בית פורומים עצור כאן חושבים

דינו של הטס בתשעה באב - כמה יצום?

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-6/8/2003 07:08 לינק ישיר 
דינו של הטס בתשעה באב - כמה יצום?

נשאלתי מצעירי העמק הנוהגים לטוס לפה ולשם ברחבי העולם....
מה הדין אם מאן דהוא(או מאן דהיא) טסה בתשעה באב מישראל לארה"ב. שם הזמן הוא שש או שבע שעות אחורנית..... האם פירוש הדבר הוא כי הצום שלה מתארך בשש שבע שעות??
ואם להיפך? יוצאים מארה"ב בליל תשעה באב ומגיעים פה במהירות אחרי הצהרים..

בפשט הדברים הצום מסתיים בשקיעת החמה במקום שאתה מגיע אליו סופית...

מה דעתכם? ליתר דיוק, מישהו ראה כבר שאלה ותשובה כזו בכתובים?

צום קל ובבניין עפולה ננוחם...

"אין כמו עפולה בלילות"



דווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-6/8/2003 09:16 לינק ישיר 

השאלה היא פשיטא!

וכי יעלה על הדעת שהמגיע בשבת אחה"צ לארה"ב (נסע בגלל פיקוח נפש ) יעשה הבדלה באמצע השבת?

השאלה שצריכה להישאל היא על מי שנמצא בקו התאריך ובפסיעה אחת לכאן או לכאן יכול להתפטר לגמרי מאותו היום או להכפיל אותו! אבל גם זו לא שאלה כי זו תוצאה מכללי הלוח כמו מי שנולד בא' אדר ב' שנהיה בר מצוה לפני הנולדים לפניו עד ב' באדר א'!



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-6/8/2003 09:59 לינק ישיר 

המקובל ככל הידוע לי הוא ללכת לפי מנהג המקום החדש, אם אין מנהג מקום חדש, כגון שמגיע למדבר, יילך לפי המקום ממנו יצא.
מי שנוסע לארץ ישראל (מכיוון מערב) - 'ירויח' שעות בצום. מי שיוצא מהארץ - לכאורה 'יפסיד'.

לגבי להרויח, נראה ברור שיצום פחות שעות.
לגבי מי שיוצא מהארץ, ייתכן שניתן להקל, כיוון שלא תיקנו צום מעבר ל- 24 שעות. משל למה הדבר דומה? מי שגר בצפון הרחוק, האם יצום בת"ב עד 1 בלילה? ומה לגבי היכן שיש 24 שעות אור?
יש סברה ששמעתי, אינני יודע עד כמה היא מבוססת, ומה רוחב הכתפיים של מי שאמרה, שיצום מ- 20:00 ביום הקודם עד 20:00 ביום ת"ב, שכן לא תיקנו חז"ל שחיו באזורינו לצום מעבר לשעות אלו.
לגבי יו"כ אין בעיה כי בזמן של יו"כ היום כבר לא ארוך.
בערך יום בא"ת יש אריכות מופלאה.
כ"כ בתפארת ישראל משניות ברכות סוף פרק ראשון כבר דן בענין.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-6/8/2003 10:08 לינק ישיר 

מאןדו

יש לפשוט את הבעיה ברמה עקרונית ומה שיו"כ קצר לא אמור להוות פתח להתחמקות.

לגבי ת"ב הפסק ששמעת באמת חסר כתפיות, כי לצום חלק שרירותי מתוך היום מחסר מהמשמעות העניינית של הצום. מילא היה אומר שיצומו חצי יום כיון שבמקרה ההוא זה מדי הרבה או קרוב לפיקוח נפש, ניחא. 'חצי' מתייחס עדיין כחלק אובייקטיבי של השלם, אבל צום משעה 20 עד שעה 20 עושה מהמצוות לא ביטוי אובייקטיבי לרעיון מסוים אלא פירעון סגפנות!



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-6/8/2003 11:43 לינק ישיר 

לי ידוע במפורש שיהודים הגרים בצפון הרחוק עושים הבדלה רק בבוקר וכן נוהגים בתשעה באב הולכים לישון בצום.

אם כי יתכן שלאחר חצות כבר מותר לאכול.




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-6/8/2003 11:51 לינק ישיר 

תשובתו של הרב בצלאל שטערן זצ"ל (אוסטרליה-ירושלים).

הבאתי רק את השאלה והמסקנה בלבד.

