בית פורומים עצור כאן חושבים

קינות מודרניות לתשעה באב

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-7/8/2003 00:44 לינק ישיר 
קינות מודרניות לתשעה באב

בצ'ט של הפורום העלה מרא דאתרא את השאלה בטעם באמירת קינות שאיש אינו מבין את מילותיהן.

שאלתי מדוע לא לנקוט בקינות מודרניות והצעתי להביא כמה דוגמיות:



דווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-7/8/2003 00:48 לינק ישיר 

עפ"י הפסוק: "יונתי בחגווי הסלע, בסתר המדרגה, הראיני את מראייך, השמיעיני את קולך, כי קולך ערב, כי מראך נאווה" (שיר השירים)

מילים ולחן: מאיר אריאל (לתקליטו ירוקות)

שאלו על לב ירושלים
שאלוה לשלומה
אבנים בלב ירושלים
ככר השוק הומה.

בשקרים ועוול מתעטפת
לרגל מלאכת החומה
אך מבעד לצעיף, נשקפת
עירנו עירומה.

שלא רודפת צדק
לא רוצה שלום
כי אין שלום בלי צדק
רק למה באנו הלום?
החלמנו חלום?
הניקץ היום?

יונתי שוב בחגווי הסלע
מרטט הנץ מעל
ובסתר מדרגה לבלע
נפער בי הנפתל.

זה - ארצות הים מאחורינו
אנחנו תשוקתם.
זה - הארצות שמסביבנו
אנחנו זמרתם.

זו - אותה השיירה בדרך
הפונה לים,
דולק בעקבותיה המלך
מרוח בדם.
מדבר, חייתו גם.

איך ירושלים מתיפייפת
ורוקדת ברבים -
משתתפת בטח משתפשפת
עוטה על עדרים,

שאלו בפי כל שריה:
לא שיעור ולא קומה.
רק גפרור חסר בין חצריה
וכל חצר - חומה.

וכבר היינו בתנור.
עכשו על המחבת.
מתפמפמים כבוד שכור,
מתפצפצים מעט,
נשרפים כמעט,
נצרפים לאט.
מה לך כל כך נמרץ שלוח
להתגרד על הסכין ?
די כבר, תן גם לסכין לנוח,
כן - רד מהסכין !

ושמיטה כהלכה אתה כבר יודע לעשות
שאתה רץ לקחת עוד ועוד אדמות?
בספק מרמה, בחשד גזל
בחסות חשכה, בחסינות מושל?
זו גאולה? זה כבודה?
כגנב במחתרת יהודה?
ולמי תמכור את שדך בשנת שמיטה
או אולי תתאסלם או תתנצר לשנה?
ולפני מי תיתמם שביעית אחר שביעית
בעוד האדמה תחתיך כשפחה נשבית?
בעיני מי זה מוצא חן? אדמה אתה לוקח -
גאולה לא נותן, או אולי אצבעותיך
ההדוקות מאד מאד מאד מאד -
מאומנות להרפות? מיומנות לשחרר? מתרגלות לשמוט?

הו מאמא מאמא אדמה
הו מאמא אדמה
הו מאמא מאמא אדמה
אדמה, אדמתי!
עד מותי!
אדמה, אדמתי.

אל תעוררו ! אל תעירו
שנאה שלא תחפוץ
רק תצא, אותה כבר לא יחזירו
לא רב, לא שר, לא ש"ץ.

מישהו עוד יתעורר עלינו
כמקיץ מחלומו,
נמחה אנחנו ושללנו
נשקע בתהומות,

לו רק הראיני את מראך
השמיעיני קולך
אמת וצדק בשערך
- זה נאוה מראך!
- זה ערב קולך!
- חן בעיני דודך!




