בעקבות התבטאותו של מיימוני באחד האשכולות על נושא עזיבתו של רבי מרדכי יוסף מאיזביצה את קוצק – התבטאות מצערת משום שהיא פוגעת בכבודו של הרבי מקוצק ( ברי לי שלא הייתה למיימוני שום כונה שכזאת) מה גם שהיא מראה על חוסר ידע בנושא, כפי שהוא בעצמו כותב- ברצוני להעלות נושא זה.
בספרות החסידית המסורתית יש עמימות מסויימת בנושא כאוב זה ,ורק באופן כללי מסופר שבעקבות ה"סגירה" שהרבי מקוצק הסתגר וניתק את עצמו מהחסידים, לא הסכים רבי מרדכי יוסף מאיזביצה עם הנהגה זו, ולכן הוא התחיל למלא כמה פונקציות "אדמוריות" כלפי חלק מהחסידים שדבקו בו , דבר שהעלה כעס אצל אחרים, עד שהדבר "התפוצץ" בעת ההקפות בש"ת שרבי מרדכי יוסף עזב את ביהמ"ד בקוצק ופרש סופית.
"חוקרי החסידות" כדרכם עשו מטעמים מהנושא והשפילו את כבודו של הרבי מקוצק בתחומים שונים.
אשמח אם הידענים שביניכם ישתפו את הכלל בידיעותיהם על הנושאים הבאים:
א. על הרקע לפרישה.
ב. על החסידים המפורסמים שפרשו ועל אלו שנשארו.
ג. על המשבר והתוצאות החברתיות שפרישה זו הביאה בעקבותיה.
ד. על שינויים בהנהגת קוצק –במדה והיו כאלה- בעקבות הפרישה.
ה. באופן כללי , כל ידיעה שקשורה לפרשה.
נשלח ב-26/10/2003 20:05
עוד.
1 אם מישהו יש לו ידע איפה נמצאות העיירות קוצק ואיזביץ במפה הגיאוגרפית.
2 אם לאחר שפרש היו כאלה שרצו שיחזור (שובי שובי) ואם מבין אלה שרצו היו מאלה שכעסו עליו לפני כן שלא התכוונו שיפרוש.
נשלח ב-26/10/2003 22:10
אכן, מצטרף להתעניינות של בוגי באינטריגות מתחילתן ועד סופן, נא לא להחמיץ שום פרט.
בתודה והערכה רבה.
נשלח ב-27/10/2003 08:26
שמעתי פעם תיזה מענינת ונראה לי שיש לה ביסוס מכתבי האיז'ביצאי ותלמידיו הגדולים כגון ר' צדוק.
הקוצקאי האמין מאד ביכולת האדם ולכן תבע מחסידיו תביעות מופלגות ויתכן שהסתגרותו נבעה מהעובדה שראה שתביעותיו אינן מתמלאות, אולם באיז'ביצה יש קו דטרמיניסטי מאד בולט, וממילא התיחסות יותר סלחנית לחולשות. (ומכאן אולי גם הדגש הגדול בכתבי הכהן על בחירת ישראל)
נשלח ב-27/10/2003 11:32
בוגי ואלון,
תארו לעצמכם , (וואס הייסט, א חוצפע... ) יש עדיין לאנשים (גם חושבים...) תחומי התעניינות בנושאים היסטוריים וחברתיים, גם בתחומים שלא מעניינים אתכם במיוחד...
תוקן על ידי - בר_בי_רב - 27/10/2003 11:34:20
נשלח ב-27/10/2003 12:32
בוגי ואהלון,
נונו
מטבע התרחבות ביהמ"ד, מתרחבת ההתעניינות ומה לכם כי תלינו!
ההבדל עדיין גדול. גם בין ישיבת סלבודקא לחדרי המערכת של עיתון משפחה יש הבדל גדול [אזכורי השמות להמחשה בלבד] ובכל זאת יוצא שישנם נושאים שידברו עליהם בשני המקומות. מה שבאחד הוא נושא שולי בשני הוא נושא ראשי!