שו"ת בצל החכמה חלק א סימן לא

דין חוצה את קו התאריך הבינלאומי לענין תענית תשעה באב

ע"ד השאלה בענין תענית ט' באב באשה ובנה העומדים לטוס באוירון מסידניי לארצות הברית, וזה סדר נסיעתם. ביום ב' לשבוע הבעל"ט שהוא יום ח' באב יסעו מסידניי בשעה 11.45 לפני הצהרים ויגיעו בערב שהוא ליל תשעה באב בשעה 9.00 לאי פיג'י (נאנדי), משם יטוסו בו בלילה להונולולו (אי האוואי) ויגיעו לשם בו ביום בשעה 2.15 אחרי הצהרים, אחר נחיתה ביניים באי קנטון. אמנם בדרך טיסתם מאי קנטון - להונולולו הם חוצים את קו - התאריך הבין לאומי, שם יוחזר התאריך יום שלם ונמצא כי כאשר יגיעו לאי הונולולו בשעה 2.15 אחה"צ יהי' אז שם יום ב' בשבוע שהוא יום ח' באב (והוא כבר יום ג' בשבוע שהוא יום ט' באב, בסידניי, בנאנדי, ובאי - קנטון). ואחר שישהו בהונולולו עד שעה 9.30 בערב שהוא ליל ט' באב שם (וליל יו"ד באב בסידניי, ובנאנדי כו') יטוסו משם לסן פרנציסקו אשר באמריקה הצפונית ויגיעו לשם בבקר בשעה 9.45 שהוא יום ט' באב שם (ויום י' באב בסידניי כו'). - ועתה נפשם בשאלתם מתי עליהם להתענות תענית ט' באב, אם להתחיל להתענות כשחל ליל ט' באב במקום המצאם, ויאכלו בערב שאחריו שהוא ליל י' באב במקום שהתחילו להתענות, וכבר עבר עליהם לילה ויום שלם בתענית. או אולי אסור להם לאכול אז דכיון שהם נמצאים באותה שעה באי הונולולו, ובעת ההוא יהי' שם תחילת ליל ט' באב ואם יאכלו אז, נמצא אוכלים בשעה שכבר חלה חובת תענית במקום ההוא. ואם נאמר כי באמת עליהם להמשיך להתענות מה"ט גם ביום ט' באב של מקום המצאם כעת, נמצא יצטרכו להתענות ב' ימים רצופים והוא דבר שיש בו משום סכנה. וע"כ אולי מוטב שיתענו רק ביום ט' באב השני, דהיינו שיתחילו להתענות בהונולולו גם כי אז יעבור עליהם יום התענית כולו במקום שהוא ט' באב, משא"כ אם יתחילו להתענות ביום ט' באב הראשון נמצא מתענים אותו חלק היום שאחר שחצו את קו התאריך ביום שהוא ח' באב במקום ההוא, עכתו"ד השאלה.


העולה להלכה: - א) בישוב שבעברו המזרחי של הקו יתענה ביום שהוא ט"ב שם כשיגיע לעברו המערבי של הקו אפי' באמצע היום ישלים תעניתו ויאכל למחר בצנעא. וכן הדין אם החשיך באמצע הטיסה והוא עדיין בודאי בעברו המזרחי של הקו עפ"י דתוה"ק. וה"ה גם כשלא נמלך והתענה במקום ספק (אות ג - ה). - ב) ספק אם הוא בעברו המזרחי של הקו לא יתענה עד למחר כשיגיע לעברו המערבי של הקו (אות ה' ו'). - ג) התענה עפ"י טעות במדבר או בכפר ביום ח' באב והגיע לישוב אפי' בשעה שאין שהות לאכול צריך לחזור ולהתענות אלא שי"ל שדינו כחולה (אות ז'). - ד) בין נוסע ממזרח למערב או להיפך לעולם גומר תעניתו כאשר יהי' לילה במקום המצאו (אות ח').
מעלבארן, ד' מנ' אב תשט"ז לפ"ק. בצלאל שטערן






תוקן על ידי - מאירקה99 - 06/08/2003 11:52:23



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-6/8/2003 11:54 לינק ישיר 

זו שאלה מעניינת. וכדאי לדעתי לבדוק את הנחות היסוד שמאחוריה ומאחורי החשיבה הרגילה שלנו. וכן כדאי לסקור את השאלות המרכזיות ואת המקורות שאפשר לחפש אחריהם בגמרא, בחינת דימוי מילתא למילתא.
אין ביכולתי כרגע לסכם את הנושא, אז אאלץ להסתפק בהערות ראשוניות. יבואו אחרים וירחיבו.

