בית פורומים עצור כאן חושבים

מדף הספרים של עכ''ח

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-25/10/2019 06:39 לינק ישיר 


   מכון בן צבי



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-29/10/2019 19:29 לינק ישיר 


  "הספר מסגרות מתעקמות - תהליכים של שינוי במסורות חז"ל, הוא קובץ מאמרים שעוקבים אחר שינויים חברתיים ותרבותיים שמתרחשים בחברה היהודית בארץ-ישראל ובבבל כפי שהם עולים מתוך עיון בספרות חז"ל. חברה מסורתית מקדשת בדרך-כלל את העבר ואינה מאפשרת חידושים, אבל, למעשה, מתרחשים שינויים מתמידים סמויים מן העין. ספר זה מבקש להבין את מנגנוני השינוי שפועלים בחברה מסורתית. הפרקים בספר עוסקים בשינויים במבנה החברתי והשפעתם על תפיסת העולם של חז"ל ועל טקסי מעגל החיים. ההסבר לתהליכי השינוי נעשה באמצעות כלים מתודיים מתחום הסוציולוגיה והאנתרופולוגיה"
    מסגרות מתעקמות - תהליכים של שינוי במסורות חז"ל / ניסן  רובין



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-31/10/2019 11:17 לינק ישיר 


   מאת נתן העזתי

   https://www.israelhayom.co.il/article/702765?fbclid=IwAR1heFwAm5H8lrKK1TKh16BsssA7x__-Hs3OY7p9dPsLBV5AyyXYk5qgPzs



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-31/10/2019 17:25 לינק ישיר 


     רבי שמואל אשכנזי

     https://www.kikar.co.il/335116.html



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-2/11/2019 21:50 לינק ישיר 

      

    "האפולוגיה של מנדלסון מציע בחינה חדשה של המחשבה היהודית המודרנית מתוך עיון באחת הדמויות הבולטות שעיצבוה – משה מנדלסון. האם ניתן ליישב בין רעיון הנבחרוּת היהודית ובין אידאל האוניברסליות הפילוסופית מבלי לוותר לא על היהדות ולא על הפילוסופיה? האם בתקופתנו עוד ניתן לחשוב באופן משמעותי את התגלות האל, ויותר מזה את מצוות האל? אלי שיינפלד מציע מחשבה חדשה על אודות השאלות הללו מתוך קריאה צמודה של ירושלים – יצירת המופת של מנדלסון – ולאור הביקורת הפונדמנטלית על היהדות כפי שנוסחה על ידי שפינוזה במאמר תיאולוגי מדיני. המחבר טוען שבירושלים מנדלסון מנסח את התשובה הפונדמנטלית הראשונה לביקורת של שפינוזה על היהדות, ובכך הוא הופך לאבי הפילוסופיה היהודית המודרנית.

אך בצד הניסיון לנסח מחדש את התשובה של מנדלסון – בשפתם של הוסרל, היידגר וסארטר, בעקבות מחשבתם היהודית של פרנץ רוזנצווייג ועמנואל לוינס, וכן מתוך נאמנות להוראתו של מורו בני לוי – מחבר הספר מבקש גם לאתגר את מחשבת מנדלסון, ואת המחשבה היהודית המודרנית בכלל, מבפנים: האם הכול ניתן לתרגום לשפה האוניברסלית של הפילוסופיה? האם לא אובד דבר מה, באופן בלתי נמנע, במעבר מן הסינגולרי לאוניברסלי, במעבר מן הפסוק אל הלוגוס? והאם מחשבת מנדלסון מסוגלת להיות נאמנה עד הסוף לחכמה היהודית, לחכמת החכמים? האפולוגיה של מנדלסון מבקש לשאול את השאלות האמורות ולדרוש ממנדלסון תשובות עליהם, אף אם במחיר חשיפת גבולות הפילוסופיה היהודית שלו; גבולות שאינם אלא, אולי, גבולות הפילוסופיה היהודית המודרנית.