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-7/8/2003 00:53 לינק ישיר 

אֱלִי ציון ועָרֶיהָ
קינה לבני ישראל היושבים שאננים על אדמתם
בשפתה של הקינה החותמת את סדר קינות ט' באב

(אֱלִי – לשון קינה ובכי)

אֱלִי ציון ועָרֶיהָ. כמו אִשָה בְצִירֶיהָ.
וכבתולה חגורת שק על איש נעוריה:
עֲלֵי ארץ דוויה. האוכלת את יושביה.
ועל בחורים ובחורות. הנטמנים בין רגביה:
אֱלִי ציון ועָרֶיהָ. כמו אִשָה בְצִירֶיהָ.
וכבתולה חגורת שק על איש נעוריה:
עלי גרי עבודה. הנלקחים בחטף מרחובותיה.
ועל דלותן ועוניין. של מיטב משפחותיה:
אֱלִי ציון ועָרֶיהָ. כמו אִשָה בְצִירֶיהָ.
וכבתולה חגורת שק על איש נעוריה:
עלי הריגת ראש ממשלתה. מטובי בניה ומקוממיה.
ועל ועדי רבנים. מגלגלי עין לשמיה.
אֱלִי ציון ועָרֶיהָ. כמו אִשָה בְצִירֶיהָ.
וכבתולה חגורת שק על איש נעוריה:
עלי זרעי שנאה. הנטמנים בלב תושביה.
ועל חכמים ולמדנים. מטפחֵי השוטים שבעשביה:
אֱלִי ציון ועָרֶיהָ. כמו אִשָה בְצִירֶיהָ.
וכבתולה חגורת שק על איש נעוריה:
על טינוף מעשֵי. המופקדים על משאביה.
ועל ירושלים העיר. המסכסכת כל אוהביה:
אֱלִי ציון ועָרֶיהָ. כמו אִשָה בְצִירֶיהָ.
וכבתולה חגורת שק על איש נעוריה:
עלי כבוד האדם. אשר גלה מגליליה.
ועל ליצנות וגסות. נחלת רבים ממושליה:
אֱלִי ציון ועָרֶיהָ. כמו אִשָה בְצִירֶיהָ.
וכבתולה חגורת שק על איש נעוריה:
עלי מוסקי זיתים גנובים. המטמאים את שדותיה.
ועל נשים וילדים. המעונים מִיָד אבות משפחותיה:
אֱלִי ציון ועָרֶיהָ. כמו אִשָה בְצִירֶיהָ.
וכבתולה חגורת שק על איש נעוריה:
עלי סבלנות וסובלנות. שפסו מבין נחלותיה.
ועל עיוות דרכֵי. המשתמטים מהגנת חומותיה:
אֱלִי ציון ועָרֶיהָ. כמו אִשָה בְצִירֶיהָ.
וכבתולה חגורת שק על איש נעוריה:
עלי פוחזים וריקים. המאיימים על שופטיה.
ועל צדק ושוויון. שטרם ניתנו למיעוטיה:
אֱלִי ציון ועָרֶיהָ. כמו אִשָה בְצִירֶיהָ.
וכבתולה חגורת שק על איש נעוריה:
עלי קנאות ארורה. הבוערת בבתי מדרשיה.
ועל רבנים קנאים. המחללים דביר קודשיה:
אֱלִי ציון ועָרֶיהָ. כמו אִשָה בְצִירֶיהָ.
וכבתולה חגורת שק על איש נעוריה:
עלי שנאת חינם. ההופכת ללילה את ימיה.
ועל תלמידים ומורים. השותים את הרעים שבמימיה:
אֱלִי ציון ועָרֶיהָ. כמו אִשָה בְצִירֶיהָ.
וכבתולה חגורת שק על איש נעוריה:

עד אנא בִּכְיָה בציון ומִסְפָד בירושלים.
תרחם ציון והשלם בניין ירושלים:

חיבר על פי הפיוט המוכר: עו"ד גלעד קריב (עוד מעט - הרב גלעד קריב)