א. כרגיל אדם קשור למקומו. אין הוא נמצא בשני מקומות כאחד, לא באותו יום.
לפיכך, השאלה אינה אמורה כלל להתעורר.
אבל בכל זאת האפשרות קיימת גם בגמרא, למרות העדר הטכנולוגיה. יש לה רמז, ממה שאמרו שניתן להגיע ממקום למקום על ידי קפיצת הדרך. כלומר, יש כבר רקע תאורטי לדון באפשרות של מעבר ממקום למקום באותו יום, וממילא יחולו דינים שונים וזמנים שונים.
ואם נרשה לעצמנו שעשוע אינטלקטואלי תורני, אזי נוכל למצוא שאדם מגיע בהתר ממקום למקום, או על ידי פיקוח נפש כפי שהוזכר לעיל, או על ידי מי שהוציאוהו גויים (ומצאנו כן לגבי מי שיצא מן התחום בשבת - ושם יש מעין רמז ששם מקומו הראשון עליו).
עם חידושי הטכנולוגיה של התעופה, כבר יש לנו מצב למעשה, אפילו בשבת, שבו אדם טס ממקום למקום בשבת עקב אונס. (וגם אם נאמר שעבר וטס במזיד, עדיין יש לדון מה עליו לעשות מכאן ולהבא. כמו כן, נראה שבטיסה לבד אין איסור שבת, שהרי אינו צריך לעשות מלאכות בידים) כמובן השאלה מתעוררת בהתר לגבי תשעה באב, שבו מותר לטוס.
שאלה דומה קיימת לגבי ספירת נקיים של אשה, מתי נגמר היום שלה. וכמדומה לי שזה כבר נזכר בפורום.

ב. לדעתי, השאלה העיקרית היא: מי שהגיע ממקום למקום, האם הוא נקרא בן המקום הראשון, השני או בן שניהם יחד?
זה אולי נראה מוזר, אך לא הייתי שולל את הדברים על הסף. התפיסה האינטואיטיבית היא לומר שהוא נקרא בן המקום החדש לגמרי, אבל כדאי לשקול את האפשרויות השונות, שלכולן יש מקור.

ג. השאלה אם הוא בן המקום החדש או הישן לגבי אותו יום עצמו אינה מופיעה בגמרא. אבל היא קיימת בסוגיא המסובכת להפליא של פרוז בן יומו ובן כרך בן יומו. שם מדובר באדם שיוצא ממקום למקום בימי הפורים, י"ד וט"ו. האם הוא ייקרא בן י"ד? בן ט"ו? בן שניהם? או שלא יהיה לו שום חיוב? הכל לפי כיווני הנסיעות שלו?
למרבה הצער, אך למרבה העושר של הלימוד, כיון שהסוגיא מתפרשת בכמה פנים, ניתן להוציא ממנה מסקנות שונות לגבי הענין שלנו.

ד. יש עוד חשבון הלכתי שצריך לחשב. תהיה התשובה לשאלה על חישוב הימים הפרטי שלו מה שתהא, עדיין יש דינים שיחולו עליו מגדר מי שהלך ממקום למקום, כמובא בפסחים פרק מקום שנהגו. הרי אסור לו לאדם לשנות מכללי המקום שהוא נמצא בו מטעמי מחלוקת.
לכאורה, החיובים הנובעים מן האיסור לשנות ממנהג המקום שבו הוא נמצא אינם הנושא המרכזי כאן. לכל הפחות, הם נמצאים בדרגה משנית. סוף סוף, אם הוא בן המקום החדש או לא לענין שבת זה קובע לענין חיוב דאורייתא, בעוד שמראית עין ומניעת מחלוקת הם, כפי שהם מתפרשים בגמרא, מתקנת חכמים.




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-6/8/2003 11:54 לינק ישיר 

לא הבאתי את כל תשובתו, כדי לא להעמיס (ועי' בתקליטור), אבל חלק ח' רלבנטי לעניינו, והנה הוא לפניכם :

