום ראובן ועוד לא יודע עליו שמעון כי לא שאלו, בכלל חמץ שאינו יודע שבכלל חובת בדיקה הוא אם לאו??
היושר מורה שכל דבר שהוא דרך טבעי לידיעת האדם ושבדרך זו הוא נודע לדברים בלל חמץ ידוע הוא ואינו בכלל הבדיקה וכיוון שבני משפחתו יודעים היכן הפתיתים ואינו שואלם הרי זה בדיקה וברכה לבטלה.

האמת היא הדבר היחיד
שאינו משתנה



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-14/4/2003 18:26 לינק ישיר 

הנח להם לישראל, מוטב יהיו שוגגים ואל יהיו מזידים!

לגוף השאלה מה צריך ותהא הברכה לבטלה? התשובה היא שצריך שיאמר זאת אדם ששומעים לו ולאו דווקא אדם שחושב

נדמה שמספרים מהנודע ביהודה שרצה להכניס עשרת הדברות ל"תקנות הקהילה" בפראג. כאשר תמהו על זה, השיב שאם זה כתוב בתורה זה לא כל כך מחייב כמו מה שכתוב בתקנות הקהילה.

כך היום רק אם תתאספנה מועצות גדוילי התוירע והתיירע ויכריזו שזו ברכה לבטלה, אז זה יהפוך ל"אמת", כי הרי התורה מייצגת את האמת והם מייצגים כביכול את התורה!



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-14/4/2003 23:27 לינק ישיר 

שמעתי היום מת"ח אחד בשם הקה"י ששאל לגיסו החזו"א, מדוע אין הברכה לבטלה, הלא אין סכוי שיימצא חמץ, וענה לו שהברכה היא על המנהג......



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-14/4/2003 23:38 לינק ישיר 

השאלה אם החזו"א בזמן שתיקנו חכמים היה גם אומר שהברכה היא אפילו יתפתח המנהג למשחק של 'כאילו בדיקה' או שדווקא במקום שיש חשש חמץ המצריך בדיקה?



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-14/4/2003 23:54 לינק ישיר 

בורות רואה אני כאן
במקום שיש חשש רציני שיהי' שם חמץ חובץ הבדיקה היא מהתורה, וכל תקנת חכמים היא לבדוק אפילו במקום שכבר ניקה, וקרוב הדבר שלא נשתייר בהן חמץ כזית, והצריכו חכמים לבדוק לאור הנר שמא לא ניקה היטב ושכח שם את פתו, ורק במקומות שאין דרך להכניס חמץ גם כל השנה, אז לא הצריכו חכמים לבדוק.

ומהו א"כ המקור לנגח את ספרי ההלכה בכל הזדמנות, מתוך בורות?

המקור להניח פתיתי חמץ לא המציא הרמ"א כ"א מהר"י ברונא כתב שכך נוהגים, ובפרי עץ חיים ביאר הטעם עפ"י הקבלה. ואם מישהו כאן אינו רוצה לנהוג במנהגי המקובלים אצל האשכנזים, לפני ואחרי הרמ"א, וגם אינו רוצה לנהוג במנהגי הקבלה, אין לו ללעוג על מנהגים אלו מתוך בורות גמורה.



דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מנותק
נשלח ב-15/4/2003 00:30 לינק ישיר 

הלבן

אם בורות יש כאן הנה הבורות:

כתבת שחז"ל חייבו במקום שניקה, זו המצאה. אדרבא חזל תקנו למקום המוגדר כמקום שמכניסין בו חמץ.

יתר על כן בגמרא מבואר שהיכן שאפשר להסתמך על רוב שאין חמץ כעשר ככרות שתשעה מהם מצה, אין חובת בדיקה.

ברור שלא חייבו חכמים איפוא שניקה.

ולא חייבו חכמים אלא במקום שהוא ספק, ולהרמב"ם שספק דאורייתא מותר וודאי מובן, וגם להחולקים הן ברור שזו תקנה ולא חיוב כפי שכתבו התוס' בריש פסחים.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-15/4/2003 00:41 לינק ישיר 

השאלה היא שאלה עתיקה.
יתכן שכיון שנשאר החיוב לבדוק דווקא בלילה הקודם, כדין המשנה, אנו ממשיכים לבדוק ולברך, למרות שהבית לכאורה נקי.
ויש באמת דעות כאלו, שאנו מברכים משום התקנה.

בורג, קשה לי על דבריך. הלא אין מברכים על המנהג.

שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-15/4/2003 00:53 לינק ישיר 

יהוסף

ראשית עלי להדיעך, שמה שכתבתי היא הלכה מפורשת בשלחן ערוך הרב סעיפים יב-יג, וביאר בארוכה את ההוכחות לזה בקונטרס אחרון שם ס"ק ג. ואם יש בינינו כאלו שאינם לומדים רק את ביאורי הגר"א, או רק את הקצור שלחן ערוך, אין זה אשמתי.

שנית, מבואר במגיד משנה הל' חמץ ומצה פ"ב ה"י, בשם הרא"ה: כיון שבדיקת חמץ תחילתה על הספק החמירו בספקה יותר משאר ספיקות של דבריהם. ומובא גם בט"ז רס"י תלט.

שלישית, כל ההלכה של ט צבורים, שאם לא פירש בפנינו הולכים אחר הרוב, מיירי רק בנבדק כבר, שע"ז לא חייבו חכמים לבדקו שוב.

ואחרי כל זאת תמה תמה אקרא, האומנם כך לימדונו בבית המדרש הזה, לכתוב בצורה בוטה נגד פסקי השו"ע והרמ"א, גם כשכל הקושיה באה רק מעומק המושג לפי ערך קוצר המשיג, שאינו יודע להעמיק יותר מקיצור שלחן ערוך?



דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מנותק
נשלח ב-15/4/2003 00:54 לינק ישיר 

במח"כ יהוסף אין ענין להכביר בקיאות, דברי הלבן ברורים כשמש.

ההלכה אמרה שאין בדיקה רק בנר ובליל י"ג, וכל הנקיונות של הנשים אינם יכולים להפקיע מדי דין זה. נכון במקום שלא הכניסו חמץ במשך שנה הקודמת (או שלושים יום לפני הפסח) או מעולם לא הכניסו (ואכ"מ להיכנס לדין שלכאורה חובת בדיקה מתחילה מל' יום לפני הפסח, ויש בזה חילוקים שונים, ועיין בסי' תלו ובנו"כ) פטור מדין בדיקה, אבל כאשר כבר התחייבו בבדיקה, חייבים לבצע הבדיקה לפי דין החכמים. ודבר זה הוא דין פשוט. וכמובן יכול אדם לטעון שהוא רואה יותר לאור השמש וביום אך כך גזרו חכמים, ועל חובת חכמים אנו בודקים.

ובאמת שטעם זה שחובת הבדיקה היא משום שמא לא ימצאו, כבר הקשו, שהלא הדין זה רק לחפש ולא למצוא.

והרי דין בדיקה בחמץ, זהו חובת חכמים מיוחדת, שהרי על בדיקת חסה אין ברכה מסוימת. וכל הדבר פשוט לכל יודעי דת ודן.

לסיכום יש כאן ג' ענינים.

1)חייבים לקיים דין בדיקה כדברי חכמים, ואפילו שהאשה מאשרת שכבר בדקה וניקתה את הבית בכל הקירצופים שבעולם, עדיין לא התקיימה דברי חכמים כתיקונם.

2)צ"ע למה בכלל צריכים פתיתים, שהרי הדין זה לחפש ולא למצוא.

3) יש עוד שאלה שבח"ח דנו בזה, אפילו לאלו הסבורים שיש למצוא, הרי כשיודעים לפנ"כ איפה החביאו, אין זה מציאה כלל.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-15/4/2003 00:55 לינק ישיר 

מיימוני

מדוע אתה קורא לזה מנהג, הרי זוהי תקנת חכמים, שמפורש פעמים אין ספור במיימוני ובשלחן ערוך שמברכים על תקנות חכמים, ואב לכולם נטילת ידים.



דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מנותק
נשלח ב-15/4/2003 00:59 לינק ישיר 

מסתברא
כל דבריך ברורים ופשוטים, ועל שאלתך האחרונה, יש מי שרוצה לדייק ולפרש שזוהי כוונת לשון סידור הרב "המנהג לניח פתיתי חמץ קשה זמן מה קודם הבדיקה כדי שימצאם הבודק".



דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מנותק
נשלח ב-15/4/2003 01:26 לינק ישיר 

הלבן

אדרבה בשו"ע הרב אינו נותן חשיבות להנחת הפתיתים [אלא משום שנתפשט המנהג להניחם] כי הוא מצדיק את הבדיקה "שמא ימצא ממנו מאומה".

לשיטתך מסתברא שהשמש אינה מאירה דיה בכדי לבדוק חמץ מתאים את שכתבת שדברי הלבן ברורים כשמש. אבל לאמיתו הרי כיום הנשים מומחות לבדיקה יותר מהאנשים ואור העלעקטרי מאיר ביום הרבה יותר טוב מהנר בלילה. וראה בשו"ע הרב תל"ג ב' שהיכן שאורו רב מאד יכול לבודקו לכתחילה ביום בלא אור הנר. [אולי אי הבורות והידיעה המוגבלת לקיצור שולחן ערוך נגמרת בשו"ע הרב תל"ב ואינה מגיעה לתל"ג?]



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-15/4/2003 01:42 לינק ישיר 

קוני

את הברכה יצדיקו בשיניים עד שיבוא הרב שלהם ויאמר להם כמוך. סיפרו לי שכאשר נפטר רב מפורסם ושמעו זאת חסידי אדמור שהתנגד לו הם פרצו בשמחה ובדברי זלזול על הנפטר. אחר כך כאשר שמעו שהאדמור ישתתף בהלויה ובפרט אחר שהספיד ואמר על הנפטר 'מלמד שלא שינה' פתאום התחילו לדבר בשבחו. זכור את אשכולו של מוישהגרויס על 'חכם הרזים' ושל קרוע על סימון העיגול אחר זריקת החץ!

הלבן

תקן אותי אם אני טועה. אבל מהודעותיך בזמן האחרון נראה כאילו שאתה מנסה לשכנע את עצמך שאתה מאמין במה שבתוכך אינך מאמין ואת האשמה מאי האמונה אתה מנסה להטיל על עצור-חושבים!?



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-15/4/2003 02:09 לינק ישיר 

יהוסף

איני ידוע מה פרצת עליך פרץ?
א) את הסברא הזאת שהבדיקה היא על "שמא ימצא" אתה מייחס לשלחן ערוך הרב, ובכח חידוש זה אתה מקשה על הרמ"א, ואפילו לא טרחת לעיין בפנים, שאת הדברים האלו מעתיק בשלחן ערוך הרב מתוך דברי הרמ"א בסי' תלב ס"ב, שמביא אותם מתוך הכל בו ושבלי הלקט בשם הגאונים. ומ"מ כתב הרמ"א שנוהגים להניח פתיתי חמץ. וכך פסק גם בשלחן ערוך הרב.
ב) תסלח לי מקרב לב על דברי אלה: האומנם חובה להפגין בורות על כל שעל? הרי כל ההלכה שבשלחן ערוך הרב שיכול לבדוק אפילו לכתחלה באכסדרה ביום בלא אור הנר, זה מיירי דוקא כשעבר או שכח ולא בדק בליל י"ד לאור הנר, כמבואר בהמשך הדברים שם ס"ה. האומנם גם את קיצור שלחן ערוך קשה לך להבין, ובכח זה אתה בא להפגין הפרכות על הרמ"א? אתמהה?

בוגי
אל תאמין בעצמך עד יום מותך נאמר, אמנם עצם הגישה לעשות מזה מבצע שלם, שכל מי שלא למד ולא שימש יבוא וידון בדברים העומדים ברומו של עולם, והוא יפסוק עלינו: זהר בטל ומבוטל; רוח רעה בטל ומבוטל; רמ"א בטל ומבוטל, וכהנה רבות, ודוקא בסגנון בוטה? הכי זאת היא תורת בית המדרש הזה?



דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מנותק
נשלח ב-15/4/2003 02:32 לינק ישיר 

הלבן

כל הטעם של שו"ע הרב בסע' ה' [שעם כל בורותי ראיתיו] הוא משום שתקנו לבדוק בשעה שבנ"א מצויין בבתיהם ולא משום טיב הבדיקה עליה כתב 'לכתחילה בסע' ב'. אל"כ היתה סתירה בדבריו מה'לכתחילה' בסע' ב' וה'לכתחילה' בסע' ה'. כאן אנו דנים על מה שמבחינת סע' ה' נחשב לבדיעבד. א. שכבר בדקו לאור היום. ב. כמובן שהיום עם גידול הבתים והסדקים אין סומכים על בדיקת האיש בעל הבית בסיבוב נרו עלי ראשו בליל הבדיקה.

בקיצור בורות אהער ובורות אהין, את מי מנסים לשקר? רק את עצמנו כניתוח של בגי? תגיד בורות ז"פ לפני ההודעה וז"פ לאחר ההודעה וג"פ בתוך ההודעה אם זה עוזר לך, אבל אותי תוציא ממשחקך.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > מה צריך שתהא ברכת בדיקת חמץ לבטלה?
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
1 2 3 לדף הבא סך הכל 3 דפים.