תרחם ציון כאשר אמרת ותכוננה כאשר דברת כעיר משפט וקריית צדק. ככתוב על יד נביאך: "וְאָשִׁיבָה שֹׁפְטַיִךְ כְּבָרִאשֹׁנָה וְיֹעֲצַיִךְ כְּבַתְּחִלָּה אַחֲרֵי כֵן יִקָּרֵא לָךְ עִיר הַצֶּדֶק קִרְיָה נֶאֱמָנָה: צִיּוֹן בְּמִשְׁפָּט תִּפָּדֶה וְשָׁבֶיהָ בִּצְדָקָה" (ישעיה א כו-כז). ונאמר עוד: "וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים יִהְיֶה הַר בֵּית יְהֹוָה נָכוֹן בְּרֹאשׁ הֶהָרִים וְנִשָּׂא הוּא מִגְּבָעוֹת וְנָהֲרוּ עָלָיו עַמִּים: וְהָלְכוּ גּוֹיִם רַבִּים וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל הַר יְהֹוָה וְאֶל בֵּית אֱלֹהֵי יַעֲקֹב וְיוֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר יְהֹוָה מִירוּשָׁלִָם: וְשָׁפַט בֵּין עַמִּים רַבִּים וְהוֹכִיחַ לְגוֹיִם עֲצֻמִים עַד רָחוֹק וְכִתְּתוּ חַרְבֹתֵיהֶם לְאִתִּים וַחֲנִיתֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת לֹא יִשְׂאוּ גּוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב וְלֹא יִלְמְדוּן עוֹד מִלְחָמָה:" (מיכה ד א-ד).ונאמר עוד: "כֹּה אָמַר יְהֹוָה שַׁבְתִּי אֶל צִיּוֹן וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹךְ יְרוּשָׁלִָם וְנִקְרְאָה יְרוּשָׁלַם עִיר הָאֱמֶת וְהַר יְהֹוָה צְבָאוֹת הַר הַקֹּדֶשׁ: כֹּה אָמַר יְהֹוָה צְבָאוֹת עֹד יֵשְׁבוּ זְקֵנִים וּזְקֵנוֹת בִּרְחֹבוֹת יְרוּשָׁלִָם וְאִישׁ מִשְׁעַנְתּוֹ בְּיָדוֹ מֵרֹב יָמִים: וּרְחֹבוֹת הָעִיר יִמָּלְאוּ יְלָדִים וִילָדוֹת מְשַׂחֲקִים בִּרְחֹבֹתֶיהָ:" (זכריה ח ג-ה).






דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-7/8/2003 00:54 לינק ישיר 

יש כמה נקודות טובות, וכמה בעייתיות. מאד.

הטוב:

א. מדבר אלינו. בשפה שלנו.
וזה יכול להיות לפעמים חסרון. כי קינה כזו תהיה טובה רק בדורנו.

ב. הדימויים חיים ותוססים.

אבל

ג. מה הם הערכים? היכן עבודת ה'? ויש עוד ערכים שאינם נזכרים כאן.

ד. למעשה, התוכן הוא ביקורת שמאלנית על היחס לערבים, לא?
זה גם לא מוצא חן בעיני אישית מבחינה פוליטית, אבל לא זה הנושא. אני סבור שהייתי מגיב באותה צורה גם אם המחבר והתוכן היו ימניים.

מסקנה:
הכיוון נכון.
צריך שאנו נעשה זאת, לא מישהו שאינו יודע מהי יהדות (במחילה מכבודו).

שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-7/8/2003 00:56 לינק ישיר 

כאז - כעתה - מדרש איכתי
קינה מיוחדת לט' באב ה'תשס"ג, נכתבה על ידי טובה אילן ממרכז הרצוג
אֵיכה ישבה בדד העיר רבתי - איכה נושאים בניה צער גלותם וחורבן ריבונותם.
בּכֹה בָכָה העם היהודי, דמעתו על לחיו אלפי שנים בזכרו בית חייו, חורבנו, כי
גלׂה גלה יהודה אל בין הגויים, לא מצא מנוח מכל רודפיו שהשיגוהו בין המצרים.
דרכֵי ציון היו אבלות מבלי באי מועד, אם גם לא פסק הישוב היהודי בארץ מעולם.
האִם חדל סדר מוסר מהארץ? האם בניה ובנותיה, חכמיה, רבניה ושריה לא ראו את התפוררות בניינם המוסרי ולא חזו את חורבנם הקרוב?
ולא שעו אל זעקת הדלים ולא תרו אחר מתינות בדין, והרבו שנאת חינם בין הניצים על פתרון בעיותיהם החברתיות והמדיניות.
זנח ה' מזבחו, כי זנחו תורתו תורת צדק וחסד ושלום, - וזה היה שורש חורבנם.
חֵטא גדול חטאה ירושלים שנתנה יד לקנאיה להצית אש זרה של קנאות בעצם ימי המלחמה והמצור. חורבן שני לא יהיה, כך האמינו.
טבּעו קנאים - בריונים אוצרות ירושלים והציתו את מחסני המזון היקרים מפז.
יד לא הושיטו לרעבים, לגר ליתום, ולאלמנה, לא שעו אל דמעות העשוקים , הדלים, החד-הוריות והתשושים.
כאז כן עתה, כל עמה ביקשו לחם, כבוד לא נתנו לשכניהם החיים עמם בארצם, לעובדיהם הזרים, כי לא זכרו מצוות "לא תונו את הגר", ולא זכרו "גרותם בארץ מצרים", ושכחו צור מחצבתם וזכרון עברם.