כך זה בכל מפגש חופף גם בין קבוצה לקבוצה. אך נושאי הקצוות מהצד השני של שתי הקבוצות [כמו אלוקות שכאן ולהבדיל פוליטיקת בחירות ששם], לעולם לא ייפגשו.
תוקן על ידי - ווטו1 - 27/10/2003 14:33:11
נשלח ב-29/10/2003 15:53
בר בי רב,
ראה בספר "קאצק" לאברהם יהושע העשל, את כל הדעות בנושא זה ואת מסקנת המחבר.
נשלח ב-30/10/2003 18:11
הרב י מאיזביצ'א עזב את הרבי משיסחה הרבה לני הסיפור הידוע בקוצק
וכאשר הקוצקער רצה להחזיר אותו ביקש את רשותו של הרבי ר' בונים
הפשסחאי אמר לקוצקער -אם הוא (הרב יוסף מרדכי עבר את הגשר אל תחזיר אותו אבל אם עדיין לא עבר את הגשר של הנהר בעיר הוא יכול לחזור
הקוצקער רץ במלוא הכח ופגש רת האיזבצי על הגשר עצמו וביקש ממנו שיחזור לרבי מפשיסחא
כאשר חזרו שנהים אמר הרבי מפשיסחא לקוצקער
אותי הוא עזב לבד אותך הוא יעזוב עם הרבה חסידים
נשלח ב-7/7/2006 18:07
מימוני, אתה מנסה להציג את הקוצקער כאיש חלק ללא כל תופעות שליליות, ולצורך כך טוען שהאיז'ביצער רק חיכה בלו בסיבוב ופירשו במזיד שלא כהלכה. למען האמת ידוע שבקוצק הגיע הזלזול בהלכה לשיאים חדשים, עד כדי כך שהחסידים האחרים הם שהוציאו חרם על הקוצקאים. קח לך לדוגמא את הכינוי המזלזל 'ליבל שלוימע'ס עקיבא'ס. ולא שבקוצק היו המוני אנשים בשם ליבל איגר, אלא שכל מטרת הזכרת שם אבותיו הנה רק בכדי לזלזל ולגנות, זאת בעוד הגרע"א לא היה ידוע ברבים למתנגד מובהק, כל "חטאו"הוא גדלותו בתורה ומשום כך הוא ראוי לזלזול בקוצק. זאת רק דוגמא קטנה לדברים החמורים ביותר שהיו קימים בקוצק, לכן אין להתפלא אם הקוצקער אכן החציף כלפי שמיא ואמר דברים שאסור לשמעם. איני מתכון לומר שהאיז'ביצער היה מתנגד והפריעו לו אותם הדברים שמפריעים לי, שהרי ספרו מלא וגדוש בצידוקים לעברינות אידאולוגית ובסתם שטויות רדודות (הקטע המפורסם ביותר הנו בפרשת פנחס), אך מסתבר שהקוצקער אכן הגדיש את הסאה מה שגרם אפילו לחסידיו המובהקים לנטשו.
נשלח ב-7/7/2006 18:57
מוטל בספק
זה מעניין. אני קראתי מסורת אחרת. לפחות לפי מה שזכור לי. לפי המסורת הזו נשללה מהאיזביצ'ר העליה שציפה לה.
והערה נוספת: לא נראה לי שהעליה ניתנה לו בגלל שמו, אם כי גם זה יכול היה להיות חלק מהענין. המקום הששי הוא כנגד ספירת יסוד, ולפי הקבלה (זוהר? אר"י?) זה החלק החשוב ביותר. לכן החסידים עד היום העבירו את מקום העליה המכובדת מראשון (שבטל בימי הגמרא) ושלישי (שנוהג עד היום אצלנו הליטאים ושאר ישראל) למקום הששי. בר נגר
זה מעניין. לא טענתי שהרבי מקוצק היה "חלק". גם לא ברור לי מה פירוש שם התואר הזה.