שו"ת בצל החכמה חלק א סימן לא

ח) וע"ד השאלה השני' אם יצטרכו להתענות כ"ד שעות שלימות עם תוספת זמן ביהשמ"ש, או יהיו רשאים לאכול מיד כאשר יהי' לילה במקום שהגיעו לשם ואף שלא התענו עדיין כ"ד שעות. כי אם יתחילו להתענות ביום שהוא ט"ב בעברו המזרחי של הקו ויגמרו תעניתם ויאכלו בלילה שאחריו בהונולולו מיד כאשר יהי' לילה שם, נמצא לא התענו רק כ"ב שעות בערך, כי בהונולולו תהי' שקיעת החמה (וגם יקדים הלילה לבא) כשעתים לפני שתשקע החמה (ויהי' לילה אח"כ) במקום שהתחילו להתענות. זאת אומרת, כי כאשר יהי' כבר לילה בהונולולו יהי' עוד יום משך שתי שעות בערך במקום שהתחילו להתענות. ומכש"כ אם יתחילו להתענות בעברו המערבי של הקו בהונולולו ויגמרו תעניתם בארה"ב אחר שיגיעו לשם יהי' ההבדל עוד יותר גדול בין זמן תחילת הלילה שבמקום התחלת תעניתם לתחילת הלילה שבמקום גמר תעניתם. - הנה כבר האריכו האחרונים בזה, ונלענ"ד נכון כי הכל הולך אחר המקום שהוא נמצא בו בין להקל וכגון בנ"ד, שנוסע למקום שתקדים החמה לשקוע, ובין להחמיר כגון הנוסע למקום שתתאחר החמה לשקוע. ועיי' שו"ת חבצלת השרון (ח"א סי' מ"ג) שאחר שהאריך להוכיח כי בעניני' כאלה אין למצוה אלא מקומה ושעתה מביא ראי' ממעשים בכל יום שאם בא לפנינו אחד שנעשה בר מצוה באותו יום חשבינן אותו לגדול בתחילת ליל שנכנס שנת י"ד ואין אנו שואלים אותו אולי נולד במקום שעכשיו עדיין יום ע"כ ע"ש.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-6/8/2003 17:35 לינק ישיר 

אמר לי היום חבר הקשור לרב הראשי לשעבר לאו הטס בתשעה באב חזרה מיפן (שם משתתף ב'חגיגות' הירושימה) שבגלל הבדלי השעות יצום 36 שעות!



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-6/8/2003 18:35 לינק ישיר 

השאלה נראית לי יותר קשה מכפי שמוצג כאן.

מה אמור לעשות אסטרונאוט הנמצא בחלל, שם אין זריחה או שקיעה (אבל יש הרבה כוכבים). במילים אחרות, במקום שאינו נמצא בשום קו זמן?



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-6/8/2003 21:22 לינק ישיר 

השאלה המסובכת הרבה יותר היא זמנים בהלכה במקום שבו הזמנים אינם תופסים...
לאסטרונאוט ישנן בעיות ברורות של זמנים. כיצד יתפלל שחרית? מנחה? ערבית? כל לוח השנה שלו איננו ברור.
אגב, זאת הייתה אחת השאלות של אילן רמון ז"ל, איך ומתי היה אמור לקדש בשבת? ביום שישי בערב?

אבל אני רציתי תשובה פשוטה לגדיי הצאן וקיבלתי... הדיעה הרווחת וכנראה הנכונה היא שצריך לחכות לשקיעת החמה במקום האחרון אליו הגעת....

צום קל, ובבניין עפולה ננוחם..........

"אין כמו עפולה בלילות"



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-6/8/2003 22:41 לינק ישיר 

דנו כאן בשני נושאים:
א) לעובר קו התאריך או לנוסע ממזרח למערב וממערב למזרח. ולזה הביאו תשובות ופתרונות.
ב) למי שנמצא בקוטב ואין לו תחלת וסוף יום. ובזה לא הובאו פתרונות.
אמנם בנושא הזה השני השאלה היא גם בקשר לשבת, מתי היא תתחיל כאשר נמצאים בכמה חדשי לילה ומתי תתחיל כאשר נמצאים בכמה חדשי יום.

אמנם בזה כבר דנו בספרים, והפתרון הנכון וההגיוני הוא כך:
כשהיום מתארך, מתאחר זמן השקיעה לאט לאט, עד שמגיע לחצות לילה, ושם נעצר, כי מיד אחרי חצות לילה כבר מתחיל היום הבא. ולכן ברור שאורך היום שלו, הן לגבי שבת והן לגבי תשעה באב, הוא מחצות לילה עד חצות לילה.
כשהיום מתקצר, מתאחר זמן נץ החמה לאט לאט, עד שמגיע לחצות יום, ושם נעצר, כי מיד אחרי חצות היום כבר מתחיל הלילה הבא. ולכן ברור שאורך הלילה שלו, הן לגבי שבת והן לגבי תשעה באב, הוא מחצות יום עד חצות יום.



דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מנותק
נשלח ב-6/8/2003 23:38 לינק ישיר 

הלבן ,

גאוני!



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > דינו של הטס בתשעה באב - כמה יצום?
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר