בית פורומים עצור כאן חושבים

כיצד נוצר אקדמות?

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-5/6/2003 09:45 לינק ישיר 
כיצד נוצר אקדמות?

אמירת 'אקדמות'- הפיוט בשבח התורה שנכתב בארמית - בחג השבועות בקהילת אשכנז מהווה אצל רבים שיאו החוייתי של החג (אגב: יש לציין על האבסורד שחג השבועות זמן מתן המצוות נעדר כל מצוות חיובית מלבד עצם החג ותמורה זה נהפך לחג המנהגים, אכילת חלב, הנחת עשבים ואילנות אקדמות, ער בלילה, עמידה בעשרת הדברות, קריאת רות, רובם יש לציין, מנהגי אשכנז מלבד עירנות בלילה שהוא מנהג צפת שהתפשט בכל תפוצות ישראל. אך כידוע קיומו עוררה מחלוקות חריפות בין הפוסקים, שכן המנהג הקדום הי' שקוראים אקדמות אחרי קריאת פסוק ראשון, ודבר זה תמוה שכן הוא נוגד את ההלכה לקרות פיוט באמצע הקריאה אחרי שברכו בתורה תחילה!

בעקבות תמיהה זו הציעו הפוסקים לשנות הנוהג המקובל ולקרות אקדמות לפני הברכה. וכך קיבלו על עצמם קהילות ישראל לקיים המנהג בצמוד להלכה.

היאך בכל זאת נוצר המנהג לתקוע פיוט ארמי באמצע קריאת התורה! ועוד מה טעם שהפיוט נכתב בארמית, תופעה חסרת תקדים בפיוטי אשכנז?

תיאוריה יפה ונראית אמיתית בעיני ראיתי אצל חוקר הסידורים והתפלה הנודע דויד יצחקי מכולל חזון איש (יתכן שכמה מאנשי הפורום מכירים אותו?), ובאמת מקורה אצל ר' וואלף היידנהיים מהדיר המחזורים הנודע בימי החת"ס. (אני כותב דבריו מזכרון, דבריו הופיעו בקובץ או ישראל מונסי

יצחקי מסביר כך. המעיין במחזור וויטרי יראה שבצרפת ובאשכנז נהגו, אחרי שכבר חדלו לתרגם הקריאה, לתרגם את הקריאה פעמיים בשנה בשביעי של פסח ובחג השבועות. והתרגומים שם הם גדושי מדרש. ובמיוחד לשבועות יש במחזור וויטרי תרגום הדומה לפיוט אקדמות.(וכבר תמהו בראשונים תוס' במגלה, ספר המנהיג למה בשני זמנים אלו מתרגמים)

ואם כן אין אקדמות אלא מהדורה מורחבת של תרגום שמן הדין מתרגמים אחרי אמירת הפסוק, והרי לא רק מותר אלא גם חובה.

עם הזמן כמובן שגם התרגום בשני ימים אלו חדל נשכח לגמרי ונשכח מקור הפיוט, והתעוררו השאלות על התירו של מנהג זה!

עם זאת מציין שלמעשה פסיקת הפסוקים נכונה מצד, שהרי פעם הי' מתרגם אחר שלא יאמרו שתרגום כתוב בתורה, וכיום שהבעל קורא מתרגם אין לעשותו אחר הברכה.

תוקן על ידי - מסתברא - 6/5/2003 9:50:04 AM



דווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-5/6/2003 10:03 לינק ישיר 

מסתברא,

יפה מאד ויישר כוחך.

גילוי זה מזכיר את גילויו של ממדבש על מקור המנהג לאכול חלבי שגם הוא נגרר ממנהג אחר שכבר בטל.

מיימוני, הנך בטח נהנה מגילויים כאלה ואקח את ההזדמנות לשאלך שוב איך נדע היכן הגבול לתופעה הזו?



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-5/6/2003 16:58 לינק ישיר 

נו...נכון שהתחקנו אחרי מקור המנהג.
ווטו.מדוע א"כ יש מקום לבטלו?



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-5/6/2003 17:22 לינק ישיר 

להעיר,

איפה מציע ווטו לבטלו?

ווטו,

מה פירוש איפה הגבול?



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-5/6/2003 17:38 לינק ישיר 

להעיר,

לא כתבתי שיש מקום לבטלו, אלא הצבעתי על האירוניה שמנהגים מתפתחים ממנהגים אחרים ומתקיימים למרות שמנהג האב התבטל - האכלת התינוקות בשבועות והעמדת מתורגמן.

ככלל אין לבטל מנהג גם אם איבד את משמעותו, אלא אם כן הפך למנהג שאינו הגון שהוא שלילי ופוגע איכשהו בערך אחר.

שמעתי על סיפור דרמטי שהיה עם הרמ"א בקראקא על נושא זה של אי ביטול מנהג שהפך לטפשי, אך איני זוכרו במדויק וטרדת כניסת החג מונעת ממני לנסות להיזכר.


מסתברא,

"ביקשתי להסתיר ואתה מגלה!"
בזמנו בחלוקת האסכולות היה לי ויכוח עם מיימוני הלוחם נגד מנהגים שנתחדשו [ובפרט שמקורם ב...] וטענתי שלמה ישים הגבול במנהגים ולא יתקדם להלכות, לחתימת התלמוד ולפירושים המקובלים בתורה? [שאילו לאסכולתי אין בעיה שתיאורטית היה פתוח ושאל כל שאלה ומעשית היה שמרן ברזל על כל מנהג קטן.]

חג שמח וקבלת התורה בשמחה ובפנימיות .



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-5/6/2003 18:00 לינק ישיר 

הרי למעשה אכן נתבטל המנהג המקורי של אמירת אקדמות אחרי פסוק ראשון.

עם זאת, מנהג מעצם טבעו אינו קשור במקורו, שהרי הגדרתו שכך נהגו העם, העיר, ואם נוהגים עכשיו במנהג זה מפני טעמים אחרים, זה עצמו המנהג.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-5/6/2003 18:18 לינק ישיר 

מסתברא,

הנקודה היא שמסתבר שלא נוהגים בו מ"טעמים אחרים" אלא ש"כך נהגו" בזמן שתרגמו וחשבו שיש איזה טעם אחר ולא נתבטל עם שאר התרגומים [בדומה למנהג להתכופף ליד ארון הקודש בהקפות שמחת תורה כי בביהכ"נ הישן היתה התקרה נמוכה או לערב מיץ ענבים ביין כי לאדמו"ר זה היה מדי חריף]. עם כל זה, כאמור למעלה אין לערער את שגרת העם בביטול מנהגים שאינם פוגעים [וצ"ע משום טרחא דצבורא דסנק מלעותא באורייתא כולא לילא].



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-5/6/2003 19:11 לינק ישיר 

ראוי להביא כאן, את תשובתו של רב האי גאון בנושא, שלא הוזכרה בידי יצחקי, ופורסמה בידי: א' גולדשמידט, "תשובות רב האי גאון", ספר זכרון אש תמיד לזכר א' שלזינגר, ירושלים תשמ"ט, עמ' כז-כח (=תורתן של גאונים, בעריכת י' יודלב-ש"ז הבלין, ירושלים תשנ"ב, ה, עמ' 349-350):

"ושאלת, מנהג מקומנו בין בי"ט אחרון של פסח ובין בעצרת, המשלים ויושע או וירד משה, עומד המתרגם ואמר פיוטין (ד)[ב]ס"ת פתוח ואחרי הפיוטין מתרגם את המקרא וכן כל פסוק ופסוק עד שגומר. דבר זה מותר או אסור. ואם מותר הוא האי מדלגין בתורה בכדי שיפסיק התורגמן מה לדלג בכדי שיפסיק בכל הני פיוטין ותרגום.
תשובה: יש מנהג בבבל בזה בפ' ויעל משה בלבד, אבל לא בפני הישיבה. וכך היו עושין קורא פסוק וגולל בידיו ס"ת ואוחזה כשהוא עומד, ומתחיל המתרגם בדברי אגדה מחוברין שיש בהן שבח למשה רבינו ונהי על אסיפתו ודברי תוכחות מעין הפסוק ההוא, פיוטין בחרוזות ושלא בחרוזות, מהן בלשון קודש ומהן בלשון ארמי ממין לשון התרגום, ומזכיר טעמי הגדה באותו הפסוק ואומ' דהכי מפורש בתרגומא וקורא את התרגום. ואח"כ פותח הקורא את הספר וקורא פסוק אחר, ואם רוצה המתרגם מרחיב [ד]ברים כבראשונה ואם רצה קורא תרגומא גרידא... ... ...את ס"ת עד שגומר, ואם עד כדי שלא יפסיק התורגמן הכין טעמי' דאי יכול תורגמן להמתין בקריאת התרגום ולהאריך בטעמו עד שהקורא גולל למקום שהוא מדלג אליו, שפיר דמי אבל אם גומר את התרגום ושותק זמן ארוך עד שמגיע הגולל למקום שהוא חפץ לא. והכא כיון דקאמ' התרגם פיוטין והגדות ואינו מפסיק איפש' לעשות כן וש"ד למיעבד כמנהגיכון".

