בית פורומים עצור כאן חושבים

משמעות יום [זכרון] תרועה [מוק' לאפכאמס']

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-3/9/2003 13:02 לינק ישיר 
משמעות יום [זכרון] תרועה [מוק' לאפכאמס']

יודעים מה שמעתי הבוקר?

- שופר!


והעברת שופר תרועה, בחדש השבעי, בעשור, לחדש; ביום, הכפרים, תעבירו שופר, בכל ארצכם. וקדשתם את שנת החמשים שנה, וקראתם דרור בארץ לכל-ישביה; יובל הוא תהיה לכם, ושבתם איש אל אחזתו, ואיש אל משפחתו תשבו.
- פרשת בהר


וכי תבאו מלחמה בארצכם, על הצר הצרר אתכם והרעתם, בחצצרת; ונזכרתם, לפני השם אלוקיכם. ונושעתם, מאיביכם. וביום שמחתכם ובמועדיכם, ובראשי חדשיכם ותקעתם בחצצרת על עלתיכם, ועל זבחי שלמיכם; והיו לכם לזכרון לפני אלוקיכם.
- פרשת בהעלותך


[ה]אם ייתקע שופר בעיר, ועם לא יחרדו?!
- עמוס ג'



הרי שאנו מוצאים בתנ"ך משמעויות שונות לתקיעת שופר במובנים שונים לפי נסיבות שונות. אבל בראש השנה שניתן לכנותו "חג השופר" שבו מצות היום מן התורה היא התקיעה בשופר, לא נאמרה משמעות התקיעה. [כן לא נאמר "ראש השנה" אלא "ראשון לחודש השביעי"]

האם משום שאז המשמעות מובנת מאליה, או שכל המשמעויות במשמע?

[ואין להוכיח מתקנת חכמים להדגיש "מלכויות", "זכרונות" ו"שופרות" לגבי מה שנדרש מן התורה!]

נתעוררתי לשאלה לאחר דו-שיח באישי עם אפכאמסתברא, בו נקט הוא בפשטות לפי הקישו לפרשת בהעלותך שמשמעותו "להיזכר" [סמלי בדומה לצלצול טלפון מרחוק] ואני נקטתי לפי הקישי לפרשת בהר בשחרור עבדים שהיא כהכרזה על התחלת זמן חדש!


מה במקלדת החושבים בנושא?


תוקן על ידי - ווטו1 - 03/09/2003 13:11:59



דווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-3/9/2003 13:05 לינק ישיר 

מקור נוסף הוא התרועה למסע את המחנות, המעורר אסוסיאציה של (קריאה ל)יציאה לדרך חדשה.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-3/9/2003 13:09 לינק ישיר 

י"י,

תודה! שכחתי להכליל והנה:


והיו לך למקרא העדה, ולמסע את המחנות. ותקעו, בהן ונועדו אליך כל העדה, אל פתח אהל מועד. ואם באחת, יתקעו ונועדו אליך הנשיאים, ראשי אלפי ישראל. ותקעתם, תרועה ונסעו המחנות
- שם בבהעלותך

תוקן על ידי - ווטו1 - 04/09/2003 17:54:58



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-3/9/2003 13:44 לינק ישיר 

דרשת הרמב"ן לראש השנה.
לא זוכר כרגע מה הוא אומר, אבל דומני שהוא מדבר על זה.
הדרשה מאד חשובה ויסודית בכל מקרה. אמנם חלקה הגדול עוסק בדיני שופר וזה קצת ארוך ומיגע אבל בתחילה היא עוסקת במהות יום הדין, מהיכן למדו חז"ל שיש יום דין בר"ה, הרי בתורה זה לא כתוב, המחלוקת המפורסמת שהוזכרה לעיל ברמז ע"י ווטו, לגבי מלכויות זכרונות ושופרות, האם זה דאורייתא או דרבנן (בגמרא משמע דאורייתא וכן כתב רש"י בחומש, הרמב"ן חולק)
ועוד עניינים חשובים בסוד הדין. האם הדין הוא על עוה"ז או עוה"ב, ג' כתות וכו'.

מומלץ ביותר!!!