לא האמינו מלכי ארץ וכל יושבי תבל כי יבוא צר ואויב בשערי ירושלים, אך אשר לא יאומן קרה, כי לא שתו ליבם לאזהרותיו של רבי יוחנן בן זכאי ושאר מנהיגיהם המתונים ועוללו לעצמם הרעה הנוראה ההיא.
מה נורא הסיפור הזה, שאנו נושאים עמנו אלפי שנה, מה קשים לקחיו? האמנם לא למדנו דבר? יש ששכחו את הסיפור, ויש ששכחו את לקחיו, אלו ואלו חייבים להתעשת - ומהר!
נחפשה דרכנו ונחקורה, נישא לבבנו על כפיים, מי לאל שבשמיים, ומי לקול ליבו ומצפונו, נשיח בינינו שיח של אמת, נרבה אהבת חינם.
סבל "האחר" הוא סבלנו, כל "אחר". לא ניתן לקנאים להשתלט על חיינו, ולא נישעה אל המתיימרים לשמוע, כביכול, את "קול האלוהים", המבקשים לכפות את רצונם הפוליטי על הרבים, ומאמינֵי אל הכסף והזהב המבקשים להכתיב את תכניתם הכלכלית בשם "הכלכלה החופשית", כביכול. חלילה לנו מקיצוניות ומיצר הרס עצמי.
על כל אלה, על כל אלה אני בוכיה, ויורדה עיני מים, כי רחק ממני מנחם.
פלגי מים תרד עיני לזכר חורבננו הלאומי ביום ט' באב תשס"ג השתא, לזכר העבר ועל ההווה, שאם שאנו מודים לאל על תקומתנו, הישגיה של מדינתנו, קיבוץ גלויותינו, עדיין רחוק השלום עם שכנינו ועדיין
צר ואויב ומחבל מתנכלים לנו ולעולם החופשי כולו. צרות מתרגשות עלינו מבית ומחוץ חדשות לבקרים.
קראתי למאהבי והמה לא הושיעוני, כוהני וזקני אינם עומדים בשער בת עמי ואינם זועקים את זעקת בת-ציון המתיפחת ופורשת כפיה, אם משום שעייפה נפשם להורגים, ואם משום דלותם וקוצר הבנתם.

ראה ה' מה קרה לנו, ראיתי ההרים והינם רועשים, וכל הגבעות התקלקלו.
שואלים אנו לנתיבות עולם ואי זה הדרך נלכה ונמצא מרגוע לנפשנו.... עורי בת ציון, שאי קולך כי יש מקשיב לצערך ויש עוד רוח בחלונות בשעה הרת עולם ויש ואלים אנו לנתיבות עולם ואי זה הדרך נלכה ונמצא מרגוע לנפשנו.... עורי עורי בת-ציון, שאי קולך, האם יש -
תקוה לאחריתך נאום ה' ושבו בנים לגבולם.
כי בנו תלוי הדבר, אם נזכור, אין חדש תחת השמש, כאז כעתה, אַל ניתן לקנאים להשתלט על חיינו.




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-7/8/2003 00:58 לינק ישיר 

התגובה הקודמת היתה רק על הקינה הראשונה.

לגבי השניה, כאן יש מישהו שמתמצא יותר במקורות.
למה הוא בחר להשתמש במבנה הכבד של הפיוט העתיק?
האם זו הדרך שלנו להמשיך את הקשר למקורות? לקחת את הפחות מוצלח? זה בדיוק כפי שמוציאים לאור ספרי יהדות כשהמיספור הוא באותיות, לא במספרים - מתוך אי הידיעה שלרשות חז"ל ובעל ספר חסידים לא עמדה שיטת הספירה העשרונית...

ופוליטיזציה פסולה בעיני יש גם כאן.

אבל זה נותן רעיון איך לכתוב קינה.
אולי מישהו או אפילו מישהי ינסו לכתוב קינה על הדברים שצריך לתקן לפי מושגינו?