האפולוגיה של מנדלסון מציע גניאולוגיה של הפילוסופיה היהודית המודרנית, שבהבנתה טמונה האפשרות להבין את היהודי המודרני, כלומר את עצמנו"





דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-3/11/2019 07:23 לינק ישיר 
אחר הביקורת

ספרן כתב:
אחר המבול מאת גיא דרשן / סקירה ביקורתית

https://drive.google.com/file/d/1SiYQTjGkC3yegbdw5M37FVD90HKC9yHp/view?fbclid=IwAR2C10rFgBDdwg8cI3BgwZtlD0FCAwygxz6-5rJ8hj2VNwwMs1umlZxcb5U

לסקירה מעמיקה יותר ראו כאן:
יָוָן מצולה – על יוון, המבול ומה שאחריו
http://ivri.org.il/2019/11/after-the-flood/




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-3/11/2019 08:14 לינק ישיר 
ספרן

ספרן כתב:
      

    מאת: הרב יואל קטן:

   העולם המופלא של נוסח התורה. אהרן קסל. ירושלים, כרמל, תשע''ט
. 356 עמ'. )il.co.carmelph@books) מה קורה כשאיש מתמטיקה מתחיל לעסוק בנוסח התורה? כאשר שיטת 'הדילוגים בתורה', שאמורה לדעתם של חובביה לגלות לנו צפנים ורמזים, ניסתה לקבל 'הכשר' אקדמאי, התבקש איש מחשבים ומתמטיקה מהאוניברסיטה העברית לסייע לפרויקט הבדיקה. מהר מאוד גילה להפתעתו הגדולה שיש בעיות בנוסח התורה – כמה אותיות בתורה )מתוך קצת למעלה משלוש מאות אלף( יש לגביהן מחלוקות בדרך כתיבתן בין העדות השונות )אשכנזים, ספרדים, תימנים(, ולכן כל ה'דילוגים' בעצם 'כתובים על הקרח'! הוא נטש את הפרויקט ההוא, אבל הקשר שלו לשאלות נוסח התורה הפך לעמוק ומיוחד: הוא החל לעבור על כל החומר ההלכתי והמדעי בנושא, בדק את הידע הקיים בידינו בעניין מצב אחידות נוסח המקרא בתקופת התנ''ך וחז''ל )שהרי כמה אמוראים הודו שאנו כבר לא 'בקיאים בחסרות ויתרות'(, למד היטב את תורתם של חכמי המסורה, נכנס עמוק לפרשת 'כתר ארם צובה' וחלקיו האבודים, ניסה לברר את כל הגלוי והנסתר בעניין ספרי התורה של הר''ן והרמ''א המצויים-או-לא בידינו, ואף הכניס ראשו לסוגיא הקשה והעדינה של האמת ההלכתית מול האמת ההיסטורית בתחום זה. כדי להצליח להקיף את כל החומר הוא אף יצא לפנסיה מוקדמת, ואת כל מרצו וכשרונו השקיע במשך שנים בלימוד ובירור עצמאיים, ובמפגשי היכרות ולימוד ובחילופי דוא''ל עם כל 'ראשי המדברים' בתחום הזה בעולם התורה ובאקדמיה, בהם הרבנים יוסף קאפח ומרדכי ברויאר ז''ל, ויבל''א הרב דויד יצחקי )'דויד' מלא, הוא מקפיד על כך!( מבני ברק, פרופ' יצחק פנקובר ופרופ' יוסי עופר מבר אילן, וגם האספן וסוחר הספרים העתיקים משה רוזנפלד מירושלים וחברו סגן ראש המז''פ פינחס ברגמן מאלון שבות )בעניין זיהוי ספר התורה של הרמ''א( ועוד רבים אחרים. על כל זה ועל הרבה יותר מזה ימצא הקורא בכ''ד פרקי הספר, החובקים עולם ומלואו כפשוטו ממש - כל ההיסטוריה היהודית, העולם היהודי על גלויותיו ומסורותיו וגדולי חכמי ישראל מכל הדורות, ונוגעים בעצבים החשופים שבכבשונו של עולם. למרות המאמצים הגדולים של המחבר לא לחרוג מהקונצנזוס המקובל היום בעניין היחס לקדושת הנוסח לאותיותיו כפי שיטת הרמב''ם בי''ג עיקריו, הוא לא נמנע מלהציג בכמה מקומות גם דעות של קדמונים ושל חוקרים שמעוררים מתנומתם ספיקות מסוימים שאולי טובה הייתה להם התנומה, וגם נכנס, שלא בצדק לדעתי, לתולדות דרך כתיבת ספרי התורה בימי קדם )סוגי דיו שונים, הפפירוס בצד הקלף(, תחום שרב בו הספק על הוודאי והוא אינו שייך באופן ישיר לנושא הספר. בכל אופן הספר בכללו מלא אוצרות של יידע, והוא ירתק את המתעניינים בתחום מתחילתו ועד סופו. הערה אחת: פרק 22 מוקדש למסורת השונה-מאוד של ועל נוסח התורה אצל ראשוני אשכנז, ולטענתו של הגר''מ פיינשטיין שחלקים מסוימים בפירוש רבי יהודה החסיד על התורה ובפירוש 'ציוני' על התורה תלמידים טועים כתבום, שהרי לא יתכן שהם יקלו ראש )לדעתו!( בקדושת וקדמות נוסח התורה; אך חבל שהמחבר לא ידע שהאדמו''ר מאונגוואר הגר''מ קליין, פוסק חשוב ועצמאי וידיד של הגרמ''פ, כתב שתי תשובות )שו''ת משנה הלכות תניינא ח''ב סי' ריד ושו''ת משנה הלכות חט''ז סי' קב( בהן הוא תמה על יחסו של הגרמ''פ לשני גדולים קדמונים אלו וכתביהם, ולא זז משם עד שקבע שכנראה את תשובת הגרמ''פ ההיא תלמיד טועה כתב...