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-3/9/2003 14:03 לינק ישיר 

מא"ד,

גם אם מזו"ש הן "דאורייתא", עדיין היינו מדברי סופרים שהחליטו שנכלל ברצון התורה, אך לא נהפך ל"מפורש בתורה" [זה אמנם נושא לאשכול מיוחד].

תודה על ההפניה לדרשות הרמב"ן, אך התקווה למצוא את ה"פשטיה דקרא" [פשטות המקרא] איך אמורים לקרוא את מצות יום התרועה בפרשת אמור [ובפ' פנחס].


תוקן על ידי - ווטו1 - 03/09/2003 14:30:59



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-3/9/2003 15:57 לינק ישיר 

שאלה גדולה מאוד ווטו ותמוהה מאוד.
והשאלה הגדולה היא שגם אם נבין כיצד דרשו זאת חז"ל אבל כיצד לא נזכר ולו במילה אחת העובדה שזה ראש השנה.

דווקא ביחזקאל מוזכר כי התקופה הזו היא ראש השנה וזה מתייחס ליו"כ. אבל לא בתורה עצמה.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-3/9/2003 16:08 לינק ישיר 

אכן מוישה, מהכתוב ביחזקא' הסקתי שכל העשור הראשון לחודש תשרי נחשב לראש השנה אחד גדול שתחילתו בהכרזה וסופו בפתיחת הדף החדש של השנה.


תוקן על ידי - ווטו1 - 03/09/2003 16:41:40



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-3/9/2003 16:26 לינק ישיר 

מוישה

אוי התורה מצפה ומניחה שאנו חיים חיי טבע, וחודש השביעי חדור בהכרתנו, ובעבודתנו החקלאית, כחודש השנה, בו האסיף כמבואר בחג הסוכות?

אנו חיים בחיי השעון, האור המלאכותי, ונבדלנו רבות ממקור חיותנו וחווית הצמיחה אשר בשדה!

אני משער שדברים אלו כוחם יפה לתת איזה שהוא כיוון בעניין.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-3/9/2003 16:27 לינק ישיר 

גם בתורה מפורש כי תקופה זו היא ראש השנה - וחג הסכות בצאת השנה



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-4/9/2003 07:46 לינק ישיר 

ווטו1 היקר
ביחס להודעתך הראשונה בהאשכול
כן כן אמרתי דברים כאלה
אבל העיקר שכחת,
כתיב (ויקרא כג' כד') באחד לחדש יהיה לכם שבתון "זכרון תרועה".
הרי לנו ברור שכוונת התורה בהשופר היא ל "זכרון"
יום הזכרון
ועכשיו עלינו למצוא מהו הזכרון הלזה,

וכי תבאו מלחמה בארצכם, על הצר הצרר אתכם והרעתם, בחצצרת; "ונזכרתם", לפני השם אלוקיכם. ונושעתם, מאיביכם. וביום שמחתכם ובמועדיכם, ובראשי חדשיכם ותקעתם בחצצרת על עלתיכם, ועל זבחי שלמיכם; והיו לכם "לזכרון" לפני אלוקיכם.

הרי לנו שהכוונה להזכר לפני השם, לא "כהכרזה על התחלת זמן חדש" " המעורר אסוסיאציה של (קריאה ל)יציאה לדרך חדשה"

אוקי עדיין נשאר עלינו לפתור היאך אנו נזכרים ע"י שופר
אנו מאד מורגלים במושג של 'צעקה' אל השם וכמדומה שבתוך תוכו היא שרוצים להשמע למרחוק עד לשמים, כביכול עד לכסא הכבוד 'ונצעק אל ה'... וישמע ה' את קולנו' 'הכצעקתה הבאה אלי..'
אנו עומדים כאן על הארץ ואנו 'קוראים אל השם' והוא עונה [יענם] משמי מרום.