סיינפלד עשוי להוציא לאור את ספר הפיוטים של הפורום.

ואיפה אקדמאי?

שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-7/8/2003 01:00 לינק ישיר 

השיר הזה אכן, כדברי מיימוני פוליטי מידי.
משורר פוליטי הוא לא משורר. הוא עסקן עם עט ביד. השיר הזה משום מה לא מעורר דבר ומזכיר יותר מכל סיסמאות בחירות של מר"צ.



תוקן על ידי - מוישהגרויס - 07/08/2003 1:14:37



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-7/8/2003 01:01 לינק ישיר 

מיימוני,
השיר של מאיר אריאל ז"ל נכתב למיטב ידיעתי כקינה מודרנית חילונית.
אם כי במאמר מוסגר, אני חושבת שהאיש הזה היה בעל רגשות רליגיוזים לעילא.

תוקן על ידי - שחרית - 07/08/2003 1:11:49



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-7/8/2003 01:08 לינק ישיר 

כל אדם, באשר הוא אדם, יש לו כישורים "רליגיוזיים".

כפי שכתבתי פעם, האדם הוא "היצור המתפלל".

(נמחק משהו שהפך למיותר.)

שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו

תוקן על ידי - מיימוני - 07/08/2003 1:16:22



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-7/8/2003 01:09 לינק ישיר 

מישהו חושב שהפסאודו-קינות האלה של הרפורמים ו***** אחרים ראויים בכלל לתגובה רצינית?

ראוי לפורים אולי, לא לט' באב.

*****

תוקן ביטוי ההולם אולי את חורבן ת"ב אבל לא את הפורום!

תוקן על ידי - ווטו1 - 07/08/2003 23:40:07



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-7/8/2003 01:13 לינק ישיר 

שלמה

כפי שציינה שחרית, יש בחלק מהן רגש דתי. כמו כן, יש בהן כוונה להתחבר למקורות שלנו. ובניגוד לדברים רבים מאד שעושים הרפורמים, חיבור קינות לתשעה באב אינו דבר פסול. כל יהודי רשאי ויכול לעשות זאת. אם הוא מצליח, ואם התוכן ראוי לשם "קינה", זו שאלה נוספת - והיא העומדת כאן לדיון.

מבחינה מסויימת, הנכונות לקחת יוזמה ולהביע את רגשות הלב בצורה של קינה היא ראויה לדעתי לשבח. ואולי נדון קל וחומר לגבי עצמנו?

שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-7/8/2003 01:17 לינק ישיר 

כאמור, מאיר אריאל היה חילוני ויבדל"א טובה אילן אורתודוכסית וגלעד קריב הוא רפורמית.

אבל השנאה והקנאות אינן רואות דקויות כאלה.
ו[גם] על אלה אני בוכיה.
ודווקא היום.

(הנה הדגמה "נאה" של הטראגיות של היום הזה)



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-7/8/2003 01:19 לינק ישיר 

הנה!

כפי שדובר באשכול הסמוך "חורבן פיזי", גם אם נסכים לקינות היפות והמובנות לכל נפש ביותר כדוגמת חלק ממה שהביאה שחרית [], תהיה לגיטימציה לחכם שלמה הקנאי לחשוש מחדירת רפורמה בשורות האורתודוכסיה!

בעיה


אך אם כבר בקינות מודרניות עסקינן לא אמנע מלהביא קינה שחיבר רציו [הנעלם ] בשנה שעברה ושיתף אותנו בה. היא חריפה אבל משקפת את הבעיה האמורה בדומה לדרשת מיימוני באשכולו המיוחד לה.

וזו היתה הקינה:

תורה תורה חגרי שק
על כי נסגרת בחותם שק
כך נפרדת מן החיים
והפסקת להיות סם חיים

לו נשארת בתנועתך
לא פסקה התפתחותך
בואי נתירך לדרור
ושובי להיות לכל, אור



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-7/8/2003 01:48 לינק ישיר 

מימוני, ברור שכל אדם יכול להתחבר לצד של החורבן שנוגע לליבו, אך בין זה לבין אינטרפרטציות חסרתות שחר של הדברים שהם ביסוד העניין והפיכת כל הפרוצדורה של הקינה לסוג של נאום פוליטי מסוג ז' - המרחק גדול. אין בדברים האלה שום רגש דתי, חוץ מהנסיון המגושם לרתום את עגלת הדת לצרכים הפוליטיים של אותם האנשים הקיקיוניים.