תשובה זו שופכת אור על הנושא!

תוקן על ידי - ממדבש - 6/5/2003 7:42:29 PM



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-5/6/2003 19:39 לינק ישיר 

עוד מקור, אבל הכל ניתן לראות גם בפיוטי מחזור וויטרי.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-5/6/2003 19:41 לינק ישיר 

יתכן שהתשובה נכתבה לאשכנז?



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-5/6/2003 19:59 לינק ישיר 

ייתכן.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-5/6/2003 20:11 לינק ישיר 

היו קשרים, אבל אין אף תשובה אחת של רב האי המופנית לאשכנז או לצרפת!



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-5/6/2003 20:29 לינק ישיר 

לי נראה להציע תיאוריה נוספת, ואיני כחולק על הקודמת אלא כמוסיף עליה.

ידוע שקיים הבדל בין אשכנז לספרד ביחס לפיוטים. האשכנזים בזיקתם היתירה (אבל לא התלותית) למנהגי ארץ ישראל העתיקים קיבלו מהם את הפיוטים ואילו ספרד נצמדה למסורת הבבלית ששללה פיוטים.

ובעקבות מנהג זה יש הדיון המפורסם בטור סי' סח אודות הפיוטים באמצע יוצר אור שהתנגדו להלכה, אך בוודאי שזה שיקף מסורת ארצישראלית עתיק יומין. (הראשונים כתבו שהקלירי הי תנא, אבל גם בלאו הכי, הרי ברור שהוספת פיוטים בארץ ישראל הינה מסורת עתיק יומין כבר מימות האמוראים והתנאים, כמו שאר מנהגי ארץ ישראל.)

והרי יש כן מקבילות למנהג אשכנז לומר פיוטים באמצע קריאת התורה, והרי זה משקף אותה גישה.

יתירה מזו הייתי מוסיף, שהרי קיימים שני תרגומים כלליים, תרגום אונקלס שהינו התרגום הבבלי ותרגום ירושלמי (שי"א שתרגום יונתן היינו תרגום ירושלים וטעו בר"ת שבמקום תרגום ירושלמי פיענחו תרגום יונתן עיין על כך בתו"ש להר' כשר, בספרו על התרגומים לפ' פקודי) שהינו התרגום הארצישראלי. ואכן המעיין בשני תרגומים האלו, הרי תרגום אונקלוס צמוד למקור בלי תוספות מדרשייות והלכתיות, אולם התרגום הארצישראלי הפכוהו לכמין מדרש הלכתי, כדרכם שעשו בפיוט, שרובם אינם אלא הלכות החג והמצוה. ואם כן תרגומי אשכנז בהוספות פיוט הינו שריד לתרגום ירושלמי, ואקדמות משקפת מנהגי ארצראלי שלא הקפידו להוסיף פיוט ומדרש בכל מקום.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-5/6/2003 22:25 לינק ישיר 

וחזרה לאשכול ישן
זאת אומרת שגם בזה מנהגי אשכנז הם המשך למנהגי א"י, ומנהגי ספרד למנהגי בבל.



דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מנותק
נשלח ב-10/7/2005 13:49 לינק ישיר 

ווטו שאל בדף זה, על המעשה עם רמ"א שנשכח ממנו, על ביטול מנהג.

*****

דברי שובקש והבאים אחריו הועתקו לאשכול חדש,

http://hydepark.hevre.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=1461898

תוקן על ידי - עצכח - 11/07/2005 8:38:18



דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מנותק
נשלח ב-10/7/2005 18:30 לינק ישיר 

תודה על ההקפצה שבזכותה ראינו דברים שלא ראינום בשעתם.

2 הערות.

הרעיון על המקור של ההפסקה בקריאת התורה שנובע מתרגום הפסוקים, מופיע כבר ב"קובץ מאמרים" מהרב פרופ. אברהם ברלינר ז"ל שי"ל ע"י מוסד הרב קוק.

*****

החלק המתייחס לסיפור עם הרמ"א הועבר לאשכול הנזכר.

תוקן על ידי - עצכח - 11/07/2005 8:40:54



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > כיצד נוצר אקדמות?
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
1 2 לדף הבא סך הכל 2 דפים.