 אברהם, 
 ממתינים לביקורתך על ספר (לא אקדמי) זה !



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-3/11/2019 08:46 לינק ישיר 

על פניו נראה ספר באמת יוצא דופן! אלא שמה שהלב חושק הפנאי עושק, לע"ע אסתפק בהפניית הקוראים לילקוט שנו"ס בתורה שליקטתי בדי עמל, בבחינת דברי הרב יואל קטן-האמונה:
הוא לא נמנע מלהציג בכמה מקומות גם דעות של קדמונים ושל חוקרים שמעוררים מתנומתם ספיקות מסוימים שאולי טובה הייתה להם התנומה
 http://ivri.org.il/2014/10/bhs/#1
 



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-3/11/2019 09:10 לינק ישיר 
ספרן


   שם בתגובות:

   אברם העברי על 24/10/2014 בשעה 16:03

יפה!
האמת, שכמו כמה הצעות של חכמי הנוסח, זה כ"כ מבריק שברור שזה לא נכון :)
ואגב, בזמנו קראתי תוך כדי עמידה את הספר של טור-סיני ('פשוטו של מקרא' נדמה לי?) והוא מלא הצעות כאלו כרימון – אין לי אותו לצערי, אבל מובטחני שלחכם לשון כמוך יש – אשמח אם תוכל לעיין בו מדי פעם ולשתף בהברקותיו



לפני רבות בשנים נתלוותי לאבי ז'ל בביקור חג אצל הגר'י הוטנר שבין השאר סיפר: הייתי אצל הרב קוק כאשר סיפרו לו על חידוש של הפרופ' טור סיני (בענין אגור בן יקה) ולשמע הדברים פרץ הרב בבכי והוסיף, הסכמתי ליטול חלק ואף לשאת דברים במעמד יסוד האוניברסיטה מפני שראשיה הבטיחו לי שלא ילמדו ביקורת המקרא ...









תוקן על ידי ספרן ב- 03/11/2019 07:12:07




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-3/11/2019 10:59 לינק ישיר 
אברם_העברי

ספרן כתב:

   שם בתגובות:

   אברם העברי על 24/10/2014 בשעה 16:03

יפה!
האמת, שכמו כמה הצעות של חכמי הנוסח, זה כ"כ מבריק שברור שזה לא נכון :)
ואגב, בזמנו קראתי תוך כדי עמידה את הספר של טור-סיני ('פשוטו של מקרא' נדמה לי?) והוא מלא הצעות כאלו כרימון – אין לי אותו לצערי, אבל מובטחני שלחכם לשון כמוך יש – אשמח אם תוכל לעיין בו מדי פעם ולשתף בהברקותיו

לפני רבות בשנים נתלוותי לאבי ז'ל בביקור חג אצל הגר'י הוטנר שבין השאר סיפר: הייתי אצל הרב קוק כאשר סיפרו לו על חידוש של הפרופ' טור סיני (בענין אגור בן יקה) ולשמע הדברים פרץ הרב בבכי והוסיף, הסכמתי ליטול חלק ואף לשאת דברים במעמד יסוד האוניברסיטה מפני שראשיה הבטיחו לי שלא ילמדו ביקורת המקרא ...



רק להבהרה - הקטע "לפני רבות בשנים" לא מופיע שם בתגובות, אני מניח שהוא מזכרונותיו של ספרן.
אלא שבנוסח שגיליתי בגניזה מופיעה הגרסה הבאה:
לפני רבות בשנים נתלוותי לאבי דנטלסקי שליט"א בביקור חג אצל הגר'יא זליגמן שבין השאר סיפר:
הייתי אצל פרופ' טור-סיני כאשר סיפרו לו על נאום של הרב קוק במעמד יסוד האוניברסיטה ולשמע הדברים פרץ הפרופסור בבכי והוסיף, הסכמתי ליטול חלק בצוות ההוראה באוניברסיטה מפני שראשיה הבטיחו לי שלא יתנו לרבנים להתערב בדברים שהם לא מבינים בהם!


תוקן על ידי אברם_העברי ב- 03/11/2019 08:58:02




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-3/11/2019 11:31 לינק ישיר 

   
   אברהם, משער שתסכים שבכל זאת ישנם גם רבנים שמבינים בנושא.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-6/11/2019 10:39 לינק ישיר 

    אין תיאור זמין לתמונה.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-8/11/2019 06:33 לינק ישיר 

מאת: הרב שלום מאיר וולך
      



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-8/11/2019 14:53 לינק ישיר 

אברהם העברי

טול זר איקונים ירוקים מהעבר על הפרודיה על סיפורו של ספרן, שמגיע לו איקון ירוק משל עצמו.

ולענין ביקורת המקרא, וההיסטוריה שלה בארץ יש להאריך. רק אציין אף אני אנקדוטה אחת, שלא נכחתי בה אישית, אלא קראתי אודותיה בתולדות מורתנו נחמה לייבוביץ. תלמיד אחד שלה נבחן על הדוקטורט שלו והמרצה שאל אותו על מילה פרסית, נדמה לי בשיר השירים. התלמיד נבוך, ונחמה, שישבה בין הבוחנים, הזכירה: הובטח לו שלא יישאל על ביקורת המקרא.

התלמיד לא קיבל את הדוקטורט.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-10/11/2019 10:11 לינק ישיר 
ספרן

ספרן כתב:
        "ספר זה הוא תיעוד של מסע קיומי של איש חינוך, מחקר והגות. המחבר, חניך עולם הישיבות הציוניות וד''ר לפילוסופיה, עוסק במתח שבין עולמה של המסורת הדתית לחוויה הביקורתית המודרנית. זהו מסע של אדם המחויב לעבר אך נטוע בתוך ההווה. הספר עוסק בשאלות הגדולות של האמונה היהודית ומבקש למצוא להם משמעות בתקופה של התחדשות יהודית־ישראלית. לשם כך הוא מפרש מחדש 'בלשון בני אדם' מושגים עתיקים כמו בריאה והשגחה ונותן מובן אנושי לאמונה באל, לתפילה, להלכה ולתפקידו של רב בימינו. הספר מצאר את ההשלכות המעשיות והחינוכיות העולות מתפיסת העולם החדשנית שהוא מציע"

ד''ר אריאל פיקאר הוא מנהל מרכז קוגוד לחקר המחשבה היהודית ולהגות עכשווית במכון שלום הרטמן בירושלים. היה במשך עשור המנהל החינוכי של תוכנית בארי במכון הרטמן. ד''ר פיקאר הוא בוגר ישיבת הר־עציון ואוניברסיטת בר־אילן, כיהן כרב הקיבוץ שלוחות ולימד בישיבת מעלה גלבוע ובמדרשת עין הנצי''ב. ספרו הקודם לראות את הקולות – מסורת יצירה וחירות פרשנית י''ל בידיעות ספרים (2016).



    


ביקורת על הספר מאת הרב ד'ר מיכאל אברהם

https://mikyab.net/%D7%A9%D7%95%D7%AA/%d7%a1%d7%a4%d7%a8%d7%99-%d7%91%d7%9c%d7%a9%d7%95%d7%9f-%d7%91%d7%a0%d7%99-%d7%90%d7%93%d7%9d%e2%80%8e



 'מחוייבות ללא חובה' ראיון עם המחבר:

  
https://www.makorrishon.co.il/judaism/181663/



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > מדף הספרים של עכ''ח
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
לדף הקודם 1 2 3 ... 100 101 102 לדף הבא סך הכל 102 דפים.