גם איני טוען שהיה "בעייתי". שהרי יש שני פנים לכל דיון כזה. הפן של בירור העובדות ההיסטוריות, או הבעיות האקזיסטנציאליסטיות, או הפילוסופיות. והפן הפסיכולוגי. איני יודע אם אתה בא לטעון שהרבי מקוצק היה לקוי בנפשו או שהיה חריג בדמותו.
לדעתי, בוודאי שהקביעה האחרונה על חריגות נכונה. אבל זה יכול להידרש לשבח. אם אתה בא לדרשו לגנאי, יהיה עליך להסביר לי את טעמך, כי הדברים אינם ברורים לי.
טענתי בהחלט שזו אפשרות שהאיזביצ'ר, מסיבות שונות - אפשר לשם שמים ואפשר ממניעים אנוכיים - חיפש עילה לפרוש בקול רעם גדול מקוצק ולקחת איתו את מי שיסכים ללכת איתו.
לא הכרעתי בדבר כי אין לי נתונים. והדברים ניתנים להתפרש תמיד לשני הצדדים. וכבר ציינתי כי לפי נטית ליבי אני דן אותו לשלילה, אבל עלי להבדיל בין מה שהרגש אומר, ללא ביסוס, לבין עובדות.
אם לך יש עובדות, אנא גלה אותן.
כתבת שבקוצק היה זלזול בהלכה. לא ידוע לי על זה. אשמח על מקורות, דוגמאות ועובדות. זה בוודאי יהיה חשוב מאד.
הכינוי לנכדו של רבי עקיבא איגר יכול היה להיות מתוך זלזול בסב, או שכך היו רגילים לכנות את הבריות, לא ידוע לי. אם לך ידוע, אשמח על ביאור רחב יותר. יתכן גם שבאו לכנותו כך כדי שלא יבוא לידי גאווה?
ובמחילה ממך, איני סבור שנפש האדם היא כה פשוטה עד שניתן להסיק מן העובדה שמישהו זלזל בהלכה (שגם על זה אין לי ידיעה) שיבוא לומר דברים שאסור לומר.
כי מה בין זה לזה?
אשמח על הפניה לדברי האיזביצ'ר שבעיניך הם מפורסמים לרעה כדי לראות הכצעקתה (ביטוי שפירושו לבדוק אם זה כך).
סליחה שאני כה עומד על כל פרט ומבקש ראיות, אך הלא מדובר כאן באדם שנחשב גדול בעיני רבים, וגם בעיני, גם אם אין זה כך לדעתך.
נשלח ב-9/7/2006 07:22
לונלי ,
[ למיימוני כדאי להוסיף שתמר'ל היתה בת משפחה של הפילוסוף הנודע הנרי ברגסון ]
נשלח ב-9/7/2006 08:13
לכתוב על הרה"ק מאיז'ביצה שספרו מלא ב"שטויות רדודות" עובר כאן את חוקת הפורום ?
(בא תהיה אמיץ בר נגר, ותכתוב על סיינפלד למשל שהוא כותב שטויות רדודות, ותראה מה יקרה).
כנראה שתלמידיו הגדולים, ר' לייבל'ה אייגר ור' צדוק הכהן מלובלין מצאו בדבריו הרדודים עומק לפנים מעומק. יכול להיות שצריך אדם להיות ברמה מסויימת כדי לראות את העומק ?
נשלח ב-9/7/2006 08:52
מתפעל, אם סיינפלד היה כותב שטויות רדודות הוא לא היה בהנהלת הפורום
נשלח ב-9/7/2006 09:03
מבלי לדון על סעיפי חוקת הפורום , מצטרף למחאתו של מתפעל . אם ישנה הגות חסידית המוכנה להתמודד עם מסקנות החשיבה האנושית הרי זו איזבצ'ה - לובלין [ ובניגוד לחב"ד , גם לבחון דברים במבט מן החוץ ] אכן עדיין מצפים למי שיציגה בכלים מחקריים , או לפחות , להגישה באופן ערוך ומוסבר לתועלת המבקשים את דברה .