ובכלל, כפי שראיתי היום ב"מבט" את ליצני התנועות המשונות הקושרות את החורבן ל"ימין הרכושני", המצב שלהם קשה ביותר. ראיתי שהביאו זוג ליצנים צבועים בירוק שירקו אש על עוברי אורך המומים וחמישה "ראשי ארגונים" ואף אדם אחד נוסף לרפואה. אפשר בבטחון להגיד שכל העניין הזה הוא בגדר מהומה רבה על שום דבר והדת החדשה ששחרית וחבריו המציאו תעבור לפח הזבל של ההיסטוריה בעוד מספר שנים.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-7/8/2003 12:22 לינק ישיר 

.


אם הייתי מחלק ציונים, בהתאם לכינוי, רק מאיר אריאל היה מקבל כאן ציון "עובר".
כל השאר...

עם כל תלונותיכם על כבדם של הקליר, או של ריה"ל, האיכות נוטפת מכל שורה ושורה שם. כאן, כאשר מאן דהו מנסה לבטא רגש או רעיון, הוא כמעט מסרסו לחלוטין בנסיון ליצור משהו מיוחד.
האותנטי היחיד שאני מוצא למעלה - מאיר אריאל, ואולי מה שכתב גם היה הדתי ביותר.

וכמה הערות ספציפיות:

לגבי הפיוט ההולך בעקבות אלי ציון ועריה:

1) נראה כי המחבר אפילו לא שם ליבו לכך שהפיוט המקורי משתמש בפסוק "אלי כבתולה חגורת שק" , לפי השימוש שהוא עושה בפתיחת הפיוט, בנסיון לחבר את יצירתו לפיוט הסוגר את מחזור קינות אשכנז.
הפיוט המקורי, חרוז ובעל משקל המצטלצל בקלות באוזניו של הקורא, היצירה החדשה חסרת משקל כלשהו, וכתובה בלשון מאולצת מאד ("ועל נשים וילדים. המעונים מִיָד אבות משפחותיה" לכל האבות יד אחת, ומשפחותיה של מי בדיוק?).

אך בעיקר, פלקאט תועמלני, לא מקונן אלא מאשים, מאשים בצורה פוליטית מאד.

וטרם אמרתי מלה על החלפת "בעל נעוריה" ב"איש נעוריה" .

===========

טובה אילן אינה נופלת בפח של העברית הקלוקלת, אולי משום שיודעת היא את מגבלותיה כפייטנית. בפח האנכרוניזם, נופלת היא ככולם. הפקת לקחים השאובים כולם מניתוח היסטוריוני חד-מימדי, הנשען על מחקר היסטורי שנעצר - כנראה - בספריהם של דובנוב ואחרים בני זמנו, גורמת לכך שברור כי המרד פרץ רק בשל קנאים פנאטים, שהרומאים נעדרים כליל מהסיפור. לא האמנתי כי דוקא טובה אילן יכולה להיות כל כך אתנוצנטרית. אין גויים, רק התנהגות היהודים קובעת.

================


אחזור שוב:

באופן אבסורדי, הדתי מכל המחברים שהובאו לעיל, הוא דוקא "החילוני" - מאיר אריאל. אולי מכיוון שלא ניסה כוחו ביצירה אפולוגטית אלא היה אמיתי ואותנטי. גם היצירתיות שבו עלתה על כל השאר.


ושורה תחתונה:

לא האתם לי יניי חדש, או הקליר חדש, לא קלונימוס ולא מהר"מ מרוטנברג, אני ממשיך להגיד כרגע את אותן הקינות "הישנות".

והאיכות, היכן היא?


.

תוקן על ידי - מואדיב - 07/08/2003 12:28:52



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-7/8/2003 14:11 לינק ישיר 

מואדיב

אתה צודק, צריך לחבר קינה על הקינות המודרניות...

ואני חוזר על בקשתי-הצעתי: מי מוכן ומי יכול להרים את הכפפה, ולחבר קינה של ימינו?
כי יש על מה.

שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > קינות מודרניות לתשעה באב
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
1 2 3 לדף הבא סך הכל 3 דפים.