ובמה איפוא לבטא קריאה הכי גדולה אם לא ב 'רם-קול' של אז, היינו השופר.
ובקריאה גדולה כזו בוודאי אנו מחדירים עד לפני ולפנים [כיון דלזכרון הוא כלפני ולפנים דמי, (מס' ראש השנה)]

השופר היא רם-קול, בה מאספים המחנות, מכריזין שחרור עבדים, או שהשונא מתקרב,
ובה אנו קוראים\זועקים אל השם ואנו מקווים שקול גדול הלזו יגיע עד לשמים והוא יזכיר את עצמו כביכול מעמו ומעולמו ואז כבר ירד לארץ וידע מה לעשות [ארדה נא ואראה....ואם לא אדעה]



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-4/9/2003 07:59 לינק ישיר 

בהמשך מהנ"ל
במס' תענית (?) איתא שאם לא בא גשם עד זמן מסוים עושין יום 'צעקה' והכוונה שצועקים ע"י שופר
(אין הספרים תחת ידי ומי שיציין המראה מקום תבוא עליו ברכה [ברכת הדיוט])



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-4/9/2003 09:41 לינק ישיר 

איפכא היקר

דומני ששורש זכרון הוא ז.כ.ר כפי המהות של השורש, ואף כפי שהוא משומש רבות בפי חז"ל, הוא מציין הבלטה. גם המהות של לזכור ולא לשכוח, יכלל בזה, במובן שהזכור הוא מה שבולט מידיעות העבר.

אולי זה יכול לעזור
נחכה לווטו...



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-4/9/2003 10:20 לינק ישיר 

ידידיי, לא הבינותי מדוע נתעלם מכם הפסוק השלישי שהביא ווטו, "אם ייתקע שופר בעיר, ועם לא יחרדו"
הפסוק בעמוס ג'.

וז"ל ספר החינוך בכתבו על מצוות שופר:
"משורשי המצוה – לפי שהאדם בעל חומר לא יתעורר לדברים כי אם על ידי מעורר, כדרך בני אדם בעת מלחמה, יריעו אף יצריחו, כדי שיתעוררו יפה למלחמה, וגם כן ביום ראש השנה, שהוא היום הנועד מקדם, לדון בו כל באי עולם, וכמו שאמרו ז"ל בראש השנה כל באי העולם עוברין לפניו כבני מרון, כלומר, שהשגחתו על מעשה כל אחד ואחד בפרט, ואם זכויותיו מרובין יצא זכאי, ואם עונותיו מרובין בכדי שראוי לחייבו מחייבין אותו למות, או לאחד מן הגזירות כפי מה שהוא חייב, על כן צריך כל אחד להעיר טבעו לבקש רחמים על חטאיו מאדון הרחמים, כי אל חנון ורחום הוא, נושא עון ופשע וחטאה ונקה לשבים אליו בכל לבם, וקול השופר מעורר הרבה לב כל שומעיו, וכל שכן קול התרועה כלומר, הקול הנשבר".



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-4/9/2003 11:12 לינק ישיר 


עברי

בפשטות שם אין הכוונה שעצם קול התקיעה מעוררת חרדה. אלא הכוונה שהתקיעה מסמלת אזעקת חירום למלחמה. לכן היא מחרידה
היום הנביא היה אומר "היהיה סיסמת נחש צפע ברדיו ועם לא יחרדו".



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-4/9/2003 12:45 לינק ישיר 


יהוסף ויצחק יונתן
ניתן רק בדוחק לשייך את ר"ה לנושא של חג האסיף שהרי חג האסיף הוא חג של סיום העונה ולא תחילתו. מוזר מאוד לקבוע שהסיום הוא אחרי שהכרזנו על פתיחת השנה. לעניו"ד קשה לשייך אתפתיחת השנה החדשה לעונה החקלאית

אגב בהקשר של ראש השנה ויוה"כ אפשר להזכיר כי גם ביובל הרי יש להעביר את התקיעה המשחררת את העבדים ביום הכיפורים דווקא.
אולי זה גם מרמז לדברי יחזקאל שפתיחת השנה היא ביום הכיפורים.






דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-4/9/2003 13:16 לינק ישיר 

מוישה. ברור שהנך צודק אך קול תקיעת השופר נתקע בלב באסוסיאציה של פחד ומורא. זו בעצם כוונתו של ספר החינוך. לכך ציטטתי אותו. עיין בסוף דבריו.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > משמעות יום [זכרון] תרועה [מוק' לאפכאמס']
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
1 2 3 לדף הבא סך הכל 3 דפים.